עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

עוד שנה מהיום: ההשפעות המרכזיות של משבר הקורונה // אלון ברנר

פורסם

ב-

ברור לכולנו שהמשבר הנוכחי הולך לייצר השפעות עומק על חיינו. קשה לעשות תחזיות, בעיקר לגבי העתיד. אבל לפחות אפשר לנסות. אז קבלו את 10 ההשפעות הגדולות של משבר הקורונה על עסקים ומותגים, כפי שמשתקפות מהעיניים של אלון ברנר

תומס פרידמן מהניו יורק טיימס כתב שאפשר לדבר על BC ו-AC חדשים. במקום Before Christ ו-After Chris, אמרו מעכשיו Before Corona ו-After Corona. מה יהיו ההשלכות של האירוע הזה על החיים בכדור הארץ עוד ממש מוקדם לומר, ובמצב של חוסר וודאות כמו זה שפוקד אותנו, זה לא פשוט להעריך. ובכל אופן, אנחנו חייבים להתכונן. לכן, אני מרשה לעצמי לחטוא ולהעריך את המגמות הגדולות שילוו אותנו בעקבות משבר הקורונה. מוזמנים לפגוש אותי עוד שנה ולהוכיח לי שטעיתי.

 

E-commerce על טורבו – מעגלי המסחר האלקטרוני מתרחבים

המסחר האלקטרוני כבר כאן שנים רבות. בעוד שה-pure players ייצרו מומחיות בכל שרשרת הערך מניהול המלאי, עבור במכירה הדיגיטלית וכלה בשילוח, הרי שעסקים ותיקים שצמחו מהריטייל הקלאסי נשארו מאחור. אירוע דרמטי שבו כלל החנויות הפיזיות נסגרות, הופך את הסחר האלקטרוני לצינור חמצן קיומי לאותם קמעונאים, וכלי להיפטר ממלאים. האירוע הזה יחייב שינוי דרמטי ביחס שלהם לאון ליין.

בנוסף, גופים שמעולם לא התנסו ב-e-com מתנסים לראשונה בכלי הזה. משתלות, עסקים קטנים, יקבים ועוד רבים וטובים. עסקים שנמנעו עד היום ממכירה באון ליין, נכנסים בעל כורחם ובכל הכוח לעולם הסחר האלקטרוני. מהצד השני, צרכנים רבים שלא אימצו עד היום את ההזמנות ב-e-com, נאלצים להתנסות וכך מתנפצים עוד ועוד חסמים.

יישומים: הזדמנות גדולה לכל התעשיה שסובבת את עולם ה-e-com, פלטפורמות ניהול ואופטימיזציה ועד לחברות השליחויות. ובעיקר חברות שמאפשרות כניסה קלה ומהירה לעולם הסחר האלקטרוני כמו Shopify, אמזון ו-Fetchy. 

האתגרים: הקניונים ימשיכו להיפגע. ניתן להניח שעם פתיחת הסגר יחזרו אנשים לאיטם לקניונים. אבל, התעצמות הסחר האלקטרוני תמשיך לפגוע בהם חזק.

 

גיוון בדרך העסקת עובדים – העסקה מרחוק כחלק אינטגרלי מארגז הכלים

עבודה מהבית. עבודה מול פרילנסים. עבודה במשרות חלקיות. עבודה היברידית (חלקה מהבית וחלק במשרד). יותר ויותר חברות מוותרות כליל על המשרד. כל אלה, תהליכים שהתחילו עוד לפני משבר הקורונה, אך יקבלו העצמה בעקבותיו. 

השילוב בין עלויות הנדל"ן העולות ובכללן עלויות תפעול משרדים (מי אמר חדר מוזיקה ואוכל ללא הפסקה), הפקקים האינסופיים והשחתת הזמן (מי אמר תשתית תחבורתית בקריסה), וההתנסות המאסיבית בעבודה מרחוק במשבר הקורונה, יכניסו לארגז הכלים של הארגונים את האפשרות להעסיק יותר ויותר עובדים מהבית.

יישומים: מצד העסקים, הקטנת הוצאות העסק על ידי הפחתת עלויות אחזקת משרד והוצאות נסיעה ויכולת לשלם גם על משרות חלקיות. מצד העובדים, איזון טוב יותר בין עבודה לבית וכניסת הורים רבים למעגל העבודה. מצד המשק, הקטנת העומס בכבישים.

אתגרים: איך שומרים על פרודוקטיביות של העבודה בבית, ואיך מייצרים DNA ארגוני במציאות שבה חלק מהעובדים לא באים במגע יומיומי עם התרבות הארגונית.

 

גיוון במקורות האספקה והייצור – סין היא כבר לא הפיתרון לכל דבר

הפרפר התחיל לנפנף בכנפיו בסין. וכל מקורות הייצור והאספקה קפאו. חברות הנשענות באופן בלעדי על הייצור הסיני נתקעו ללא מלאים ויכולת למכור. עסקים רבים הבינו, שלא ניתן עוד להיות תלויים במקור ייצור ואספקה אחד, ושחייבים לגוון את "תיק ההשקעות" ולבזר את הייצור והאספקה. 

בנוסף, ניתן להעריך שהעליה באבטלה תביא את הממשלה לתמרץ עסקים לחזור ולייצר בישראל. מי יודע, אולי נראה בקרוב שוב Made in Israel על יותר ויותר מוצרים.   

יישומים: גיוון במקורות האספקה והייצור.

אתגרים: עליה בעלויות הייצור והמלאים וניהול מורכב של עולם ה-sourcing.

 

מתפנקים בלי לשבור את הארנק – תנו להם ערך, במחירים זולים

באופן טבעי, צרכנים יחפשו לפצות את עצמם במוצרים ובחוויות שהם בגדר מותרות. את הצורך הזה יפגוש חשבון הבנק המידלדל שלהם, עלייה בשיעורי האבטלה ואולי גם אינפלציה שתשחוק את ערך הכסף. לכן זאת תהיה שעתם של מוצרי ה-Value For Money. מוצרים שנותנים איכות טובה במחיר נמוך. מספקים את הצורך בפינוק ובפרגון עצמי, אך בלי לקרוע את הכיס. 

יישומים: ליינים במחיר משתלם של מותגי יוקרה; התחזקות יעדי תיירות קרובים ומפנקים, שמציעים תמורה גבוהה לכסף; עליית אלטרנטיבות זולות לחוויות יקרות (למשל, הופעות מוסיקה באון ליין במחיר מופחת). התחזקות מוצרים וחוויות דיגיטלים גלובלים שניתן להציע בהן ערך גבוה במחיר נמוך (נטפליקס כדוגמה). 

אתגרים: לחץ על המחירים יגרום גופים לחפש כל דרך להוריד עלויות, גם במחיר של פגיעה באקלים ובהעסקה הוגנת. 

 

עליה בשיעורי הלידות – הכינו את הדולות

ברגעי משבר, הנטיה הטבעית שלנו היא הישרדותית ולשמר את ה-DNA שלנו. תוסיפו לזה בידוד, ושעות רבת בבית, ותקבלו גל לידות בתחילת 2021. 

יישומים: הזדמנויות רבות בקטגוריית הלידה ותינוקות, בדגש על מוצרי ה-Value.

אתגרים: פגיעה נוספת בתפוקה בשוק בעקבות חופשות לידה מרובות. וכן, גם גידול ילדים זה אתגר לא קטן. 

 

עליה בשיעורי הגירושין – הכינו את מדרגות הרבנות

לא קל לעמוד בסיר הלחץ של הסגר והבידוד. בוודאי לזוגות עם ילדים. זוגות שמגיעים לתקופה הזאת בתחילתו של משבר, עלולים למצוא את עצמם מתגרשים בסופו. 

יישומים: הזדמנות לכל העוסקים בעולם הגירושים (עורכי דין, מגשרים ופסיכולוגים), וגם לגופים העוסקים במציאת זוגיות חדשה לממהרים לחזור לשוק.

אתגרים: השפעה על מחירי הנדל"ן, בעקבות הצורך בפיצול בתים, והעצמה של המשבר הכלכלי לבתי אב שיאלצו להתפצל לשניים, ללא גידול במקורות הכנסה. 

 

למידה מרחוק – הצד הטוב של המסכים

הלמידה מהבית (E-Learning) קיבלה בוסט של התנסות באירוע הקורונה. שילוב של למידה מהבית תחולל שינוי בדרך שבה מתבצעים לימודים, בבתי הספר, באוניברסיטאות (סטודנטים מאילת יוכלו ללמוד באוניברסיטת תל אביב),  וקורסים מקצועיים והעשרות. בנוסף, הלימוד הדיגיטלי יכול להיות הגשר בין הורים לילדים בקרב הבלתי נגמר על שעות המסכים (ועל זה נאמר, מסכים זה לא ממש רע. תלוי מה עושים איתם). 

יישומים: עושר של לימודים הנמצאים און ליין, מהגופים המוסדיים ועד לכל מי שיש יכולת לייצר תוכן.  ללא מגבלות שעות ונדל"ן. זאת גם ההזדמנות של מותגים לייצר תוכן וידאו שנותן ערך אמיתי ולבנות מערכת יחסים עם הצרכנים.

אתגרים: היקפים גדולים של תוכן וקושי לברור את המוץ מהתבן. התגברות התחרות של מוסדות לימוד מחו"ל, בודאי אלה שידעו להתאים את הלימוד לעברית.

 

היחס למשבר האקלים, לאן? – התגברות המאבק 

ניתן לצפות פולריזציה חזקה ביחס של מנהיגים, ארגונים ואנשים למשבר האקלים. מהצד האחד, תומכי המאבק בהתחממות הגלובלית יראו במשבר הקורונה כמאמץ של כדור הארץ לאזן את הפגיעה בו. כן, לטבע יש כוח עז בשמירה על עצמו. מהצד השני, הטענה תהיה כי בשעה כלכלית קשה יש לתמוך בחברות ולעזור להן להוריד עלויות. גם אם המשמעות היא המשך פגיעה באקלים. כך או כך, נראה דעות חזקות יותר ומתלהמות יותר.

יישומים: מוצרים ומותגים נפרדים למי שכדור הארץ קרוב לליבו, לבין אלה שיעדיפו את הכיס שלהם.

אתגרים: לדאוג לדור העתיד ולכדור הארץ או לקיום היומיומי שלנו? איך ניתן לאזן בין שני הצרכים הללו?

 

בחזרה לדברים הפשוטים – טרנד חוצה קטיגוריות של Back to Basics

בצל אירוע הישרדותי כמו משבר הקורונה, הנטיה הטבעית שלנו היא לחזור לדברים הפשוטים והבסיסים. חזרה לערכי המשפחה. חזרה למזונות בסיסים. חזרה לטבעיות. חזרה לאופנה פשוטה ונקיה. ובגדול, Back to Basics. אנחנו הופכים צנועים יותר ומתחברים לצרכים הבסיסים ביותר שלנו. 

יישומים אפשריים: התחזקותם של מוצרי יסוד בסיסים; מגמות של חזרה לבסיס באופנה ובעיצוב; חזרה לטבע ועוד. טרנדים שיכולים להשפיע על תעשיות רבות.

 

בריאות ללא מאמץ – להמשיך לשמור על הבריאות, רק בלי להתאמץ

אין ספק שהמשבר הזה מחזיר את נושא הבריאות האישית שלנו לפוקוס. התובנה הבסיסית היא כי בני אדם חלשים ב- self caring. טובים בלדאוג לילדים ולמשפחה, ודחיינים כרונים, כשזה מגיע לעצמנו. 

המשבר הזה מעלה למרכז את החשיבות של הבריאות האישית, וזה עולה לנו במאמץ גדול (שטיפות ידים, אלכוג'ל, מסיכות וכפפות. נשמע מוכר?). כשנצא מהמשבר הבריאות האישית תמשיך להיות חשובה, אבל נחפש פתרונות שדורשים מאמץ קטן בהרבה.

יישומים: צמיחת כל קטיגוריית המניעה: תוספי תזונה, ויטמינים, מוצרים טבעיים מבוססי קנאביס; עליית אפליקציות בריאות, ספורט – well being; מותגים אשר נותנים ערכים בריאותים כתוצרי לוואי לפעילות שלהם (חנויות עם אוויר מטוהר, תוספי תזונה למזון וכו'). 

 

לסיכום, נבואות נתנו אולי לשוטים, אבל תחזיות הן כלי הכרחי בהכנה שלנו לעתיד לבוא. בין אם כצעד הגנתי ובין ככלי לניצול הזדמנויות. מה מכל אלה יקרה? ימים יגידו. אבל חובה עלינו להיות מוכנים.

 

אלון ברנר הוא יועץ אסטרטגי והבעלים של Practical Strategy for the Digital Age. אלון מלווה מנכ"לים וסמנכ"לים בבניית אסטרטגיה שתתווה דרך ברורה ומפוקסת, אך תאפשר את הגמישות הנדרשת בעידן הדיגיטל. 

קרדיט לצלם: David Grab

טורים ומאמרים

כיצד Hashtags יכולים לסייע למיתוג האישי שלכם? – 9 טיפים שאתם חייבים להכיר! // תומר צוקר

פורסם

ב-

בואו נדבר שניה על סולמיות ומיתוג אישי.

לפני כשבוע שעבר פירסמתי מאמר בנושא עדכון האלגוריתם של LinkedIn. המאמר והפוסטים שקידמו אותו זכו לעשרות אלפי חשיפות, מאות לייקים ועשרות שיתופים. למרות הפיתוי אני לא אצלול לניתוח הנתונים אבל אני כן ארצה לשים את הזרקור על השימוש שעשיתי בהאשטג בהיבט של מיתוג, מיתוג אישי ויצירת אימפקט.

כשיצרתי את הפוסטים הוספתי את ההאשטג #linkedin (תמונה מספר 1). לפני מספר ימים קיבלתי עדכון משמח שהפוסט נכנס ל-Trending של LinkedIn (תמונות מספר 2 ו-3).

שניה, מה זה Trending?

לינקדאין עושה שימוש באלגוריתמים, לצד עורכים אנושיים, כדי לזהות סיפורים שיכולים לעניין את המשתמשים. אחת מהדרכים לזהות את הסיפורים הללו היא באמצעות ניטור ההאשטגים (אני כבר מגיע לזה…). כאשר סיפור (פוסט, מאמר) זוהה כמעניין, רלבנטי ובעל מאפיין ויראלי, לינקדאין מודיעה לכל המשתמשים שעוקבים אחרי ההאשטג המדובר, על קיומו.

המשמעות היא מאד פשוטה – הגדלת פוטנציאל החשיפה בצורה משמעותית. כמה משמעותית? במקרה שלי, אחרי ההאשטג #linkedin עוקבים 854,321 משתמשים. נחמד, לא? (אגב, אחרי #marketing עוקבים 20 מיליון משתמשים…).

כניסה ל-Trending יכולה לחולל קפיצה משמעותית בכמות הצפיות בתוכן שיצרתם. כך קרה אצלי כאשר פוסטים קודמים שלי נכנסו ל-Trending של #aws , #tips, #mentoring  ואחרים. הנה הדבר החשוב באמת – מעבר לליטוף הנעים של האגו, מדובר בהכרה שהתוכן שיצרתם, ובכן…באמת מעניין מישהו…

ועכשיו קצת על Hashtags

השימוש בהאשטג ב-LinkedIn החל בשנת 2018 (וכרגיל, באיחור אופנתי..). אחת מהסיבות המרכזיות שהביאו את לינקדאין לשלב האשטגים באלגוריתם שלהם היתה העובדה שמשתמשים "רגילים", שאינם מוגדרים כ-Influencers, התקשו להגיע להיקף חשיפה משמעותי. המצב גרם לתסכול רב ולשחיקה מתמשכת של שיעורי ה-Engagement. לינקדאין הבינה שהיא בבעיה (מעט חשיפות => ירידה במשתמשים = ירידה בהכנסות) והוסיפה את מרכיב ההאשטג, כך שאפשר למשתמשים "רגילים" להשיג חשיפה גבוהה ויצמצם את "ההשתלטות" של הסלבס על הפיד שלנו.

בנוסף לכך, מעקב (Follow) אחרי Hashtags היא דרך קלה להרחיב את הידע סביב עולמות תוכן שמעניינים אותנו ומעניקים לנו הזדמנות ליצור קשר ולהתחבר עם יוצרי התוכן המתוייג. תוכן שמשוייך ל-Hashtag שאתם עוקבים אחריו, יוצג ב-Feed שלכם.

מעולה, אבל איך מתחילים?…

קבלו 9 טיפים בנושא השימוש ב-Hashtags >>

1. ניתן לשלב האשטגים בצורה פשוטה בגוף ה-Update (פוסט) בתהליך העריכה או במאמר (Article) מיד לאחר לחיצה על כפתור ה-Publish. שימו לב – למרות שניתן לערוך פוסטים ומאמרים, לא ניתן להסיר, להוסיף או לערוך האשטגים לאחר הפרסום…

2. כיצד מוצאים האשטגים? – בחלונית החיפוש של לינקדאין, הקלידו סולמית ומיד לאחר מכן את נושא התוכן שמעניין אתכם. לינקדאין תציג לכם רשימת האשטגים רלבנטיים. דרך נוספת היא דרך מסך הבית. בצד שמאל למטה ישנו איזור שכותרתו “Followed Hashtags” ומתחתיו מוצגים ההאשטגים שאתם עוקבים אחריהם. הקלקה על “Discover More” תציג לכם גלריה (אינסופית…) של האשטגים רלבנטיים עבורכם, בהתאם לפרמטרים שונים (דמיון להאשטגים שאתם עוקבים אחריהם, ניתוח הפרופיל האישי, ניתוח התכנים שאתם מפרסמים וכו').

3. אתם יכולים ליצור האשטג מקורי משלכם! זאת הזדמנות מעולה לנכס לעצמכם עולם תוכן, לקדם את המיתוג האישי שלכם, המוצרים שלכם או את החברה בה אתם עובדים. לחילופין, אתם יכולים לבחור האשטג מתוך הרשימה שלינקדאין תציע לכם: הקלידו את הסימן #, מיד אחריו הקלידו את האות הראשונה של תחום ההאשטג והקליקו על בחירתכם.

4. מילות מפתח (Keyword) הן אמצעי מצוין לשיפור הדירוג שלכם במנועי החיפוש (פרופילים ומאמרים בלינקדאין מאונדקסים ע"י גוגל) אולם שילוב האשטג בפרופיל האישי (ב-Headline, ב-About או ב-Experience) לא יביא לאפקט המיוחל. ההאשטג אינו קליקבילי והשפעתו זהה לכל מילת חיפוש אחרת.

5. כמה האשטגים מומלץ לשלב בפוסט או במאמר? ההמלצה המקובלת היא עד חמישה האשטגים לפיסת תוכן. מעבר לכך, אתם מסתכנים בכך שהפוסט שלכם יהיה חשוד כספאם.

6. אנחנו ב-2020 אבל אני עדיין רואה משתמשים שעושים שימוש ברווחים, סימנים מיוחדים וסימני פיסוק בהאשטג. אז לא…כתיבה רציפה וללא סימני פיסוק. במידה וההאשטג כולל מספר מילים, הקפידו על אות ראשונה גדולה בתחילת כל מילה וכיתבו ברצף. לדוגמא: #LinkedInSocialSelling ועוד טיפ, אל תיצרו האשטגים ארוכים מדי…

7. תרכבו על הגל – השתמשו בהאשטגים לצורכי שיווק בזמן-אמת, אם בזמן אירועים או כנסים בהם אתם משתתפים (כן, נחזור מתישהו להשתתף באירועים ובהופעות…) או כל meme טרנדי אחר.

8. עושים שימוש בפתרונות השיווק של לינקדאין? – מצוין! מומלץ להשתמש באנליטיקס בכדי לנתח את ההשפעה של ההאשטגים על ביצועי הקמפיין שלכם ולהפיק תובנות לגבי תחומי העניין של הלקוחות שלכם.

9. לא לשכוח! – יש להבחין בין שימוש בהאשטג (עבור תיוג תחום תוכן) לבין שימוש ב-Mention באמצעות הסימן @ (עבור תיוג Connection, קבוצה או עמוד חברה).

לסיכום, שימוש נכון ב-Hashtag יכול להגדיל משמעותית את היקפי החשיפה לתכנים שלכם, לפרופיל האישי שלכם ולעסק שלכם. ניטור שוטף של האשטגים רלבנטיים עבורכם יזמן לכם הזדמנויות לשיתופי פעולה ולהרחבת הידע. יצירתיות ועקביות בבחירת ההאשטגים יסייעו בחיזוק המיתוג האישי שלכם.

הישטוג מוצלח!

תומר צוקר, מנהל שיווק ומכירות בחברות טכנולוגיה בינ"ל, מנטור עסקי ומרצה בתחומי השיווק, מיתוג ו-Social Selling | linkedin.com/in/tomerzuker

המשך קריאה

טורים ומאמרים

Branded Content ככלי להנעה לפעולה // פייסבוק

פורסם

ב-

תוכן ממומן (Branded Content), בין אם נעשה במסגרת שיתוף פעולה עם מגזין או משפיען, הוא כלי משמעותי ליצירת מודעות למותג בקרב קהלים חדשים, הגדלת השייכות למותג וגם הנעה לרכישה.

מחקר חדש שפורסם ע"י פייסבוק מצא, כי כאשר מטרת הקמפיין היא להגביר את כוונת הרכישה, האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול קמפיין שכזה תהיה קמפיין אחד אשר משלב תוכן ממומן יחד עם מודעות המותג שלכם. מאידך עולה, כי כאשר המטרה של הקמפיין הינה העלאת זכירות מותג, האסטרטגיה המומלצת הינה להריץ תחת שני קמפיינים נפרדים את מודעת התוכן הממומן ואת מודעת המותג שלכם.

להערכתם, הסיבה להבדל נעוצה בכך שלמודעות בקמפיינים נפרדים, ישנה נטיה לתדירות גבוהה יותר (Frequency), ותדירות היא אחד הגורמים המשפיעים על זכירות מותג.

מומלץ למדוד את האסטרטגיה אשר עובדת הכי טוב עבור העסק.

למדו עוד על שיטות מדידה נוספות שיכולות לעזור לכם לבנות מותג חזק בהתאם ליעדים הספציפיים עבורכם.

למאמר המלאה בנושא Branded Content ככלי להנעה לפעולה > לינק

המשך קריאה

טורים ומאמרים

תשתית דיגיטלית בימי קורונה: אי-מהלך, דיס-מהלך ומהלך בזק // מיכל לוצקי

פורסם

ב-

את ההשראה למאמר הזה קיבלתי מפוסט שהעליתי בקהילת מנהלי שיווק מצייצים. הדיון שהתעורר הפתיע אותי וחידד לי תובנות חשובות שניסיתי לאגד במאמר זה על האסטרטגיות שהחברות השונות נקטו במהלך המשבר

הפוסט דיבר על פריימארק, חברה שכמעט כל ישראלי מכיר. רבים מאיתנו אף קנו בה כמויות של סחורה לפי משקל. עם זאת, בחודשים האחרונים היא ירדה ממכירות של 650 מיליון ליש״ט לאפס. זאת כיוון שהקורונה גרמה למצב בו 376 החנויות של החברה נסגרו ולחברה לא הייתה תשתית של מסחר מקוון. פריימארק לא לבד. עם פרוץ נגיף קורונה לחיינו, מצאו את עצמן חברות Retail רבות בדילמה ביחס לתשתית שלהן למסחר מקוון: independent

אי מהלך:

  • כמו פריימארק, היו לא מעט חברות שניתן היה לצפות שיפתחו חנות אונליין, אולם הן החליטו לא לעשות זאת. כמה דוגמאות בולטות בארץ הן: איקאה, מקס סטוק, תמנון, הפיראט האדום וג'ק קובה. אחד השרירים החשובים לארגון הוא השריר של יכולת שינוי והסתגלות מהירה, תשתית דיגיטלית היא תשתית עתידית היוצרת ראייה ארוכת טווח, ומי שלא יבנה תשתית מסוג זה, לא בטוח שידע לאחר מכן לחשב מסלול מחדש. אולם, אני מסכימה עם מי שטען שכל מהלך צריך להתאים לארגון הרלוונטי ויש ארגונים יעילים ורווחיים שבנקודה זו המעבר לאולניין עשוי להיות מהיר מדי ובחישוב סיכון-סיכוי לא נכון.
  • דיגיטל אינו חזות הכל, ונכונה הטענה כי יש חברות שפנו לדיגיטל ולא בהכרח צלחו –JCPenny, רזילי והוניגמן. המפתח הוא ליצור איזון נכון בין אונליין לאופליין. פיצוח כזה משאיר את חווית הקניה בחנות, אולם מאפשר לצרכן לרכוש מתי ואיך שהוא רוצה ויוצר את התשתית למערכת יחסים ארוכת הטווח וההכרות המעמיקה עם הלקוח. מי שהיה לו תשתית כזו ויכולת הסתגלות מהירה, הצליח  לנגוס בזנב של המתחרים הגדולים בימי המשבר, ראו למשל AP:PM.
  • לגבי טיעונים של חסמים כמו הכמות הרחבה של סוגי המוצרים והסחורה שמתחלפת מדי יום – ניתן למצוא פתרונות כמו מיקוד במגוון מסוים של מוצרים שמתאימים ופתרונות משלוח שונים (עד הבית, click and collect, drive trough ועוד). תהליך של הקמת תשתית דיגיטלית נכונה ויעילה דורש מהלך גדול ואסטרטגי ואופרציה מסובכת ויקרה שעובדת 24/7. לזארה לקח שנים רבות מאוד להגיע לאונליין והיא חברת ההלבשה עם הלוגיסטיקה הטובה ביותר בעולם. מהלך מסוג זה מחייב הערכות מקדימה ויציאה ונכונה, שבמהלכה יש לתת את הדעת להרבה מאוד נושאים כולל החזרות והחלפות, נרמול מידות, רווחיות ועוד.
  • ולסיום נותרה טענת הנחשקות, מחסור יוצר צורך וקסם ומי שלא היה פתוח באונליין כמו איקאה ומקס סטוק, חזרו לתורים מטורפים ולהגדלת סלים. אני מסכימה ומאמינה גדולה ביצירת נחשקות, אבל נחשקות יכולה להיווצר בדרכים רבות ולא בהכרח באמצעות יצירת חוסר.

דיס-מהלך:

היו חברות, שהיו מבוססות אונליין לפחות חלקית, והחליטו בתקופת הקורונה דווקא להפסיק פעילות. דוגמאות בולטות הן נקסט מדוע חברות שעבדו טוב באונליין ולכאורה יכלו למנף את המשבר ואת סגירתן הפיזית של החנויות, בחרו דווקא בעת זו לסגור את פעילות האונליין? ניתן למצוא מספר סיבות לכך:

  • הסיבה הרשמית הייתה על מנת לתת לעובדים להיות בבית ולדאוג לבריאותם.
  • הסיבות היותר משמעותיות היו ככל הנראה בעיות לוגיסטיקה ייקור עלויות המשלוח והפסקת טיסות. גם אמזון הפסיקה אזורים מסוימים של חלוקות (למשל, לארץ) בתקופה מסוימת, ולאחר מכן העלתה דרמטית את עלות המשלוח לאותם אזורים.

סיבה נוספת היא שזמני השליחויות התארכו משמעותית, והן לא רצו לפגוע בסטנדרט השירות שלהן. כך לדוגמה, טרמינל איקס שבנויה על שירות מהיום למחר הייתה צריכה לעשות שינוי משמעותי וזמני האספקה שלה היום ארוכים משמעותית.

מהלך בזק:

היו גם שחקנים שהזדרזו להיות גמישים ולעשות מהלך של מעבר לאונליין, לא תמיד בהצלחה גדולה. אקדים ואומר שאני עצמי חסידה גדולה של לעשות-לטעות-לתקן ובטח במהלך משבר עדיף לרוץ מהר, אך זאת בהנחה ששוקלים את מכלול השיקולים ועורכים ניהול סיכונים מחושב.

אחת הדוגמאות המעניינות בהקשר זה היא חברת מיניסו, רשת סינית זולה בעיקר למוצרי בית. לזכיין שלה בארץ לא הייתה חנות אונליין והוא החליט לפתח במהירות הבזק. האתר לא עבד מספיק טוב וככל הנראה יצר בעיות ולכן היום מי שנכנס לאתר מקבל את ההודעה: לקהל לקוחותינו, על מנת לתת לכם את חווית השירות הטובה ביותר יצאנו רגע לשיפוצים, נחזור ממש בקרוב.

בעיניי, חוויה של ניסיון ושל תיקון בהודעה ברורה, יוצרת אמון – שהוא אחד המפתחות החשובים ביותר ליצירת מערכת יחסים עם הלקוח. .

לסיכום:

  • אתם מדהימים לימדתם אותי מלא ותודה.
  • לאי-יציאה למהלך יכולות להיות הרבה סיבות ויש כמה צדדים למטבע, דעתי היא שגמישות היא המפתח, אחרת לא תוכלו להמשיך להישאר רלוונטיים. השקעה באונליין חשובה לראיית טווח ארוך בשילוב עם אופליין ותוך ביסוס על תובנות דטה, סקרי לקוחות והתרבות הארגונית.
  • ברור שיש סיבות טובות למה להפסיק פעילות דיגיטלית במהלך משבר, אך כדאי לנסות למצוא פתרונות, גם אם חלקיים, כמו שעשו שחקנים אחרים. בכל זאת, היה מיש שאמר שאסור לבזבז משבר טוב.
  • בשעת משבר אני מאמינה שעדיף לעבוד מהר, לתקן ולשפר תוך כדי תנעה, מאשר לא לעשות כלל.
  • עד המשבר הבא, נמשיך לבחון יחד מה קרה בכל אחד מסוגי המהלכים ומי באמת צדק, וכמובן שלא חייבים לחכות למשבר כדי לעשות את הצעד הדיגיטלי הבא.

 

המשך קריאה

הכירו את הצייצנים

הכירו את לירן פלג, שותף מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות טוגדר (Together)

פורסם

ב-

אני במשפט: אב לדניאלה וגבריאל, נשוי לשרית. חי ונושם את עולם השיווק מעל לעשור, בזמני הפנוי אוהב לבלות בחיק המשפחה, לרכוב על אופניים ולבלות עם חברים. ואפילו עשיתי צניחה חופשית.

איך הגעתי לעולם השיווק?

גיליתי ב 2004 שאני יכול לעבוד באמצעות אופטימיזציה בתוך אתרים, ליצור מניפולציה לתוצאות בגוגל, לימים קוראים לזה היום SEO, הבנתי שכעושים את זה בצורה נכונה וטובה אפשר להביא מזה הרבה עבודה מהאינטרנט. ב 2007, התחלתי כעצמאי, התחלתי עם עוד 2 שותפים את הפעילות של בסט טריידר, שמרכזת את התחום של שיווק מוצרים פיננסיים, משמשת כזרוע שיווקית חיצונית של גופים פיננסיים מובילים. בהתחלה עבדנו על פיתוח של אלגוריתם למסחר לפני שהחברה הפכה לחברה בע"מ (הפעילות התחילה עוד ב 2004).

בסוף 2017 אני ושני שותפיים התחלנו לעבוד על טוגדר אשר הוקמה רשמית בפברואר 2018. המטרה היתה ליצור תשתית שתאפשר לציבור להשקיע אונליין בתחום הסטארט-אפים בישראל.

מהו המהלך השיווקי המשמעותי שהובלתי לאחרונה?

כשהקמנו את החברה ורצינו לעלות לאוויר, קיבלנו את הרישיון ביולי 2018, הבנו מסקרי שוק שיש בעייתיות מבחינת הקהל, שהוא עדיין לא מספיק בשל לתהליך של השקעות המונים בצורה הקלאסית של השקעות של אלפי שקלים בודדים. המטרה היתה להביא את ההשקעות האלה למודעות. עשינו טוויסט מבחינת הפעילות ובנינו מודל חדש, שמשמעותו להקים את מועדון המשקיעים שנמצא בטוגדר, קבענו שמבנה ההשקעות יהיה בנוי כך שקודם  ניתן את ההשקעות למועדון (נעניק להם זכות ראשונים), ואחרי שאותם אנג'לים מביעים אמון בעסקה נפתח את זה לציבור הרחב.

היום מועדון הלקוחות שלנו מונה מעל 10,000 איש (מתעניינים), מתוכם 1,000 איש פעילים, אנחנו מקיימים אירועים כנסים, תוכן מקצועי, ניוזלטרים, פגישות שוטפות, ייצרנו מועדון חי ונושם אשר מספק 30% מהפעילות השוטפת.

מה הוא מנהל שיווק טוב בעיני?

יכולת ראייה אסטרטגית ורוחבית על תהליכי השיווק לריצה ארוכה בשביל ליצור בסוף החזר השקעה (ROI) גבוה בסוף התהליך. קודם כל, להבין מה המטרות והיעדים שאתה רוצה להשיג – האם אתה רוצה להשיג פעילות תדמיתית או חשיפתית? ואיזה כלים מקנים לאותו צורך שיווקי, והמון תתי תהליכים בפנים שבסוף מובילים אותך להבנה מה יותר עובד לך. לא להיות מקובע במסר אחד. יש המון חשיבה לעבוד בכמה כלים, אתה עושה המון AB טסטינג, אתה מזקק ומגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורך.

פרגון לחברה שעושה פעילות שיווקית טובה בארץ ובחו"ל?

דוגמאות טובות היא נטפליקס – כל התהליך שלהם בעזרת חווית המשתמש מדהים. מעבר לזה, כל הצורה שהם יוצרים באז, שהם מביאים את התכנים הכי מעניינים, הכי מקוריים ולכל מדינת יעד שהם רוצים להיכנס. הם מצליחים ליצור עניין בקרב כל אדם בכל מדינה – נרקוס, פאודה, בית הנייר…הם מביאים את התוכן הכי מעניין, וזאת למרות שזה רק ממשק תוכן. הם נותנים 30 יום ניסיון וגורמים לזה שברגע שאדם התקין הוא כבר לא יוצא מזה. יש להם ממשק חכם, שהוא ריטנשן דיגיטלי – מספיק שראית שני דברים הם נותנים לך תכנים נוספים מותאמים אישית.

בארץ – למשל, חברת קיפרס, שפיתחה פלטפורמה המתריעה בפני הורים על תוכן פוגעני שעולה ברשתות החברתיות בקרב ילדיהם, הצליחה לבוא וליצור מכנה משותף בעולמות תוכן שלהם. האפליקציה שלהם חוצה כל הורה. לדוגמא, הם לקחו גוף כמו בזק בינלאומי שישווק אותם בארץ.

מהו שיווק דיגיטלי עבורי?

יכולת מדידה יותר מדויקת מכל שאר כלי השיווק, יכולת להתאים לצרכן מסרים ייעודיים ואישיים עבורו, יותר התאמה מבחינת התוכן עצמו, וליצור אותו במקום שהכי מתאים לו , בין אם זה בחיפוש בגוגל, או תוכן דרך טאבולה, תמיד לתפוס אותו בנקודות שיניעו אותו לפעולה.

זה מצריך יכולות טכנולוגיות, כשאתה עושה את זה מול השיווק המסורתי, אם פעם הייתי יורה ואומר אני מחפש את המסר הכי נכון, בשיווק דיגיטלי אתה מחפש את הקהל הכי נכון למסר שלך. לדוגמא, אני רוצה עכשיו אנשים שרוצים לבוא ולהשקיע 50 אלף דולר ומעלה, אני אפנה לאפיקים הרלוונטיים שפונים לאותו קהל יעד.

מסר למנהלי שיווק חדשים:

בשביל ללמוד להיות מנהל שיווק חכם וטוב צריך ללמוד את הדברים מלמטה ולדעת את הפרקטיקה שקורית בכל כלי מדיה. קשה מאוד להיכנס לראש של מנהל קמפיינים בגוגל אם אתה לא מבין מה התהליך שצריך לעבור כדי להשיג את הביצועים הטובים ביותר בקמפיין, כנ"ל לגבי טאבולה, פייסבוק וכל האחרים. אחד הדברים שמנהלי השיווק היום חוטאים בהם, זה שהם באים בדרישה לגוף שמנהל את הקמפיין, שהוא לא יכול לענות עליהם, כי זה לא קיים בממשק והם לא ידעו לאפיין את הפרסום. כדי לדעת לאפיין נכון את הפרסום אתה חייב להכיר את הכלים על בוריים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020