עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

מדורת השבט החדשה בעידן הדיגיטלי // אימי עירון

טור אורח מיוחד למנהלי שיווק מצייצים מאת מנכ"לית אתר Saloona על אתגרי שיתוף התכנים בעידן דיגיטלי רווי מסרים ועל ההזדמנויות הקיימות ליצירת מעגלים שיתופיים חדשים במודל שבטי

פורסם

ב-

כולנו נמצאים מדי יום תחת הפצצה מסיבית. תכנים, קמפיינים, אפליקציות, התראות, סרטים וסקרים מציפים את הפידים של כולנו עד להתפקע. ואם פעם מי שהיה אמון על יצירת תכנים היו המו"לים בלבד, הרי שהיום שותפים להפגזה החברים והמשפחה ברשתות החברתיות, החברה הטובה שפתחה בלוג שאנחנו חייבים לקרוא, והפלטפורמות הגדולות פייסבוק, גוגל, אאוטבריין וטאבולה, שמנתרות כל תנועה באלגוריתמים המתוחכמים שלהן ומבצעות לעברנו ירי סלקטיבי ממוקד מטרה נון סטופ.

והתוצאה? גולשים מוצפים, עייפים מתכנים, סף ריגוש שהולך ועולה כל הזמן, חוסר אמון ביוצרי התוכן (fake news) ומלחמה שהולכת ונהיית קשה מיום ליום, על תשומת הלב והזמן הדיגיטלי שלנו.

ואנחנו? נטולי זמן, עייפים ומוצפים, מחפשים את השיטה ל'דיאטת תוכןמותאמת אישית', שתכלול אך ורק את תחומי העניין שלנו.

ההזדמנויות:
מערכות יחסים – בניית מערכות יחסים ממוקדות, עמוקות שייצרו 'סטיקינס' (הדבקה) רגשי, ערך ברור ואינגייג'מנט (מעורבות)
ריגושים, התנסויות וחוויות מעוררי שיתוף – יצירת חוויות והתנסויות ברשת ובשטח מרגשות מספיק כדי שנרצה לשתף אותן ("אם זה לא נהדר- זה לא ישותף").

רלוונטיות ופרסונליזציה – רלוונטיות היא מפתח בעידן ההצפה. מה שלא מענין לא רק מייצר אדישות אלא מעצבן ויוצר אנטגוניזם. הפניה חייבת להיות ממוקדת, לפי תחומי ענין ומבוססת דאטה.

בניית מהלכי ערך – מעבר ממהלכים פרסומיים למהלכים שמייצרים ערך אמיתי, מהלכים משני תודעה ואורחות חיים, שלוקחים את הלקוחות למסע טרנספורמטיבי מנקודה א' לנקודה ב' – שאותו הם ירצו לשתף!

Don't create a campaign, create a movement
Jamie Oliver

לכל נושא/עניין/ מותג יש 'שבט'
השבט בנוי מכמה מעגלים: המעגל המרכזי האקטיבי, מובילי הדעה, המעורבים, המשפיעים, יוצרי התוכן, המשתתפים, הצופים מהצד, המעודדים וצרכני המוצר.

ה'שבט' צריך לעבור חוויה או התנסות שנותנת לו ערך אמיתי. ה'שבט' צריך לקבל תחושת נחיצות ומשמעות, ה'שבט' צריך להרגיש חשוב.

ה'שבט' הוא השגריר הטוב ביותר של המסרים שלכם, ואם הוא מאמין בהם, ומכיר תודה לערך שהוא מקבל, אם הוא מרגיש שותף ומעורב – הוא יהיה רתום ומגויס להפצה נלהבת ואותנטית של הסיפור שלכם.

Tribe Always On – איך עושים את זה?

(מודל שלושת המעגלים – TAO)

המעגל הפנימי ביותר הוא מעגל התוכן – זה לב הסיפור. הבסיס לעולם התוכן הרלוונטי לשבט. תוכן שנותן לו ערך אמיתי, מידע, הנאה. המטרה: איסוף השבט למרכז אחד – מדורת השבט.

המעגל השני הוא מעגל היחסים/החוויה וקהילה – מעגל שבו נוצרת מערכת יחסים המבוססת על חוויה משותפת, שאותה משתפים ברשתות החברתיות. המטרה: הרחבת מעגל השיח ויצירת מעורבות.

המעגל השלישי החיצוני הוא מעגל הדאטה – בכל נגיעה של גולש בפעילות נאספת דאטה – מיילים או קוקיז כדי לחזור אליו עם הצעות ערך/מכר רלונטיות. המטרה: מקסימום פרסונליזציה של תכנים והצעות מכר.

המודל הזה מאפשר לנהל מערכת יחסים מתמשכת עם 'שבט' הצרכנים, הלקוחות ובעלי העניין. בשונה מקמפיין חד פעמי, TAO הוא מודל לבניית נכס דיגיטלי ארוך טווח.

5 אבני היסוד של הסיפור הדיגיטלי 2017
חלוקת ל'שבטים' – יצירת אינגייג'מנט עם בעלי העניין, מדידת התוכן בערך, ובשימושיות שמביא לבעלי הענין.
החוויה במרכז – דגש על חוויה/התנסות שבטית, שמעוררת מעורבות עמוקה ושיתוף
שרביליות (שיתוף ע"י גולשים) כיעד
דינמיות /תגובה מהירה – מבנית, תוכנית וטכנולוגית
התאמה מקסימילית לגולש – כלי פרסונליזציה מבוססי דאטה.

(קרדיט צילום: ירון בן חורין)

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA