עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

מדורת השבט החדשה בעידן הדיגיטלי // אימי עירון

טור אורח מיוחד למנהלי שיווק מצייצים מאת מנכ"לית אתר Saloona על אתגרי שיתוף התכנים בעידן דיגיטלי רווי מסרים ועל ההזדמנויות הקיימות ליצירת מעגלים שיתופיים חדשים במודל שבטי

פורסם

ב-

כולנו נמצאים מדי יום תחת הפצצה מסיבית. תכנים, קמפיינים, אפליקציות, התראות, סרטים וסקרים מציפים את הפידים של כולנו עד להתפקע. ואם פעם מי שהיה אמון על יצירת תכנים היו המו"לים בלבד, הרי שהיום שותפים להפגזה החברים והמשפחה ברשתות החברתיות, החברה הטובה שפתחה בלוג שאנחנו חייבים לקרוא, והפלטפורמות הגדולות פייסבוק, גוגל, אאוטבריין וטאבולה, שמנתרות כל תנועה באלגוריתמים המתוחכמים שלהן ומבצעות לעברנו ירי סלקטיבי ממוקד מטרה נון סטופ.

והתוצאה? גולשים מוצפים, עייפים מתכנים, סף ריגוש שהולך ועולה כל הזמן, חוסר אמון ביוצרי התוכן (fake news) ומלחמה שהולכת ונהיית קשה מיום ליום, על תשומת הלב והזמן הדיגיטלי שלנו.

ואנחנו? נטולי זמן, עייפים ומוצפים, מחפשים את השיטה ל'דיאטת תוכןמותאמת אישית', שתכלול אך ורק את תחומי העניין שלנו.

ההזדמנויות:
מערכות יחסים – בניית מערכות יחסים ממוקדות, עמוקות שייצרו 'סטיקינס' (הדבקה) רגשי, ערך ברור ואינגייג'מנט (מעורבות)
ריגושים, התנסויות וחוויות מעוררי שיתוף – יצירת חוויות והתנסויות ברשת ובשטח מרגשות מספיק כדי שנרצה לשתף אותן ("אם זה לא נהדר- זה לא ישותף").

רלוונטיות ופרסונליזציה – רלוונטיות היא מפתח בעידן ההצפה. מה שלא מענין לא רק מייצר אדישות אלא מעצבן ויוצר אנטגוניזם. הפניה חייבת להיות ממוקדת, לפי תחומי ענין ומבוססת דאטה.

בניית מהלכי ערך – מעבר ממהלכים פרסומיים למהלכים שמייצרים ערך אמיתי, מהלכים משני תודעה ואורחות חיים, שלוקחים את הלקוחות למסע טרנספורמטיבי מנקודה א' לנקודה ב' – שאותו הם ירצו לשתף!

Don't create a campaign, create a movement
Jamie Oliver

לכל נושא/עניין/ מותג יש 'שבט'
השבט בנוי מכמה מעגלים: המעגל המרכזי האקטיבי, מובילי הדעה, המעורבים, המשפיעים, יוצרי התוכן, המשתתפים, הצופים מהצד, המעודדים וצרכני המוצר.

ה'שבט' צריך לעבור חוויה או התנסות שנותנת לו ערך אמיתי. ה'שבט' צריך לקבל תחושת נחיצות ומשמעות, ה'שבט' צריך להרגיש חשוב.

ה'שבט' הוא השגריר הטוב ביותר של המסרים שלכם, ואם הוא מאמין בהם, ומכיר תודה לערך שהוא מקבל, אם הוא מרגיש שותף ומעורב – הוא יהיה רתום ומגויס להפצה נלהבת ואותנטית של הסיפור שלכם.

Tribe Always On – איך עושים את זה?

(מודל שלושת המעגלים – TAO)

המעגל הפנימי ביותר הוא מעגל התוכן – זה לב הסיפור. הבסיס לעולם התוכן הרלוונטי לשבט. תוכן שנותן לו ערך אמיתי, מידע, הנאה. המטרה: איסוף השבט למרכז אחד – מדורת השבט.

המעגל השני הוא מעגל היחסים/החוויה וקהילה – מעגל שבו נוצרת מערכת יחסים המבוססת על חוויה משותפת, שאותה משתפים ברשתות החברתיות. המטרה: הרחבת מעגל השיח ויצירת מעורבות.

המעגל השלישי החיצוני הוא מעגל הדאטה – בכל נגיעה של גולש בפעילות נאספת דאטה – מיילים או קוקיז כדי לחזור אליו עם הצעות ערך/מכר רלונטיות. המטרה: מקסימום פרסונליזציה של תכנים והצעות מכר.

המודל הזה מאפשר לנהל מערכת יחסים מתמשכת עם 'שבט' הצרכנים, הלקוחות ובעלי העניין. בשונה מקמפיין חד פעמי, TAO הוא מודל לבניית נכס דיגיטלי ארוך טווח.

5 אבני היסוד של הסיפור הדיגיטלי 2017
חלוקת ל'שבטים' – יצירת אינגייג'מנט עם בעלי העניין, מדידת התוכן בערך, ובשימושיות שמביא לבעלי הענין.
החוויה במרכז – דגש על חוויה/התנסות שבטית, שמעוררת מעורבות עמוקה ושיתוף
שרביליות (שיתוף ע"י גולשים) כיעד
דינמיות /תגובה מהירה – מבנית, תוכנית וטכנולוגית
התאמה מקסימילית לגולש – כלי פרסונליזציה מבוססי דאטה.

(קרדיט צילום: ירון בן חורין)

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין "פסח" – רמי לוי // עטרה בילר

פורסם

ב-

תמיד טענתי שרמי לוי הוא גאון.

כשלקוחות אומרים לי "לפעמים מחיר זו אסטרטגיה" ועוד מביאים את רמי לוי כדוגמא – אני מתקנת אותם. מחיר כאסטרטגיה? מה פתאום! רמי לוי מביא משנה סדורה של חמלה ורצון טוב שיכולה לתת בראש למותגי צאן ברזל כמו נייק או אפל או קוקה קולה. הרי מותגים מיועדים לספק לנו לא רק סיבה לקנות אותם. הם מיועדים לתת לנו חמר למחשבה ולמעשה סיבה נקודה. סיבה להבין טוב יותר את עצמינו ואת החיים. למשל נייק עוזר לנו להבין טוב יותר שהפחד והרחמים העצמיים מכריעים אותנו, וכי עלינו לנצח אותם כדי לנצח בכלל. להיות מנצחים. אפל מקדם את אג'נדת הפשטות והידידותיות בין אדם לטכנולוגיה, ומציע לנו לא להתפשר. בין אם מדובר בלהתפשר על מחשב או טלפון נייד בין אם להתפשר על רעיונות ומחשבות בעולם שרוצה להקטין אותנו, לרבע אותנו, לבטל אותנו.

ואז צצה רשת ריטייל שקוראים לה בהתחלה רמי לוי ומאוחר יותר שיווק השקמה, וכולם צועקים "זול זול!" ונדמה שהנה באה הפשרה הגדולה. המקום שאנשים שמחפשים איכות לא הולכים אליו.

אז זהו שלא.

מתחילת השקת המותג 'רמי לוי' קיבלנו אג'נדה חברתית שמתכתבת עם הצדק החברתי והזכות של כל משפחה לאכול בכבוד ולשובע. במיוחד בצמתים משמעותיים כמו ארוחת שבת או ארוחת חג. בדיוק בגלל זה התפרסם ה'עוף בשקל' שהניף את דגל הרשת. לא כי מישהו חלילה הפסיד מזה או תרם את המזון לנזקקים. לא הייתה פה צדקה אלא שמירה על כבודה ושיעור קומתה של המשפחה הישראלית. והייתה פה גם שמירה על שיעור קומתה של הרשת 'רמי לוי'. אף אחד לא נתן לא בסתר ולא במופגן. פשוט התחשיב הכלכלי איפה יהיה ה Loss leader  ואיפה יהיה הרווח – הונדס אחרת, כך שמשפחות שידן קצרה מלאכול עוף – לא תופלינה לרעה. יתכן שהרווח השולי ממצרכים פחות נפוצים ואייקוניים כמו עוף – עלו פה ושם יותר כי רמי לוי לא קם בבוקר כדי להפסיד אלא כדי להרוויח.

אחרי העוף בשקל ועוד כמה מפגני ראווה שהיה בהם גם הצעת ערך מסחרית אבל גם הטבעה של פילוסופיה חברתית, נולדה הפרסומת הנוכחית שאני רואה בה קפיצת מדרגה למותג רמי לוי.

לא רק שהוא מסמל את מה שהוא מסמל – כלומר את הרובין – הוד הישראלי (לצד אופטיקה הלפרין למשל) הוא לא עושה זאת מתוך מקום בורגני צבוע שרוצה להיות אהוד ומודרני. כי הרי קל מאד להיות מותג כמו Toms – מותג נעליים שמטיף לשינוי ומתחייב לתת זוג נעליים למישהו מהעולם השלישי מול זוג שהצרכן קונה אצלו. מותג כזה אהוד באופן מובן בעולם הנאור כי ברור שהשאיפה שלו היא לעולם טוב יותר ויחף פחות. גם רמי לוי שואף לעולם טוב יותר ורעב פחות אבל הפעם אנחנו זוכים להצצה לא רק לאיך שלוי רואה את העתיד אלא למניע של לוי בעברו האישי.

במלים אחרות – לא רק תכלית המותג אלא סיבת המותג.

הסיפור, שהוא סיפור אמתי, מציג את לוי כחייל חוזר הביתה וקולט את אמו, עם אחיו הקטנים, בירושלים של פעם, בשוק מחנה יהודה, מנסה לקנות מצרכי מזון בחנות סיטונאית. הסיבה ברורה – שם זה נגיש ואפשרי לקנות מצרכים לארוחה ביתית. החיל שחוזר הביתה לארוחת שבת יחד עם המוכר שמודיע לאם כי אין מכירה ליחידים מהווים נקודת מפנה כואבת ומהותית בחייו של רמי החייל שמחליט לשכור חנות קטנה ולמכור מצרכי מזון במחירים אפשריים לנפש. וכמובן – ליחידים. ההשוואה למחיר הסיטונאי היא מתוחכמת ומקופלת באופן נכון בתוך סיפור מרגש שאי אפשר לברוח מאמתיותו.

מבחינה מסוימת רמי לוי אמר את דברו וסגר מעגל. הוא לא רק מרוויח טוב, והוא לא רק יודע לייצר מחירון שתפור על המשפחה הישראלית שנאבקת לחיות בכבוד, אנחנו מבינים מאיפה זה בא, ואם אתם שואלים מה זה משנה – זה משנה. כי זה לא מתנשא וזה לא מגיע ממקום פילנתרופי של עשירים שמנסים להרגיע אשמה. וזה לא מגיע ממקום של צורך נואש בתשומת לב. זה מגיע ממקום נקי ואישי וזה מעמיק את הזיקה למותג רמי לוי או שיווק השקמה – שני מותגים שהפכו נרדפים עם השנים ויחד עם זה שהם נושאים בשורה קונקרטית לגבי המחיר – הם "מקפסלים" רגש וערכים וסיבה לרכוש בהם.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "מנוי פיס עם שולי השכן" // עטרה בילר

פורסם

ב-

מנוי הפיס חורג ממנהגו ומעביר את הפוקוס מהזכייה הכספית לליין ההטבות שהוא נותן.

מנוי הפיס החדש משנה את האסטרטגיה מאסטרטגיה שמציעה ללקוח (למנוי) להמתין לרגע הנחשק והנדיר של זכייה כספית, למה שקראנו לו בילדות 'פרס ניחומים' שהוא תדיר ובטוח.

במקום לחכות עד בוש, יכול המנוי החדש ליהנות מהחיים ללא קשר לזכייה הכספית, למרות שהיא מיועדת למטרות טובות. השינוי הזה לגבי פוקוס המותג, כמותג שמעניק ללקוחות שלו הטבות ללא קשר לפרס הגדול, הינו שינוי פורץ דרך בהצעת הערך השגרתית.

 

בעבר זה היה מנוי פיס רק לבעלי מזל, שאראלה מצלצלת אליהם, וכיום זה מנוי פיס לכולם.

אז כדי להשיק את הקונספט ולשים בקדמת הבמה את ההטבה ולא בהכרח את הפרס עם התוחלת הנמוכה (מה לעשות – זה העיקרון הסטטיסטי של הגרלות) מפציע לחיינו ייצור חדש בשם שולי השכן. שולי, המגולם למשעי בידי ערן זרחוביץ', הוא חתיכת פרזיט שיעשה הכל כדי לנצל את שכניו וסובביו.

בקליפ הראשון (אני מאמינה שאנחנו יכולים להישען לאחור כי ניחוח של סדרה מרובת פרקים מרחף באוויר) שולי מנסה להתעלק על ההופעה של בון ג'ובי ששכניו, מנויי הפיס, הולכים אליה.

הטקסט של זרחוביץ' מצחיק ומייצר מטבעות לשון שימשיכו ללוות אותנו. למשל 'שולי עם י' סופית'. למשל 'אולי נגמר הבלון?' – כי אין wifi.

הקונספט הזה, שתמיד יש שכן שגונב מאתנו חשמל, מים, כבלים, ויי פיי וכמובן את העיתון – הוא אייקוני.

גם אם אין כזה וגם אם יש כזה, הוא שם כאופציה חיה ונושמת ומאיימת, שהופכת את כולנו לחשדנים.

שולי מספיק מטומטם כדי להודות בגזלות הקטנוניות שהוא מבצע כלפי שכניו, והיות שהוא נעדר ביקורת עצמית, הוא ממשיך לרדוף אותם עד להופעה עצמה שם הוא מנסה להתפלח בחסות התירוץ שעליו לתת להם שמיכת פיקה – עוד מושג שלוף מהארכיב המאובק הקולקטיבי של כולנו.

ואכן – מרוב ההתעסקות שלו בלהונות אחרים, שולי מחטיא את ההזדמנויות החדשות בחיים, ועדיין חי בעולם ש'צריך מזל' כדי ליהנות ממנוי פיס. הוא מספר לנו שהוא כל כך חסר מזל שדרך על קיפוד ים בלובי של מלון באילת – באמת זוג של סיכוי של אחד למיליון – שזה ההיפוך הגמור של כן לזכות בפיס. ואולי בתת מודע זה אותו דבר כמו כן לזכות בפיס…

בשורה התחתונה המיקרו קומדיה/ סאטירה משרתת את מנוי הפיס ומדגימה עד כמה נחשקות ההטבות שאינן תלויות במה שנקרא "מזל". לא צריך לא מזל ולא שכל, כי לגיבור הדרמה, שולי, אין לו לא מזל ולא שכל…

 

בכל מקרה המסר עובר בהצלחה – כדאי לעשות מנוי פיס כדי לפתוח ברז נעים של דברים טובים שנכנסים לחיינו, ללא הגרלה, ואני סומכת על שולי שתמיד יישאר מספיק קטנוני, קמצן ומטומטם כדי להגחיך את כל מי שעוד לא מבין את זה…

המשך קריאה

מצייצים jobs

מצייצים דרים ג'ובלפני 5 חודשים

למכללת סמינר הקיבוצים דרושה/ה מנהל/ת מותג

למכללת סמינר הקיבוצים דרושה/ה מנהל/ת מותג למשרה מלאה ומעניינת בסביבת עבודה הכי כיפית בארץ.. דרישות התפקיד: תואר ראשון. ניסיון של...

מצייצים דרים ג'ובלפני 5 חודשים

דרוש/ה מנהל/ת פיתוח קטגוריות עבור המותג המוביל מטרנה 

דרוש/ה מנהל/ת פיתוח קטגוריות עבור המותג המוביל מטרנה למחלקת CCSD מקבוצת אסם סחר במסגרת התפקיד: יצירת אסטרטגיה מסחרית של הקטגוריה...

דרושים WantADלפני 5 חודשים

דרוש/ה עוזר/ת שיווק לעופר הקניון הגדול פתח תקווה

דרוש/ה עוזר/ת שיווק לעופר הקניון הגדול פתח תקווה תיאור התפקיד עבודת שטח מול שוכרים וחנויות הקניון, הקמת ירידים, תפעול מבצעים...

מצייצים דרים ג'ובלפני 5 חודשים

דרוש/ה מנהל/ת שיווק לתפקיד מרתק בחברת הייטק בינלאומית בהרצליה פיתוח

דרוש/ה מנהל/ת שיווק לתפקיד מרתק בחברת הייטק בינלאומית בהרצליה פיתוח *מינימום 4 שנות ניסיון כ-Marketing Manager בחברת הייטק בינ"ל Key...

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים