עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

הכירו את משפחת bit: בנק הפועלים ודומינו'ס פיצה משיקים קמפיין חדש

פורסם

ב-

בנק הפועלים ודומינו'ס פיצה משיקים קמפיין חדש בכיכובם של ציפי שbit, אבי bitר, עדי bitי ושגיא bitבוקס

זוהי הפעם הראשונה בישראל שניתן לשלם בגוף מסחרי גדול עם אפליקצית תשלומים. משרד הפרסום HapPpy מציג קמפיין בהשתתפות הכוכבים, שיהפכו לחלק מ-"משפחת ביט", ונבחרו הודות לשם משפחתם, המכיל את רצף האותיות "ביט".

בנק הפועלים ודומינו'ס פיצה משיקים קמפיין חדש לאפשרות לשלם דרך bit, ובכך הם יהיו הראשונים בישראל המאפשרים לשלם דרך אפליקציית תשלומים באופן מסחרי נרחב.

אפליקציית bit (ביט) – האפליקציה המובילה והצומחת בישראל, עם כ-2.8 מיליון הורדות. לאחר שקטפה פרסים יוקרתיים והביאה בשורה לעולם התרומות והזיכויים, ביט עוברת לשלב הבא ומגיעה לעולם העסקים עם שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם המותג המצליח והחדשני דומינו'ס פיצה. מעתה ניתן יהיה לשלם על מוצרי דומינו'ס פיצה באמצעות ביט, ללא הזנת פרטי כרטיס אשראי וללא צורך במזומן, לרבות במשלוחים.

הפיתוח החדשני יאפשר גם לילדים להזמין מאתר דומינו'ס פיצה באמצעות מספר הנייד של אחד ההורים, כך שהורים יוכלו לאשר מרחוק את התשלום על הארוחה. השירות זמין ללקוחות כל הבנקים!

בליבו של הקמפיין החדש מבית משרד הפרסום HapPpy מוצגת ארוחת הערב הלא שגרתית של משפחת bit, כאשר בדומה לקשר הלא צפוי בין השחקנים בקמפיין, כך גם מתנהלת ארוחתם. הליהוק המעניין לקמפיין נוצר הודות לעובדה שלכל אחד מארבעת הטאלנטים קיים צירוף האותיות ביט בשם משפחתו. הקמפיין כולו יהיה בהשראת משפחת "ביט", כאשר האבא יהיה אבי ביטר, האמא ציפי שביט והילדים עדי ביטי ושגיא ביטבוקס.

הקמפיין יתקשר גם את מבצע ההשקה של הקמפיין: למשלמים דרך bit, שתי פיצות משפחתיות ב- 80 ₪ בלבד, במקום 143 ₪.

אסף אזולאי, ראש מטה השיווק והפרסום של בנק הפועלים מסר: "זוהי פעם ראשונה שיש שיתוף פעולה עסקי עם רשת גדולה והמטרה הייתה להעביר בפשטות את המסר: מעתה ניתן להזמין פיצה בדומינו'ס בהקלקה פשוטה דרך bit. בנק הפועלים מוביל את מהפיכת התשלומים בישראל ושיתוף פעולה זה מהווה עוד צעד אחד בדרך לשינוי בהרגלי הצריכה. אנו מודים לכל השותפים בבנק ובדומינו'ס שיצרו את המוצר החדשני, ומבטיחים כי מהפכת התשלומים בבתי עסק באמצעות bit רק בתחילתה".

עידו פרידמן, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בדומינו'ס פיצה: "חדשנות היא בבסיס ה- DNA של המותג, השקנו את עולמות הדיגיטל כבר ב-2009 ואנו כל הזמן מחפשים איך להגיע לקהלים השונים. שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים, הינו שלב נוסף בחוויית השירות והדיגיטל שאנו פועלים כל העת להביא ללקוחותינו. הצרכן מחפש כיום חווית קנייה מהירה, פשוטה ובעיקר בטוחה. אנו שמחים להיות החברה הראשונה בישראל להשיק שירות זה ובטוחים  ומאמינים כי שיתופי הפעולה דיגיטליים כדוגמת אפליקציית ביט מגדילים את שביעות הרצון והנאמנות בקרב לקוחותינו".   

רפי טל מנכ"ל HapPpy: "זה מה שקורה כשמותג מוביל כמו דומינו'ס פיצה פוגש מותג מגניב ובועט כמו bit ושניהם יחד מחליטים לזרום עם הטירוף והיצירתיות של המשרד שלנו!"

 

 

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: אמזון בעברית \\ עטרה בילר

פורסם

ב-

שפיטה חידשה אותו והזכירה לנו כמה הוא מלודי ובנוי לעילא. אין על נעמי שמר. אבל גם אין כמו אמזון בעברית להשתמש בו כדי להעביר את המסר שיש אמזון בעברית, ואמזון הופך אותנו לילדותיים חסרי גבולות.

אנחנו מכירים את אמזון משנות התשעים. אמזון פרצה יחד עם האינטרנט עוד כשחייגנו לקבל קו אינטרנט ושמחנו לשמע הרשרוש המצרצר כנוצר חיבור. את הספר שרכשנו מאמזון שהיתה רק חנות ספרים, יכולנו לקבל רק בפרינט, ודואר ישראל עוד לא איבד שליטה ומחלקת החבילות הייתה חדר קטן מאחור. אני עוד זוכרת את השמחה כשספר שאין להשיג בישראל הגיח מהעטיפה החומה עם לוגו החץ המחייך.

מאז זרמו הרבה מים בירדן והרבה פיקסלים ברשת. אמזון הפכה להיות הכל – כולל הפקה וערוצי סרטים וטלוויזיה. החבילות ממתינות לנו בכל מיני קיוסקים ומכולות והחיבור לרשת נצחי וחולש על כל מקום ביקום בו אנחנו נמצאים. רק תקנו כבר.

היה אך טבעי שאמזון תגיע לישראל ולמרות שיפה שעה אחת קודם, אפשר לומר שהיא הרביצה איחור אופנתי. הקליפ מגיע לבשר לנו שאמזון שאנחנו מכירים כבר לא עובדת באנגלית. ולמרות שלחלקנו נדמה שמחסום השפה הולך ומתמוטט, זה לא נכון. בכל רגע ורגע נולד אדם שאנגלית תמנע ממנו להיכנס לעשות שופינג באתר. אז המעבר לעברית הוא יותר מתרגום משפה לשפה. שיר 22 האותיות הוא תירוץ להראות לנו מה קורה לנו כשכבר אין חסמים – גם של שפה וגם איך לומר, חסמים בכלל… לא די בבשורה הטכנית האינפורמטיבית. הפרסומת יוצקת את רוח אמזון לסיפור.

במקרה הנוכחי יש לנו בעל שאיבד את זה לגמרי כי הוא התמכר לאונליין שופינג באמזון. הוא זה שישיר את האלף בית של אמזון ויתחיל בסדר ויהפוך יותר ויותר מוזר. אשתו היא זו שמגלגלת עיניים מתחילה לאבד אליו סבלנות. דרכה הטירוף של הבעל מוגש באופן בולט יותר.

השיר מתחיל בהססנות, במלים המקוריות – אוהל ובית וגמל גדול. האובייקטים נוחתים בסלון, אבל מהרגע שהגמל הגדול הוא למעשה גי'רפה מתחיל שגעון השופינג להשפיע, ולעצור כבר אי אפשר. הדברים שמגיעים על פי האלפבית מתחילים להיות יותר ויותר אבסורדיים ומצחיקים, דרבוקה סול במול (?), "זוג חלילים" באות ז ובאות ח, הולה הופ עם לדים, וילון למחבואים (למעשה וילון אמבטיה), ט' זה טירקס, י' זה יויו, כ' כרית ול' לב. הכל נהיה מופרך ובעיקר מוצא מהקשרו והחרוזים – יותר מאולצים ולכן יותר מצחיקים.

הקונטקסט (שהדברים כאמור הוצאו מהקשרו) בהם הבעל מקבל את הדברים תמיד לא הולם. באמצע שיעור יוגה של האישה, כשהיא רוצה להתקלח (מסית את הווילון בליצנות) במעלית צפופה (מתחפש לדינוזאור טירקס) וכרית הלב ממלאת עד אפס מקום את הספסל האחורי של המכונית. הבעל ממזמז את הכרית בהבעה פרוורטית והאשה, איך לא, ליד ההגה.

מ' ונ' זה מיקסר נטען עם כבל למחשב. הגיבור שלנו מערבל מזון במיקסר ומטלטל לאשתו את המחשב שמשמש מקור כוח. הוא בלתי נסבל. הוא ממשיך להשתולל על סאפ במטבח, מתענג עם פצירה ופנס ששניהם באות פ'. כן. גבר עם ציוד שטח משייף לעצמו ציפורניים. בתוך האוהל (שהוא באלף).

צפצפת עידוד (טורדנית) וקונסולה באמצע סרט. יותר מוזר. יותר מטריד. יותר מתעלם מאשתו.

הרגע הכי מצחיק הוא כשהאישה מעמתת את הבעל: "רמי, רציני רגע, אתה כבר שבועיים עם השיר הזה". הבעל מתבונן בה כאילו גילה אותה כרגע. נדמה שאולי יחליט לעשות שינוי. אנחנו מחכים לראות מה יקרה. אבל אנחנו מגלים שזה חזק ממנו "מה צריך לבוא עכשיו" הוא מזמר ומנגן על המנדולינה, פנס חבוש לראשו, שניהם ליד האוהל ובית הבובות. והוא זחוח כי גילה חרוז: "איפה שין ואיפה תו!".

ברור לנו שהבחור אבוד. הוא שקוע מ'אלף עד תו' בחוויה של שופינג שכולה בריחה מהמציאות, מאשתו ומעצמו. הוא באמזון בעברית.

בסוף הקליפ, כשאשתו מציעה לו "אולי נחזיר חליל אחד?", הבחור נחרד וחוטף מיד את החליל במחווה של ילד בגן טרום חובה.

אני חושבת שהקליפ מעביר את שגעון השופינג, את הילד שבכל אחד מאתנו כשאנחנו ניצבים מול שפע של אפשרויות רכישה וכמובן אגירה של דברים שהיופי הוא שאנחנו ממש לא צריכים אותם. הקליפ קצת צוחק על אמזון או על הצרכן של אמזון וזה בסדר כי כל ניסיון להפוך את אמזון לחנות רצינית לדברים רציניים היה נתקל בציניות.

הסרטון קצת מזכיר את "יס עם מי לגדול" שגם נעשה בידי מקאאן בזמנו לyes. גם שם יש עניין עם ה ABC האנגלי וגם שם, מסיבות אחרות, יותר דידקטיות, כל אות מסמלת משהו מוחשי. אהבתי מאד את יס עם מי לגדול ואני חושבת שיש משהו קסום בקליפ אמזון שמזכיר לי את האיכות המכושפת שבקליפ yes. שניהם ילדותיים ודמיוניים ובעיקר מבדרים ולא יומרניים.

בשורה התחתונה אמזון בעברית הייתה יכולה להיות ידיעה יבשה ואינפורמטיבית, אבל הפרסומת היוותה הזדמנות לחגוג את מה שאמזון עושה לנו כחוויה, ובעיקר הופך אותנו להיות. שטותניקים לא מרוסנים בלי 'רגע של רצינות'. וטוב שכך.

 

יס עם מי לגדול

 

אלף בית שפיטה

המשך קריאה

חדשות

החדש של טרה והחינוכית: הבובות האבודות

פורסם

ב-

הקמפיין החדש של כאן חינוכית ומחלבת טרהמחזירים את בובות החינוכית הביתה

הרעיון מאחורי הקמפיין: "מבצע" להשבת בובות החינוכית שאבדו במרוצת השנים ומקום הימצאן אינו נודע עד היום במסגרת הקמפיין חברה כאן חינוכית למחלבת "טרה" אשר תסייע במאמצי החיפוש ותפרסם על גבי מיליוני קרטוני החלב מודעות נעדרים של הדמויות האבודות, זאת בהשראת מודעות הנעדרים על קרטוני החלב בארה"ב.

שובו הבייתה: לקראת עליית לוח השידורים החדש של כאן חינוכית, שיושק ב-22.12.19, יוצאת כאן תאגיד השידור הישראלי בקמפיין יצירתי: מבצע להשבת הבובות האהובות שכיכבו בתוכניות הילדים בשנות ה-70 וה-80, ומהוות חלק בלתי נפרד מזהותה של כאן חינוכית. בין הבובות האבודות: בץ, אוזה, נולי, ושבי לבית "פרפר נחמד", קישקשתא ועוד. במסגרת מבצע ההשבה מקיים כאן תאגיד השידור הישראלי שיתוף פעולה עם מחלבת "טרה", שבמסגרתו תפרסם "טרה" על מיליוני קרטוני החלב מודעות נעדרים, זאת בהשראת מודעות הנעדרים המפורסמות על קרטוני החלב בארה"ב. המודעות על קרטוני החלב מתרכזות ב-5 הדמויות מרכזיות מתוך 14 הבובות שנעלמו- דמויות "פרפר נחמד"- אוזה, בץ, נולי ושבי  (שנוצרו כולן בידי יהודית גרינשפן) ובנוסף, קשקשא המקורי מהתוכנית "מה פתאום?"

"חיפשנו דרך יצירתית לספר על השקת לוח השידורים החדש של כאן חינוכית שיושק 22.12.2019 ועל ביתה החדש בתאגיד" מסבירה גלי אבני- אורנשטיין, מנהלת ההסברה והיח"צ של כאן תאגיד השידור הישראלי. "כאן חינוכית החלה לפני כשנה לפעול במתכונת של ערוץ ילדים המשדר 24 שעות ביממה תוכן לילדים בלבד אבל הציבור לא מספיק מודע לשינוי"

עוד מסרה אבני-אורנשטיין כי "היה לנו חשוב לייצר קמפיין שיחזיר את החינוכית לתודעה הציבורית, קמפיין שפורט על הזכרון הקולקטיבי הישראלי ומתרפק על ימי התום של שנות ה-80. יחד עם טרה, שתפרסם את דמויות החינוכית על מיליוני קרטוני חלב, דאגנו לכך שבכל בית בישראל ידעו שכאן חינוכית  מציעה אלטרנטיבה של תוכן ערכי וחינוכי לילדי ישראל"

"כאשר פנו אלינו עם הרעיון מהחינוכית לא חשבנו פעמיים, ומיד הסכמנו למהלך" מספרת אילנית רוט, סמנכ"לית שיווק מחלבת טרה. "מעבר לקמפיין השיווקי היצירתי, יש כאן יוזמה מיוחדת, לנסות ולהחזיר את הבובות האבודות. אין אחד שלא מכיר את הבובות והדמויות האלו עם זיכרון נוסטלגי אהוב מהילדות לגביהם, ונוצר כאן חיבור מתבקש בין אותן בובות ודמויות למותג אהוב שנוכח בכל בית בישראל"

כחלק מהמבצע, הוצבו למשך החודש הקרוב תיבות להחזרת הבובות מחוץ למשרדי התאגיד בשלושה מיקומים: כנפי נשרים 23, ירושלים, יונה קרמיניצקי 6, תל אביב, צלע ההר 44, מודיעין. התיבות מעוצבות בדומה לעמודים מהם הופעלו בובות "פרפר נחמד", גובהן 190 ס"מ וקוטרן 110 ס"מ ובהן אשנב המאפשר לשלשל את הבובות פנימה באנונימיות.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: אלימות כאן זה מתחיל נעמת \\ עטרה בילר

פורסם

ב-

אחלק את דבריי לשני חלקים.

האחד – האם קיימת אלימות כלפי נשים והאם היא מתחילה בקטן, מזרעים של זלזול, הקטנה והחפצה. השני – מה אני חושבת על קמפיין נעמת והאם אני חושבת שהוא עוזר בהעברת המסר.

אחזור לסוגיה העקרונית. כן. יש issue כזה והוא גורף. גברים מורגלים להקטין נשים ולזלזל בהן בלי שהם אפילו מודעים לכך. לכן זו רעה חולה ולכן יש בהחלט מקום להציף את זה ולהעלות את המודעות להרסנות שבזה. זלזול והקטנה שלכאורה אינם פשע נתעב, הם הם מובילים לפשע הנתעב. צריך שניים לרקוד טנגו ויש כזה דבר שגעון בשניים. אז אם גם נשים וגם גברים חושבים שנשים לא יודעות לנהוג ושהשאלה המשפילה מי נתן לך רישיון לגיטימית – לא רק שלא נצליח לשנות את התפיסה הרווחת לגבי נשים נהגות, זה יוביל בהסלמה ואסקלציה לכדי אלימות ואפילו רצח.

הסטטיסטיקה מדממת. כמעט שאין שבוע שאנחנו לא שומעים על אישה הנרצחת, לרוב בידי גבר. אנחנו יודעים שהשלב של צווי ההרחקה והגשת התלונות במשטרה הם כבר שלבים פאתולוגיים שקשה מאד לבצע בהם שינוי. גבר שמחפיץ אישה במבט, בהערה, בתעוזה לבקש ממנה להתנהג בצורה מסוימת הוא מטריד וההטרדה הזו היא זרע הפורענות. ונכון – אם נבין שזה מתחיל פה – אפשר יהיה 'להרוג' את זה כשזה עדיין צעיר וקטן, שבינינו זה כבר לא ממש קטן אבל אולי קצת יותר נשלט.

אז אלימות אכן מתחילה ברגעים שלצערנו התרגלנו אליהם ואם נתפוס אותם ונכיר בהם נזהה אותם – נוכל לשנות אותם ולמנוע את ההידרדרות לאלימות פושעת.

האם הפרסומת של נעמת נכונה? לדעתי לא. נתחיל בסוף. הפרסומת של נעמת מסתיימת בחגית פאר יושבת ראש נעמת נואמת נאום טורדני שלא חשבתי אתו נוח. היא מסבירה לנו מה ראינו, מדברת בטון שלטעמי הוא לא נעים, מורתי וקר, ומפרשת לנו את מה שהסרט אמור להעביר בהדגמה ולא בהטפה. אז זהו שחגית פאר לא סומכת שנבין את המטאפורות ואת ההפוך – על – הפוך. היא פה להסביר ולנמק את הכתובין, ובכך, לטעמי, היא מדגימה פאסיב אגרסיב בעצמה. חגית פאר מתנשאת, ארוגנטית ותופסת קצת יותר מדי מקום, ואלימות, כך מסתבר, עלולה להתחיל גם מזה. מלכבוש מקום ששייך לאחרים, מלהתשלט על מרחב.

אז אם הסרטון מילא קערה במקצת, חגית פאר בעטה בה. נחזור לקערה. לא ממש.

לקח לי שלש פעמים להבין שמדובר ב"פטנט". בגימיק של הפוך על הפוך. בנשים שכאילו מתנהגות לגברים כפי שגברים מתנהגים כלפי נשים. ולמה לקח לי כמה פעמים? כי נשים כן מתנהגות ככה, ואלימות של נשים כפי גברים לא רק שאיננה קיימת, היא קיימת והחברה מצדיקה אותה כי נשים מוגדרות בחברה כקרבן שלגיטימי שינהג בתוקפנות ואגרסיביות. אשה צלמת שמחפיצה גבר דוגמן ומבקשת ממנו לעמוד ככה וככה ועכשיו לעשות אותו דבר בתחתונים – זה לא משהו שנראה לי זר או שאיננו קורה. גם נשים שמדבות סרה בגברים (מגישות בטלוויזיה) וגם אסתר ראדה שצורחת על הגבר כי הוא לא הביא לה בדיוק את האוכל שהיא אוהבת. רבותי, יש אלימות וגסות של נשים ויש לי חדשות – לא רק שזה לא מצחיק, ולא רק שזה לא תמוה – זה עצוב.

עד שנשים לא יבינו שכדי להילחם באלימות צריך לפעול באי אלימות, כמו מרטין לוטר קינג  – תפוח האדמה החם של האלימות יעבור מצד לצד ושום פתרון לא ייראה באופק. אז לסיכום הפרסומת היא קצת גן ילדים – נשים 'מחזירות' לגברים במטבע שלהם. לא רק שזה לא עובד ככה, זה לא מייצר את השיבוש הראוי שיפיל את האסימון. נשים כל עוד הן תיצורנה גטו – הן ינציחו את מעמדן כקרבן ואלימות כלפי קרבן זה כמעט מתבקש.

לסיכום – אסטרטגיה נכונה אבל פתרון קריאטיבי שגוי.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: צופית גרנט – יד מכוונת \\ עטרה בילר

פורסם

ב-

היא מסתובבת בעיר וכולם מודים לה. מי שמזהה אותה מודה לה על כך שחסכה לו מלא כסף. בחנויות, כשהיא יושבת בבית קפה, אנשים עוצרים לידה ומזהים אותה, ובמקום להגיד לה היי זו לא את? צופית? הם יודעים להודות לה על הכסף שסידרה להם. שוטרת שעוצרת אותה, אולי נותנת לה דו"ח (כי זה לא חינוכי לעשות עבירות תנועה) אבל גם היא מודה לה. תודה צופית. מוסכניק מחליק על קרש עם גלגלים מתחת למכונית. גם הוא מודה לה. מתעמלות לצידה בחדר כושר. בכל מקום מזהים אותה ומודים לה. "תגידי, מה….?" שואלת אותה הבחורה שהולכת לידה על הליכון וזוהי ההזדמנות של צופית לומר לה – 'זו לא אני, זו יד מכוונת'. ממש ממש במקרה אנחנו רואים מבעד לחלון מודעת ענק של המותג. יד מכוונת.

רגע של קריינות. אנחנו רואים את צופית במסדרונות הארגון מודיעה שהביטוח הלאומי דואג להכין אותנו לוועדות הרפואיות שמבררות אם מגיע לנו החזר כספי, ומוסיפה, בלי שזה עולה לנו שקל. ככה? שואלת אותה המתעמלת, מה שמביא אותנו לפסגת הפרסומת אשר לשמה התכנסנו פה: "ככה צריך" קובעת צופית. ואני מתחילה להבין שמדובר במרפק חדה בצלעות של כל מי שכן לוקח כסף. כמו למשל לבנת פורן ו'זכותי'.

אוקיי. איך לומר בעדינות? לא השתכנעתי.

קודם כל – למה צופית? מה עכשיו צופית? מה היא עושה שכל העולם מודה לה? לא אמרתם לפני שניה שיד מכוונת לא לוקחת כסף ואתם רוצים להעביר מסר של רזון, מינימליזם ושקיפות? לא אמרתם שיד מכוונת, בניגוד למתחרים הגרגרנים לכאורה, לא צריכה מתווכים שיעשו את העבודה?

אם זו אכן יד מכוונת שלא לוקחת מאתנו גרוש – למה דווקא כוכבת טלוויזיה שידה בכל, שמחפשת קרובים אבודים, היא זו שנכנסת ביני לבין אותה מערכת הקרויה יד מכוונת שטוענת לפעילות חפה מתשלום? למה אי אפשר לייצר מטאפורה קריאטיבית על הקונספט המוצהר של we cut the middleman ?

אם אתם לא גובים עמלה סימן ששום צופית גראנט לא מסתובבת ומעניקה לי שרות מחלקה ראשונה. סימן שכנראה אני מחכה בתור, במסדרונות עגומים, ומתרגלת סבלנות אין קץ, כדי לחסוך את מה שחברות כמו לבנת פורן וזכותי גובות ממני. למה לספר לי שצופית גראנט תעניק לי כסף שמגיע לי? כי שמה גראנט? מילגה בלעז (Grant)?

לא?

שנית – האם התוצאה תהיה אותה תוצאה? בואו נדבר לרגע על התוצרים. למה בכלל קמו לבנת פורן וזכותי ועוד מערכות שכן גובות עמלה על הכנת פרופיל לשם קבלת החזרים מביטוח לאומי? התשובה ברורה. כי עד היום היה קשה מאד להוציא כסף מביטוח לאומי והיו הרבה מקומות להיכשל ולשגות בתהליך. השוק של הגשת תיק לוועדות הרפואיות כדי להוציא כסף מביטוח לאומי קם כי מתי שהו, במשך זמן רב, הדעה הרווחת הייתה שביטוח לאומי לא מספק את הסחורה.

כנראה שלא פשוט להציג את הקייס טעון הפיצוי באופן שיעבור את הועדה הרפואית וישתמע כראוי להחזר כספי. כנראה שצריך מומחיות בתחום הרפואי, המשפטי והבירוקרטי – מדיני כדי לצלוח את המכשולים והמהמורות ולהגיע לפיצוי הנחשק והראוי.

באופן אישי אני מכירה סיפורי זוועה של כישלונות בקבלת החזרים שקשורים אך ורק לדיאלקטיקה של אופן הגשתם ולא לעובדת הממשיות, ששום מומחה חיצוני לא הצליח לאושש. דק אובייקטיבי אנחנו יודעים שאין, וכדי לזכות בקייסים מהסוג הזה, כמו גם במשפט – צריך עזרה ממומחים. כמו שבעולם המשפט אי אפשר להצליח ללא עורך דין, גם פה האמת נתונה לאינטרפרטציות.

אז אם פה עשיתם שינוי דרמטי – בבקשה עליו אני רוצה לשמוע. מה השתנה? למה היום לעומת אי פעם כדאי לגשת ישירות ליד מכוונת ולקוות לטוב?

הפרסומת ממש לא עושה צדק למסר הזה אם אכן זהו המסר, והיא לא מוכרת לי את הצדק הפואטי שמגיע לי אם וכאשר התגלגלתי למצב שביטוח לאומי צריך לשפות אותי. אבל אם מדובר בעוד מריחה עם סלב 'חמה' – הצלחתם.

 

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA