אופיר פרבר – צילום תומי הרפז

מאמר דעה: כמה עולה פרטיות? // אופיר פרבר

את הסערה סביב שינוי מדיניות הפרטיות כנראה שאיש בווטסאפ ובפייסבוק לא חזה מראש, הרי מה בעצם קרה כאן? תאגיד הענק עשה בסה"כ עוד קצת ממה
שהוא עושה כבר שנים – מקלף עוד שיכבה מהפרטיות של הלקוחות שלו כדי להגדיל את ההכנסות, אלא שהפעם הוא קילף שיכבה אחת יותר מדי.
למה זה קרה והאם דווקא שיכבת הפרטיות הזאת כל כך חשובה ללקוחות או שקרה כאן בעצם משהו אחר?

כדי לענות על השאלה הזאת נחזור בזמן כעשר שנים לאחור אל מחאת הקוטג'. מה בסה"כ עשתה אז תנובה? העלתה מחיר של מוצר שלפי הניתוח הכלכלי הטהור, הביקוש שלו היה קשיח לחלוטין – שום דבר חריג שלא קרה פעמים רבות בעבר גם במוצרים של תנובה וגם במוצרי המתחרים שלה. איש לא חזה אז לאן תתגלגל העלאת מחיר די שגרתית ואין כנראה איש שהיה מעורב בתכנון שלה שלא מצטער על ההחלטה הדי שגרתית שהתקבלה.
על מה שעשתה מחאת הקוטג' לענף הקמעונאות מיותר להרחיב, מכיוון שהדבר המעניין יותר הוא לנסות להפעיל את כללי המשחק החדשים שהיא יצרה בענף הסושיאל על שלל נגזרותיו.

מוצרים ושירותים טכנולוגיים כמו פייסבוק, טוויטר, ווטאספ, מנועי חיפוש, ג'ימייל וכדומה, ניתנים לציבור הרחב כביכול ללא תשלום – השימוש הוא חינמי אך בתמורה המשתמש מוותר על טפח מהפרטיות שלו. כאן למעשה טמון מחיר השימוש, במקום לשלם על השיטוט בפיד שלנו ועל היכולת לנהל שיחות קבוצתיות און ליין בכסף, אנחנו ממירים את התשלום בוויתור על הפרטיות שלנו. לכן, כדי לנתח את סערת מדיניות הפרטיות האחרונה חשוב להבין ראשית את כללי המשחק – פייסבוק בתפקיד תנובה, ווטסאפ בתפקיד הקוטג' והפרטיות היא בעצם המחיר.

השינוי במדיניות הפרטיות של ווטסאפ הוא בעצם הודעה על העלאת מחירים. הנחת העבודה היתה ככל הנראה שהביקוש הקשיח לווטסאפ יאפשר להעלאת המחיר לחמוק מתחת לרדאר, אך בדומה לניתוח השגוי שבוצע לפני עשור בתנובה, מישהו בפייסבוק לא קרא נכון את התמונה.

אז מהו מחיר מוגזם? מהו מחיר סביר ואיך פייסבוק או אנחנו יכולים למצוא את שיווי המשקל המדויק?
ההשערה שלי היא שהגבול התמחורי נשען כרגע על שאלת מפתח אחת – עד כמה זה חשוב לפייסבוק? הרי האגרסיביות היחסית שאילצה את הצרכן לבחור בין השימוש בווטאספ לבין הצהרה על ויתור כמעט מוחלט של הפרטיות התפרשה כמהלך שחשוב לפייסבוק ולכן זה נראה כמו משהו שפייסבוק תרוויח ממנו הרבה כסף ואם פייסבוק תרוויח הרבה זה אומר כנראה שהמחיר שאנחנו כצרכנים נשלם הוא גבוה. גבוה מדי.

הדבר המפתיע ואולי אפילו קצת עצוב בכך הוא שאנחנו עמוק עמוק בתוך עידן הסושיאל שבו המודל הכלכלי הוא מוצר בתמורה לשיתוף ואנחנו עדיין לא יודעים לתמחר פרטיות. כמה היה עולה לנו לשוטט בפייסבוק בעולם דמיוני שבו היא מבצעת אפס שימוש במידע שהיא אוספת עלינו? מה המחיר שפייסבוק (ודומיה) היתה מוכנה לשלם בתמורה לשיתוף המאפיינים שהיא אוספת עלינו, האם הצד המופלה כרגע בכללי המשחק הנוכחיים הוא הצד של היצרנים הגדולים שמשקיעים מילארדים בפיתוחים חדשנים שכולנו נהנים מהם או שהצד המופלה הוא בכלל אנחנו, הצרכנים שמוכרים את הפרטיות שלנו בנזיד עדשים?
מאחר וקשה לי להאמין שמישהו יידע לתמחר פרטיות בעת הקרובה, מה שימשיך כנראה להנחות את מצב הרוח הצרכני סביב מחיר הפרטיות יהיה בעיקר האלמנט הפסיכולוגי שאותו הרבה יותר קשה לחזות – מצד אחד כאב ראש לא קטן, אבל מצד שני, זו יכולה להיות שעתם היפה של מנהלי השיווק.

הכותב הוא אופיר פרבר, מנהל מערך הפרסום והדיגיטל בקבוצת גולדפינגר