עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

סיכום חגיגת קניות האונליין מסביב לעולם – לא על הבלאק פריידי לבדו // מני דהן

פורסם

ב-

תם ונשלם חודש נובמבר, חודש עמוס וגדוש באירועי מכירות און-ליין גדולים, ושמביא איתו התרגשות גדולה גם בצד הצרכנים וגם בצד המוכרים. תמיד החודש הזה מעניין במיוחד כיוון שהוא מבליט מאוד לטובה או לרעה מגמות שונות בשוק, ונותן הצצה למה שעתיד לבוא.

בשנים האחרונות, והשנה במיוחד, ימי המכירות האלה מרגשים במיוחד את אנשי האיקומרס, לאור ההתחזקות המטאורית של מכירות האונליין. אותי אישית מאוד סיקרן לראות כיצד ינהגו הצרכנים בשבוע הקניות הגדול, לאחר אינספור כתבות במהלך השנה על "מות הקניונים" ואיך האונליין מרסק את הריטייל וכו'… האם הם יוכיחו שהריטייל עדיין חי ובועט?

השנה ראינו את התחזקות המגמה שיותר ויותר ריטיילרים משחררים את המבצעים שלהם לפני הבלאק פריידיי. רובם – עד כשבוע לפני הבלאק פריידיי. אמאזון, וואלמארט, בסט ביי וטארגט, החלו לשחרר מבצעים ספציפיים כבר בתחילת נובמבר, לכן המכירות לא יכולות להימדד יותר על יום המבצעים הספציפי, אלא מתפרסות על פני מספר רב של ימים.

אם משווים נובמבר לנובמבר מול שנה שעברה, יש עלייה של כ- 18% במכירות אונליין בבלאק פריידיי בארה"ב. אם בשנה הבאה ריטיילרים נוספים כמו מייסיס ואחרים יאמצו את השיטה, להערכתי בעוד שנתיים נתחיל למדוד את נובמבר כחודש מכירות שלם, ולא בחלוקה לימי מכירות בודדים.

מגמה מעניינת נוספת היא התחזקות של המכירות ביום שלפני הבלאק פריידיי- חג ההודיה.

ביום של חג ההודיה מכירות האונליין הסתכמו ב-2.87 מיליון דולר, מול 1.9 מיליון ב-2016בבלאק פריידיי עצמו מדובר על מכירות אונליין של 5.03 מיליארד דולר, עליה של 17% מול 2016. כ- 42% מהרכישות בבלאק פריידיי התבצעו דרך הסמארטפון או הטאבלט.

עוברים לקניות און-ליין בסמארטפון

 

מגמה מעניינת נוספת המשך ההתחזקות של מעבר הלקוחות לרכישה דרך הסמארטפון. כ- 42% מהרכישות בבלאק פריידיי התבצעו דרך הסמארטפון. רק 49% מהרכישות התבצעו דרך המחשב השולחני או מחשב נייד. זו השנה הראשונה בה אחוז הרוכשים דרך דסקטופ + נייד יורד מתחת ל-50%.

ההשפעה של התנועה באון-ליין על התנועה בחנויות
מבחינת התנועה בחנויות, נרשמה ירידה של בין 1% ל-1.5% בתנועת הלקוחות לחנויות בבלאק פריידיי, שזה פער קטן יחסית, וממחיש שהריטייל עדיין מהווה גורם משמעותי בתקופות מבצעים כאלה, אך כשיש גידול בטראפיק ובמכירות, וכל הגידול מגיע מהאונליין, המגמה ברורה.

בנוסף מציינים ירידה של 4% בתנועה לחנויות אם מחברים את הבלאק פריידיי ביחד עם היום שקדם לו – חג ההודיה. זאת בעקבות מבצעים רבים שפורסמו באונליין בחג ההודייה (משמעותית יותר משנים קודמות, בהן חיכו לבלאק פריידיי עצמו), ולמעשה אפשרו לאמריקאים למלא את תרנגול ההודו בנוחות במטבח, בזמן שהם ממלאים את עגלת הקניות דרך הסמארטפון.

חגיגת קניות און-ליין 

כל ימי סופ"ש המכירות הסתכמו במחזור מכירות של כ- 680 מיליארד דולר בארה"ב (ע"פ הערכה של ה National Retail Federation), כולל הריטייל והאונליין.

סייבר מאנדיי האחרון היה יום המכירות הכי גדול אי פעם במכירות אונליין בארה"ב כיום מכירות בודד עם מכירות בסך 6.59 מיליארד דולר (!). זו עליה של 16.8% משנה שעברה.

לפי נתוני SaleCyle, בכל סופ"ש הבלאק פריידי המכירות באון-ליין הסתכמו ב-16.74 מיליארד דולר לעומת 12.75 מיליארד דולר אשתקד.

נתוני המכירות בבלאק פריידי בארה"ב. מקור: SaleCycle

נתוני המכירות בבלאק פריידי בארה"ב. מקור: SaleCycle

שוב השוטטות באתרי קניות דרך מכשירים ניידים (סמארטפונים וטאבלטים) בלטה במיוחד, כש-47.4% מהכניסות לאתרים התבצעו דרך מכשירים אלה.

מהם המוצרים שנרכשו הכי הרבה ואילו הנחות ניתנו?
המכירות הבולטות ביותר היו בעיקר קונסולות משחק, משחקים לקונסולות (הכי נמכר היה Super Mario Odyssey), אזניות Apple Airpods (מסתמן שזה היה המוצר הנמכר ביותר בסופ"ש), אמזון אקו (משלל דגמים) וגוגל כרומקאסט. לילדים בעיקר- כוח PJ, והאצ'ימולים.

ממוצע ההנחות הגדול ביותר בבלאק פריידיי היה על טלוויזיות (הנחה ממוצעת של 21.6%) , צעצועים (הנחה ממוצעת של 17.3%) ומחשבים ניידים (15.9%).

נתון מעניין נוסף – לקוחות העדיפו יותר לרכוש דרך מחשב רגיל באתרים של הרשתות הגדולות, ורכשו הרבה יותר מהסמארטפון מהעסקים הבינוניים והקטנים (באתרים שלהם, או במכירות שלהם במרקטפלייסים השונים).

ההשערה שלי היא שזה בעיקר כי הרשתות הגדולות פחות התמקדו במבצעים על פריטים בודדים, והשנה עשו יותר מבצעי הנחות גורפות על כל האתר או הנחה גורפת על קטגוריה שלמה, ושיטוט ברחבי האתר שלהן עדיין נוח יותר באתרים בגירסת המחשב השולחני/ נייד. במבצעים על מוצר בודד, נוח יותר מהסמארטפון.

השעות החזקות ביותר בסייבר מאנדיי היו 8 בערב עד 11 בערב, עם כמות מכירות ב-3 שעות כמו ממוצע של יום מכירות סטנדרטי שלם.

אז מה אנחנו מבינים מהנתונים?
מכירות האונליין צומחות בקצב אדיר. הריטייל לא מת, הוא ימשיך להיות דומיננטי, אבל יותר ויותר לקוחות הולכים לאונליין.

בריטייל חלק הבינו והשאר מתחילים להבין שבעולם האיקומרס גובר הרצון של הלקוח שיאפשרו לו לרכוש בדרך שנוחה לו ובזמן שנוח לו, ולאו דווקא ביום מכירות אחד ממוקד שמכריח אותו לישון באוהל ליד הדלת של החנות כדי לתפוס את המבצעים הטובים ביותר.

ימי הקניות שהפכו לחגיגה של חודש 
ימי המכירות הממוקדים הופכים לשבוע מכירות ממוקד, ובמקרים מסויימים גם לחגיגה של חודש שלם. בנוסף, כל רשתות הריטייל המסורתיות שמוכרות באונליין צריכות להתמודד עם אתגרים חדשים לגמרי.

אם בעבר רוב ההיערכות שלהם היתה לטובת רכש , סידור החנויות, והגדלת כוח אדם בחנויות הפיזיות לקראת ימי המכירות האלה, עכשיו ההיערכות היא גם לוגיסטית, כיוון שמקבלים כמות עצומה של הזמנות באונליין בזמן קצר, וחייבים לשלוח אותן ללקוחות מהר, כיוון שלקוח שלא יקבל את החבילה שלו בזמן, לא יתבייש להציף את שירות הלקוחות שלהן ואת עמודי הרשתות החברתיות. זו זירה אחרת. אמנם לא חדשה עבורן, אבל בקצב אחר ממה שהן הכירו עד היום.

חוק מרפי וחגיגת הקניות

כמו בכל חגיגה, גם חוק מרפי עבד שעות נוספות. הוא למשל הכה חזק ברשת מייסיס, שבבלאק פריידיי בשעות הבוקר חוותה תקלה בת כמה שעות בסליקת כרטיסי האשראי, מה שגרם לתורים מטורפים בחנויות (ולא בגלל כמות הלקוחות שהגיעו פיזית…), וכמובן גרם לכך שהמון לקוחות הציפו את הרשתות החברתיות בתסכול שלהם, מה שאילץ את מייסיס להתמודד גם בזירת הרשתות החברתיות מוקדם מהצפוי.

בנוסף, ביום חג ההודייה, נסרק לגוגל קישור ממומן שנראה כמו הפנייה תמימה למכירה באמזון, אבל היה למעשה הונאה. גולשים שהקליקו על הקישור הגיעו לדף בו הופיעה הודעה שנראית אמיתית ממייקרוסופט על כך שהמחשב נדבק בוירוס, ויש להתקשר למוקד שירות הלקוחות של מייקרוסופט לטיפול בבעיה. כשהגולשים התקשרו, מהצד השני ענו עובדי החברה שביצעה את ההונאה, הציגו עצמם כנציגים של מייקרוסופט, וביקשו 150$ עבור פתרון הבעיה. כך הגולשים השאירו את פרטיהם האישיים ופרטי האשראי שלהם בידי החברה הזו. מיד כשזה נחשף, גוגל הסירה את הקישור.

מה עם ישראל? 

בישראל – אתרי הסחר הגדולים מספרים על נתונים הרבה יותר קיצוניים. מספר אתרי סחר גדולים מספרים על גידול של מעל 50% במכירות שלהם בשבוע המבצעים מול התקופה המקבילה אשתקד.

המגמות הבולטות הצפויות ל-2018:
* המשך התחזקות המובייל, והובלת אתרי סחר בעלי אפליקציות נייטיב את הלקוחות לרכישה באפליקציה. אולי אפילו בפעם הראשונה הרכישות במובייל יעקפו את הדסקטופ? (זה כבר יקרה לדעתי ב-2019, אבל מי יודע?) * פריסת המבצעים על פני תקופה רחבה יותר בחודש נובמבר.
* מעבר ליותר מבצעים גורפים קטגוריאליים או מותגיים. עדיין יהיו לא מעט מבצעי Door Busters על מוצרים בודדים שיביאו המון טראפיק.
* התחזקות של אסטרטגיית אומני-צ'אנל גם אצל אלה שעדיין לא שם.
* התחזקות מגמת המותגים למכירה ישירה לצרכן.
* התחזקות המודלים של מרקט פלייס, גם באתרי רשתות "מסורתיות".

כולנו בציפייה לקראת נובמבר 2018, שם נראה אילו מגמות יתחזקו ואילו יתאדו מן העולם.

כותב המאמר הינו ראש תחום האי-קומרס, חווית לקוח ודיגיטל בקבוצת ח.י.

הוספת תגובה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA