במאמץ לבלוט על רקע אין ספור הצעות לבצע רכישות לקראת יום האהבה, מנסה פיצה האט לייצר אלטרנטיבה להמולה הקפיטליסטית, ולהעביר מסר חינוכי.
לדעתי לא רק שהיא כושלת בכך, היא מתעתעת. פיצה האט ממלאה וממלאה את הקערה ולבסוף בועטת בה.
בסרטון לא קצר אנחנו מקבלים tutorial או סוג של הטפה חינוכית על ״וולנטיינז״. ההסבר טוען שוולנטיינז דיי (יום האהבה) הוא תחבולה של הקפיטליזם ששואף להוציא מאיתנו כמה שיותר כסף. הסרטון מציג דימויים קפיטליסטים כגון שטרות כסף, אריזות שוקולד (בונבוניירות בשפת העבר) ומלמד אותנו על ״תרבות השפע״ המניפולטיבית שלא באמת אכפת לה מהרגשות הרומנטיים שלנו אלא דווקא מעוניינת לנצל אותם כדי להפיל אותנו במלכודת הקניות.
באמצע הסרטון מסכמת פיצה האט את הלקח – חג האהבה נועד לבזבז כסף ואילו יוצרי הסרטון, דהיינו פיצה האט, קוראים לנו שלא לשתף פעולה עם הסחף הזה.
עד כאן התלהבתי והסקרנות מה עשוי להיות מהלך המחאה של פיצה האט, כזה שמציב גבולות לצרכנות חסרת השליטה שהקפיטליזם מושך בחוטיה, היתה בשיאה..
מה שמסתובב לצופה ברגע הזה הוא דבר אחד: פיצה האט עומדת לעשות משהו שאינו מסחרי. או שהיא תחלק פיצות חינם. או שתסגור בהתרסה את סניפיה ליום אחד כדי לא לשתף פעולה עם הקפיטליזם.
או משהו בסגנון דוגמת המותג Patagonia שמוביל מחאה דומה בכל Black Friday. פטגוניה שיש לה רגל בקיימות סביבתית ובשאיפה לצמצום צריכה, מקדמת את הרעיון ש׳פחות הוא יותר׳, אשר חלק ממנו הוא להתאפק מלקנות יותר מדי, לזרוק בגד לפני שניסינו לתקן אותו וכאמור – לסרב לחגי קניות דוגמת בלק פריידיי.
״אל תקנו את הג׳קט הזה היא מודעה שחוזרת על עצמה בווריאציה כזו או אחרת כל בלק פריידי ואם נחזור לפיצה האט, ברור שאחרי סקירה בת כמעט 40 שניות על השחיתות של תרבות השפע, גם פיצה האט כנראה תלך על משהו מסוג זה.
אז זהו שלא.
למרות השימוש במושגים כמו ״מסחטת כספים חסרת מצפון״, והקריאה לסרב לה, מציעה פיצה האט מה שנקרא “more of the same”: להישאר בבית עם בן או בת הזוג ולהזמין, ניחשתם נכונה, פיצה.
הצעת הערך המטלטלת לכאורה היא פיצה משפחתית עם מארז עוגיות וגלידה ב 99 ₪. לא תגידו חינם או במתנה. זה אולי מבצע, בקטנה, אבל 99 ₪ זה לא game changer בעולם הבזבזנות ותרבות השפע.
מהי תרבות השפע אם לא הזמנה של טייק אווי?
פיצה היא סמל הדקדנטיות והעצלנות, למרות שאין לי שום דבר נגד פיצה. פיצה בבית היא דבר מובן מאליו. פיצה האט תמיד מגיעה הביתה במשלוח, זה לא מפתיע ולא חדשני. ולא זול. לכן האכזבה מקמפיין יום האהבה של פיצה האט היא מכך שהיא אינה באמת מקריבה דבר. פיצה האט פשוט מציעה להעדיף הזמנת פיצה הביתה על פני קניית דברים אחרים. במקום לקנות פרחים או שוקולד, שאת זה צובעת פיצה האט כרע מוסרית, ההצעה היא להזמין פיצה. שזה ׳טוב׳ מוסרית. עלאק.
״כדי שלא תצטרכו לצאת מהבית ולבזבז, ולהיות חיילים במשחק הציני שלהם״. מסכמת הפרסומת.
בעייני מהלך פיצה האט לא רק שאינו יצירתי או מפתיע, הוא צבוע ופוסל אחרים במומו הוא.
חבל. היה רגע שהנהנתי והסכמתי עם פיצה האט אודות המניפולטיביות של עולם הבורגנות תוך התחבאות מאחורי רעיון האהבה. אבל נותרתי פעורת פה כשהבנתי שהם חלק אינטגרלי מעולם רקוב זה שממציא חגים ואירועים כדי להפיל את כולנו בבור הבזבזנות.
