עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "בוקר טוב לנתב Be של בזק" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, עומר אדם
עטרה בילר, עומר אדם

והפעם על שולחן הניתוחים של עטרה בילר – קליפ מותגי של עומר אדם בשם "בוקר טוב" שנעשה ע"י משרד הפרסום אדלר חומסקי & ורשבסקי לתקשור נתב Be החדש של בזק. מעבר לבידור טהור שהקליפ החדש של בזק בכיכובו של עומר אדם מספק, יש הפתעה. אפילו שתיים. בעצם שלוש.

1. קודם כל, שנים שהשיר הזה, "בוקר טוב", היה מונח פה ממש, מתחת לאף, ואיש מאתנו לא העלה על דעתנו שיש בו יותר ממה שיש בו. שזה אומר – שיר מאובק, ישן, לא מי יודע מה מלודי, קצת חופר ובעיקר מזכרת מימים שלא ישובו. כמו תמונה מצהיבה שלא נעים לזרוק מהאלבום ושאין לה ערך היסטורי אמיתי.

2. שנית, עומר אדם. הזמר שדבקה בו תדמית של מטאור, אייקון סקס, קשוח במשא ומתן כספי, זה שבסופו של יום מבזבז על עצמו קצת כמו נובו ריש. מאצ'ו שלא רואה אותנו ממטר ועושה אני לא יודעת כמה מאות אלפי שקלים פר שורה של שיר. אז אותו אחד מופיע לנו במין אוברול תינוקי פרחוני, עם חיוך מאוזן לאוזן, מבסוט כאילו מההזדמנות לשיר שיר – כלום כזה.

3. שלישית, הצעת הערך. "הופך את האינטרנט ליותר טוב". מאז "Intel inside" לא העליבו אותנו ככה. יש פחות טוב ויש יותר טוב – תבחרו. הצעת הערך שמה אותנו כהדיוטות גמורים והיא מדברת אלינו בהתנשאות. אתם לא תבינו, אז תקבלו את העובדה שהנתב יעשה לכם יותר טוב.

בקצרה: מצד אחד מחזמר ילדותי חנפני ומהצד האחר – מדברים מעל הראש שלנו.

אז אם נחזור לעומר אדם והשיר – בתפאורה שהיא ספק הטלוויזיה החינוכית, ספק הופעה של בית ספר יסודי על פרחי הבר המוגנים, ספק עליסה בארץ הפלאות או הקוסם מארץ עוץ, אגב חרוזים אינפנטיליים לחלוטין (הי הי הו הו – ומי יודע מהו שמו) מופיע עומר אדם באוברול ממסיבת פיג'מות של גיל עשר. שום דבר שקורה בקליפ הזה לא מתאים – לא לעומר אדם ולא לנו, הציניקנים. מצד שני, ההחייאה של השיר חסר הסיכוי הזה – יפהפייה ומבוצעת מנקודת מבט מוזיקאלית ותמימה, מזכירה לנו שגם לשירים אפורים יכולה להיות תקומה. אדם בעצמו נראה מופתע לא פחות מהתפקיד שהוא ממלא וביחד יש רגע יפה ולא טריוויאלי עם אחד מכוכבי ההארד קור של המוזיקה הישראלית העכשווית.

הנתב עצמו שהוא מוצר לא מעניין, או שאולי הוא מעניין רק מביני עניין, מקבל את קדמת הבמה וזוכה בכבוד מלכים. "הנפשות הפועלות" מוצגות רובן ככולן כדמויות בהצגת ילדים או אגדת וולט דיסני. גידי גוב שמצטרף לרשימה מופיע בדמות ווילי וונקה מ"צ'רלי וממלכת השוקולד", בכובע גבוה וחליפה אפורה, ונכנס למשחק בהצלחה רבה, כשעומר אדם שר לו "בוקר טוב גידי גוב" בחן ילדותי מבויש. הקליפ מוצלח ו'צפי', ובתור פרסומת למוצר חסר כל סקס אפיל (נתב Be) מדובר בהצלחה מסחררת המלווה בשילוט חוצות משכנע וזוהר של הנתב.

המסר הפלקטי: "הופך את האינטרנט ליותר טוב" – שהוא כללי ושטחי – מגיע לנו. לא רצינו להבין יותר מזה, זה מה שקיבלנו: "יותר טוב". האינטרנט כבר מזמן די טוב. שיפוע השיפורים עייף אותנו. אנחנו כבר לא יודעים מה זה פס רחב או יותר מהיר או יותר מאובטח – הכל כבר שם, אז חברים – תסתפקו ב'יותר טוב' ויאללה, תקנו.

ועוד שני דברים:
קודם כל הקליפ שייך לז'אנר של פרסומת בירה Sapporo היפנית, ולמפעל האושר של קוקה קולה.

שתי פרסומות שמשרטטות פנטזיה דמיונית באשר ל'מאחורי הקלעים' של המוצר במטרה לצקת ערכים. דבר שני, כבר נוצר חיקוי מבית AM:PM (גרייט דיגיטל) – שלקחו בעלות על הלילה כ'קונטרה' לבוקר. מחמיא. אני אילו הייתי בזק – הייתי מסמיקה.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "ביטוח 9.000.000 – למה לממן סוכן? כשאפשר לחסוך" // עטרה בילר

פורסם

ב-

שני כהן, עטרה בילר
שני כהן, עטרה בילר

הקו של תשעה מיליון רץ כבר שנים ומצליח לא רק להצחיק כל פעם מחדש, אלא להפתיע ואף להחריף את רף הבוטות שלו. בהתחלה היה זה שוקה, הבוס של שני כהן, המזכירה הדעתנית והנחשית. כבר שנים שלא צריך אותו, את שוקה, כדי להוציא מה'מזכירה' את הריקבון הדקדנטי שלה. 'בשביל מה לחסוך?' היא שואלת את הלקוחה שרוצה לעבור לתשעה מיליון. השאלה הזו היא שאלה "מרי אנטואנט-ית" לחלוטין וגאונית מבחינת הטקסט. כי רק מרי אנטואנט לא יכולה להבין למה לחסוך כשאפשר לפזר? הפאנץ' הבא חייב להיות מתועד בפנתאון ההומור. שני לא רואה את הילד, אלא רק את הכלב. כי השולחן מסתיר לה את הילד. אבל המוח שלה לא מספיק גדול כדי להבין שעשתה טעות. היא לא בנויה לזה…

הלקוחה מסבירה את המניעים שלה לחסוך – גולי בתקופה לא שקטה והתרפיה באמנות עולה הרבה כסף. המזכירה שרואה רק את הכלב באמת לא מבינה על מה האישה מדברת. אולי יש לו פרעושים? אולי הוא מיוחם? הוא מסורס בכלל…? כשהבלבול מתגלה, ומסתבר שיש ילד קטן שהשולחן הסתיר, מתרחש רגע ענק של סאטירה. אנחנו מציצים למנגנון החלוד והנוקשה שהמזכירה פועלת על פיו. היא לא מסוגלת להודות בטעות שעשתה ושואלת את האישה למה היא קוראת לכלב ולילד באותו השם. ראיתי את הסצנה הזו כמה פעמים ומי שחיבר אותה הוא גאון. הוא מדמה את המנגנון החלוד של ביטוח עם סוכן (לעומת הביטוח הישיר) באמצעות העילגות והגמלוניות של שני כהן.


גליקמן שמיר סמסונוב

אז למרות שהמסר הוא אותו מסר – אל תממנו סוכן, תחסכו ותשלמו נטו מה שביטוח באמת שווה – מצליחה הפרסומת עם שני כהן לתשעה מיליון להעלות כל פעם מחדש את הרף האינטליגנטי והמצחיק. אגב, מה שעוד מתפתח זה הריסים שלה שנהיים יותר ויותר מגוחכים ומנוונים – כמוה. מעניין מה עוד אפשר להרכיב על הריסים שעוד לא ראינו.

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

ארגז כלים לתוכניות השיווק: 10 תובנות מכנס Dmexco // יניב סבן

פורסם

ב-

בזמן שביליתם ונחתם בחגים, יניב סבן ביקר בכנס בגרמניה בשם DMEXCO כנס תעשיית הדיגיטל והמרטק מהגדולים בעולם וחזר עם תובנות במיוחד עבור קהילת מנהלי שיווק מצייצים. 

מניח שרבים מכם לא שמעו עליה, מאחר והיסטורית מדובר בתערוכה של תעשיית האד-טק (טכנולוגיות פרסום), בשנים האחרונות התערוכה הזו תופסת כיוון קצת אחר והופכת לתערוכה וכנס בנושאי מרטק (טכנולוגיות שיווק), ובה יש למעלה מ-1,000 מציגים (דוכנים זה שם "מעליב" למה שרואים שם) ולצד התערוכה על 19 במות יש 550 דוברים משעה תשע וחצי בבוקר ועד שש בערב במשך יומיים.

עם שובי מהתערוכה ריכזתי במיוחד עבורכם מנהלי שיווק מצייצים 10 תובנות שחזרתי איתן וחשבתי ששווה לחלוק עם קהילת השיווק לקראת תכנון ובניית תוכנית העבודה השיווקיות ל-2019:

1. סמנכ"ל השיווק החדש חייב לעסוק בטכנולוגיה וביזנס כדי "לנצח" על תזמורת השינוי בארגון. כך גם מנהל שיווק שרוצה להצעיד את הארגון שלו קדימה ולטפס במעלה סולם הדרגות.

2. טרנספורציה דיגיטלית הוא ביטוי מטעה. בסוף, כשמנקים, מדובר בטרנספורמציה לאנשים בארגון. איזו טרנספורמציה? לעולם המשתנה של היום. ארגונים שישכילו לגייס עובדים או להעביר את העובדים שלהם ל"מוד" של גמישות מחשבתית, שינוי מתמיד, אילו הארגונים שיהיו מוכנים לעשות עסקים בעולם של ימינו. העובדים חייבים להיות יותר סקרנים ומובילי השינוי חייבים להיות הבכירים ביותר בארגון.

איך ארגונים מתמודדים עם עובדים שעשו במשך שנים עבודה מסוימת, ובעידן החדש העבודה הזו צריכה להיעשות בצורה אחרת איך משנים להם את התפיסה? איך רותמים את העובדים לשינוי? קשה, תהליך לא פשוט ולא קצר אבל תהליך שארגונים חייבים להעביר את העובדים שלהם.

איך מקדמים טרנספורמציה דיגיטלית?

  • משקיעים Always on בהכשרה ולמידה.
  • משקיעים בלימוד הטכנולוגיות.
  • מחנכים לגמישות ו"כשלונות מהירים" (לא עובד, לעצור מהר ולעשות חדש). ולעבודה בספרינטים (מהירות).
  • ויוצרים שותפויות. לקיצור דרך.

3. עידן הדיגיטל הוא עידן של אמיצים. צריך לדעת לקבל החלטות. מהירות. לעיתים לבד. לקחת סיכונים לפעמים גדולים. מורכב, כי אם זה מצליח כולם ימחאו כפיים. אם ייכשל, הכישלון יידבוק בי.

אז ההמלצה שלי לזה להיות אמיצים. האומץ משתלם. וגם לבחור בשותפים אמיצים שלא מפחדים להציע הצעות אמיצות יש שיאמרו בינוניות/מטורפות ועוד כל מיני כינויים.

4. קריאיטיב – צריך אקוסיסטם חדש אצל הלקוח או במשרד הפרסום כדי לייצר קריאייטיב בעולם של דאטה. בעבר היה תהליך מסודר של יצירת קריאייטיב. כיום ייצור הקריאייטיב שונה, לדוגמה: פתאום מגלים איזה סגמנט שמגיב טוב חייבים לייצר לו מיקרו קריאייטיב שמתאים לו. ומהר. אנשי הקריאייטיב חייבים ללמוד להגיב מהר כמו שהדאטה והאינסייטים מגיעים מהר. אבל הדגש הוא לא לוותר על קריאיטיב.

5. כל עולם קצירת הביקושים (last click) מתחיל לקבל קרדיט נמוך יותר בתהליך ההמרה. ככל שמתחילים למדוד אטרביושן ומה תרם להמרה מבינים שפלטפורמות אחרות (וידאו, דיספליי, משפיענים) תורמות יותר. כך שמי שרוצה לקצור ביקושים חייב לזרוע כדי ליצר אותם (מי אמר קריאייטיב?).

6. מדיה פרוגרמטית – ראיתי איך מערכת אוטומציה אחת שמנהלת בצורה אוטומטית קמפיינים בגוגל ופייסבוק משנה פתאום ארגון. צוותים שלמים צריכים להשתנות מלתפעל מערכת ל"לתת ראש" ושכל עם אינסייטים מעניינים. בקיצור, תשכחו מניהול ותפעול מדיה. תתמקדו באסטרטגיה.

7. עקרון המוביל הוא עקרון ה- GET STUFF DONE, כלומר, ההצלחה היא ביישום הרעיון/המשימה ולא במחשבה עליה.

8. משפיעניםהעברת מסר ע"י משפיענים עמוקה יותר מעבודה פרסום רגילה גם אם היא פרוגרמטית עם דאטה. כיום יש מגוון רחב של פלטפורמות לאיתור משפיענים רלוונטיים לעסק שלי ולמדידה של הפעילות מולם. המגמה היא מיקרו משפיענים. כלומר, גיוס של 20 משפיענים שלכל אחד מהם 3,000 עוקבים במקום משפיען של 60,000 עוקבים. למה? אמינות בראש ובראשונה. ובנוסף, פיזור סיכונים, עלויות ועוד.

9. בעולם ה-E-COMMERCE יש מחשבה שאי אפשר למכור מוצרים מורכבים. יש שינוי מגמה, אבל הדרך היא להמציא מחדש את עולם הריטייל. לדוגמה: בשילוח. מי שקונה נניח מכונת קפה פרימיום יקבל אותה הבייתה בשילוח של שליח מקצועי שיסביר על המכונה יעזור בהפעלה הראשונה ואולי גם יתן שוקולד לטעימה הראשונה. וכך, עם קצת אנושיות מאחורי הדיגיטציה אפשר גם למכור מוצרים מורכבים. לדוגמה, טלויזיות חכמות ואפילו רכבים..

10. ותובנה אחרונה לסיכום – מה ההשלכות של השינויים בעולם החדש על תפקיד סמנכ"ל השיווק?

סמנכ"ל השיווק של לוריאל גרמניה, פיליפ מרקמן אמר שתפקידו המרכזי הוא: בולשיט פילטר…כלומר, לדאוג למה שיעשה טוב לצרכן. ופחות להתעסק בכל היצף הדעות. הכישלונות ביישום השינוי בארגונים בא בגלל שכל רגע יש משהו חדש. כן, סמנכ"ל השיווק החדש חייב להבין בטכנולוגיה ואפילו להוביל אותה בארגון אבל הכי חשוב זה העמקת ההיכרות עם הלקוחות.

איך? יש להם (ללוריאל) כבר כמה פלטפורמות איקומרס שהם מנהלים וכך צוברים דאטה.

כששאלו אותו האם הם הולכים להיות ריטיילר? הוא צחק…אז אי אפשר באמת לדעת לאן הולכות חברות מוצרי הצריכה אפשר רק לנחש…

אחד התחומים המעניינים שהוא עוסק בהם כיום הוא AR. כלומר, כלים דיגיטליים שיאפשרו ללקוחות לוריאל לראות בצורה דיגיטלית איך ייראו אחרי שיקנו את המוצרים (נניח צבע לשיער) הם אפילו רכשו חברה קנדית שעושה את זה והם בדרך להטמעה שלה כולל על פלטפורמות כמו פייסבוק.

לסיכום, הבטחתי 10 תובנות וקיימתי, אבל לא דיברנו על מהפכת ה-VOICE שהולכת לשנות סדרי עולם וגם עליה דיברו רבות, על עולם המוסיקה המשתנה (ספוטיפיי), משרדי הפרסום שמשנים את פניהם (אחת מ-19 הבמות הייתה מיועדת אך ורק לזה), שווה לבקר בשנה הבאה. יש כבר תאריך (והפעם זה לא הורס את ראש שנה..).

בהצלחה לכולם ב-2019!

יניב סבן – Saban Digital Marketing

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים