frhu,

ניתוח קמפיין: "כריות מג'יק דאסט" // עטרה בילר

כדי להגיד את הדבר הכי בנאלי בעולם – שהמוצר החדש הזה טעים – אנחנו מקבלים היסחפות מופרזת. ההגזמה משרתת את המסר ושומרת על ערנות. המוצר מדליק ויצירתי אבל דווקא בגלל שהוא מתבקש מאליו – לטחון כריות עד דוק ולפזר את הפירורים ("אבק") – הפרסומת היא פרסומת בסיכון – והסיכון הוא לדשדש באזור הנוחות של 'טעים'.

מדובר ב גריינדר (grinder) כמו כזה של פלפל או מלח גבישי. או פרמזן. מכניסים כריות והמכשיר טוחן אותן לאבק. כבר בא לי. וכמו שהפרסומת מציגה – מתחשק לפזר את אבק הקסמים הזה על כל דבר ולראות מה זה עושה.

אז כדי לנפח את הסיפור ולחרוט את הנקודה בזיכרוננו, עושה הפרסומת שימוש בטריק הכי ישן בספר – בבדיה המוסכמת. השקר המופרז הוא תמיד לגיטימי כי ברור לכל הצדדים שהוא אגדה. ההדגמה מתחילה בקטן ובאופן הדיוני וסביר מהוספת אבק כריות לפופקורן. נראה טעים ומשכנע. הפופקורן הופך כבמטה קסמים לפופקורן ממותג כריות. מצחיק. ואז זה קורה ל'סתם גלידה' שהיא הופכת בזכות כריות מג'יק דאסט לגלידת כריות. כאן מתחילה קצת ירידה מהפסים. סושי עם כריות הופך למשהו קצת מטורף (צעקה יפאנית ברקע) ואז הקליפ מאבד שליטה. תעודת גמר מאכזבת של 'ישראל ישראלי' הופכת לתעודה ראויה לשבח של 'נוגט נוגטי',  אהבת נצח מסומנת על ידי בובות על עוגת חתונה – הופכת יותר קיטשית עם כריות, היפסטר שחובה בכל סרט (כבר קונספט קורע) הופך, בזכות אבק כריות, ליותר היפסטר. הוא מקבל זקן כחול ואוזניות. כי זה "יותר היפסטר".

הדוגמא הבאה הרגה אותי – מבוא לחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של מני אורן  – רעיון מעורר צמרמורת –  הופך, בזכות כריות מג'יק דאסט, לספר פתרונות.

כאן כבר אי אפשר לעצור את הפרסומת – האוויר שאנחנו נושמים יותר אוויר עם כריות דאסט. וזה מסמן את הרגע לעצור את הפרסומת לפני שהיא תהפוך הזויה מדי.

הפרסומת ננעלת – "לא תאכלו בלעדיו", קופי מצוין.

לקראת הסוף נדחף גג סיום מתבקש מעצמו – "סגיר פרסומת עם כריות". הרי ברור שכל סגיר של פרסומת ישא את לוגו המותג רק שפה מי שאחראי לזה הוא אבק הקסם של כריות. יצירתי.

אנחנו נותרים גם משועשעים וגם מגורים כי מתחשק לגרוס ולטעום את הפירורים היבשושיים האלה שמוסיפים גם סוכר וגם שבב פחמימה לכל דבר, ומשדרגים אפילו ספרי מתמטיקה.

פרסומת שעובדת נכון ומקפידה לא ליפול למדבריות הבנאליה הצחיחים שהם מפתים ונוחים. אז זהו שהסירוב להיתקע באזור הנוחות החייכני לא טריוויאלי וזוהי גדולתו של הקליפ. ואפרופו מדבריות בנאליה – כמה צפוי היה לקבל פרסומת בנוסח קינדר בואנו המשמים? למשל –  "אימא, אימא, איפה שמת את כריות מגי'ק דאסט? אני רוצה להוסיף לגלידה".

כריות מג'יק דאסט מרשה לעצמו לחפור ולהיות אבסורדי כי לפעמים רק ככה אפשר לקבל את המסר הכי פשוט ומדויק שמציג את המוצר ואת התועלות שלו.