עקבו אחרינו ברשת

מחקרים

דו"ח Vigo: זה מה שהאינטרנט חשב על הקאמבק של סטטוסים מצייצים

פורסם

ב-

סטטוסים מצייצים
סטטוסים מצייצים - Vigo (קרדיט תמונה: PixaBay)

חברת הניטור ומחקרי המדיה החברתית Vigo (ויגו) מקבוצת יפעת, בדקה עבור המזבלה וקהילת 'מנהלי שיווק מצייצים' את אפקט חזרת עמוד סטטוסים מצייצים של אבי לן שהושב באחרונה לאוויר הרשת החברתית לאחר 3 שנות גלות. בשבוע האחרון נרשמו כ-190 אייטמים בתקשורת שבישרו על החזרת העמוד ועל הקרב המשפטי בין לן לפייסבוק – מפסק הדין שניתן עד להליך הערער של פייסבוק לעליון והבקשה לביזיון בית המשפט שהוגשה ע"י הצוות המשפטי של לן – עורכי הדין גיא אופיר ורועי בן דוד.

כ-2,800 פוסטים נרשמו ברשתות החברתיות על חזרתו של סטטוסים מצייצים, כאשר 62% מהשיח על חזרתו של העמוד נכתב ע"י הברנז'ה התקשורתית בטוויטר, בפרופילים אישיים ובזירות הברנז'איות בפייסבוק ולא על ידי הציבור הרחב. השיח סביב החזרת העמוד היה מעורב – 53% מהשיח על 'סטטוסים מצייצים' היה מפרגן ושמח בעיקר על הניצחון מול פייסבוק ו-47% מהשיח היה ביקורתי ונסב סביב התעסקות היתר בנושא והטענה כי 'סטטוסים מצייצים' נמחק מסיבה מוצדקת. על אף השיח המעורב על סטטוסים מצייצים, הגולשים היו איתנים בדעותיהם כלפי השחקנים האחרים בפרשה.

סטטוסים מצייצים (ארכיון) - חזר עם 50 אלף לייקים פחות

סטטוסים מצייצים (ארכיון) – חזר עם 50 אלף לייקים פחות

עורך דין גיא אופיר, שייצג את "סטטוסים מצייצים" זכה אמנם להיקף אזכורים נמוך של עשרות שיחות בלבד, אולם 80% מהן היו חיוביות ותיארו את אופיר כ"מי שניצח את פייסבוק". מנגד פייסבוק אוזכרה ב-700 שיחות ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני ב-100 שיחות. שניהם ספגו 75% ביקורת שלילית, תוך שימוש בביטויים קשים כגון "עריצות", "ביזוי" ועוד. גם אבי לן עצמו, ספג בעיקר התייחסויות שליליות, כאשר נדמה כי מרבית הברנז'ה סולדת ממנו בגלל אירועי עבר המשליכים על ההתייחסות אליו גם סביב הפרשייה הנוכחית.

'סטטוסים מצייצים' חזר לפייסבוק עם 670 אלף עוקבים, שהם כ-50 אלף איש פחות מיום הסרתו ועם היקף משתנה של אינטראקציות שנע בין 1500 ל-5000. לפני 3 שנים היה מדובר בהיקף מוביל לדף בישראל, אולם היום הוא ככל הנראה לא יספיק בכדי להכניס את העמוד לעשירייה הראשונה שכן מרבית ערוצי התקשורת המרכזיים ועמודי סטטוסים מקבילים כבר זוכים לנתונים גבוהים מאלה. במקביל, בשלוש השנים האחרונות ובעיקר בשבוע האחרון נפתחו עשרות עמודים מפרי זכויות יוצרים תחת השם "סטטוסים מצייצים", מצב המקשה מאוד על גולשים חדשים לאתר את העמוד ולהמשיך לעקוב אחריו, במיוחד לאור העובדה שהוא עדיין אינו מופיע בחיפוש הפנימי של פייסבוק.

ולמרות הדברים, נראה שלמעט חיבתה של התקשורת שניצלה את המומנטום בכדי "להחזיר" לפייסבוק, שיח הגולשים היה בהיקפים נמוכים מהמצופה, ככל הנראה לאור מעשיה של פייסבוק בטרפוד חשיפת העמוד ותכניו. אולם בשלב עדיין מוקדם מלהסיק מסקנות, אחד הסרטונים שעלה בסטטוסים מצייצים לפני יומיים, הצליח להניב מספרים שמזכירים את ימיו הטובים של העמוד – כ-15 אלף לייקים ותגובות, 2300 שיתופים ו-413 אלף צפיות, שהם על פי הערכות למעלה 1.3 מיליון חשיפות גולשים.

סטטוסים מצייצים

סטטוסים מצייצים

מחקרים

מחקר יפעת בקרת פרסום: סכנה על גלגלים? הביקוש בשמיים // נתי יעקובי

פורסם

ב-

אילוסטרציה: שאטרסטוק

מותו הטרגי של ארי נשר בתאונה בעת שרכב על אופניים חשמליים, נתן את האות לעיסוק תקשורתי אובססיבי בנושא הלגיטימיות של כלי תחבורה שנוי במחלוקת זה.

במחקר מיוחד שערכנו לפני מספר חודשים באמצעות panell4all באמצעות מדגם ארצי מייצג מגיל 13+, עולה כי 27% מהציבור (קצת יותר מרבע מאוכלוסיית המדינה!) השיבו שהיו מעורבים או מכירים מי שהיה מעורב בתאונה עם אופניים או קורקינטים חשמליים.

נתון זה גבוה יותר בקרב תושבי תל אביב וגוש דן ותושבי אזור השפלה והדרום המעידים כי 32% מהם היו או מכירים מי שהיה במעורב בתאונה כזו, באזור ירושלים והסביבה 30%  וחיפה והצפון 18%.

כאשר שאלנו לגבי רישוי הכלים הללו, לא פחות מ-74% מהנשאלים ענו כי יש לחייב הוצאת רישיון וביטוח כתנאי לרכיבה על אופניים חשמליים. מבדיקת עומק של נתון זה ניכר בבירור כי הוא בהלימה עם השכלה גבוהה, וכי בעוד שכ-82% מבעלי התואר השני ומעלה השיבו בחיוב על שאלו זו, רק כ-63% מבעלי ההשכלה התיכונית חושבים כך.

על השאלה הבאה לא היתה הסכמה גורפת, מה שמעיד על הבילבול של הציבור עצמו מהאופן שבו יש לקטלג כלים אלו: 60% מהציבור חושב שמקומם של האופניים החשמליים על הכביש, לעומת 40% שסבור שמקומם על המדרכה.

כאשר ניסינו לבדוק האם האופניים והקורקינטים החשמליים הם למעשה תחליף לתחבורה ציבורית לא יעילה, עלה מן התשובות כי 43% מהציבור חושבים שמספר הכלים הללו לא יירד, גם אם תהיה תחבורה ציבורית יעילה יותר, מה שמרמז על תועלות ויתרונות נוספים שהכלים הללו מקנים לרוכביהם מלבד ההגעה ממקום למקום.

ממחקר מיוחד שעשינו ביפעת בקרת פרסום עולה כי באופן מסורתי חודש ספטמבר שהוא חודש ההכנה ליום כיפור ("חג האופניים") הוא החודש המושקע ביותר בפרסום לאורך השנה ומרכז לתוכו 30% מההוצאה הפרסומית השנתית של הקטגוריה לצד תקופת החופש הגדול, ותחילת שנת הלימודים. 85% מההוצאה לפרסום בקטגוריה הם בדיגיטל, בעיקר בפייסבוק וביוטיוב, והשאר ברדיו, עיתונות ושילוט חוצות.

עם זאת, אל תטעו, למרות העובדה שהרחובות מלאים בכלים הדו גלגליים החשמליים הללו, הקטגוריה לא מפרסמת ביותר מ-500 אלף ₪ בשנה, ככה זה כשיש ביקוש טבעי. אבל מה שבכל זאת מיוחד הוא שבשנה הזו, אנחנו אפילו רחוקים מההוצאה לפרסום שהכרנו, ודומה שהקטגוריה כמעט שלא מפרסמת, גם לא לפני יום כיפור. ככה זה. כשהביקוש בשמיים, לא מפרסמים.

הכותב הוא נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום.

המשך קריאה

חדשות

שיווק ודיגיטל – האם השכר שלכם משקף את רמת ההבנה בדיגיטל? // אסף מרציאנו

פורסם

ב-

ע"י

לאחרונה נשמעים קולות רבים מתחום השיווק על אי-הלימה בין אופי וכמות הידע הנדרשת בתחום לבין השכר המוצע למנהלי שיווק ודיגיטל במשק.
התחום ממשיך להתפתח ובין תחומי האחריות ותפקידי המשנה של מנהל השיווק ניתן למצוא מנהל תחום דיגיטל, מנהל פרוייקטים בדיגיטל, ניהול מדיה חברתית, מנהל מרקום, ניהול אי-קומרס, רכש מדיה, ניהול קמפיינים, אנליסט מדיה ועוד.
מנהל השיווק צריך וחייב להבין בכל התחומים בכדי לגייס את האנשים הטובים ביותר לתפקיד, או לנהל את הספקים המוצלחים ביותר לעסק. האם ההערכה והשכר המוצע תואם את הציפיות?
סיון, מנהלת שיווק דיגיטל בחברת אופנה מוכרת טוענת: "הגעתי לא מזמן לחברה בכדי להרים כל תחום השיווק כמה דרגות מעלה. הייתי צריכה לנהל את השיווק הדיגיטלי בפייסבוק, באינסטגרם, ביוטיוב, נושא הקידום הממומן והאורגני בגוגל, כתיבת תוכן שיווקי, אני בונה כעת מחדש את אתר החברה, ניתוח הנתונים מכל מדיה ודיווח רציף למנכ"ל. מכיוון שחיפשתי לא מעט זמן עבודה, התפשרתי משמעותית על השכר המוצע, אך הוא לא משקף כהוא זה את כמות העבודה וההבנה הנדרשת בתחום".
שגיא, מנהל שיווק בתחום הנדל"ן מוסיף ואומר: "לדעתי הבעיה העיקרית היא שמנהלים בכירים, מנכ"לים וסמנכ"לים שמנהלים תחתיהם מנהלי שיווק ודיגיטל אינם יודעים בדיוק את אופי העבודה והתפקיד הנדרש
מהעובד ואינם יודעים בדיוק מה לדרוש ואיך לבקר את העבודה המתבצעת. עידכונים שמתבצעים על בסיס יום-יומי במדיות כמו פייסבוק, גוגל, פיצ'רים חדשים בפיתוח ובניית אתרים, חידושים ופיתוחים בעולמות הדיגיטל- חשובים מאוד, ומי שאינו עוקב בצמוד אחר התחום נשאר מאחור, בדיוק כמו המשפט הידוע: הוא אינו יודע שהוא לא יודע. כאן נוצר הפער בין שני מנהלים באותו עולם תוכן ובאותה חברה".
פיאלקוב דיגיטל ערכו סקר שכר מקיף למדי בשנת 2017 והתוצאות שפורסמו גרמו להרמת גבה לא מעטות במשק:
עובדים חסרי ניסיון עד שנה – הרוויחו בממוצע כ-8,500 ש"ח ברוטו לחודש. עובדים עם 3-5 שנות ניסיון – הרוויחו בממוצע כבר כ-13,300 ש"ח. עובדים עם 6-8 שנות ניסיון הרוויחו בממוצע 17,300 ש"ח,
ואילו מעל 10 שנות ניסיון בתחום השכר קפץ ל-22,700 ש"ח ברוטו לחודש.
במגוון התפקידים הפילוח היה כך: מדיה חברתית – 10,500 ש"ח, קופירייטינג – 11,600 ש"ח, PPC – 12,700 ש"ח, SEO – 13,700 ש"ח, שיווק דיגיטלי – 14,400 ש"ח, קניית מדיה – 16,900 ש"ח, ועוד.
פרילנסרים בתחום מרוויחים בממוצע כ-16,000 ש"ח, ואילו בעולם השכירים- עובד מתחיל בתחום הדיגיטל כ-8,300 ש"ח, עובדים ותיקים יותר כ-12,900 ש"ח, וראשי מחלקה מרוויחים בממוצע -14,900 ש"ח ברוטו לחודש.
הבצפר, ביה"ס של מקצועות הפרסום והדיגיטל פרסם את הסקר שלו לשנת 2017 והנתונים בתחום השיווק הדיגיטלי כדלקמן:
תקציבאי דיגיטל  – 9,000-11,000 ש"ח ברוטו, מנהל לקוחות דיגיטל- 12,000-14,000 ש"ח לחודש, מנהל סושיאל – 14,000-15,000 ש"ח, מנהל PPC/SEO – 15,000-16,000 ש"ח לחודש, מנהל שיווק אונליין – 16,000-19,000 ש"ח, ואילו מנהל תחום דיגיטל מרוויח במממוצע 20,000-25,000 ש"ח ברוטו לחודש.
בנוסף, עד לא מזמן תחום הכשרת העובדים בדיגיטל היה די פרוץ ולא מוסדר, את תחום השיווק למדו באוניברסיטאות ומכללות בתור קורסים תיאורטיים לרוב, ולאחרונה קמו בתי ספר ומורים עצמאיים למקצועות הדיגיטל, ארגון הדיגיטל הישראלי אט אט תופס תאוצה ואחיזה בתחום, וכעת מי שרוצה להתמקצע יותר לעומק, בין אם לפני חיפוש מישרה או כהכשרה בתפקיד קיים, יכול למצוא ברשת היצע קורסים די מכובד ואף להשוות תפוח לתפוח בתתי מקצועות שונים.
 
"מה שדי מוזר בתחום הזה", אומרת יפעת, מנהלת דיגיטל, "שהתחום הזה נראה זוהר, פרסום ברשת, קמפיינים שאתה חושב עליהם עולים לאוויר וישנה גאווה גדולה, אבל בפועל- העבודה היא לרוב סזיפית, שעות לא שעות, ניתוח נתונים מדידים בכל מדיה, השוואות נתונים וכל מה שצריך לעשות מאחורי הקלעים כדי שהלקוחות יהיו מרוצים. אז כך בגדול השכר נע לפי היצע וביקוש- ההיצע לא רב לפי מה שנראה מבפנים, והביקוש הרב שמגיע ממי שרוצה להיכנס לתחום".
אז מה הפיתרון?
שאלנו מנכ"ל חברה, סמנכ"ל שיווק, מנהל תחום דיגיטל, ועובד מן המניין בתחום, וזה מה שהם אמרו:
* לדאוג שגם הבכירים והותיקים בתחום יעברו הכשרה להבנה רחבה יותר של עולם התוכן המדובר.
* הכרה מעמיקה יותר שהתחום התפתח ללא היכר ורמת העומס והידע הנדרשת מנהל בתחום לא כשהייתה.
* השכר הממוצע לתפקידים הזוטרים יותר צריך להיות גבוה יותר מהקיים כעת.
* ללקוחות חשוב שיהיה שיתוף פעולה הדוק יותר בין משרדי הפרסום לבין סוכנויות הדיגיטל- לתיאום עבודה טובה יותר בשביל הלקוח.
* מתן הזדמנויות גדולות יותר לחסרי ניסיון בענף, על מנת ללמוד כמה שיותר כהשקעה לטווח הארוך.
ואתם? מרוצים מהיכן שאתם נמצאים בענף?
אסף מרציאנו הינו מנכ"ל משותף, חברת המדיה והדיגיטל של רני רהב.
המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים