עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

ניתוח קמפיין: 'המכונאי הרקדן' של סיליט בנג // עטרה בילר

עטרה בילר מעלה על שולחן הניתוחים השיווקי את הקמפיין של סיליט בנג ומנתחת מה הביא את החברה להוציא את המכונאי לריקוד ניקיון ומסבירה מדוע הפרסומת היא חגיגה לאוהבי הניקיון

פורסם

ב-

מתוך קמפיין סיליט באנג // צילום מסך

השאלה היא לא האם אנחנו אוהבים ניקיון כי רובנו אוהבים סביבה נקייה. שאלת השאלות היא מה קורה עד שנקי? מי מנקה לנו, האם אנחנו מסוגלים לנקות בעצמינו או שזה גדול עלינו וכמובן – האם פעולת הניקוי עצמה היא סיוט או שהיא עשויה להיות מהנה, מרגיע ואפילו מרוממת…

הפרסומת החדשה לסיליט בנג מפרשת מחדש את הניקוי שסבל מדימוי שלילי, ומציעה לראות אותו כאחת מהנאות החיים…

בקליפ החדש לסיליט בנג עולה התיזה הנועזת והלא סבירה שאפשר דווקא ליהנות מעבודת הניקיון.

פעילות הניקיון יכולה להיות מתגמלת ומהנה

האסטרטגיה אומרת – לא רק תוצאה נקיה. לא רק אסתטיקה והגיינה. לא מספיק טוב לסבול ולהבליג כדי לחיות עוד כמה שעות או ימים בבית נקי, משרד נקי, או במקרה הנוכחי – מוסך נקי.

החיים על פי סיליט בנג צריכים להיות הרי משמעות ומתגמלים. לכן, על פי סיליט בנג, פעולת הניקוי עצמה צריכה ויכולה להיות מהנה שלא לומר אקסטטית. במלים אחרות – לפעמים אפשר ליהנות פעמיים. לא רק מהתוצאה כי אם מהדרך אליה.

מימוש הפנטזיה לאוהבי הניקיון

בקליפ מתממשת פנטזיה של אוהבי ניקוי, שהם אחרים מאלה שרק אוהבים ניקיון. אוהבי הניקוי נהנים לראות לכלוך יורד מהמשטחים. הם נמשכים לזה ועבורם דטרגנט הוא כלי להשיג את ההנאות הללו. הם מתחרמנים מלכלוך והיעד הוא לא הניקיון אלא הניקוי…

המכונאי שננעל במוסך כדי לנקות אותו מגלה את חדוות הניקוי ומתמסר לה. על רקע She's a maniac המיתולוגי מהסרט פלאש דאנס, הגיבור שלנו נכנס לטראנס ריקוד – ניקוי. הוא מגלה את הכוח שיש לחומר הניקוי ונכנס לזה. המים שהוא מתיז לאחר השפרצת סיליט על כל המוסך המלוכלך שוטפים את הלכלוך ומותירים תחתיו מוסך לבן בוהק.

לכאורה פריים סיום של כל פרסומת שנעשתה אי פעם לחומר ניקוי, אולם הסיפור שלנו שונה.

הלכלוך הוא לא האויב והניקוי איננו עונש

אם פעם הפולניה אמרה באחת הפרסומות "שאני אשפשף?", אז בפרסומת הנוכחית אנחנו מתחברים למשפשף שבנו ורוצים לשחרר אותו לחופשי לצלילי שיר אירובי במיוחד.

אהבתי את הפרסומת כי היא אמיצה ומעיזה, איך לומר, להתלכלך. או במלים אחרות – הפיתוי לקנות דטרגנט לא חייב לבוא מהמקום המוסרי והנורמטיבי ששואף לבית נקי, אלא דווקא ממקום קצת פרוורטי שנמשך ללכלוך ונהנה לגעת בו, להיאבק בו ולנצח אותו… ממתינה לפרק הבא בסאגת "האדם ולכלוכו" בחסות סיליט בנג.

והיי, הרקדן ממש טוב ומספק לנו כמה שניות ארוכות של בידור משובח…

הצצה ל- making of של סיליט בנג:

 

 

 

קמפיינים

קמפיין Real Time Marketing ברדיו – יד2

פורסם

ב-

מאיה ורטהיימר, הפרזנטורית של YAD2, תגיש תשדירי רדיו שייכתבו בזמן אמת ע"י צוות הקריאיטיב של ראובני פרידן ויתייחסו לידיעות הטריות ביותר שישודרו בחדשות. הפעילות הפרסומית הייחודית החלה ביום ראשון (ה-30.12) ותמשך לאורך כל השבוע, מרדיו תל אביב FM 102, בזמן שיאי ההאזנה בתחנה. התשדירים יתחברו לקמפיין הפרסומי של יד2, תחת המסר "טירוף מה שקורה פה", ויציגו עסקאות חמות בעולמות הנדל"ן, הרכב ומוצרי היד השנייה.

לדוגמה, אם ידווחו בחדשות על עומסי תנועה כבדים, ורטהיימר תעשה "טייק אוף" על הידיעה החדשותית ותציע עסקאות מהאתר על אופנועים שחוסכים את העמידה בפקקים. אם החדשות יכללו דיווח על מתיחות ביטחונית, הפרסומת שאחריהן תציע דירות עם ממ"ד בפרויקטים חדשים ביד2. מטרת הקמפיין היא לחשוף את הקהל הישראלי לכמות ולמגוון הענק של המודעות שעולות מדי שעה באתר יד2, ולהפוך את הכניסה באתר ממבוססת לספונטנית וקבועה, כחלק משגרת הגלישה היומיומית.

גל עופרים, סמנכ"ל שיווק יד2: "לראשונה בישראל תשודר פרסומת לייב אשר תמחיש ותקשר את החדשות לאקשן שקורה באתר יד2. ביחד עם ראובני פרידן החלטנו להציג זאת בקמפיין, ולעודד אנשים לחפש הזדמנויות באתר באופן קבוע".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו ת"א FM 102: "מדובר במהלך מסקרן התואם את אסטרטגיית אימוץ החדשנות ברדיו ת"א בכל התחומים, החל משידורי דיגיטל מתקדמים וכלה במהלכי פרסום חדשניים".

ניב חורש, מנכ"ל משותף בראובני פרידן: "מאחל לכל חבריי בעולם הפרסום לקוחות יצירתיים וחדשניים כמו יד2, ושותפי מדיה חזקים וחכמים כמו רדיו תל אביב FM 102".

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אתם Pepper או לא? // עטרה בילר

פורסם

ב-

הקמפיין החדש של Pepper, הבנק הדיגיטלי מבית בנק לאומי (משרד פרסום: McCann) שעדיין לא החליט אם הוא בנק או לא – נראה טוב. זה לא נראה כל כך רע. זה אפילו נראה טוב. שחור לבן מעלה כל קליפ מדרגה והופך אותו ליותר מתוחכם. פה ושם נגיעות של וורוד כדי לבודד את צבעי המותג  – גם בסדר. אפילו הקצב והראפ או ה spoken word או איך שקוראים לזה – עשוי ממש טוב.

הבעיה שלי – הקריאטיב של פפר עולה על האסטרטגיה. במלים אחרות – פפר נולד בחטא והוא ממשיך להיות נאמן לאותם כשלים.

הפרסומת מעלה על נס את ההבדל בין אנשים דיגיטליים ללא דיגיטליים ומקבילה בין החלוקה הזו לבין החלוקה שקיימת בין לקוחות ללא לקוחות של פפר. ההשוואה לא מעניינת ובעיקר לא יכולה להיות משויכת דווקא לפפר.

מציאות דו-מימדית: חיים בשחור לבן או בוורוד

אנשים דיגיטליים חוסכים זמן ולכן לוקחים את החיים בסטלבט. אנשים שהם לא דיגיטליים – עומדים בתור, אנשים דיגיטליים עושים סלפי (עם סמארטפון וורוד) בעוד שאנשים לא דיגיטליים עובדים עם מחשבון כיס. אה, ואין להם וורוד בשום מקום בפריים. כמובן שהדיגיטליים הם פפר והלא דיגיטליים מוגדרים כ'לא פפר'.

"למה הוא פפר לגמרי ברור/ לומד, ממלצר זה הסיפור/ מסיים ת'משמרת בשתיים שלש/ עולה מול בנקאי מסדר את העו"ש". וגם – "לשלם על עמלות נראה לך סביר/ אולי גם נתחיל לשלם על אוויר?" – באמת יופי של קופי.

אבל אנחנו ממשיכים לראות השוואות לא מספיק מרגשות. אנחנו נחשפים לכן – פפרים שחיים אונליין, אוזניות לראשם, עושים סנאפצ'ט כלבלבים, ולעומתם – לא – פפרים שמתעסקים עם שטרות כסף בכספומט, קוראים עיתון מנייר, עוצרים טקסי עם היד, מחכים לתכנית טלוויזיה בתזמון האמתי שלה, מדפדפים באלבום תמונות יפני עם תמונות אמתיות או בקיצור – לא עברו לאינטרנט.

הלא-פפרים נכנעים לחיים הפיזיים המסורבלים, אלא שלצערי הקליפ הזה איחר את הרכבת שיצאה לדרך לפני משהו כמו 25 שנה. או אז כשהתחילו הבנקים הישירים להציע לנו שירות שמדלג על התור, שאינו תלוי בזמן, שמשחרר את הלקוח מתלות בשעות פתיחה, מחיפוש חניה – לטובת ביצוע פעולות בזמן ובמקום שמתאים לו – אז היה ראוי להתעלף מהקליפ המאד חינני הזה. אגב, "לאחר את הרכבת" זה גם ביטוי מהבוידם, שלא לדבר על המילה בוידם…

נכון – עוד לא הייתה אינטרנט ולא היו סמארטפונים בזמנו, אבל כבר אז אפשר היה להשוות את הקדמה לימי הביניים ולייצר קונטרסט. כבר לפני 20 שנה אלבום יפני או לחכות לתכנית טלוויזיה בימי שני היה של זקנים שלא רוצים להתקדם.

בחרו בפתרון הקל

ההשוואה של פפר עם אייקונים מימי קדם היא לצערי הפתרון הקל. בריחה מהתמודדות.

אני מצפה מבנק לאומי לפצח את האתגר המתבקש, הלא הוא לתקוע מרפק אמתי בצלעות שאר הבנקים, ולמסור בידי הצעירים יתרון שהוא מעבר למגניבות, ולהפניית הגב לסבא וסבתא שלהם.

לא די בלהיות מדליק וצעיר, ולא די בלהיכנס לבנק אונליין לניהול העו"ש כדי להוות הצדקה מספקת לעקור מהבנק שלי ולעבור לבנק אונליין.

הקליפ מצהיר על עשרות אלפים שעברו לפפר. אני לא ישבתי עם "קאונטר" ואני לא יודעת מהם היקפי הפעילות האמתיים. אבל ברור לי שאין בנק שלא מצליח לתת פייט לעיתון מנייר, למישהו שלא יודע להקליט תכנית טלוויזיה ולמי שעדיין מדביק תמונות באלבום…

כן פפר, לא פפר, אבל מה עם הצעת הערך?

השאלה למה אני, צעיר או צעירה בן 18 עד 30, נגיד, צריך או צריכה לעבור לפפר לא קיבלה לדעתי בדל של מענה.

התשובה חייבת לבוא לא מהצמדת הצעת הערך לפונקציונליות, ולא מקישוט הפונקציונליות בסממני לייפסטייל, אופנתיות וסגנון.

פפר חייב לתת מענה למהות ערכית ולהיות חלק ממשהו יותר גדול, גורף ומשמעותי, שמניע את הסגמנט בלאו הכי לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהשמיע את קולו.

 

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים