GO

ניתוח קמפיין: ביטוח רכב שעושה את זה קצר go

זה שייך לז׳אנר הזה של הבדיחות שכולנו מכירים: אחד, לא חשוב מאיזו עדה, אומר לחבר שלו: ״רוצה לשחק שש – בש או ישר נלך מכות?״
אז ההומור הזה, שלא נס לחו (שפן אומר לשפנה ׳רוצה, תרצי רצית?׳), נרתם לטובת ביטוח שרוצה להשעין את כל יהבו על קוצרו ויעילותו של תהליך הבירוקרטיה. וכידוע, הבירוקרטיה היא השטן.

ככל שהעולם נע קדימה, הפיתוי לעבור חברות ביטוח, בנקים, מפעיל סלולרי, פלטפורמת תוכן, מה לא – נע ותופח יחד אתו. אבל למרות הקלות הבלתי נסבלת של הקדמה, כולנו מושלכים לתחתית חבית הפרוצדורה. ונטחנים שם עד דק.
הנה רק אתמול, אחרי כמה שנים של יחסים זחוחים עם חברת סודהסטרים (״רוצים לשמוע סודה שמחה?״) מצאתי את עצמי מצלמת בווידאו את התקלה שיש לי עם המכשיר – עם מיכל בלי בקבוק, עם בקבוק עם מיכל אחר וכן הלאה – רק כדי לסכם את התלונה שהייתה לי בגין התקלה. 45 דקות של המתנה ולהוכיח שאין לי אחות.
המהירות שבה צירפו אותי וידעו לגבות ממני כסף אינה דומה לאיטיות ולסרבול כשאני נתקלת בתקלה או בקשה כלשהי.

כולנו מכירים את זה ויודעים בסתר ליבנו שלהצטרף זה פשוט וקל. לגבות את השירות שמגיע לנו זה יגון.
תהיה נפילה לתהום הניירת, הסיסמאות, מילוי הטפסים, ההמתנה ומגבלות שעות השירות. ועוד לא דיברנו על הצ׳ט הרובוטי (״סליחה אבל אני חדש ועוד לא נתקלתי בבעיה כזו״).
אגב, גם שירותים מקוונים לחלוטין (כמו הוספת נהג צעיר ליממה בביטוח רכב ישיר) מוגבלים בשעות. מגלים את זה ב 23:00 כשממש רוצים לסמן ״וי״ לפני השינה.
אל תתנו לי להפליג בעוד דוגמאות. זה כר נרחב לטור ארוך.

אבל זו הסיבה שביטוח רכב Go בחר להוביל את אג׳נדת התגובה המהירה בעת צרה. זו גם הסיבה ש Go עושה לי את זה.
שתי הדוגמאות – מריאנו אידלמן מתנגש במכונית אחרת, ומריאנו אידלמן שואל את העמית לרמזור אם הוא מוכר את הרכב – הן דוגמאות מהחיים שאנחנו מכירים.
גם הפרוצדורה מרגע ההתנגשות ועד לקבלת רכב חלופי היא ויה דולורוזה. גם לקנות רכב יד שניה. כמה שלבים… כמה תת שלבים. כמה המתנה. זה אף פעם לא זורם. ניירת. זה תמיד דרך חתחתים עם מכשולים ומחסומים. זה תמיד מחזיר אותנו לאותו רגע שחשבנו שהכל ילך חלק. הפעם. וכמובן האכזבה כמה תמימים היינו.
כי חלק זה לא.

Go מבטיחים לנו שכמו בבדיחת השש בש – הכל ידוע מראש ומה שלנו נראה כמו אירוע חריג – עבורם זה לחם. פרוטוקול.
ההיעלבות. החלפת הפרטים. ההתמקחות. הפניה לביטוח. הרכב החלופי. הכל קורה ב fast forward והנה נכנס המבוטח לרכב החלופי כשאבק ההתנגשות עוד לא שקע. כדי להדגים עד כמה הכל ידוע מראש אנחנו מקבלים את סצנת ״מוכר?״ המוכרת לנו. שוב – מחיר. מחיר מחירון. התמקחות. יש פגיעה בטמבון. תעשה לי מחיר – וכן הלאה. אולי עבורנו זה אירוע מרגש, חריג ומאתגר אבל יש מי שעבורו זה הרגל יומיומי ידוע.

אני השתכנעתי לא כי לא הבטיחו לי תהליכים יעילים וקצרים. אלא כי זו הפעם שקיצור הדרך מודגמת בסיפור שיש לו פאנץ׳. אולי כי היא נוגעת בדוגמאות ממשיות מחיי – ומצילה אותי מאותם בורות שאני תמיד נופלת לתוכם לא משנה כמה אני מבטיחה לעצמי שהפעם זה לא יקרה. Go נוגע בנקודת הכאב של כולנו ומציע בדיוק שם מרפא.

כבר אמרתי יותר ממה ש Go מסוגלים להכיל. אז בשבילכם: יש אסטרטגיה, יש הומור. קניתי. ועכשיו Go.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.