עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

שיווק ספורטיבי בעידן דיגיטלי: איך משווקים קבוצת אוהדים? // אתגר שפיבק

פורסם

ב-

צילום: יינון פוקס

אתגר שפיבק, מומחה לשיווק דיגיטלי ומחבר הספר "שיווק בעידן דיגיטלי", התרגש לראות את הסיפור מאחורי הקלעים שפורסם אצלנו של השותפות שנרקמה בין בנק ירושלים לבית"ר נורדיה ובחר לשתף אותנו בסיפור האהבה האישי שלו עם קבוצת בית"ר נורדיה ירושלים. איך כל זה קשור לשיווק ודיגיטל? הפרטים המלאים לפניכם, כולל הצצה מאחורי הקלעים לקמפיין מרתק לניהול שיווק של קבוצת אוהדים. (צילום: יינון פוקס)

בדיון שנערך בקבוצת הפייסבוק "אבא פגום", קבוצת אבות פעילה מאוד בפייסבוק, עלתה השאלה "מתי אתם לוקחים את הילדים שלכם למשחקים?". טווחי גילאים שונים עלו שם וכולם הלינו על שילוב הילדים שלהם בתוך מציאות של קללות, אלימות וגזענות.

אני קורא את הדיון וחושב על העובדה שיש לי ילד שמגיל שנתיים וחצי מגיע איתי למשחקים של בית"ר נורדיה ירושלים. אני חושב על העובדה שהמציאות שלי היא אחרת. אני חושב על העובדה שאחרי שנים, להיות אוהד בית"ר ירושלים (בצורה הנוכחית שלה כבית"ר נורדיה ירושלים) זאת גאווה ספורטיבית. גאה להיות חבר עמותה במועדון שקם על ידי אוהדי בית"ר ירושלים שמאסו בגזענות, באלימות ובעבריינות ומשחק כיום בליגה א' (אחרי שהתחיל לפני שלוש שנים בליגה ג').

הגר פרץ דיין, מנהלת האסטרטגיה, השיווק והדיגיטל של בנק ירושלים, העלתה, כאמור, טור מעולה על שיתוף הפעולה בין המועדון שלנו לבין בנק ירושלים. היא הסבירה איך יכול להיות שבנק, שיכול להרשות לעצמו לאמץ קבוצה בליגת העל ולזכות בחשיפה גדולה יותר (ותתפלאו כמה מחירי החסויות במונחי עלות לחשיפה יכולים להיות זולים בכדורגל הישראלי) בוחר להשקיע דווקא בקבוצה מליגה א'. היא עסקה בעיקר בערך המוסף של המועדון שלנו, ש מקיים מגוון רחב של פעילויות חברתיות. אני אנסה להאיר, מעט, את הצד השני של המטבע – איך הקמנו מותג חדש ואהוד, כזה שגופים עסקיים ישמחו להתהדר בשיתוף פעולה איתו, דווקא במקום כל כך בעייתי כמו הכדורגל הישראלי.

יזמות Bottom-up

בית"ר נורדיה ירושלים היא קבוצת שבנויה ממאות חברי עמותה שמשלמים קרוב ל-1,000 שקלים בשנה בשביל שתהיה להם קבוצה. אבל ה"בעלות" לא מסתכמת רק בכרטיס חבר יפה אלא בעובדה שכל חבר עמותה יכול להפוך, אם רק ירצה, לקחת חלק פעיל בניהול המועדון ולהיות חלק מצוות השיווק, צוות הקהילה, צוות המרצ'נדייז, צוות החינוך  ועוד.

אותן יוזמות של אוהדים, כולן בהתנדבות, מתחילות ברעיון של אוהד בודד ומשם נבנות מערכות שלמות. למשל:

שידור לייב של כל המשחקים – התחיל כיוזמה של צלם עם אייפון והגיע לשידור עם ציוד מקצועי, מפיק, לוח תוצאות, שדר ופרשן שמכינים שיעורי בית לכל משחק (כולל את ההיסטוריה של כל שחקן בקבוצה היריבה, עניין לא פשוט כשמדובר בשחקנים אלמונים בליגות ב' ו-ג'). זאת, יחד עם שדרנים ופרשנים אורחים כמו זוהיר לבהלול ושמעון צ'רנוחה, משמש בסיס גם לתקציר ערוך שמועלה באתר ובפייסבוק ומופץ לאלפים רבים של אוהדים שלנו (וגם של היריבות, כמובן, שזוכות לסיקור מפנק ברמה של ליגת העל).

שידור משחקים בלייב על-ידי האוהדים. צילום: יינון פוקס

ניוזלטר ("הנורדיאן")ניוזולטר שבועי שמגיע לאלפי מנויים ומכיל ראיון שבועי עם המאמן, ראיון שבועי עם נציג של הקבוצה היריבה ועוד. התכנים בניוזלטר משתלבים הן עם תכני היח"צ באתרי הספורט המובילים והן עם שיתופים ותגובות רבות ברשתות החברתיות.

מימון המונים קמפיין מכירות שהגיע ל-210 אחוז מהיעד של מאה אלף שקל, חשף אותנו למאות תורמים בנוסף לגרעין האוהדים הקבוע שלנו, העלה ב-20% את מספר חברי העמותה שלנו ויצר סביבנו באזז תקשורתי מטורף, גם ברשתות החברתיות עם מאות שיתופים ואלפי תגובות (על קבוצה שהייתה אז בליגה ג' ובקושי הכירו אותה) וגם בתקשורת המסורתית (כמעט כל אתרי החדשות, הרדיו והספורט יחד עם כתבת מגזין בערוץ 2)

התוכניה השנתית – פלטפורמה שיווקית שהתחילה בתור עוד דרך לפרגן לספונסרים שלנו והפכה להפקה מגזינית-אמנותית ולמזכרת לכל החיים לאוהדים השרופים.

שרון שפיבק בגיל שנתיים וחצי במשחק בית"ר נורדיה. צילום: אתגר שפיבק

בנורדיה הבינו שבין חברי העמותה ישנם מומחים רבים בתחומים שונים. כחלק מההבנה כי זוהי קבוצת אוהדים אשר גם מנוהלת על ידם, הוחלט על הקמת וועדות מקצועיות שונות, המנהלות נושאים שונים ואשר מנוהלות על ידי אנשים שנוגעים בנושאים הללו גם ביומיום. הרעיון הוא לתת למקצוענים בחיי היומיום, להביא מהמקצוענות הזו גם לקבוצת הכדורגל שאותה הם אוהדים.

לדוגמה, ועדת שיווק המורכבת מאנשי שיווק, כמו חבר קהילת מנהלי שיווק מצייצים, יואש בן יצחק, סמנכ"ל השיווק של התאחדות התעשיינים, שעוסקת בכללי בנושאי השיווק של המועדון – מרמת האסטרטגיה ועד רמת הביצוע בשטח, או צוות אתר האינטרנט שכולל את חבר קהילת מנהלי שיווק מצייצים אלעד לוי, יועץ בנושא טכנולוגיות שיווקיות.

 

שימוש נכון ב-DATA

כל תקשורת עם המועדון ממופה ונשמרת בצורה מסודרת. אם מדובר ברשימות של לקוחות שניתן לפנות אליהם באופן ישיר (על ידי מוקד טלמרקטינג שמתופעל בהתנדבות על ידי חברי העמותה), אם מדובר ברשימות רימרקטינג או ברשימות איכותיות של צופים בשידורים החיים של הקבוצה.

בקמפיינים השיווקים של הקבוצה, המיקוד הוא אך ורק במשתמשים שמכירים כבר את הקבוצה. כך מביאים בקמפיין של 500 ₪ אלפי אוהדים למשחק בית באצטדיון טדי.

ערכים ואידיאולוגיה

בית"ר נורדיה ירושלים היא קבוצת האוהדים היחידה בארץ שקמה לא בגלל בעלים, לא בגלל התפרקות קבוצה (אני עדיין קופץ בגולים של בית"ר מליגת העל) אלא בגלל שהיא הבינה שזאת הדרך היחידה לנצח את האלימות, הגזענות והעבריינות השולטת ביציע טדי.

הקבוצה קמה מתוך אהבה של אוהדים לקבוצה שלהם והרצון להיות אותה מחוברת יותר לערכי ההדר הבית"רי. לא לכל מותג יש יסוד שיווקי שמבוסס על ערכים ואהבה אין סופית למותג. אבל עבור אלו שכן – אתם חייבים להשתמש באהבה של הלקוחות שלכם. הם יעשו עבורכם הרבה יותר ממש שתוכלו לדמיין.

אתגר שפיבק, חבר קהילת מנהלי שיווק מצייצים וחבר עמותה בבית"ר נורדיה ירושלים הוא היזם של Fixel, כלי לדירוג אוטומטי של קהלים עבור קמפייני Remarketing  שמסייע למפרסמים לחסוך בעלויות הפרסום

 

 

טורים ומאמרים

מאמר אורח: כל מה שרציתם לשאול על תופעת ה-TikTok // דולב משה

פורסם

ב-

לפני מספר ימים התארח בישראל ג'סי אנדרהיל, אם השם הזה לא אומר לכם דבר, כנראה שאתם לא עוקבים אחרי אושיות הפלטפורמה שצומחת מאוד בקרב קהלים צעירים מסביב לעולם – TikTok. מדובר באחד מכוכבי ה-TikTok הפופולריים בעולם, עם יותר מ-4.6 מיליון עוקבים, שיצר בשבועות האחרונים היסטריה במהלך הביקור שלו בישראל.

כדי שלא תישארו מאחור ועל מנת שתבינו את התופעה לעומק, החלטתי ליצור עבורכם מדריך קצר עם היכרות והצצה ל-TikTok.

עברה יותר משנה מאז שאפליקציית Musical.ly נרכשה והתמזגה לתוך אפליקציית TIKTOK. מאז הקאמבק, נמצאת האפליקציה בנסיקה וכבר הספיקה להוביל בראש מצעדי ההורדות, להמליך את הכוכבים החדשים של הרשת וליצור טרנדים שהפכו ללהיטי מיינסטרים.


הראפר Lil Nas X שהפך לכוכב בינלאומי בזכות האפליקציה | קרדיט: TikTok

יותר ממיליארד הורדות מסביב לעולם וכחצי מיליון משתמשים פעילים

לפי נתוני החברה- TikTok היא אחת הרשתות החברתיות הצומחות בעולם, עם 1.2 מיליארד הורדות, כבר בשנת 2018 היו לפלטפורמה יותר מ-500 מיליון משתמשים פעילים בחודש.

בעוד עולם המבוגרים ובתוכם גם מנהלי השיווק יודעים מעט על הפלטפורמה הצומחת ומתעסקים בעיקר באינסטגרם ופייסבוק- הופכת TikTok לתופעה שאי אפשר להתעלם ממנה.

לפניכם כל מה שאתם חייבים לדעת על הרשת החברתית הצומחת בקרב בני נוער וצעירים:

מבנה האפליקציה

האפליקציה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:

FOR YOU: פיד מבוסס אלגוריתם (בדומה לעמוד ה- Explore של Instagram) שבנוי על פרמטרים פרסונליים כמו מיקום ואופי התכנים שהיוזר צורך או מייצר איתם מעורבות וגם על פופולאריות וטרנדים (בדומה לסרטונים החמים ביוטיוב).

נעקבים: פיד אישי שמבוסס על תוכן עדכני או פופולארי של יוצרים שהיוזר עוקב אחריהם.

אתגרים וטרנדים:  הפלטפורמה מגדירה אתגרים מתחלפים לגולשים והגולשים מבצעים אותם בגרסאות שונות, לעתים ישנם גם אתגרים שנוצרים בצורה ויראלית ולא מונחים על ידי הפלטפורמה, לדוגמה אתגרים ישראליים שנוצרו על ידי יוצרים מקומיים.

טרנד השבוע | צילום מסך מתוך אפליקציית TikTok

קהל היעד

ל- TikTok בסיס משתמשים צעיר וממוקד, בארה"ב הקהל השולט באפליקציה הוא מגיל חטיבה ועד לגיל קולג', בישראל מדובר בקהל צעיר יותר- מתלמידים בבית ספר יסודי ועד לחיילים.

קידום ממומן ואורגני למותגים

בפלטפורמה ניתן לקדם מודעות ממומנות בדומה לרשתות החברתיות המוכרות והיא מאפשרת מספר מיקומים כמו מודעת כניסה, מודעות בפיד ואפילו פילטרים ממומנים.

גם כאן בישראל, ישנם מותגים שכבר צללו לפלטפורמה – מותגים כמו HOT, הפסטיגל, סרטי יונייטד ועוד שילבו מהלכים פרסומיים. הקמפיינים עלו בשיתוף של יוצרי TikTok מובילים תוך יצירת קריאטיב שרלוונטי לפלטפורמה ומשתלב בה בצורה אורגנית. מותגים שונים בארץ ובעולם מגדילים לעשות מקימים פרופילים בפלטפורמה ומנהלים בה תוכן שוטף על בסיס יומיומי.

לקמפיינים קריאטיביים ב-TikTok פוטנציאל תפוצה אורגנית גבוה מאד והם לרוב ישלבו בתוכם אלמנט של USER GENERATED CONTENT, שמטרתו לגרום לעוקבים להפיץ את המסר השיווקי ולהפוך בעצם לשגרירי המותג.

שידורים חיים ומונטיזציה

כאשר ליוצר TikTok יש יותר מאלף עוקבים בפלטפורמה, הוא יכול לעלות לשידורים חיים. במסגרת השידורים החיים יכולים הצופים והעוקבים לשלוח ליוצר מתנות ותרומות.

לאחרונה דיווחה יוטיוב שגם היא תשלב פיצ'רים דומים שיאפשר לצופים לקנות סטיקרים ותגובות מודגשות בלייב של היוצרים האהובים עליהם.

בדומה למונטיזציה עבור יוצרים ביוטיוב- זו הדרך של יוצרי ה-TIKTOK לייצר רווחים מהנוכחות שלהם באפליקציה.

גם הסלבס כבר שם…

כוכבי הנוער והסלבס הבוגרים, הבינו את כוחה של התופעה, אימצו לאחרונה את TikTok  באיחור אופנתי והצטרפו גם הם לחגיגה. בין הידוענים שהצטרפו לאפליקציה אפשר למצוא את עדן בן זקן, איתי לוי וגם כוכבי רשת ותיקים כמו קווין רובין.

המצטרפים החדשים | צילומי מסך מתוך חשבונות ה-TikTok של איתי לוי, עדן בן זקן וקווין רובין

כותב המאמר הינו דולב משה,

מנכ"ל בית התוכן השיווקי fresh young advertising. 

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

פייסבוק: מותג העל מתחדש // איציק ארנפלד

פורסם

ב-

לא לחינם קוראים לה 'ענקית הסושיאל'.

כולנו מכירים אותה, משתמשים לפחות באחת ממוצריה על בסיס יומי ושעתי, היא כיום הרשת החברתית הגדולה בעולם. היא גם מחזיקה בבעלותה את אינסטגרם ווואטסאפ המאד פופולאריות. לאחרונה, שמועות עיקשות ובלתי פוסקות טוענות שהיא מתכננת אינטגרציה מלאה בין שלושת הערוצים. זה עדיין לא קורה, לפחות בטווח הזמן הנראה לעין, אך בינתיים, כפי שדווח ב'רויטרס' היא הופכת להיות קבוצה ממותגת – קרי "אינסטגרם וואטסאפ מבית פייסבוק".

משמעות הדבר היא, שגם אם בינתיים פייסבוק לא עושה את הצעד המשמעותי של אינטגרציה ממשית ומלאה של שלושת הערוצים הענקיים שלה – כצעד ביניים היא נוקטת בשילוב של כל המותגים תחת סככה אחת, כאשר לשם כך היא תבצע מיתוג מחדש של מותג האם – פייסבוק, ומותגי הבת – ווטסאפ ואינסטגרם.

למען הסר ספק, בנוגע לנושא המיתוג מחדש לא מדובר בשמועות, דובר החברה אישר את הידיעה, תוך כדי שהוא מאשר את המניע שברויטרס נטען כי הוא הגורם למהלך. לדבריו "אנו רוצים להיות יותר שקופים לגבי המוצרים והשירותים שהם חלק מפייסבוק". שקיפות. זה הנושא בכל הסיפור, אם נצא מנקודת הנחה שאכן פיהם וליבם שווים.

ככלל, לא פלא שהם דוגלים במהלך שכותרתו 'שקיפות', בימים בהם פייסבוק כחברת המדיה החברתית הגדולה בעולם עומדת בפני בדיקה מדוקדקת מצד הרגולטורים. אלו מדקדקים עם החברה בנוגע לפרקטיקות השונות בהם היא צוברת ואוגרת דאטה ונתונים, האם החברה שומרת על על פרטיות המשתמשים, וכיצד ועם מי היא חולקת מידע עליהם.

מיתוגה מחדש של פייסבוק, זו הזדמנות מצוינת לקחת כמה תובנות על מנת להבין לעומק את המשמעות של מיתוג מחדש. אציין כי בהכנת המאמר הסתייעתי בדורון גולדברג, מנכ"ל חברת 'פירמה' למיתוג ואשף נודע בתחום.

המהלך של פייסבוק, בו פתחנו, מכונה בהגדרה המקצועית 'ארכיטקטורה מותגית'. המושג מבטא מצב בו חברת האם וחברות הבת מזינות אחת את השניה באופן שישרת את כולן בצורה מוצלחת. יתכן מאד, והסיבה בשלה פייסבוק יוצרת כעת ארכיטקטורה מיתוגית, היא משום שפייסבוק מודעת לכך שהיא סובלת לאחרונה מתפיסות שליליות ואובדן רלוונטיות ב-2019 – מעין זקנה אשר קפצה עליה בטרם עת. לוואטסאפ ואינסטגרם ישנן תפיסות חיוביות, הן פופולאריות ואטרקטיביות בעיני קהל המשתמשים, ובפייסבוק מקווים שהן יוכלו לעזור למותג האם – פייסבוק, שממנו החברה ממש אינה מוכנה להיפרד.

אך האם הסיכונים הנובעים ממיתוג מחדש נלקחו בחשבון אצל מובילי המדיניות בפייסבוק? בעיניי זו שאלה שיש  לקוות שהתשובה עליה חיובית. מדובר בסיכון לא מבוטל כלל.

ככלל, במיתוג מחדש ישנם כמה מרכיבי סיכון עיקריים. נפרט מעט:

הסיכון הראשון, הוא הסיכון הפנים-ארגוני – הקרע העלול להיווצר לעיתים בשאלת 'בעד ונגד' המיתוג מחדש עלולים להשפיע על אווירת הקונצנזוס בארגון. יש צורך להלך על חבל דק, ולנהל את התהליך בצורה חכמה, אחרת, עלול השכר לבוא בהפסדו. שכן כידוע, מרבית בני האדם אינם חובבי שינויים. זה עוד לפני שדובר על העלויות הכרוכות במיתוג מחדש, עלויות שלעיתים מעמידות בסימן שאלה רבתי את כדאיותו של המהלך כולו.

במקביל, ישנו גם סיכון מחוץ לפירמה, שכן דרושה מידה רבה של אופטימיות כדי להיות בטוחים שהלקוחות יאהבו וגם יתרגלו למותג החדש. פעמים רבות, מתברר שהקהל פחות אוהד את המיתוג המחודש מהמצופה ממנו. כך למדנו, למשל, מחברת קוקה קולה כאשר בשנות ה-80 היא יצאה עם המיתוג המחודש  New Coke, ולאור התנגדות ציבור הלקוחות שהצביע ברגליים, לא נותר לחברה ברירה אלא לחזור ל-Coca-Cola classic.

אם נבדוק את מקרה פייסבוק, היא נקטה במהלך עוקף סיכונים, זאת באמצעות כך שהיא מייצרת שינוי מינורי והדרגתי, בעזרת 'ארכיטקטורה מותגית' המייצגת בנוסף גם את אלמנט השקיפות, דבר אשר יגרום לאבולוציה של המותג ולא לרבולוציה. אמנם ישנם עדיין סיכונים למהלך, אך בהחלט נעשה כאן מאמץ למזער אותם, משום ששינויים מינוריים והדרגתיים אינם מורגשים, והם בעלי יכולת ספיגה החולפת מתחת הרדאר של כלל הגורמים הרלוונטיים.

הכותב: איציק ארנפלד סמנכ"ל שיווק בסוכנות הדיגיטל – Better digital

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "אל על טוקיו" // עטרה בילר

פורסם

ב-

אני רגילה שאל על מרוכזת מאד בעצמה כחברת התעופה הישראלית. למרות התחרות בזירת התעופה, ברירת המחדל של אל על היא ליפול להרגליה הנושנים והמוכרים כחברת התעופה הלאומית של ישראל. למשל – כאשר השיקה את הדרימליינר, הרגשתי שבמקום להפגין חדשנות, הוטסתי באל על כורחי לעבר הרחוק, בו דיברנו על גאווה לאומית וכחול לבן, ואל על הייתה אחד מהאייקונים של ישראליות מוחלטת. אל על נרדמת בקלות בשמירה ומתנהגת כמו מונופול ממלכתי, שמקדש את המולדת. ולמרות שהיא מציעה טיסות הלוך חזור, עמוק בפנים מעדיפה אל על  את הטיסות בחזרה הביתה, לישראל, על פני הטיסות אל העולם הגדול והלא ישראלי.

דווקא בגלל הנטייה הפחות מחמיאה הזו התלהבתי כפל התלהבות מהקמפיין החדש של אל על לטוקיו. מדובר בקמפיין הפשרה מבורך שמשחרר קצת את אל על מהסטואיות ומקרב אותה לציבור הנוסעים הפוטנציאליים שמזמן הבינו שישראל היא לא מרכז העולם.

זהו אמנם קמפיין מאד ספציפי שמקדם מוצר ספציפי אבל אהבתי את הגישה. אל על מבינה שלמרות שהיא יוזמת ומממנת את הקמפיין הזה – היא אינה מרכז העולם. אז כדי לא להביא צילומי image bank מטוקיו, נוצר הקונספט הפשוט והגאוני הזה שבו אנחנו נחשפים לאנימה או מנגה יפנית שכולנו ראינו, קראנו, צפינו ושיחקנו בה – רק שהדמויות הן צוות האוויר של אל על. המטוס של אל על משתלב באנימציה בין גורדי השחקים של טוקיו כשהוא נוסע על הקרקע ואפילו המילה טוקיו הכתובה באנגלית נראית כמו פונט יפני מעולם האנימה.

אני אוהבת כאשר מותגים מבינים שהחוויה שייכת ליוזרים, לצרכנים אי שם, ולכן היא חייבת להתכתב עם עולמם. ועם כל התשוקה לספר לעולם על החברה המפרסמת, ועל איך היא עושה ומצליחה, אל על מבינה שכדי להפיל את האסימון שהנה התחילו טיסות ישירות וכדאיות לטוקיו – עליה ללבוש את חווית המשתמש ולעצב תחושות ואסוציאציות שיקצרו את הדרך לחשוק ולרצות בהן. וכמובן – בסופו של דבר – לרכוש אותן.

אז אני מאד מקוה שמה שאנחנו רואים פה זו סנונית ראשונה של חברת תעופה ככל חברות התעופה שמבינות שהן רק מחוללות ומאפשרות, אבל הדרמה שייכת להמונים והם, ההמונים, הם המשאב שהחברה צריכה להפוך לשלה – ואת זה עושים רק בטוב ולא בכוח. כמו, למשל, לצייר אנימציות יפניות של דיילים וטייסים במדי אל על.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "חיש גד טבעת יהלום מהקווקז" // עטרה בילר

פורסם

ב-

חישגד

אז ככה.

נפל לי אסימון.

זה לא שאנחנו חומרניים בני חומרניים וזה מכוער וזהו. זה לא שמי שאוהב כסף וחומר הוא full of shit. ההיפך הוא הנכון.

סיפורי חיש גד החדשים מגחיכים אנשים שמטיפים לערכים שאמורים להיות גבוהים יותר ממה שכסף יכול לקנות.

אבל הם עושים את זה באופן שברור שהם לא מאמינים לעצמם. הם אלה שלמעשה הם full of shit.

הבחור בחנות הצורף מדבר על רגשות אמת, אהבה כנה, ועל הסלידה שלו ממסחור הרגש כשהוא מתכוון לזהב ויהלומים. היהלום בטבעת האירוסין שהוא מתכנן לאהובתו זערורי וצריך זכוכית מגדלת כדי להבחין בו והוא נואם ומצדיק את זה. שום אבן לא תכיל את אהבתו האמתית, ומה שחשוב באמת בחיים לא יסולא בפז. ממש פז.

אבל הוא לא אמין, הוא מתאמץ, הוא חופר ולמען האמת הוא מייגע. והוא גורם לנו להתבייש כי גם אנחנו קצת כאלה.

ברגע שהגיבור שלנו זוכה בחיש גד הוא לא מניד עפעף ואץ לרכוש לאהובתו יהלום כחול בגודל של סלע מהרי הקווקז. כי כמה עשרות אלפי שקלים וכל התורה שלו בטלה בששים.

במקום לבוז לחומרנות, אנחנו נחשפים לצד הפחות מחמיא של חוסר חומרנות מעושה.

כולם רוקדים את ריקוד החיש גד שאני חייבת לומר שיש בו משהו קצת וולגארי ואפילו מיותר. הפרסומת מבהירה שהיעדר הכסף הופך אותנו לטרחנים פתלתלים. וכשכסף נופל לידינו וחושף את האידיאולוגיה שלנו בערוותה – מיותר להציג את ריקוד החיש גד הנקמני. ברור שלהצדיק את חוסר הכסף היה מזיע ולא אותנטי. ברור שהכסף שחרר לחופשי, מרבצן, את השאיפות הכמוסות והמודחקות.

כי המסר ומה שמעניין בו – הוא שכולנו , באמת שלנו, אוהבים דברים יפים ואין באמת פגם בלאהוב דברים יפים ויקרים. וכן, כולנו זקוקים לכסף כדי להגשים חלק מהפנטזיות שלנו שהן לא ממש בשמים.

זה לא רע, זה לא חומרני, זה לא חזירי לאהוב דברים יפים. זה מתחיל להיות מטונף ונקלה אך ורק כשאנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמינו. אז אנחנו הופכים למצחיקים ופאתטיים.

זהו משל הענבים החמוצים של איזופוס. השועל לא מצליח להגיע לענבים בהם חשקה נפשו אז הוא מסביר לעצמו שהם חמוצים. הוא מצדיק את ההפסד במקום להכיר בו ולחוות את האבדן. וכולנו חושבים שהשועל מרמה את עצמו.

אנחנו מתביישים בתשוקות שלנו, ולכן אנחנו מקלקלים ומלכלכים את הבלתי מושג, כדי לא להישאר עם התשוקה הלא ממומשת. מנגנון הגנה ידוע ורשום.

משם והלאה – כל התורות שאנחנו ממציאים על אסקטיות והסתפקות במועט – הגנתיות ולא ממש אמינות.

חיש גד רואה את זה. הוא רואה את האנשים שיתפתלו ויזגזגו כדי לשכנע אותנו ואת עצמם שכסף לא מהותי להם, וכי שום סכום שבעולם לא יצית או לא יכבה את האהבה. חיש גד חס עליהם אך לא קונה את מה שיש להם לומר.

חיש גד מוכיח לנו שדבריהם הם דברי הבל כי עובדה – ברגע שזכו בסכום החיש גדי שכבר למדנו שהוא לא התעשרות פנומנלית וזה לא משנה חיים אבל זה 'אחלה כסף' – הם משנים את הפילוסופיות שלהם. בשנייה.

חיש גד אומר לנו דבר פשוט – – במקום לשקר לעצמכם – תסתכלו במראה ותודו – לא היה מזיק לכם עוד כמה עשרות אלפי שקלים לסגור את הפינה שאתם כל כך מתכחשים לה. אז תרדו מהעץ ותחסכו מעצמכם נאומים מביכים כי בכל רגע נתון עשוי שטיח ההטפה להישמט תחת רגליכם ולהותיר אתכם איך לומר – קצת יותר אמידים. "זה אתה רק עם קצת יותר כסף" – זוהי הצעת הערך הכי כנה ובגובה העיניים שחיש גד יודע וראוי להציע. והיי, זה אחלה קונספט.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA