ניתוח קמפיין: ד"ר גב כסא מנהלות // עטרה בילר

תמונה: DR GAV

לפעמים לוקח זמן להפיל את האסימון. לנשים יש בעיה והיא לא נפתרת כי פתרון אחד פוער חמישים בעיות.
הסופרג׳יסטיות נלחמו על זכות ההצבעה ואז הבנו שמדובר בדיכוי עמוק יותר. ואז הגיעו הפמיניסטיות ששרפו חזיות שהיו סמל לכניעה וצייתנות נשית.
אבל ההקטנה העצמית לא ראתה את הקרקעית וכמו שלדגים קשה לראות מים, לנו הנשים קשה לראות איפה אכלנו אותה. ככל שנרים את הראש ניתקל בעוד תקרה שהייתה שקופה עד הלום.

אחר כך הבנו שהטרדה מינית לא חייבת להיות אונס ושכל אחת עברה אותה. מספיק שגבר יגיד לנו שאנחנו סקסיות כשהוא מוצא מהקשרו.
ואז קמה  #metoo ואז הגיעו התביעות בדיעבד. נשים בנות 40 ו 50 מסירות את האבק מעל ניצול והטרדה שעברו כשהיו קטינות. שמה של ההכחשה שלנו היא סתגלנות וההתנערות כמוה כקילוף חלק מהעור שצימחנו והתרגלנו לחיות בתוכו.

זה כואב וזה מוזר אבל זה הכרחי.

יש לנו בעיה וקשה לנו לזהות אותה. קשה לנו לנסח אותה. וחלקנו, הנשים, משתפות פעולה עם הגברים לא כי אנחנו רעות אלא כי הסתגלנו ונרדמנו.

בשביל זה יש נשים כמו חן עזראי שמשרד הפרסום מנצ׳ הגרילו, לדעתי ביושר.
טור זה אינו עוסק בדמויות ובמשרדים אלא בעבודה עצמה. מיתוג ואסטרטגיה. ובכל זאת אי אפשר להפריד פה את העבודה מהאישה וגם לא מהגבר, יניב מלינרסקי, שהעלה פוסט מרגש שלדעתי הוא לא עוד פרגון חמדמד לעובדת, אלא פוסט מחאה לכל דבר.

הפוסט של יניב מלינרסקי

 

מנצ׳ יודעים לצחוק על עצמם. האתוס של בירה גולדסטאר צוחק כבר כמה שנים טובות על ה alpha male. לא בלי אהבה. ובכל זאת צוחק.

למרות שאין יום הגבר או יום הגבר הנאור לעומת הגבר הפרימיטיבי. אין דברים כאלה אבל מנצ׳ עוסקים במלאכה לאורך כל השנה.

״כיסא מנהלות״ של ד״ר גב מגיע ערב יום האישה אבל אני סומכת על מנצ׳ ועל חן עזראי שהחגיגה תמשיך והקילוף של מותגים ממעמדם המנמיך והמקטין מגדרים, מוצאים או מוגבלויות – הוא חלק מלחם חוקם. לא התעוררות טרופה לקראת יום האישה או יום האהבה או יום המשפחה או יום החתול.

העולם רקוב תמיד וכיסא מנהלים שהוא לפעמים כיסא מזכירות צריך להימחות מהלקסיקון שלנו לתמיד.

המודעה נראית כמו כל מודעה לכיסא משרדי, אולם באקט מינימליסטי, שהרי יצירתיות ממשית היא מינימליסטית, משנה הקופירייטרית עזראי את הזכר לנקבה. המודעה ממשיכה להראות סטנדרטית והשיבוש הקטנטן הזה עושה הבדל ענק.

מילה קטנה שאינה אלא קצה הקרחון. והקרחון? לנו הנשים, כאמור, יש בעיה. אנחנו שקופות, אנחנו כנועות, אנחנו מסכימות לקבל פחות כסף, לעבוד יותר תמורת פחות כסף ופחות כבוד, לעשות את עבודות הבית וההורות ולחטוף ביקורת מגברים שעושים הרבה פחות, מרוויחים הרבה יותר ובעיקר יושבים על כיסא ׳מנהלים׳ עם רגליים על השולחן, וצועקים ״תשיגי לי את…״.

אה. והבעיה עצמה שקופה לחלק ניכר מאתנו שנדמה לו שאין בעיה.

כרגיל אני מציעה שזה יהיה פשוט ״האישה״ בלי ׳יום׳.

וחן עזראי – הפרומו לאייטם עליך בכאן 11 שרוט ומצחיק ואני שוכבת לי בשקט בשיחים כמו צפר עם משקפת, ומחכה.

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

 

 

מדיניות שקיפות מלאה באתר מצייצים

באתר קהילת 'מנהלי שיווק מצייצים' מופיעים מעת לעת שיתופי פעולה עסקיים. תכנים אלה מבודלים מתכנים מערכתיים באמצעות התוויות – "Brand Content", ",תוכן מותג" ו/או באמצעות אלמנטים חזותיים.