בהמשך לעיסוק המאסיבי והמאד עדכני סביב פייק ניוז ו״גאסלייטינג״ (לגרום למישהו לחשוב שהוא טועה עד הוזה כדי לשגע אותו. למשל – this is not a safari campaign ויסחלו לי על ערבוב מן שבאינו מינו אבל הייתי חייבת) – אנחנו תופסים על חם את נציג שפע יששכר, עובד של ״סופר אחר״, באלונית.
הסרטון כולו מונף מהרגע הזה בו נתפס נציג ״שפע יששכר״ עוגב על סופר אחר מזה שמעסיקיו מצפים ממנו…
שפע יששכר, שזה הסופר בו עובד רמזי גיבור ״קופה ראשית״, מתיישב נהדר על אסוציאציה ברורה לגבי רשת הריטייל המתחרה, בלי להזכיר את השם המפורש. הנרטיב ברור – תפסנו עובד של רשת אחרת ׳בוגד׳ בה עם מיני סופר אלונית.
הדיבור המתנצל והמבוהל יושב על קלישאה ברורה – גבר שאשתו תפסה אותו עם מישהי אחרת והוא מנסה להסביר לה שזה לא מה שהיא חושבת. הפרסומת כולה תחינה אחת של רמזי, נציג שפע יששכר, לנקות את עצמו מהאשמה. לשכנע את ה׳צופה׳ שזה ממש לא מה שהוא חושב. אבל מצלמות האבטחה, לכאורה, לא משקרות וחושפות את האמת העירומה. הבחור מאוהב.
הטון והסגנון מעידים עליו כי ללא ספק על ראש הגנב בוער הכובע.
בהמשך לקלישאת ״זה לא מה שאת חושבת, זה בלי רגשות, זו רק ידידות״ – יששכר אומר לנו שאולי ביקר פעם באלונית אבל לא ממש התלהב…
הפער בין ההצהרה המתחננת והמתנצלת למה שרואים – הולך וגדל. ברור שהוא מתלהב. ברור שהוא מתלהב מ׳סומק לחייהן של העגבניות״ (משתמש במניפת צבעים אדומים כדי להדגים כמה מוקפדות העגבניות באלונית) או ״מטריותם המתפצפצת של דברי המאפה״ (רואים את הגיבור שלנו מודד חום לרוגלעך) ו׳בטח ובטח שלא התמוגגתי מהבייבי עגלה שלהם׳ (מערסל את העגלה כמו תינוק).
אחרי ההתנסחות הפיוטית המוגזמות של רמזי, עובד שפע יששכר, ואחרי שברור לכולם שהוא נפל ונפל חזק, הוא מתוודה בבכי – טוב בסדר – התפתיתי. זה בכלל לא סופר. זה מיני סופר. כמו מנסה להקטין את העבירה שלו (זה קרה רק פעם אחת, וזה היה בכלל בתאילנד, והיינו שיכורים… וכן הלאה…).
נחזור להצעת הערך, איך לא חשבנו על זה קודם?
מיני אלונית שוברת ימינה מזירת התחרות. שאר תחנות הדלק מציעות נקודות מכירה שמתכתבות עם רוח הנוסע בדרכים. הוא רעב. הוא צריך לסגור פינות.
אבל אלונית, שתמיד הייתה חנות ׳נוחות׳, עשתה הגדרה מחדש של עצמה כ׳מיני סופר׳.
זה יותר מחנות נוחות וזה בהחלט מתחרה עם סופר (קטן) בעיר ששם אין לנו חניה. וברור שבתחנת דלק יש.
במקום להתחרות בעיזים של פז (כמה תקציב…אני מקנאה) או בקפה ג׳ו או במנטה או סו גוד – פשוט תהיה סופר, אבל קטן. סופר קטן עם חניה גדולה ומסתבר שגם הסחורה כנראה בסדר גמור.
הרעיון עצמו טוב והטרגדיה היוונית של הבוגד המתנצל והמתוודה יושבת נהדר על הדגשת החדשנות.
עכשיו אני מחכה למיני סופר אלונית און ליין. שזה לא ממש אונליין אלא מיני אונליין.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.
