דעה: צוחק מי שמצייץ אחרון? // רון כהן

ציוצים בטוויטר מובילים בארה"ב לעוד ועוד פיטורים של בכירים. בקרוב גם בישראל?

בשנים האחרונות בישראל נדמה כי סערות בעקבות התבטאויות חריפות או נפיצות הפכו ריטואל קבוע. התקשורת מסקרת את הנושא בצורה אינטנסיבית במשך ימים אחדים ואחר כך עוברת להתבטאות הבאה. חלק מאותן התבטאויות נעשות ברשת החברתיות, בעיקר טוויטר ופייסבוק. רק לאחרונה סערה נוצרה בעקבות ציוץ של יהונתן גפן שהשווה את חוק הלאום למדיניות הנאצית. גפן, כזכור, גם יצר סערה דומה בתחילת השנה כשהשווה את עהד תמימי לחנה סנש. בין לבין חלפו כאן סערות רבות, ניתן להזכיר למשל את הציוץ של אפרים שמיר "איזה גועל, דאעש עם שיר" בנוגע לחידוש של השיר "נתתי לה חיי" בביצוע שרית חדד.

אפקט הציוץ בין רוזאן לדיסני

מי שעוקב אחר סערות דומות בארצות הברית יכול להיות מופתע מהנעשה שם. בחודש מאי רשת ABC ביטלה את "רוזאן" בעקבות ציוץ גזעני של כוכבת התכנית רוזאן בר. "האחים המוסלמים וכוכב הקופים עשו תינוק – ואלרי ג'ארט", כך התייחסה הכוכבת ליועצת של הנשיא לשעבר ברק אובמה. נדמה היה כי מדובר במקרה קיצון שלא איפשר מרחב פעולה לרשת וגרם לביטול התכנית שזכתה להצלחה אדירה. אך האמנם מקרה יחיד?

בחודש יולי אולפני דיסני פיטרו את ג'יימס גאן, במאי "שומרי הגלקסיה" בשל ציוצים ובהם בדיחות בנושאי פדופיליה ואונס.  הציוצים שיצרו את הסערה לא התפרסמו השנה, חלקם אף היו בני יותר משמונה שנים. בדומה לכך,  בחודש אוגוסט התמתנה שרה ג'יונג לכתבת המגזין טיימס. בעקבות המינוי קמה סערה שנוגעת לציוצים גזעניים של הכתבת משנת 2013-2014. הטענות ביקשו ממגזין טיימס לבטל את המינוי, למרות זאת המגזין סירב.

כוחו של ציוץ

בשלושת המקרים מדובר באנשי תקשורת ואכן גם בישראל סקטור זה מכיר היטב את ההשלכות שעשויות להתעורר בעקבות ציוץ. המקרה האחרון הוא של רננה רז שהשתתפה בקמפיין רשות המים וצייצה "אני פנויה גם לקמפיין ישראל מתביישת אם מישהו בעניין" (בנוגע לחוק הלאום). מקרה נוסף התרחש בתחילת שנה שעברה כשפוטרה שדרנית גלגלצ חן אלמליח בעקבות הציטוט "גם אני הייתי דורסת שוטר אם היו מפנים אותי בכוח מהבית כדי לבנות יישוב לאנשים חזקים יותר ממני" (בנוגע לאירועי אום אל חיראן). עם זאת, בשני המקרים בישראל מדובר בעובדים שהעסיקה מדינה והציוצים שלהם נגעו באירועים אקטואליים.

נשאלת השאלה – מתי עסקים פרטיים יחלו לפטר עובדים בכירים בשל סטטוסים וציוצים מהעבר? אין ספק כי טוויטר עדיין צעירה יחסית בישראל, הערכות ב2013 דיברו על שיעור של 2% בלבד מתושבי המדינה כבעלי חשבון טוויטר. גם כיום טוויטר מהווה במה בעיקר לברנז'ה ספציפית וקטנה יחסית. מנגד, מרבית הצעירים כיום בילו את שנות הנערות שלהם עם פייסבוק במסגרתו הם התבטאו ללא רסן.

מי יישמור על המצייץ?

כבר עתה אני מאמין שנדגמים במרץ ציוצים וסטטוסים "נבחרים" מצד מתחרים פוליטיים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ואף לקראת הפריימריז והבחירות לכנסת ב2019. בעתיד, דור הפייסבוק יהיה דומיננטי יותר במערכת הפוליטית ואז עבודת הדגימה תיעשה קלה בהרבה. כמו כן, אם לשפוט לפי הנעשה בארצות הברית, וכידוע לרוב מגמות מגיעות משם לישראל באיחור מסוים, כנראה שהדבר ייעשה בקרוב גם במגזר הפרטי.

מבחינת הדוברים ואנשי יחסי הציבור זהו עניין לא פשוט. כבר בעתיד הקרוב סביר שסטטוסים לא נעימים יישלפו מהעבר של מנכ"לים וציוצים מביכים יישלפו מהעבר של טאנלטים. היום בו פייסבוק תחרוץ גורלות והסטטוסים שכתבנו בעבר יקבעו היכן נעבוד קרב ובא. מבחינת עולם הדוברות, יהיה זה גם היום בו תיאלץ להתמודד עם אתגרים ומשברים חדשים.

רון כהן הוא אנליסט בחברת יפעת מחקרי מדיה