עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

האם אפשר למתג מדינה או עיר כפי שממתגים קוקה קולה או אייפון? //ג'ואנה לנדאו

פורסם

ב-

קרדיט צילום: רוני פרל

התשובה היא כן, ורוב המקומות בעולם מנהלים תהליך של מיתוג ושיווק ההיצע שלהם כבר שנים רבות שכן, בעולם התחרותי של היום, על מקומות להילחם על מעמדם מול התחרות כמו כל מותג אחר. כתוצאה, תעשיית המיתוג מקומות מתבססת על אותן עקרונות מנחים של מיתוג מוצרים וחברות מאסכולת השיווק המסחרי, ופועלת במתודולוגיה דומה מאד – כולל שימוש בכל האמצעים שחברות משתמשות בהן: חווית לקוח, שימוש במשפיענים, פרסומות, סרטונים ויראליים ועוד ועוד. המטרה – עבור רב המדינות – הינה כלכלית בדיוק כמו בעולם המסחרי: הציפיה הינה לשיפור בביצועים מניבי הכנסה, לדוגמא תיירות, השקעות נכנסות, מכירות של מוצרים מאותה מדינה ועוד. למרות שמדובר באקט שבמהותו כלכלי, מיתוג נכון של מדינה יכול להוביל גם לשיפור במדדים אחרים, חשובים לא פחות, כגון חוסן חברתי של אזרחי המדינה (ובמקרה של ישראל, של יהדות התפוצות) וחיזוק המעמד המדיני.

בדיוק כפי שחברה עוברת תהליך של מיתוג מחדש, כך גם מדינה יכולה לנהל את התדמית שלה באמצעות פיתוח אסטרטגיה למיתוגה לקהלים רלוונטיים. אסטרטגיה כזו בד"כ מובלת על ידי משרד ממשלתי, ונדרש שיתוף פעולה ממשרדים אחרים, והן השתתפות במאמץ של המגזר העסקי. ההיגיון למעורבות המגזר העסקי הוא כלל אינו אלטרואיסטי: הרי אם התדמית של המדינה משתפרת, העסקים מאותה מדינה נהנים מזה, שכן היבט ה-Country of Origin בכל הקשור לשיווק מוצרים ושירותים, חשוב מאד (עין ערך, רכב שמיוצר בגרמניה = איכות בלתי מתפשרת וקידמה טכנולוגית; טלפון נייד ממותג סיני נחשב פחות מטלפון ממותג קוראני או אמריקאי, ועוד).

בהקשר זה, מדינת ישראל יכולה מאד להיעזר במגזר העסקי שלה. אמנם אכן מבוצעות פעולות שונות על ידי המגזר הציבורי לקידום התדמית של ישראל (משרד התיירות, משרד החוץ, מכון הייצוא ועוד), אך זה פשוט לא מספיק. זו האמת. כעת על המגזר העסקי בישראל לקבל החלטה: האם הוא ימשיך להביט מהצד ולהתלונן על כך שהממשלה לא עוזרת לו מספיק? או שיחליט שזה באינטרס שלו – מבחינה כלכלית טהורה – שהתדמית של ישראל תשתפר, ועל כן עליו להיות שחקן פעיל יותר בתחום?

ישנן דרכים רבות שהמגזר העסקי הישראלי יכול לתרום לשיפור התדמית של ישראל: תחום הכנסים והאירועים מהווה את אחת הדרכים היעילות ביותר לקדם מדינה או עיר, כפי שאנו רואים מכנס ה-INTV של קשת שמשך מפורסמים רבים לירושלים גם השנה, או פסטיבל ה-DLD שבזכותו עטים על תל אביב כל ספטמבר אלפי אנשי תעשיית החדשנות מחו"ל. בשנים האחרונות ניתן גם לראות שימוש נרחב במשפיענים ומובילי דעה למיתוג מקומות. כך לדוגמא, העמותה שאני מנהלת, Vibe Israel, פועלת רבות עם המגזר העסקי בישראל במסגרת משלחות של מובילי דעה אינטרנטיים (בלוגרים, אינטסגרמרים, יוטיוברים עם מאות אלפי ומיליוני עוקבים) שאנו מביאים ארצה לסיור בישראל בן שבוע המתמקד בחשיפת תעשייה ישראלית שונה כל פעם. החברות שמשתפות אתנו פעולה רואות בהזדמנות האדירה לקבל – בהשקעה זניחה – חשיפה למיליוני איש בעולם, ועל הדרך, הם גם מרגישים שהם תורמים לשיפור התדמית של ישראל.

ישנם שימושים נוספים במדיות החברתיות לשיווק מוצרים ומיתוג מדינת הייצור באותה הזדמנות: הנה, לדוגמא, קמפיין יצירתי של חברת משקאות אירית שביקשה לשפר את המכירות שלה בגיאורגיה. היו שחשבו שמדובר בכלל בקמפיין של משרד התיירות של אירלנד, אך סה"כ רצו למכור בירה:

ודוגמא נהדרת נוספת שמוכרת לא רק מוצר, אלא גם את הייחודיות של המדינה, היא של חברת מולסון הקנדית, שפעם בשנה ב"יום קנדה" עושה פעולה שיווקית ויראלית שכולם נהנים ממנה:

לסיכום, יש אין ספור דרכים שהמגזר העסקי יכול לקחת חלק במיתוג המדינה. טום לינקולן, מנהל הכנס השנתי למיתוג מדינות של ביה"ס וורטון למנהל עסקים היוקרתי, אמר לא מזמן:  "אם אינך פועל למתג את המדינה שלך, מישהו אחר יעשה זאת בשבילך, ולמטרותיו שלו". אין מדינה שאמירה זו מתאימה לה יותר מאשר לישראל, והמגזר העסקי יכול וצריך – למען כולנו – לקחת על עצמו תפקיד יותר משמעותי בפעילות זו.

 

מאת: ג'ואנה לנדאו, מייסדת ומנכ"לית עמותת Vibe Israel

הוספת תגובה

השארת תגובה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

בלעדי לקהילת השיווק: סדנת בריף בהנחיית עטרה בילר

פורסם

ב-

קהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים משיקה את Briefing WorkShop – מפגש ראשון בהנחיית אשת השיווק והאסטרטגיה הוותיקה והמוערכת עטרה בילר. 

הסדנה שתתקיים בפורום מצומצם ואקסקלוסיבי של אנשי שיווק ופרסום תתקיים ב-23.5 בשעות הצהריים במשרדי ריינהולד כהן. בסדנה יקבלו המשתתפים כלים מעשיים לבניית בריף מדויק, ויינתן מענה מקצועי לשאלות הבאות – איך בונים בריף מנצח? איך מזקקים תובנות שיווקיות? איך נכון להעביר את המסר בבריף? איך נבנה קמפיינים מוצלחים?

לרישום לסדנה על בסיס מקום פנוי >> 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: האח הגדול – למי ש"לא רואה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

האח הגדול, עטרה בילר
האח הגדול, עטרה בילר

למי ש"לא יודע", האח הגדול לא רק שעלה בשבת 5.5.18 כמובטח, אלא שהוא עלה לראשונה בחייו בערוץ רשת 13 (ולא בקשת) והאח הגדול הוא בכלל אחות (רווית ליאור-מנדל). אבל אם ננסה שלא להיות קטנוניים נודה שמה שעדיין מהדהד במוחנו זה לא אחר מאשר הפרומו שסובב את המדינה על האצבע הקטנה שלו.

שלטי ענק שנעשו ע"י "גפן טים" של ערן גפן אמרו לנו דבר אחד: "למי ש"לא רואה". זהו. וכמובן האח הגדול, העין של האח הגדול ותאריך העלייה לאוויר – 5.5. אגב, חלק מדיירי הבית בודדו והאמינו שהבכורה למחרת – 6.5. תרגיל ערמומי ככל תרגילי התכנית, לייצר מתח והפתעה שבצדם רייטינג. אבל אם נחזור לפרומו העיקרי – הבשורה היא שהתכנית עולה. הפרשנות של "לא רואה" במרכאות מקפלת את תמצית התמציות של מה זה 'האח הגדול' עבורנו, הישראלים: תכנית ריאליטי פולשנית למשעי, שמשתמשת בתירוצים בידוריים ומניפולציות כדי להפוך מציצנות חולנית עד ממכרת – ללגיטימית. מהסיבה הזו קשה מאד להודות, במיוחד אם אתה מחזיק מעצמך אדם משכיל ומטופל נפשית, שנפלת חזק.

"לא רואה" במרכאות פירושו: התמכרת, אבל אתה מתבייש. "לא רואה" מגדיר את רוב אוכלוסיית מדינת ישראל שגאה להכריז על כך שהיא 'נקייה' מהאח הגדול. אלה שמעולם לא התחילו, אלה שהתחילו ו'יכלו להפסיק מתי שהם רק רוצים', אלה שהיו מכורים כבדים ושלפו את עצמם לפני שהידרדרו ואיבדו את חייהם, אלה שמפסידים את ההתחלה, ומכבים לא לפני שצפו ברוב הפרק. אגב האחרונים הם כמו אלה ש"מיישרים" את העוגה. כי כשמיישרים את העוגה אין בזה קלוריות. גם מי שצופה לא מהתחלה ולא עד הסוף כאילו לא, ולכן אינו מכור. וכמובן יש את אלה שמשקרים. רואים בסתר. הרייטינג העצום של התכנית לא יכול להסביר את כל ה"לא רואים". הוא גבוה פי כמה ממי שמצהיר כי הוא אכן רואה…

גפן טים- האח הגדול

האח הגדול

האח הגדול

זה מזכיר לי שפעם, בתחילת המילניום, כשעבדתי בחברת yes בתחילת דרכה, בדקנו ומצאנו שערוץ 8 של הכבלים – ערוץ המדע כך הוא נקרא בזמנו – איכותי ומשובח ככל שיהיה – ישב על אחד משיעורי הרייטינג הנמוכים ביותר, אבל בכל סקר ומחקר הצהירו אנשים כי הם צופים בו בעיקר ובכמויות לא תתוארנה, יומם וליל. מתוך הפער הזה הבנו שלא תמיד יש קשר בין הצהרה למציאות, אבל מה שעוד הבנו הוא שיש קשר אמיץ בין מי שאני חושב שאני לבין מה שאני אומר שאני רואה בטלוויזיה. ואם נחזור ל'אח הגדול' – התחביב הלאומי הוא להכחיש צפייה. בדיוק מאותן סיבות שאנחנו מספרים שאנחנו צופים בערוצי המדע או אוכלים בריא…

הפרומו עושה מהלך אחד אלגנטי שלקוח מכל תורות הלחימה – שימוש בתנופת היריב. בהכחשה יש חומר בעירה מצוין שהפרסומת מציתה. כדי למנף בואה של תכנית חדשה כל מה שיש לעשות הוא לתעל את האנרגיה הזו לטובתה. 'לכל מי שלא רואה', מספרית ועובדתית הוא רוב עם ישראל. המכחישים, המשקרים, אלה שניסו והצליחו להקטין מינון, ה"מיישרים", אלה שניסו והצליחו לא לראות כמה פרקים, אלה שהחליטו לראות רק בערוץ 2 ולא בערוץ 24 (כיום זה 13 ו- 26) ואלה שבאמת באמת לא רואים שמסתכמים לשניים וחצי עד שלשה וחצי אנשים במדינה. שאולי גם 'אין להם טלוויזיה' – מכירים? מכירים את אלה שיש להם רק חבילת עידן – ערוצים 1,2 ו-10? כלומר כאן, רשת, קשת ועשר? מכירים את אלה שאין להם מכשיר טלוויזיה בבית? הם הכי מסוכנים כי הם מורידים סדרות למחשב וצופים בהן במקום לחיות.

האח הגדול

האח הגדול

שורה תחתונה: הבריף שמזמין את כל העולם לצפות בעונה החדשה של האח הגדול מטופל קריאטיבית באופן גאוני תוך שהוא פונה לכאורה למסרבים להודות בעצם צפייתם. הסיסמא לכל מי ש"לא רואה" יצרה פרובוקציה שגרמה לכולנו להנהן תוך הסמקה וגירתה מפרסמים רבים לבצע הצדעה או מה שקרוי take off. אופטיקה הלפרין מציעה לנו משקפיים לצפייה באח הגדול ופונה לכל מי ש'לא רואה' (כמעט מתבקש). גב האומה יושבת על אותו פרינציפ כמו ערוץ 8: לכל מי ש"זו התכנית היחידה שאני רואה בטלוויזיה" – יעני אלה שמחזיקים מעצמם אינטליגנטים. המתנשאים. מקדונלד'ס מתיישבים על אותו עצב חשוף: קשה לנו להודות שאנחנו יורדים על ארוחת מקדונלד'ס ולכן מציעה הרשת: "לכל מי ש"לא אוכל". משרדי D-say מציעים עבודה לכל מי שלא מחפש עבודה לצד עוד גופים שמציעים עבודה לאותו קהל יעד ש'לא מחפש', ועוד memes כמו שרה נתניהו שאומרת לטראמפ "עם ישראל אוהב אותנו" והכותרת הצינית "לכל מי שלא רואה" מתנוססת מעל. סוני מובייל מודיעים "גם אנחנו לא רואים האח הגדול אבל באיכות יותר טובה". אני מחכה בקוצר רוח לאתרי היכרויות. הרי אף אחד לא "מחפש". כולנו רוצים לחשוב שאנחנו ילדי טבע שהחיים 'קורים' לנו.

האסטרטגיה החכמה מצליחה, בארבע מלים בלבד, לצלם זירה רגשית עמוסה ומתפתלת, להאיר עליה זרקור ובכך לאלץ אותה לצאת מהחושך לאור. בכך כולנו מוזמנים קצת לצחוק על עצמינו. הרבה זמן לא התרגשתי ממסע פרסום כל כך מינימליסטי אך נוכח ואפקטיבי. אז לכל מי ש"לא רואה פרסומות" כי הוא מרוכז בנהיגה או כי הוא מסמס (ברמזורים בלבד!) – זה גם עולה כבאנר באייפון וחוצמזה שאתם כן רואים.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים