עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

הסיפור שלא יסופר בבתי ספר לשיווק: השקת הסינגל "פירות ההצלחה", ג'ימבו ג'יי // גיא עברון

פורסם

ב-

השקת סינגל מהווה תמיד מוקש. בין משלוח לגלגל"צ ותקווה להכנס לפלייליסט לקומוניקט המתחייב, הסיכוי להתבלט נמוך, בעיקר אם אתה אמן חדש (יחסית). הקמפיין הווירלי החדש של ג'ימבו ג'יי לשיר "פירות ההצלחה" מנסה להתמודד עם הבעיה בהפוך על הפוך עם טונות של יצירתיות, הומור והטרלה עצמית.

בשבוע שעבר שונתה תמונת הפרופיל של דף הפייסבוק של האמן לתמונת משקה "פירות ההצלחה", יחד עם פוסט המסביר כי חברת המשקאות לקחה אותו כפרזנטור ולכן הם קיבלו גישה לעמוד וליצירת תכנים בו (לפוסט). בימים הבאים החלה סדרה של פוסטים המנסים לעודד גולשים לבחור שמות יצירתיים למיצים החדשים (לוי אשכול-ענבים, זוהר ארגוייבה וגזר וייצמן הם הפייבוריטים האישיים שלי).

בטוויסט נוסף בעלילה, פורסמה התכתבות מקבוצת הוואטסאפ של הלהקה, בה החברים מתמרדים נגד הסולן על ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בלעדיהם, ומביאים את ההרכב לסופו.

מאות התגובות, החל מ"התמסחרות עלובה" ועד "האמן צריך לאכול", כללו תיוגים רבים ויצרו שיח ער, ופעמים רבות אמוציונלי, על משמעות ההתמסחרות. הדבר חזק אף יותר בעיקר כי האמן מזוהה מאוד עם האינדי הישראלי, צמח "מלמטה" ואף הוציא שיר על כך ("בואו לפני" מהאלבום הראשון- "בואו עכשיו, זה הזמן / כשזה עדיין אינדי, ורק אתם מכירים / לפני שמוכרים את השירים בארומה ליד קפה קטן").

הפוסטים של פירות ההצלחה לוו בשפה גרפית פשוטה וברורה, כולל לוגו, אריזות, שלטי חוצות, ג'ינגל ודף פייסבוק נפרד למותג- השקעה רבה בשביל לעשות טרולינג לעוקבי העמוד שלך עצמך (הג'ינגל, שלט חוצות, שת"פ עם אופירה וברקו).

ההטרלה המשיכה שבוע שלם- אני מניח שלמעריצים שבלעו את הפתיון יתכן ומדובר על זמן רב מדי, אך אישית רק חיכיתי לראות מה יהיה השלב הבא בתוכנית המשוגעת. בסופו של דבר התגלתה האמת בפוסט אחרון, שהוביל לעמוד נחיתה- שיר החדש, "פירות ההצלחה" , המדבר בדיוק על התמסחרות של אמן. בעמוד הנחיתה גם מוסבר הקמפיין בפירוט, על מנת לנטרל רגשות שליליים, אם ישנם, של מעריצים הרואים עצמם נפגעים (לעמוד).

הקמפיין, שנוצר על ידי הלהקה ללא ליווי שיווקי, מוכיח את החשיבות שבהיכרות עם קהל היעד ועל איזה כפתורים ניתן ללחוץ כדי להניע לפעולה בצורה אפקטיבית. טרם הקמפיין נשלח מייל לרשימת התפוצה של האמן, בו הם התבקשו להגיב לקמפיין ולתייג #סוספרא, כדי ליצור את הבאז הראשוני. הניצול המושלם של הקהל הקיים ורתימתו לקמפיין יצרה מעורבות גבוהה ותחושת שייכות לקהילת יודעי דבר, וחיזקה ללא ספק את הנאמנות למותג.

היכולת ליצור קמפיין המדגים בצורה מדוייקת את תוכן המוצר (השיר), גם הוא היבט חשוב. לאחר השיח שהתעורר, ניתן להניח כי המוטיבציה להאזנה למילות השיר תגבר מאוד, וכך גם המוטיבציה לחלוק אותו עם אחרים.

12,000 צפיות ביוטיוב ב 12 השעות הראשונות מהוות עדות להצלחת הקמפיין ומדגישות את החשיבות העליונה של קריאייטיב איכותי. ההשקעה בעטיפה גרפית מלאה ועמוד פייסבוק שיוותה לקמפיין מראה מקצועי ועזרה להגביר את אמינותו.

לטעמי, העובדה שקמפיין זה עלה ללא סיוע של משרד פרסום מוכיחה כי השיווק בכלל, והבסיס לקמפיין מוצלח בפרט, נשענים קודם כל על רעיונות קריאיטיביים מוצלחים והיכרות עם קהל היעד, כדי לייצר רגש, אינטראקציה ולכן גם זכירות. שאפו ענק מגיע לג'ימבו ג'יי וללהקה שהסתכנו לא מעט עם הקמפיין, אבל הצליחו להוכיח גם לאנשי שיווק וותיקים שעוד יש לנו, ותמיד יהיה, הרבה מה ללמוד.

הכותב הוא הבעלים של גולה מרקטינג, ולצערו לא יכול לקחת שום קרדיט על הקמפיין, כיוון שהוא עקב אחריו בהנאה רבה במשך שבוע.

הוספת תגובה

השארת תגובה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA