באמת שקשה לפרסם ביטוח בריאות. הפיתוי להראות אנשים בריאים ורופאים חייכניים אדיר. עם הבריאות לא משחקים ונועז עד מסוכן לצלם את ה'בעיה'. וה'בעיה' איננה שפעת חמודה ואף אדום ליצני, בהם מטפלים רופאה או רופא פוטוגניים. הבעיה היא בעיקר הגישה שלנו לבריאות שלנו, ההרס העצמי, הדחיינות, ההכחשות והעצלנות לטפל בעצמינו. ההזנחה העצמית שיושבת על חבית חומר נפץ – פחדים וחרדות, וחילופין – על זחיחות ושאננות. שהם שני צדדים של אותו הדבר. בשורה התחתונה אנחנו שוקעים בלי לדעת את זה והמודעות למצבנו היא תחילתו של הפתרון.
https://www.youtube.com/watch?v=TiUyEU4GAvA
העובדה שאנחנו מזלזלים בבריאות שלנו היא תובנה. הברקה אפילו. אנחנו תמיד אוהבים את מי שרואה ומבין אותנו. אמון מושתת על אמפטיה והפרסומת מפגינה אמפטיה. במקרה הנוכחי – ההבטחות שאנחנו מבטיחים לעצמינו, אותן אנחנו לא מקיימים. מגדל רואה את זה ומשם הדרך לייצר אמון, המטבע הכי בעייתי במסחר, פתוחה.
מגדל בריאות החליטו להסיר את לוט ההכחשה מעל מצב קיומי גורף. הפרסומת מציגה, ברצף, אנשים שמצהירים בפאתוס של מדליקי משואות, לעשות שינוי. אבל ממחר. להפסיק לעשן, לשנות הרגלי אכילה, להתחיל כושר. זה לא ממש משנה מה אבל ברור שגם מחר אנחנו נגיד 'מחר'. כך בנויה הפרסומת. השקרנות העצמית מבוימת היטב ומגדל מכוונת אלינו את אלומת האור ואומר לנו שמחר זה "מחרטא".
הפתרון הגואל מוצג שאפליקצית הבריאות של מגדל שאמורה לעזור לנו לנהל אורח חיים בריא כבר מהיום. לא פתחתי את האפליקציה אבל הנרטיב שמעודד אותי להסמיק בהזדהות מקרב אותי למחשבה שהיא זמינה וידידותית ובעיקר מסקרנת.
סקרנות בקטגורית הבריאות היא ברכה היות שאנחנו לא אוהבים אותה ומתרחקים ממנה, ומעדיפים להסיח את דעתנו ממנה למקומות יותר אופטימיים ומיהנים.
אז האנשים הדחיינים של מגדל בריאות מצחיקים אותנו גם כי הם אנחנו אבל גם כי הם לא ממש. הסאטירה מאפשרת מרחק בטחון שמאפשר לנו גם ליהנות מהפרסומת ולגחך, אבל גם להנהן בידיעה שמדובר בנו, אפילו שבא לנו לחשוב שזה השכן או החבר. לא. זה אנחנו לגמרי. ובכל זאת נעים לנו להתחבר לקונספט – אם יש משהו שאנחנו דוחים למחר – חבל על הבריאות. קחו אפליקציה 'מגדל בריאות' ויפה שעה אחת קודם.
