עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "פועלים – איתכם בכל החלטה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, הפועלים
עטרה בילר, בנק הפועלים

פעם, מזמן מזמן, כשעבדתי במשרד פרסום, והיו אומרים "מחרתיים מגיע לקוח חדש חייבים להרשים אותו", אז כדי לא להיות שרלטנית הייתי מכינה "מצגת דילמות". המצגת הציגה דילמות אסטרטגיות בלי לזייף. נגיד שהלקוח היה רשת אופנה אז שקף אחד אמר "אולי אתם חנויות בגדים?" והשקף שאחריו: "אבל אולי אתם שם קוד לנשיות מתפרצת?" ועוד שקפים עם עוד לבטים כמו "סימבול להשקפת עולם או אולי מובילי טרנדים בעולם האורבני?".

לרוב היה הלקוח מרוצה כי הלבטים הציגו חשיבה מעמיקה וביטאו מוכנות להיכנס לשיח פתוח וחשוף לביקורת. ככה היינו צדים לקוחות, כי הם השתכנעו שתמיד נקשיב להם ולא נתחפר בעמדתנו. לאחר מכן היינו לפעמים, איך לומר, מתחפרים בעמדתנו… הקמפיין של בנק הפועלים פועל על פי אותו עקרון פיתוי. הוא מציף את ההתלבטויות השכיחות של האדם בשלבי חייו, ברגעיו העסקיים, במהלכיו האנושיים, ומבטיח לסייע לו לפתור אותן. המניפולציה ברורה. ככל שייגעו לנו בכאבנו ויבטיחו לנו מזור בדיוק שם, במקום הכי מציק, נחוש אסירות תודה וניענה להזמנה.

הפועלים – אדלר חומסקי & ורשבסקי

יש משהו נצלני בקמפיין בנק הפועלים. לשים את הלקוח במרכז ולסובב אותו אט אט על הגריל זה פטנט ידוע ולא חדש. אתם סובלים, אנחנו מרפאים. אתם מתלבטים, אנחנו פותרים. כמובן ללא הוכחה או חידוש במה שקרוי "המוצר". לפני עשרים שנה זה היה מסעיר לדבר על כאבו של האדם, כי זה היווה שינוי מרענן. במקום לדבר על יתרונות המוצר והמערכת פתאום מפנים את אלומת האור ללקוח. הייתה פליאה, כי היה בכך צעד אמיץ של וויתור על האגו. אבל זה היה רק לכאורה. אורנג' דיברו על קשר אנושי שקשה לממש. פלאפון דיברו על מלים שנגמרות כאשר רגש נכנס לתמונה. לאומי דיברו על בנק פתוח וקשוב לשינויים ולרגשות. זוכרים את קמפיין "פתיחות" של לאומי? הנה הוא:

לאומי אמר – לא חשוב מי אתה ומה הנטייה הדתית או המינית או הפוליטית או בכלל – לאומי תמיד מכיל אותך ומציע לך מחר חדש – כלומר – לא נשפוט אותך, נעצים אותך. אבל זה קרה בתחילת המילניום כשהנאיביות של "לשים את הלקוח במרכז" הייתה בעיצומה. זוכרים את קמפיין "לכל החלטה יש זאפ"? זאפ, תסלחו לי, כולה השוואת מחירים, הגיע למסקנה שהוא מספח לעצמו את עולם הדילמות או עולם השאיפות השונות והמנוגדות. במקום לדבר השוואת מחירי מכונות כביסה, הוא ביים מצבים בהם לכל צד יש אינטרס שונה. למשל הוצאה להורג בכיסא חשמלי שמתפספסת בגלל קצר חשמלי.

הנאשם ומשפחתו והמוציאים להורג רוצים דברים מנוגדים. לכל החלטה יש זאפ היה ניסיון להגיד אותו דבר כמו שבנק הפועלים אומר – אנחנו שמים אתכם ואת הרגשות שלכם מעל האינטרסים שלנו. אם תשתכנעו שאנחנו זורמים אתכם – יש סיכוי שאתם תבחרו בנו. אז נכון, החיים הם רצף של החלטות. סרט הנרטיב של הפועלים אכן מתחיל בסרט רומנטי שמציף את היותם של החיים עמוסים דילמות שמטביעות אותנו ומעיקות עלינו, בתוכם מפציע בנק הפועלים כמי שמושיט לנו יד ועוזר לנו לעשות פוקוס על התמונה המלאה, וכמובן לקבל את ההחלטה הנכונה.

הפועלים – OPEN

יש כמובן אלתור על רעיון הדילמות. ישראלים תמיד יודעים הכל, אבל כשצריך לבחור את המסלול הפנסיוני או במה להשקיע – זה כבר קשה יותר. והצעת הערך ברורה – תיכנסו לסניפים שלנו שם יחכו לנו היועצים הפיננסיים והבנקאים שלנו. ואז מה??? אלה יעזרו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה וגם לא אכפת לנו (לפועלים) שאתם תיקחו לעצמכם את כל הקרדיט… הקמפיין עתיר אינספור דילמות בתחום האישי, העסקי, הכספי והלא בהכרח כספי והמחקר המקדים על דילמות ישראליות – מרשים.

לדוגמא: יונתן היה ברמן לשעבר (כי רואים שהוא מפשל), אח בבית חולים לשעבר (כי רואים שהוא מתעלף) ומורה להסטוריה שמקדים תרופה למכה ואומר שיוגוסלביה היא מדינה לשעבר (נחמד). בסוף אומר לנו הקריין שנותרה לו דילמה אחת אחרונה, ואנחנו רואים את יונתן פותח קרמבו ומתלבט אם לאכול קודם את הביסקויט או את הראש. כל זה בדרך לפואנטה, הוא צריך להחליט על מסלול הפנסיה שלו.

אז ככה:
א. קשה מאד באמת לחדור את חומת ההתנגדות של צעירים למושג הפנסיה והיי, לדעתי לא הצלחתם בפועלים אפילו לגרד את זה מרוב שהסרטון מצחיק ונצמד לקונספט ה"לשעבר".

ב. רעיון הדילמה מה יותר טעים בקרמבו מזכיר לי את קמפיין האוראו האלמותי שלוקח לאקסטרים את הדילמה מה יותר טעים – הביסקוויט או הקרם. הנה:

לסיכום, יש משהו חינני ומצטלם יפה בלעבוד עם דילמות אנושיות, ואפשר לראות שהעוסקים במלאכה נהנו ממנה. דילמות זו טריטוריה דרמתית טובה למותגים כמו אתר השוואת מחירים, ביסקוויט או קרמבו או מצגת פלנינג של הרגע האחרון. אבל לא לבנק מוביל במדינה שהולך קדימה ואחורה כבר כמה שנים עם תפקידו בציבור ולא יודע מה הוא יותר – אנושי או פיננסי או דיגיטלי. לא מספיק לי שמיתגתם את הבעיה. אני צריכה שתמתגו את הפתרון. כרגע זה נראה כאילו שיש מגוון עשיר של בעיות אבל פתרון אחד – בנקאים בחולצות לבנות שמציירים על לוח מחיק.

אני נאלצת לסמן אי פיצוח של תפקידו המהותי של בנק הפועלים בחברה הישראלית בשנת 2018. ההוא הרבה יותר מיועץ פיננסי שעוזר לך להחליט במה להשקיע ואם לקנות דירה או לעשות משהו אחר. זהו לטעמי התפקיד המסורתי של כל בנק בבחינת תנאי סף כניסה הכרחי אך לא מספק. כדי לשמש leader של קטגוריה צריך לפרוץ גבולות ולא להגיד לנו את מה שאנחנו כבר יודעים אפילו שזה נאמר, בהחלט, בצורה קריאטיבית ומשעשעת ואפילו שנעשה כאן מחקר מרשים שקיבץ את דילמות הצרכנים לדורותיהן. בנק גדול צריך לצאת מגדרו אל הרחוב, לחיי התושבים. לעצב פתרונות ברוח הבעיה ולהציג אותם לראווה.

מעגל שפוף של יועצים מציירים על לוח מחיק – לא משכנע. ואפילו מאכזב. ברור לי שבסוף אתם מרוויחים מזה. לא הוכחתם לי שאני מרוויחה מזה יותר. אולי אוכל את הכובע בהמשך כי אולי תפתיעו בהצעות ערך שלא היה כדוגמתן, אבל מלים אלו נרשמות על בסיס הרושם הראשוני שהוא גורף ומציץ אלי מכל עבר.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "ביטוח 9.000.000 – למה לממן סוכן? כשאפשר לחסוך" // עטרה בילר

פורסם

ב-

שני כהן, עטרה בילר
שני כהן, עטרה בילר

הקו של תשעה מיליון רץ כבר שנים ומצליח לא רק להצחיק כל פעם מחדש, אלא להפתיע ואף להחריף את רף הבוטות שלו. בהתחלה היה זה שוקה, הבוס של שני כהן, המזכירה הדעתנית והנחשית. כבר שנים שלא צריך אותו, את שוקה, כדי להוציא מה'מזכירה' את הריקבון הדקדנטי שלה. 'בשביל מה לחסוך?' היא שואלת את הלקוחה שרוצה לעבור לתשעה מיליון. השאלה הזו היא שאלה "מרי אנטואנט-ית" לחלוטין וגאונית מבחינת הטקסט. כי רק מרי אנטואנט לא יכולה להבין למה לחסוך כשאפשר לפזר? הפאנץ' הבא חייב להיות מתועד בפנתאון ההומור. שני לא רואה את הילד, אלא רק את הכלב. כי השולחן מסתיר לה את הילד. אבל המוח שלה לא מספיק גדול כדי להבין שעשתה טעות. היא לא בנויה לזה…

הלקוחה מסבירה את המניעים שלה לחסוך – גולי בתקופה לא שקטה והתרפיה באמנות עולה הרבה כסף. המזכירה שרואה רק את הכלב באמת לא מבינה על מה האישה מדברת. אולי יש לו פרעושים? אולי הוא מיוחם? הוא מסורס בכלל…? כשהבלבול מתגלה, ומסתבר שיש ילד קטן שהשולחן הסתיר, מתרחש רגע ענק של סאטירה. אנחנו מציצים למנגנון החלוד והנוקשה שהמזכירה פועלת על פיו. היא לא מסוגלת להודות בטעות שעשתה ושואלת את האישה למה היא קוראת לכלב ולילד באותו השם. ראיתי את הסצנה הזו כמה פעמים ומי שחיבר אותה הוא גאון. הוא מדמה את המנגנון החלוד של ביטוח עם סוכן (לעומת הביטוח הישיר) באמצעות העילגות והגמלוניות של שני כהן.


גליקמן שמיר סמסונוב

אז למרות שהמסר הוא אותו מסר – אל תממנו סוכן, תחסכו ותשלמו נטו מה שביטוח באמת שווה – מצליחה הפרסומת עם שני כהן לתשעה מיליון להעלות כל פעם מחדש את הרף האינטליגנטי והמצחיק. אגב, מה שעוד מתפתח זה הריסים שלה שנהיים יותר ויותר מגוחכים ומנוונים – כמוה. מעניין מה עוד אפשר להרכיב על הריסים שעוד לא ראינו.

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

ארגז כלים לתוכניות השיווק: 10 תובנות מכנס Dmexco // יניב סבן

פורסם

ב-

בזמן שביליתם ונחתם בחגים, יניב סבן ביקר בכנס בגרמניה בשם DMEXCO כנס תעשיית הדיגיטל והמרטק מהגדולים בעולם וחזר עם תובנות במיוחד עבור קהילת מנהלי שיווק מצייצים. 

מניח שרבים מכם לא שמעו עליה, מאחר והיסטורית מדובר בתערוכה של תעשיית האד-טק (טכנולוגיות פרסום), בשנים האחרונות התערוכה הזו תופסת כיוון קצת אחר והופכת לתערוכה וכנס בנושאי מרטק (טכנולוגיות שיווק), ובה יש למעלה מ-1,000 מציגים (דוכנים זה שם "מעליב" למה שרואים שם) ולצד התערוכה על 19 במות יש 550 דוברים משעה תשע וחצי בבוקר ועד שש בערב במשך יומיים.

עם שובי מהתערוכה ריכזתי במיוחד עבורכם מנהלי שיווק מצייצים 10 תובנות שחזרתי איתן וחשבתי ששווה לחלוק עם קהילת השיווק לקראת תכנון ובניית תוכנית העבודה השיווקיות ל-2019:

1. סמנכ"ל השיווק החדש חייב לעסוק בטכנולוגיה וביזנס כדי "לנצח" על תזמורת השינוי בארגון. כך גם מנהל שיווק שרוצה להצעיד את הארגון שלו קדימה ולטפס במעלה סולם הדרגות.

2. טרנספורציה דיגיטלית הוא ביטוי מטעה. בסוף, כשמנקים, מדובר בטרנספורמציה לאנשים בארגון. איזו טרנספורמציה? לעולם המשתנה של היום. ארגונים שישכילו לגייס עובדים או להעביר את העובדים שלהם ל"מוד" של גמישות מחשבתית, שינוי מתמיד, אילו הארגונים שיהיו מוכנים לעשות עסקים בעולם של ימינו. העובדים חייבים להיות יותר סקרנים ומובילי השינוי חייבים להיות הבכירים ביותר בארגון.

איך ארגונים מתמודדים עם עובדים שעשו במשך שנים עבודה מסוימת, ובעידן החדש העבודה הזו צריכה להיעשות בצורה אחרת איך משנים להם את התפיסה? איך רותמים את העובדים לשינוי? קשה, תהליך לא פשוט ולא קצר אבל תהליך שארגונים חייבים להעביר את העובדים שלהם.

איך מקדמים טרנספורמציה דיגיטלית?

  • משקיעים Always on בהכשרה ולמידה.
  • משקיעים בלימוד הטכנולוגיות.
  • מחנכים לגמישות ו"כשלונות מהירים" (לא עובד, לעצור מהר ולעשות חדש). ולעבודה בספרינטים (מהירות).
  • ויוצרים שותפויות. לקיצור דרך.

3. עידן הדיגיטל הוא עידן של אמיצים. צריך לדעת לקבל החלטות. מהירות. לעיתים לבד. לקחת סיכונים לפעמים גדולים. מורכב, כי אם זה מצליח כולם ימחאו כפיים. אם ייכשל, הכישלון יידבוק בי.

אז ההמלצה שלי לזה להיות אמיצים. האומץ משתלם. וגם לבחור בשותפים אמיצים שלא מפחדים להציע הצעות אמיצות יש שיאמרו בינוניות/מטורפות ועוד כל מיני כינויים.

4. קריאיטיב – צריך אקוסיסטם חדש אצל הלקוח או במשרד הפרסום כדי לייצר קריאייטיב בעולם של דאטה. בעבר היה תהליך מסודר של יצירת קריאייטיב. כיום ייצור הקריאייטיב שונה, לדוגמה: פתאום מגלים איזה סגמנט שמגיב טוב חייבים לייצר לו מיקרו קריאייטיב שמתאים לו. ומהר. אנשי הקריאייטיב חייבים ללמוד להגיב מהר כמו שהדאטה והאינסייטים מגיעים מהר. אבל הדגש הוא לא לוותר על קריאיטיב.

5. כל עולם קצירת הביקושים (last click) מתחיל לקבל קרדיט נמוך יותר בתהליך ההמרה. ככל שמתחילים למדוד אטרביושן ומה תרם להמרה מבינים שפלטפורמות אחרות (וידאו, דיספליי, משפיענים) תורמות יותר. כך שמי שרוצה לקצור ביקושים חייב לזרוע כדי ליצר אותם (מי אמר קריאייטיב?).

6. מדיה פרוגרמטית – ראיתי איך מערכת אוטומציה אחת שמנהלת בצורה אוטומטית קמפיינים בגוגל ופייסבוק משנה פתאום ארגון. צוותים שלמים צריכים להשתנות מלתפעל מערכת ל"לתת ראש" ושכל עם אינסייטים מעניינים. בקיצור, תשכחו מניהול ותפעול מדיה. תתמקדו באסטרטגיה.

7. עקרון המוביל הוא עקרון ה- GET STUFF DONE, כלומר, ההצלחה היא ביישום הרעיון/המשימה ולא במחשבה עליה.

8. משפיעניםהעברת מסר ע"י משפיענים עמוקה יותר מעבודה פרסום רגילה גם אם היא פרוגרמטית עם דאטה. כיום יש מגוון רחב של פלטפורמות לאיתור משפיענים רלוונטיים לעסק שלי ולמדידה של הפעילות מולם. המגמה היא מיקרו משפיענים. כלומר, גיוס של 20 משפיענים שלכל אחד מהם 3,000 עוקבים במקום משפיען של 60,000 עוקבים. למה? אמינות בראש ובראשונה. ובנוסף, פיזור סיכונים, עלויות ועוד.

9. בעולם ה-E-COMMERCE יש מחשבה שאי אפשר למכור מוצרים מורכבים. יש שינוי מגמה, אבל הדרך היא להמציא מחדש את עולם הריטייל. לדוגמה: בשילוח. מי שקונה נניח מכונת קפה פרימיום יקבל אותה הבייתה בשילוח של שליח מקצועי שיסביר על המכונה יעזור בהפעלה הראשונה ואולי גם יתן שוקולד לטעימה הראשונה. וכך, עם קצת אנושיות מאחורי הדיגיטציה אפשר גם למכור מוצרים מורכבים. לדוגמה, טלויזיות חכמות ואפילו רכבים..

10. ותובנה אחרונה לסיכום – מה ההשלכות של השינויים בעולם החדש על תפקיד סמנכ"ל השיווק?

סמנכ"ל השיווק של לוריאל גרמניה, פיליפ מרקמן אמר שתפקידו המרכזי הוא: בולשיט פילטר…כלומר, לדאוג למה שיעשה טוב לצרכן. ופחות להתעסק בכל היצף הדעות. הכישלונות ביישום השינוי בארגונים בא בגלל שכל רגע יש משהו חדש. כן, סמנכ"ל השיווק החדש חייב להבין בטכנולוגיה ואפילו להוביל אותה בארגון אבל הכי חשוב זה העמקת ההיכרות עם הלקוחות.

איך? יש להם (ללוריאל) כבר כמה פלטפורמות איקומרס שהם מנהלים וכך צוברים דאטה.

כששאלו אותו האם הם הולכים להיות ריטיילר? הוא צחק…אז אי אפשר באמת לדעת לאן הולכות חברות מוצרי הצריכה אפשר רק לנחש…

אחד התחומים המעניינים שהוא עוסק בהם כיום הוא AR. כלומר, כלים דיגיטליים שיאפשרו ללקוחות לוריאל לראות בצורה דיגיטלית איך ייראו אחרי שיקנו את המוצרים (נניח צבע לשיער) הם אפילו רכשו חברה קנדית שעושה את זה והם בדרך להטמעה שלה כולל על פלטפורמות כמו פייסבוק.

לסיכום, הבטחתי 10 תובנות וקיימתי, אבל לא דיברנו על מהפכת ה-VOICE שהולכת לשנות סדרי עולם וגם עליה דיברו רבות, על עולם המוסיקה המשתנה (ספוטיפיי), משרדי הפרסום שמשנים את פניהם (אחת מ-19 הבמות הייתה מיועדת אך ורק לזה), שווה לבקר בשנה הבאה. יש כבר תאריך (והפעם זה לא הורס את ראש שנה..).

בהצלחה לכולם ב-2019!

יניב סבן – Saban Digital Marketing

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים