עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

טור אורח: 2018 וחוות דעת גולשים – דירוג המותג ואתם // יוש פורת

פורסם

ב-

בטור אורח מיוחד לשנה החדשה, יוש פורת, מנכ"ל TxtRider ומרצה במרכז האקדמי אונו, מסמן את שנת 2018 כשנה שבה חוות הדעת והדירוגים יעשו את ההבדל בין מותגים עם ערך נתפס של חמישה כוכבים לבין אלה שלא, ומציג את המגמות האחרונות בעולמות ניהול ה-DRM – ניהול מוניטין דיגיטלי. מה אפשר ללמוד מ-YELP ו-Tripadvisor בכל הנוגע לתחום הרותח של הדירוגים ואיך ב-2018 הכל הפך לדריג? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

היה זה בקיץ 2011, שחון ככל הקיצים, כשהחבר'ה בזאפ גרופ הציעו שאקח לידי את נושא חוות דעת הגולשים על עסקים בדפי זהב (ושאר אתרי הקבוצה). באותה עת עסקים רבים לא ראו את הנחיצות של פרסום 'מה שיש ללקוחות לכתוב עליי' בריש גלי, ועוד בתוספת ציון ועוד בדף עליו שילמו באתר d.co.il. אתגר לא קטן בו נתקלתי כבר בשיחה הראשונה עם מוביל דירות מאד עצבני מחדרה, שהתרעם על חוות דעת שלילית שקיבל מגולש. לאחר דין ודברים קולני שבו הסברתי כי חוות הדעת מאומתת ולכן לא תימחק מן האתר, עבר המוביל לטונים שקטים, מן הסוג המלחיץ במיוחד, ואמר " יודע מה, הכל בסדר. רק תן לי את הכתובת של מי שכתב את חוות הדעת, אני כבר אסדר אותו לבד.."

יוש פורת, מנכ"ל txtrider ומרצה במרכז האקדמי כרמל-אונו. צילום: יח"צ

ב 2016, הטונים כבר התחלפו ל-'למה אתם לא מעלים את חוות הדעת שכתב לקוח שלי'? ללמדך כי הזמנים משתנים וחוות דעת וציוני גולשים הם כבר תנאי הכרחי, אבן דרך משמעותית ב'מסע הלקוח' (חכו, עוד באזוורדס בהמשך!).

גולשים מדרגים ונותנים ציונים על כל דבר כיום.

כל דבר. ממלונות ועד בתי כלא ואף בתי קברות (כן, כמו בכל תחום בחיים, גם כאן מומלץ לקרוא את חוות הדעת לפני שתגבשו דעה בתהליך הקניה).

ומכיוון שאומרים כי מאז שחרב בית המדש ניתנה הנבואה לשוטים, אני שמח להגיש לכם את הערכותיי הזהירות ל 2018, בעולם של חוות דעת וציוני גולשים.

לאמלק לכם? 2018 היא השנה של יותר. הרבה יותר, מהכל.

יותר חוות דעת

אינספור פלטפורמות מציעות היום שירותים ומוצרים לצרכנים – ורובן ככולן מציעות גם מקום לכתוב על המוצר או על השירות שלכם. יותר פלטפורמות, תהליכים קלים יותר לכתיבת והצגת חוות דעת וציונים וזמינות גבוהה הרבה יותר. YELP, לדוגמה, מציגה גידול של 18.5 מליון חוות דעת (מאושרות, שעלו לאוויר) ב 2014, לעומת תוספת של 26 מליון שנוספו לאתר ב 2016. גידול דומה מציגות גם פלטפורמות אחרות.

נוסיף לכך את הכלים ההולכים ונפוצים בין בעלי עסקים ואתרים מכל סוג, לאיסוף חוות דעת מלקוחות וממבקרים באתר (Trustyou, Yotpo, getfivestars, trustpilot – ואלה רק השמות הגדולים), ובל נשכח את הענק המתעורר – פייסבוק, שרק התחילו לפעול בתחום אבל שמים לעצמם את 2018 כיעד. זה כבר game changer.

יותר mobile

ציוני גולשים ובעיקר חוות דעת הן עדיין, לרוב, משחק של דסקטופ. נוח יותר לכתוב, להרהר ולהעמיק – ככותב. אבל 2018 תביא איתה התפתחות בנקודות מגע נוספות לאורך מסע הלקוח שהן למעשה נקודות איסוף למשוב, ציון או חוות דעת. קחו את הפלטפורמות שהוזכרו לעיל, ותוסיפו להן את חוויית המובייל, IOT, AR – כל אלה ממשקי שירות/מוצר נוספים שיהיו זמינים לנו, הצרכנים. וגם שם יהיו יותר חוות דעת – לקרוא או לכתוב, בנגישות ומיידיות. (לא שכחתי, אלקסה בהמשך).

יותר קטגוריות חוות דעת

ישנן קטגוריות וותיקות בתחום – תחום האירוח והתיירות, למשל, הוא תחום שבו עסקים ושירותים חיים את הדירוג כבר כמה שנים, כעובדת חיים ובעיקר כפקטור מאד משמעותי בהחלטת הצרכן. חלפי מכוניות, תחנות משטרה, החבר שלך לשעבר – את כל אלה תוכלו לדרג היום בכיף, בסקלה של 1-5 כוכבים.

המוביל מחדרה – כמו מובילים ובעלי מקצוע רבים בתחום תחזוקת הבית, למשל, הוא מן המאמצים המאחרים, שלמד כבר לקבל את ציוני ודירוגי הגולשים כעובדת חיים, בתהליך ארוך. ולחלק מן העסקים – מכאיב.

אבל קטיגוריות רבות עדיין לומדות התחום. רופאים למשל – האם אזרח מן השורה יכול לדרג את מקצועיותו של פרוקטולוג בכיר? וכשאתה אונקולוג שמציל חיי אדם, האם שירותיות ואדיבות היא פרמטר מכריע?

ב 2018 נראה את המשך התהליך של קטיגוריות הנכנסות לתחום, בין היתר משרדי ממשלה, עמותות ועוד. אקטיביזם דירוגי – הכל דריג.

יותר אימפקט

אחד המחקרים המצוטטים בתחום השפעות חוות דעת ודירוגי גולשים על הצלחת עסקים נערך ע"י פרופ' מייקל לוקה מן ה HBS (ביה"ס למנהע"ס של הארוורד) ב 2011, ומצא כי כל כוכב נוסף בדירוג העסק, באתר YELP   מתבטא בתוספת הכנסות של 5% למחזור העסק. השנים חלפו ונחשו מה? זה רק גדל. ב 2016 בוצע המחקר שוב, ופער ההכנסות, כך התברר, יכול להגיע גם ל 9%.

בשש השנים שבהם חוויתי את מערך חוות הדעת של זאפ גרופ יכולנו לראות גם את קצב אימוץ חוות הדעת על ידי עסקים אבל גם את ההשפעה מיידית , לטוב ולרע, של חוות הדעת וציוני גולשים על מותגים, עסקים ועסקים קטנים בפרט, שם חוות הדעת הן מעטפת המוניטין היחידה כמעט של העסק (גם על זה כתבתי. תבלו).

העצה שלי לעסקים ב 2018 – דאגו שהעסק או המותג שלכם יהיה נגיש עד כמה שניתן לכתיבת חוות דעת על ידי גולשים (טובות כמו גם רעות).

יותר משאבים

חוות הדעת על העסק או המותג שלכם מביאות איתן ידע רב. וגם מאמץ, ועבודה. מנהלי שיווק רבים מצהירים כבר היום שהפעילות הזו תופסת חלק משמעותי מזמנם. ניטור, תגובה, פתרון 'משברי מדיה' על בסיס יומיומי – יש הרבה עבודה בחוות הדעת. ולכן קבלו את תפקיד החלומות הבא במחלקת השיווק: ה DRM –  Digital reputation manager. מנהל/ת המוניטין הדיגיטלי של המותג יהיו מי שישלבו ידע נרחב בשיווק, שירות, SEO, יחסי ציבור, ניהול סיכונים, משפט וחקיקה, והקצה של הקצה של השיווק הדיגיטלי. וזה ידרוש מן הארגון משאבים נוספים. ומה עם ה ROI? הוא קיים, משום שדירוג חיובי של גולשים הם אמצעי הפרסום המשמעותי ביותר לעסק שלכם.

לחברות ועסקים שלא יוכלו להכיל משרה מלאה בתחום, מציעה הרשת כבר היום מגוון רחב של פתרונות כמו Reevo, Igniyte (בנוסף לחברות שהוזכרו לעיל) ופלטפורמות לניהול וניטור המונטין. לשירותכם/כן קוראות וקוראים – הרשימה המלאה.

יותר לראות

תוכן הוא המלך, ווידאו הוא המלך של התוכן. כניסת הוידאו לעולם חוות הדעת אינה טריוויאלית (איזו בקרה ניתן לעשות על תוכן וידאו? באיזו צורה? האם הצילום בהסכמת העסק? עד כמה ניתן לביימו? ועוד הרבה סוגיות) אבל זה נדרש, וזה יקרה.

יותר לשמוע

ה- VOICE נכנס לחיינו רשמית ב 2017 וייכנס בגדול עוד יותר ב 2018. אלקסה, home וחבריהם מעלים שאלות משמעותיות לגבי כל עולם החיפוש והצריכה. ובעולמי הצר כנמלה – איך מייצגים חוות דעת וציוני גולשים על מוצרים ועל עסקים, דרך voice? כיצד מביאים את השילוב של פרסונילזציה, גיאוגרפיה, ביג דאטה, AI בכדי להביא לצרכן את ההמלצה המתאימה ביותר עבורו? גם כאן, מישהו אי שם בוודאי כבר עובד על הפיצוח.

VOICE הוא בוודאות הצ'יינג'ר המשמעותי ביותר בעולם חוות הדעת, שינוי שיקרה כבר ב 2018.

יותר שומרי סף

אמינות חוות הדעת הן נושא כאוב. ביס כואב במיוחד קיבלה החודש tripadvisor מאזרח חביב שפתח מסעדה מזוייפת, כולל מנות מזויפות, שקיבלה דירוג משובח באתר.

אמינות חוות דעת הם דיון ארוך, מורכב ובעיקר מתמשך. מחקר של pew משנת 2016 מראה שהצרכנים בארה"ב חלוקים בעניין – 51% מצהירים כי חוות הדעת שהם קוראים מייצגים תמונה מדוייקת לגבי המוצר או השירות אולם המחצית השניה (48%. מתימטיקה זה לא הצד החזק שלי) מודים כי קשה להם לקבוע אם חוות הדעת שהם קוראים אמיתיות או מזויפות.

אמינות היא הנכס המשמעותי ביותר של פלטפורמת חוות דעת המכבדת את עצמה. YELP כמו גם אמזון וכן, גם tripadvisor  מפעילות אמצעים רבים , טכנולוגיים, אנושיים בבקרת האיכות של חות הדעת: תוכן, איכות, אמינות וגם בענישת זייפנים וסיטונאי כתיבת חוות דעת למיניהם (מישהו אמר fiverr?). זה לא חוסך כמובן את ההתקפות עליהן . הפלטפורמות נאלצות להתמודד עם שתי קצוות הסקאלה – כתיבת חוות דעת בדרך קלה ומהירה, שתאפשר יותר חוות דעת ומנגד – תוכן איכותי, משמעותי לגולשים ובעיקר – אמין.

בשנה הקרובה נראה יותר אמצעים טכנולוגיים לניטור ואימות חוות הדעת (אימות רכישה, DMP, אפילו בלוקצ'יין), הקשחה במדיניות האתרים וגם יותר ענישה, עד כדי התערבות נוספת של המחוקק (לא בישראל, כמובן) בתחום.

יותר פרסונליזציה

ביג דאטה. איך לא. חוות דעת וציוני גולשים הן הביג של הביג. הביגסט. מה שיאפשר לנו לראות בעתיד הלא רחוק המלצה על אינסטלטור שמתאים בדיוק לך. מהו הציון שלו? 4.5 בשבילך, 2.4 בשבילי. כי לכל אחד מאיתנו חשוב דבר אחר. אצלך הזמינות, אצלי המחיר.

המערכת תוכל להתאים את עצמה למידע שיש לה לגבינו. זה כבר קיים באתרי התיירות, באפשרות סינון התוצאות – חוויות של משפחה שונות לחלוטין מאלה של רווקים הוללים או של אנשי עסקים (הוללים או משפחתיים). וזה יילך וייתפתח כך שחוויית הדירוג ובעיקר צריכת הירוג – תהיה מותאמת בצורה מיטבית לצרכים שלנו.

יותר אמ:לק

560 חוות דעת על מסעדה באוסטין,טקסס זה נחמד. אבל מי בדיוק יקרא את כל חוות הדעת האלה? למי יש זמן? וגודל מסך? תן לי את זה במשפט אחד. היכן שזה רלוונטי כמובן. אם חלילה עליכם לחפש אחר רופא מומחה, או בטוב – אולם לחתונה, בוודאי תרצו לדעת יותר. אבל רובנו, כמובן, מחפשים את ה'תן לי את זה בשורה אחת'. (לא מאמינים? הנה מחקר)

טכנולוגיות של NLP  ואחרות כבר נכנסות לתחום בכדי לעשות לנו את העבודה, לתת לנו את התכל'ס, ויעשו אותה עוד יותר בשנה הקרובה.

אז מהי רשימת ה to do שלכם ל 2018?

אם עדיין לא התחלתם – 2018 היא השנה להתחיל לעבוד בניהול המוניטין הדיגיטלי (DRM) של המותג שלכם.

וודאו שאתם על המגרש ומשחקים בצורה פעילה: פתוחים לכתיבת חוות דעת במדריכים, פלטפורמות , אפליקציות בשוק שלכם ובתחומי הפעילות שלכם. קוראים חוות דעת, לומדים כיצד להגיב נכון ומבינים מן התכנים מהו הדיבור העכשווי על המותג שלכם.

איך הנוכחות שלכם במובייל? יאללה, לטפל גם בזה. וודאו שהנוכחות הדיגיטלית שלכם במובייל פועלת גם לכתיבת וקריאת דירוגים על העסק שלכם.

מכירים את מסע הלקוח שלכם? מצויין. עכשיו אתרו וסמנו באילו נקודות בדיוק הוא ניזון מדירוגים וחוות דעת גולשים וחשוב לא פחות – באילו נקודות הוא או היא כותבים חוות דעת. שם יש למקד את המאמץ.

עודדו לקוחות (לא לשחד, לעודד) לכתיבת חוות דעת עליכם. 'שגררו' את חוות הדעת. אנשי השירות, הנציגים בשטח, הצוות שלכם, כל מי שבא במגע עם לקוח – צריך להכיר את עולם חוות הדעת בכדי להיות זה שיעודד לקוחות (מרוצים בעיקר) לכתוב עליכם חוות דעת.

חוות דעת ודירוגי גולשים הם כמו מזג האוויר. זה כאן כדי להישאר, אז כדאי שתפיקו מהן את המיטב. ועוד עובדה שכדאי לזכור: 80% מחוות הדעת הנכתבות על ידי גולשים הן חיוביות. הן ממנפות את המותג שלכם ויכולות לחסן אותו מפני מסעי שיימינג שאורבים לכל מותג מעבר לפינה אפילה כלשהי, הן מטיסות את המותג או העסק שלכם ב SEO וזאת רק ההתחלה של כל הטוב הזה.

שתהיה לכם שנה של חמישה כוכבים.

כותב המאמר הוא מנכ"ל Txtrider ומרצה במרכז האקדמי אונו (חיפה)

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: LEAP // עטרה בילר

פורסם

ב-

"שמע, הכל קורץ לי. זו בדיוק הבעיה" אומרת לנו הפרזנטורית של LEAP – כלי חכם לבחירת מסלול לימודים וקריירה. והיא ממשיכה עם מונולוג ששמענו והשמענו אינספור פעמים: "בהתחלה אמרתי לעצמי נירשם לתואר, דירת שותפים, הנחות סטודנט, פאנג'ויה…" אבל היא לא מצליחה "להסגר על – איזה תואר". "מה אני רוצה לשרוף עכשיו שלש שנים מהחיים כמו חברה שלי שירי שלמדה משפטים ועד היום ממלצרת באיזה בר פח?" המצלמה עושה זום אאוט ואנחנו רואים שחברתה לספסל לא מרוצה מהביטוי "בר פח".

"אוקי. בר מסעדה" מתקנת את עצמה הגיבורה שלנו.

בקיצור, מסכמת את המונולוג הגיבורה על הספסל, 'את לא יודעת'.

והכותרת אומרת לנו – כמה זמן עוד תתלבטו לגבי העתיד שלכם?

גֵג הסיום מראה את הפרזנטורית מתבוננת באפליקציית LEAP שמסייעת בבחירה נבונה של לימודים וקריירה והיא שואלת בציניות – נו באמת, עכשיו באים?

וכמובן מה שמציל את הקליפ מלהיות קלישאה הוא עצם העובדה שהמגישה היא אישה מאד מבוגרת, חרושת קמטים. במקום להציג אדם צעיר שמתלבט בזמן אמתי לגבי עתידו המקצועי וההשכלתי, אנחנו עדים לאדם מבוגר שכנראה 'נתקע' על אותו ספסל עם אותה התלבטות בלתי פתירה משהו כמו 40 – 50 שנה. הדמיון מפליג לעידני עידנים של התלבטות לגבי 'מה ארצה להיות כשאהיה גדולה', התלבטות שהתחילה כשהדוברת הייתה נערה בת 17, המשיכה אל תוך שנות העשרים, השלושים, הארבעים, החמישים, הששים, השבעים וכנראה השמונים של חייה. והיא עוד שם, באותו מקום, מתפתה אך חוששת, רוצה אך פוחדת, שוקלת ושוקלת מנגד.

בעיני קורע מצחוק ומדויק להחריד.

ומעבר להגזמה הנכונה שאומרת לנו – אם לא תקבלו החלטה חכמה תמשיכו להתלבט לנצח, ולשם כך קיימת האפליקציה LEAP ששיש לה גם שם קולע – אני חייבת להגיד שרווח לי שסופסוף לא צריך להשתמש בילדים כדי לדבר על שירותים של גדולים. מותר להיות מקורי ולהשתמש בשחקן קשיש כדי להדגים שירות לאנשים צעירים.

אהבתי ואפילו התלהבתי. ומה יהיה הלאה? כולי סקרנות.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

מיזוג טאבולה ואאוטבריאן: מסע אישי במנהרת הזמן // טל ספיבק

פורסם

ב-

אי שם בשנת 2002 הוצבתי ביחידה צבאית 'סופר סודית' (לכאורה) בחיל הקשר, כטכנאי מערכות מחשוב. היחידה ישבה בקומת הקרקע בבניין בן שלוש קומות. בקומה התחתונה ישבו ה'חנונים' (במרתף) ועל הדלת בסוף המסדרון היה רשום "סוף העולם שמאלה".

אחד האנשים שישבו באותה המחלקה היה אדם סינגולדה.

אדם תמיד היה מגיע ב'סטייל' מגניב (עד כמה שמדי צבא מאפשרים את זה), אנרגיות חיוביות, פסקול אישי (צועד ותוך כדי מחשבות מתופף ומוחא כפיים) ומאזדה מיאטה (MX5) בחניה הקרובה לבסיס.

הייתי מספר לכם מה בדיוק עשינו שם, אבל גם ככה אף אחד לא ממש יבין מה זה אומר (וזה גם לא ממש מעניין)…

סביב 2005 כל אחד הלך לדרכו. בפעם הבאה בה נפגשנו, באזור 2008 במשרדים של חברת טאבולה בניו יורק (אם אני לא טועה אלו היו המשרדים הראשונים), גיליתי שבזמן שאני מכרתי פלאפונים (והייתי מאוד טוב בזה)! אדם המציא לו חברה… ישבנו, פטפנו, אדם הסביר לי מה הוא עושה, לאן הדבר הזה הולך ודיבר על תחום הוידיאו, ואני הנהנתי כאילו אני מבין.

מדלגים כמה שנים קדימה, לכיוון 2013/4. טאבולה כבר הפכה ל'שם דבר' בתעשייה / עולם הפרסום, הפנים של סינגולדה כבר נמצאות במגוון מדיות עולמיות שאפשר רק לחלום עליהן, אני באותן שנים עובד ב"מרכז הבנייה הישראלי" ומחליט להזמין את אדם לדבר בועידות הנדל"ן הגדולה בישראל בתחום הנדל"ן "עיר הנדל"ן" הוא (כמובן 😉) באיזה 'חור' אחר בעולם בדיוק בזמן שהועידה מתקיימת ולא יכול להגיע. (בדיעבד טוב שהוא לא יכול היה להגיע כי במקומו הצלחתי לסחוף את ההמנכ"לית החדשה של פייסבוק ישראל עדי סופר – תאני 😊).

 

זזים עוד קצת קדימה בזמן לכיון 2014/5. מגיע אלי לפגישה אילן צינמן מחברת 'אאוטבריין', מספר לי על החברה, על השוק, על העולם שלהם ואומר לי שהיה רוצה לדבר על במת האירוע באילת ולהציג קייסים של חברות נדל"ן שעשו שימוש בפלטפורמה.

מי מכם שמכיר את אילן, קל מאוד להתחבר אליו, וזו בדיוק הסיבה שאמרתי לו "לא" 🙁 (אל דאגה, שנה אחרי הוא הציג).

 

אני חושב שבשנים האחרונות הכרתי עשרות עובדים של טאבולה ואאוטבריין. עכשיו, כאשר אני כותב, אני מבין למה החיבור של השניים כל כך טבעי והגיוני. העובדים של שני הארגונים פשוט אנשים חיוביים שכיף להיות איתם ולהכיר אותם, ובדרך כלל, כשהעובדים של הארגון הם כאלו – ניתן להסיק שה – DNA של הארגונים בנוי בצורה מעולה, שמאפשרת מיזוג כל כך נכון, כמו שכתב סינגולדה בבלוג של טאבולה.

אם לא קראתם אז להלן חלק מדבריו:

"למה מיזוג?

המיזוג עם אאוטבריין נותן לנו סיכוי טוב יותר לתת פייט מול פייסבוק, גוגל ואמזון ולמשוך יותר מפרסמים לרשת, תוך מתן הזדמנות להגיע לכמעט 2 מיליארד אנשים בכל חודש.

כיום מפרסמים אצלנו עשרות אלפי לקוחות, בעוד לגוגל ולפייסבוק יש יחד למעלה מ -10 מיליון מפרסמים, והם מייצרים יחד הכנסות של כ -200 מיליארד דולר. אנחנו, לאחר המיזוג, נניב כ -2 מיליארד דולר.

לפנינו המון עבודה, אך יחד אנו בעמדה טובה יותר להתמודד מולם, ואם נצליח, כולם ינצחו.

למה עכשיו?

התזמון לא יכול היה להיות רלוונטי יותר. אני מרגיש שהעולם פגיע בעקבות ההתחזקות של פייסבוק וגוגל.

📍 המפרסמים רוצים בחירה, יותר שקיפות ופחות תלות.

📍 המשתמשים חושבים על פרטיות, ולא רק עורכי הדין.

📍 בעלי האתרים רוצים ליצור קשרים נאמנים עם משתמשים, להפיק תועלת מהצמיחה ולמצוא דרכים חדשות לייצר הכנסות.

למה ביחד?

כדי לקבל סיכוי אמיתי ולממש את החזון המשותף שלנו – להילחם בדאופול, לחדש מהר יותר ולתמוך במפרסמים ובעלי אתרים בהישרדות ושיגשוג, נתקדם כאחד ונתמקד בצמיחה.

מטרתנו היא להאיץ את החדשנות בכל קווי המוצרים, ולספק פתרונות טובים יותר לכל השותפים והלקוחות שלנו".

 

מאחל לשתי החברות הישראליות הנפלאות האלו לצמוח יחד ולתת בראש 😉

 

טל ספיבק

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

שבעה דברים שלמדתי כמנהל שיווק ועשיתי בחתונה שלי // תמיר זוהר

פורסם

ב-

מיד לאחר שהצעתי נישואין לאשתי הטרייה כיום, פלג, היה ברור שהיא כמי שעובדת ועבדה בעולם הפקת וניהול האירועים תתכנן את האירוע שלנו מתחילתו ועד סופו. "אני לא מתכוון להתערב!", חזרתי שוב ושוב בפניה, "אני רק אייעץ מדי פעם". אז הנה מאמי, כהוכחה לחוסר המעורבות שלי בתכנון החתונה, כתבה באורך 850 מילים, עם כל הייעוץ הלא מחייב שהענקתי במהלך שלושת החודשים שקדמו לחתונה. אוקיי, כן, יכול להיות שקצת התערבתי.

השיעור הראשון: בנה מסע לקוח/אורח

בנאום שהעניק ג'ף בזוס בשנת 2003, הגיח לחיינו הציטוט המפורסם שלו שפותח כל הרצאה כיום על חווית לקוח – "אנחנו רואים בלקוחות שלנו כמוזמנים למסיבה אחת גדולה, שאנחנו המארחים שלה. העבודה היומיומית שלנו היא להפוך כל היבט חשוב של חווית הלקוחות למעט יותר טוב". והנה, כך קרה, שבמעמד החתונה, אפשר ליישם ליטרלי את מילותיו של בזוס. עם תחילת תכנון החתונה, כתבנו לנו על דף קטן את כל נקודות המפגש האפשריות שלנו עם האורחים – תמונת ה-Save the Date המפורסמת, דרך ההזמנה הרשמית, הודעות הסמס שבאות בעקבותיה (אישור הגעה ותזכורת ביום החתונה) וכן הודעת הסמס שבסיום האירוע. כל זאת מבלי להיכנס לנקודת המפגש המרכזית שנגזרת לאינספור נקודות מפגש קטנות – האירוע עצמו. כעת, אחרי שרשמנו את כל הנקודות, ניסינו להתמקד בכל נקודה ונקודה ולנסות לשפר נקודות שסברנו שאפשר למקסם ובעזרתן להבטיח מסע אורח טוב ונעים יותר.

כך לדוגמה, הודעת "תודה שבאתם" שהייתה אמורה להישלח בסיום האירוע, הרגישה לנו קרה וטכנית מדי. אי אפשר באמת לסכם חתונה ולהודות לאורחים ב-130 תווים, מבלי להיגרר למילים ריקות וקצרות. במקרה הזה, הודעת הסמס הפכה מהודעת תודה גנרית להודעת קליק בייט בסגנון "צפו עכשיו בתמונות שצולמו באירוע ובברכה שלנו אליכם". לחיצה על הקישור שהופיע בהודעה, העבירה את האורחים שלנו אל דף נחיתה שבנינו ובו הטמענו סרטון קצר, שאיפשר לנו להודות לאורחים מקרב ליבנו, בצורה חמה ונעימה יותר. דף הנחיתה אפשר לנו גם להנגיש תוכן נוסף שיצרנו באירוע עצמו ולפני האירוע (ארחיב בהמשך) והיה חלק ממסע האורח אותו בנינו.

השיעור השני: אתר את הבעיות ומצא להן פתרון יצירתי

החופה היוותה את אחד האתגרים הראשון שעמדו לפתחתנו. היה ברור מהרגע הראשון שמתוך כבוד למשפחותינו נרצה לקיים חופה דתית, אך מהצד השני היה ברור שנרצה לתבל את החופה, הארוכה בין כה וכה, בטקסטים שלנו שיספרו קצת יותר על מי אנחנו, איך הכרנו, מה מייחד אותנו כזוג, מה אנחנו מבטיחים זה לזאת, מהם הנדרים שלנו ובקיצור – אכילת ראש מצטברת ומעייפת של 40 דקות. הפיתרון שהציעו לנו מסביב היה "או שתעשו חופה דתית או שתעשו חופה אזרחית". אנחנו הצענו – גם וגם. חופה דתית רומנטית ואינטימית בשקיעה רק עם המשפחה הקרובה וכעבור שעתיים כשכל האורחים כבר הגיעו – טקס חברים, מצחיק ומרגש. מופע שהוא רק שלנו שהוא לא חופה ושלא מתיימר להיות חופה. פתאום הבעיה שלשמה התכנסו הפכה לקונספט סינרגטי וייחודי שרק מעצים את האירוע שלנו. כל מה שזה דרש מאיתנו זה יצירתיות.

השיעור השלישי: צור שפה מיתוגית

בחודשים שקודמים לאירוע וכן באירוע עצמו נחשפים המוזמנים למספר רב של אלמנטים מעוצבים – הזמנות, תפריטי אוכל על השולחנות / תפריטי מזנונים, תפריטי אלכוהול, מגנטים והרשימה עוד ארוכה. עיצוב כל אלמנט בנפרד, מבלי מחשבה על שאר האלמנטים, יוצר עבודה מיותרת ולא משתלמת, ושלא נדבר על הדיונים והוויכוחים על כל אלמנט ואלמנט. בקיצור – חבל על הזמן וזה גם מכוער. בניית שפה עיצובית, איפשרה לנו כזוג לשבת פעם אחת בלבד, לגבש קונספט עיצובי ששנינו אוהבים ולצאת איתו לדרך.

השיעור הרביעי: התוכן הוא המלך

אנחנו חיים בעידן שבו כל אחד יכול להיות יוצר ומפיק תוכן. סל הכלים המוצע ברשת ליצירת תוכן הוא רחב, כך שאין שום סיבה שלא להתחיל ליצור תוכן ממש בחתונה שלכם. במקרה שלנו, ביקשנו לייצר תוכן עבור שתי נקודות מפגש במסע האורח שלנו, שקודמות לאירוע עצמו. האחת, תמונת "SAVE THE DATE" המפורסמת והדביקה, שהוחלפה בסרטון קצר בין דקה אותו העלנו ליוטיוב והפצנו בקבוצות הוואטסאפ. השנייה, הודעת התזכורת שנשלחת ביום האירוע. בהודעה זאת משלבים בשנים האחרונות, קישור ל-WAZE כדי למנוע טרטורים מיותרים בהגעה למקום, אבל מה עם חווית הנסיעה עצמה? לשם כך בנינו פלייליסט בספוטיפיי עם שירים שאנחנו אוהבים שיכניסו את האורחים לאווירה, ינעימו להם את הדרך וישכיחו מהם במעט את הפקקים. הסיפור האחרון עם הפקקים קצת פחות הצליח.

השיעור החמישי: חבר בין הפיזי לדיגי

העולם הפיזי והעולם הדיגיטלי מתחברים לנגד עינינו בכל פינה ויוצרים יחד עולם חדש מהיר ונוח יותר. אלוהי הפיזי-הדיגי נמצא בפרטים הקטנים, למשל בצילום המגנטים הידוע. לאורך כל החתונה שלנו לא נשמעה ולו פעם אחת צעקת "צלם! צלם!" אל עבר צעיר תשוש שמקבל סחרחורת ברחבה. במקומו, הצבנו את עמדת המגנטים וה-GIFים של חברת TAG BOX בחלל מיוחד שעיצבנו בסמוך לבר. האורחים הוזמנו לצלם את עצמם, לבחור את התמונות שהם הכי אוהבים ולהדפיס מהם מגנט ישירות או לשלוח לנייד. כל מי שאוהב להמתין חצי שעה כדי לקבל מגנט תלוי על חבל עם תמונה שלו מפהק, מאוד התאכזב מהעמדה.

השיעור השישי: חתור לשיתופי פעולה

אולמות האירועים מציעים לרוב עמדת אפטר פארטי שכוללת המבורגרים וצ'יפס תוצרת בית. על פניו פתרון נוח ויעיל לכל זוג שמעוניין להשתלט על המאנצ' הלילי של האורחים. אלא שאצלנו עמדת הבורגרים של האולם הוחלפה בעמדת "ברגר קינג" ממותגת כהלכתה – כמעט 100 המבורגרים, 8 טון צ'יפס ועשרות רטבים שחיכו לאורחים. למה בכלל להחליף בורגר בבורגר? יתכן שאפילו לא מעט מהאורחים היו מעדיפים את טעם הקציצות שהיה מציע האולם. כי במבחן התוצאה העמדה חוסלה תוך חמש דקות שהיא משאירה אבק לעמדות האוכל האחרות שהיו במהלך האירוע. הכוח שיש למותג ברגר קינג הקפיץ את האורחים מהרחבה הישר לעמדה. שיתוף פעולה קטן ששדרג חוויה שבמקור הייתה צריכה להיות רגילה לגמרי.

השיעור השביעי: RTM זה החיים

חתונה יום לפני בחירות. תכלס, למי אכפת מכל שאר הדברים שלמדתי?! 😊

 

 

 

**צילום: אסף ספקטור**

 

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA