עידן עמדי | מפעל הפיס

עטרה בילר מנתחת: פיס קהילה שיקום העם

אחרי יותר מעשרה חודשים של מלחמה וניצול, ללא לאות, של הסיסמה ״יחד ננצח״, מגיע מהלך שיכול להרשות לעצמו לעמוד מאחוריה, בלי למצמץ וללא בדל ציניות.

מפעל הפיס הוא אחד מעמודי התווך של ישראל ויש לו אג׳נדה אחת ברורה – לחזק את החברה הישראלית בכל מקום שהיא הוחלשה, נפגעה ושנחסך ממנה מקור ישועה.

מפעל הפיס רץ לצד יישויות מקבילות כמו משרדי הממשלה, קופות החולים, וכל מה שקיים במדינה כדי להעצים את רווחת העם. הוא משתף פעולה לסירוגין עם רשות כזו או אחרת כמו למשל במקרה הנוכחי – עם השלטון המקומי והאזורי.

בכל מקום שיש בטן רכה, לקות, חוסר בתמיכה, מפעל הפיס נוטע יתד. מפעל הפיס הוא האלונקה שהיינו רוצים להיות כולנו תחתיה ולא תמיד מצליח לנו, ולכן הדימוי של מסוק חילוץ בסרט החדש קרוב מאד למציאות. במקום שמפריע לכולנו הניצול המניפולטיבי של מצב האומה לטובת רווח פרטי, מפעל הפיס קשור בעבותות למצב האומה.

מרוב מטפורות, שחשפו אותנו ללא הרף לחיילים שבים הביתה ונלחמים (תמיד ב slow motion) בשדה הקרב, ולציבור הישראלי שנפגע כל פגיעה אפשרית, קשה לראות שמפעל הפיס מתעורר בבוקר רק כדי לפעול לריפוי ושיקום ציבור זה.

הבעיה התדמיתית שדבקה בו בגלל הגרלת הלוטו מקשה על הפיס להיות הגיבור שהוא. במקום להבין שההגרלה קיימת כדי לקיים את המפעל החברתי, יש לנו נטייה לבחור באופציה החשדנית: המפעל החברתי הוא עלה תאנה שמחביא את תשוקת ההימורים.

אבל האמת הפוכה. מפעל הפיס יותר דומה למשרד הרווחה, התרבות והבריאות מאשר לקזינו במונקו ובגלל שאנחנו עם קשה ועקשן, לא פשוט לשכנע אותנו בטוהר הכוונות.

הסרט החדש עם עידן עמדי, אם נסיר ממנו את הפן הקולנועי והעלילתי, מונה את פגעי המלחמה הקשים מנשוא שפגעו וחבטו בנו, ומוסר הצהרת כוונות לפעול לריפויים.
בין הפגיעות כמובן ישנה הפציעה במלחמה שמבקשת פינוי מהיר, אבל גם המפונים שאבדו את הבית, הלומי הקרב, המודאגים והדואגים, שלא ישנים כבר עשרה חודשים וכל מי שזקוק לתמיכה שאין לו.
כולנו שמענו על ידה הקצרה של הממשלה בטיפול בשורדי הנובה וכולנו תוהים איך נצא מכל זה. התשובה של הפיס היא לא רק כסף אלא גישה ומיומנות. לפעמים, כשצועקים ״זאב! זאב!״ סתם כדי להפחיד, בסוף מגיע הזאב האמיתי ואנחנו כבר לא מאמינים. אז גם פה, מרוב צעקות ״יחד״ אבד האמון שיש ארגון ש׳יחד׳ זה הפטנט שלו…

יש לא מעט תרבויות שמקדשות את היחד כמו תרופה.

שבט האובונטו האפריקאי מאמין שהיחד חזק מהלבד, וכי כל מה שנעשה ביחד סיכויו להצליח ולהתקבל גבוהים ממה שנעשה לבד. הסיסמה שלו היא I am because we are מוטמעת בתרבות שלהם כמעט כמו ההבנה שהשמש זורחת כל יום מחדש. לנו הישראלים יש יחסי שנאה אהבה עם רעיון היחד ואפשר לומר שאנחנו, כעם, חוקרים אותו ומתלבטים לגביו.

עידן עמדי, שנבחר בחירה ברורה מאליה כפרזנטור עבור האג׳נדה של מפעל הפיס, מודיע לנו שכולנו על מסוק החילוץ אבל כולנו גם נצא מזה אם נראה את הכאב ונתאחד לרפא אותו.

ברור לחלוטין שהמסר של הפיס שנמסר דרך עידן עמדי מגיע בתקופה שבה השסעים בעם הם חלק מהכאבים שלו.
אובדן התקווה במנהיגות, שפגע בלכידות סביב סוגיות מדיניות וביטחוניות רבות, מפרנס את המסר של הפיס.
יש ׳יחד׳ שהוא אפשרי גם עכשיו, כזה שיכול לרוץ לצד המחלוקות, והוא ההבנה האנושית שכולנו זקוקים לעזרה. כולנו צריכים לתת אותה וגם לקבל אותה. וזה לא יכול לחכות לבחירות או לאיראן או לארה״ב.

מפעל הפיס מאבחן את כולנו כמחולצים על מסוקים בסערה, והוא טוען שצוואתם של מי שאיבדנו בדרך היא לטפל בעצמנו ביחד ולהדק את הקהילה שאנחנו.

בתור ציניקנית, שקשה לה עם ניצול של כאב לטובת יעד מסחרי, אני חייבת לומר שכמה שאפשפש בכוונות הנסתרות של מפעל הפיס, לא אמצא רבב.
ונכון, נשחקנו והתעייפנו משאגות הניצחון אבל זו אינה שאגת ניצחון. מפעל הפיס הוא מוצר שיודע לנהל כאב וחולשה באופן שהחברה בישראל צריכה באופן אקוטי, תוך הסתכלות על סגמנטים נבדלים בציבור דוגמת הפצועים, השכולים, המפונים, המודאגים, הפוסט טראומטים, המובטלים, הבודדים, החולים, הקשישים.
אולי לא כולם. אולי יותר מאלה.

דווקא בגלל שהיגון כל כך גורף ומציף את כולנו מכל עבר, דימוי המסוקים, שמחלצים את כולנו בעין הסערה, שומר על הרעיון שיהיה ברור ומחודד ואפשרי לעיכול.

ואיך שלא תסתכלו על זה, זה נכון: אנחנו גם הנפגעים וגם המטפלים ואותה ערבות הדדית תמשיך לאפיין אותנו גם בימים של פילוג ושל ייאוש.

שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי והאזורי מבטיח שהמהלך יהיה גדול, מגובה, ובעיקר אפשרי.

אז באופן חריג אני לא חושבת שלהק של מסוקי פינוי בשמים עמוסים בענני סופה זה קונספט מוגזם. נהפוך הוא. לדעתי המציאות קשה מזה, ולא כולם יצאו מזה ולא כולם יצאו מזה, ועל אף הגרנדיוזיות הקולנועית יש פה מסר אופטימי ומזמין ואפילו מלכד.

 

עטרה בילר היא אסטרטגית מתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה מייצרת אסטרטגיות מותג ומהלכי מיתוג ותקשורת שיווקית שפוגשים את ההזדמנות הכי משמעותית בשוק ומייצרים, לכן, את התוצאות העסקיות האופטימליות עבור הלקוח.
עטרה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן והייתה בעברה יועצת ארגונית על פי שיטת Tavistock הבריטית.

 

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
לוגו מנהלי שיווק מצייצים

מצייצים Dream Job

מאות משרות שוות מחכות בקבוצת דרים ג'וב

הכירו את הצייצנים