זה לא שרשת קסטרו לא חקרה בעברה את הקצה. נהפוך הוא. קסטרו תמיד חיפשה אותו. עוד בקמפיין המעיל, זה שחרץ את גורלה של הרשת, התגרה המותג עם רף הסובלנות של הציבור. לשים זוג פלשרים (flashers) שפותחים מעילים זה לזו במרכז הקמפיין הראשון בערוץ הטלוויזיה המסחרי הצריך אומץ ותעוזה.
מאז מפלרטט קסטרו עם גבולות הפוליטיקלי קורקט והמוסר. וההצהרה ברורה: מילא אופנה סקסית ונועזת. זה כמעט לא מעניין. מה שמעניין זה שהמותג קסטרו מחפש דרכים חדשות להיות הילד הרע של האופנה הישראלית, ומצליח. הוא היה בקובה עם סנדי בר (תזכורת), הוא הציץ למלתחות של הגברים עם דודי בלסר המיתולוגי, הוא צחק מגברים מצחיקים והתחרמן מגברים חתיכים בקמפיין קסטרו מן עם נטה אלחמיסטר ודר זוזובסקי (שהצליחו על אף שמות המשפחה שלהן), ועומר דרור. וגל גדות, איך לא. ובזמן שאני כותבת שורות אלו ברור לי שאני מפספסת שמות גדולים וקונספטים הקיצוניים של קסטרו.
אז זה היה רק עניין של זמן שקסטרו יחמוד את קוריאה הצפונית, ולו רק בגלל שתי סיבות מרכזיות. האחת – המקום הקר והרחוק הזה הוא האייטם הכי חם בביצה העולמית בימינו אלה, וכלכלית כדאי לכל מי שרוצה לגייס תשומת לב – לרתום אותו לאינטרסים שלו. הסיבה השנייה, וזו היותר מעניינת, היא הנרטיב של קסטרו כמותג מתגרה ואפל. הסיפור של קסטרו מחייב אלמנט לא צפוי, ולו בלבד כדי למנוע ממנו, חלילה, להפוך למאמי הישראלי. קסטרו צריך לעבוד בזה. הוא חייב להקפיד לשמור על צד קשוח, לא מרצה ולא מתחנף. הסכנה גדולה כי פחות או יותר כל עם ישראל מתלבש קסטרו, הרשת שופעת חנויות והחנויות שופעות בגדים שמתאימים לכל הרחוב.
המותג מועד, בכל רגע ורגע, להיכנע לפיתוי לפרסם את עצמו כמו שוקולד פרה – לכל עם ישראל, לכל הסגמנטים והגילאים והמינים. סכנת המיינסטרים והבינוניות מרחפת מעל הצלחה שכזו, ומאיימת להשטיח את ייחודיות המותג. ובדיוק בגלל זה עליו לשמור על מיצוב שפיצי, צעיר ומרדני. גם עקרות הבית והדודות יגיעו, גם הדתיים והימנים והשמאלנים, הרזים והלא רזים – כי בכל אחד חבוי 'אנרכיסט מועד' אי שם בפינה חשוכה, ואסור להרעיב אותו…
ההתגרות עם קוריאה, מתחילה כמהלך 'אורגני' בחשבונות האינסטגרם של סלבס, רובם ככולם משתתפי הסרטון. ומסתיימת בקליפ נפלא שמשלב ויז'ואלים מיליטנטיים ורודניים מצפון קוריאה יחד עם הסקסיות הקסטרואית. עלילת האינסטגרם עירבה פריצה לבית של רותם סלע, גניבת הבגדים שלה, חטיפתה בידי סטטיק ובן אל לפיונגיאנג והשאר היסטוריה. אם רוצים ואם לא רוצים, המסתוריות והניכור הצפון קוריאניים צובעים את המותג קסטרו בצבע מעניין, אקזוטי עם נגיעה קלה של רשעות כמו שמותג שלא רוצה לדהות חייב שתהיה לו…