unnamed

סיכום שנה בשיווק: "אני" // ים רגב

תקריאו את זה לעצמכם רגע: "אני הכי משפיע", "לי יש את האימפקט הגדול ביותר על המותג שבו אני עובד", "אין עוד מישהו שמשפיע על דעת הקהל של מי שעוקב אחרי בסושיאל, יותר מלי". עכשיו שימו את הנרקסיזם בצד, תוסיפו פרגמטיות ותכפילו את משפטי ה"אני" שלמעלה בכמות העובדים שיש לכם בחברה, המשתמשים של המוצר שלכם, הלקחות המשלמים שלכם וחלק מסויים ממי שעוקב אחריכם בסושיאל. קיבלתם כמה עשרות\מאות אנשים בערך? אש.

עכשיו נגיד שכל אחד מהם מעלה פוסט שקשור למוצר\מותג\פתרון שלכם והגעתם לעשרות\מאות אלפיי אנשים נוספים שנחשפו לחברה שלכם ע'י תוכן אותנטי שנוצר מאנשים שיש להם איטראקציה כזו או אחרת עם החברה שלכם. בחינם 🙂

בשנה האחרונה התנפצו אחד על השני כמה טרנדים ומגמות בעולם המרקטינג וייצרו את ה'ביג באנג' המרקטיאלי הגדול הבא:
Tribal Content Distribution

הטרנדים הם:

  1. ככל שהאינטרנט נגיש יותר, כך זול יותר לייצר תכנים וקל יותר להפיץ אותם
  2. הנוכחות של סושיאל מדיה בחיים שלנו רק עולה ו"בועות הפילטור" שהאלגוריתמים שלהם יוצרות, גורמות לנו לחיות בתוך פידים מקוסטמים, קבוצות פייסבוק מפוקסות נושא וכו..
  3. עלויות של קמפיינים ממומנים רק עולה. זה מתחיל ברמת ה CPC ונגמר בLTV נמוך יותר לכל משתמש שמגיע דרך צ'אנלים ממומנים
  4. טראפיק שמגיע מצ'אנלים אותנטים כמו Word of Mouth מומר טוב יותר בכל שלב בפאנל וה user journey של אותם משתמשים בדרך כלל עשיר יותר
  5. קשה למותגים לצוף מעל הרעש ולייחד את עצמם
  6. מיתוג מעסיק תופס תאוצה
  7. Self branding זה מושג שכל מקצוען שיווק מדור המיליניאלס ומטה מכיר ופועל לפיו בצורה כזו או אחרת
  8. שיווק סלבס הפך לשיווק משפיענים שהופך לשיווק מיקרו-משפיענים שהופך לשיווק ננו-משפיענים שהם כולנו, תכלס

הביג-באנג הזה גורם לחברות להסתכל פנימה, להעריך ולכמת את מידת ההשפעה וה reach שיש להם דרך העובדים והמשתמשים שלהם ולהפוך אותם לסטארים. סטארים שבעקבות נוכחות גבוהה בסושיאל, מיטאפים, הרצאות, כנסים, פודקאסטים וראיונות הופכים את המותגים שלהם לאנושיים יותר, נגישים יותר והכי חשוב- להשאר בראש של קהל היעד שלהם.

אני מעריך שהרבה חברים וקולגות שלי יכתבו בבלוג פה על מהלכים של חברות ענק שזיעזעו לטובה את עולם השיווק. אבל לדעתי הקסם מתחיל מלמטה ומתפוצץ למאות אלפי חתיכות תוכן למעלה: לא צריך לזה הרבה תקציבים אם בכלל. דוגמאות משגעות לזה אפשר למצוא בחברות כמו Drift ששם יש הסכמה כוללת בצוות המוביל שפיתוח המיתוג האישי של כל אחד יביא brand awarness חזק למוצר שלהם. כולם נהנים- העובדים מקבלים הכרה מעלפת ומרגישים מטופחים בחסות המותג שלהם והמוצר מקבל פלואו טוב של יוזרים שמגיע מצ'אנלים אותנטים. היוזרים מגיעים מלומדים ומוכנים יותר למוצר.

בארץ, AppsFlyer עושים את זה בצורה חייתית. לא שאלתי עדיין את רן אברהמי (CMO) אם זה משהו שהם החליטו עליו ברמת החברה, אבל נראה שהם עושים את זה מעולה והרבה מעובדי החברה שבמחלקות שונות פעילים מאוד בסושיאל וארועים. שווה לעקוב אחריהם בלינקדאין.

אנחנו גם השתמשנו במתודולוגיה הזו כשהשקנו מוצר משלים למוצר הקיים שלנו, אבל לקחנו את זה עוד שני צעדים קדימה:
מאות זסטרים (משתמשי Zest) סיפרו את הסיפור המקצועי שלהם על איך שהם בנו את עצמם בעצמם ולמעשה יצרנו movemnt שנקראת The Tribal Self Learners. התנועה הזאת נוסדה אצלינו בראש אבל נוצרה משיתוף של מאות סיפורים אישיים של זסטרים שמשתמשים במוצר, קולגות ואנשים שעוקבים אחרינו במסע שלנו.

הקמפיין קיבל מאות אלפי חשיפות והועתק לשימחתנו עשרות פעמים בחו"ל ובארץ.

בוטום-ליין: תשארו אנושיים וקרובים מאוד למשתמשים ולעובדים שלכם. ככל שעובר הזמן האימפקט שיש לכל אחד מאיתנו גדל ואנחנו יכולים להיות אחלה ערוצי הפצה לעצימנו ולחברות שלנו