עקבו אחרינו ברשת

שיווק בימי קורונה

תנועה בימי הקורונה: העסקים שהשתנו בעקבות המשבר // מיכל לוצקי

פורסם

ב-

תקופת הקורונה הייתה ועודנה תקופה מאתגרת מאוד לעסקים מקטן ועד גדול. היו שתפסו את ההזדמנויות בתקופה זו בשתי ידיים והחליטו לנצל את המצב לטרנספורמציות ומהלכים שהיה קשה ליישם עד עכשיו. היו אף שלקחו את זה צעד קדימה ויצרו PIVOT לחברה ואדפטציה לתקופה. אז מה ראינו? אילו סוגים? ומה היו המניעים והשונות. לפניכם סקירה קצרה על מה שניתן ללמוד בכמה דוגמאות. את הדוגמאות אנסה לדרג לפי קושי היישום, מהמורכב אל הפשוט. ברור שלייצר מוצר אחר ממה שחברה עסקה בו עד היום הוא היישום המורכב ביותר והיישום הפשוט ביותר הוא מיתוג ותקשור אחר ממה שהיה עד היום.

מוצר שונה לגמרי מהמוצר שהחברה התעסקה בו עד היום:
זה ה-PIVOT העמוק ביותר והמורכב ביותר: חברה שעד היום ייצרה מוצרים מסוג מסוים ולאור השינויים בתקופה מתחילה לייצר קו מוצרים אחרים לגמרי. הדוגמא המוכרת ביותר בתחום זה היא בתחום מכשירי ההנשמה.

הדוגמאות המוכרות הן חברת דייסון, חברת מכשירי חשמל לבית, שהחלה לייצר מכשירי הנשמה בעקבות בקשתה של הממשלה הבריטית; דוגמה נוספת היא חברת הרכבים GM (שתופיע כאן בהמשך בהקשר אחר) שבהוראת הנשיא טראמפ החלה לייצר גם כן מכשירי הנשמה לחולי קורונה. יש לציין כי התוצאה במקרה של דייסון לא הוכיחה את עצמה, ומהר מאוד הם מצאו את עצמם בלא ביקוש בשוק למכונות ההנשמה והפסיקו את הייצור.

אותו מוצר אך שירות אחר:
ישנן דוגמאות רבות ומגוונות של שירותים שמצאו את עצמם ללא צורך והוסבו במהרה לשירותים שיכול וימצא להם דורש בימי קורונה.

דוגמאות ראשונות הן בתחום התיירות: עם ירידת הטיסות בכ90% בעולם כולו, חברות תעופה החלו להסב את השירות שלהן לשירותי קארגו, כך למשל, וירגיין, יונטייד, לופטנזה ואמריקאן איירליינס השתמשו בצי המטוסים שלהם להעברת מוצרים חיוניים כולל מזן וציוד רפואי. מלונות, בתי אירוח ו-AirBnB, הוסבו לשירותים למגורים של חברי סגל רפואי בפרט וסגל של שעת חירום בכלל. דוגמאות נוספות כאן בארץ הם בתי מלון שהוסבו למגורים לחולי קורונה מבודדים.

בתחום המזון גם קיימות לא מעט דוגמאות, כגון מסעדות שעשו הסבה של ממש למכולות. זאת משום שהן השכילו להבין שקשה להשיג מוצרים טריים שלהן יש והן גם היו צריכות תזרים, כך לדוגמה סאבווי בארה"ב, פיצה קליפורניה. גם בארץ ראינו ניצוץ של זה: מסעדת האחים שהפכה למכולת האחים, שמוכרת גם מזון מוכן, או חברות שעשו הסבה להובלה של מזון, כמו המכוניות האוטונומיות של GM.

מוצר באותו תחום, אך מותאם לימי קורונה:
ישנן חברות עם מוצרים פחות חיוניים לתקופה זו, שייצרו מוצרים מותאמים לתקופה באותו תחום.

בתחום ההלבשה –  דוגמא מאוד מעניינת היא המעבר של לואי ויטון, זארה ואחרים לייצור ביגוד וציוד סניטארי לצוות הרפואי.

קו מוצרים חדש לחגיגת גיבורי התקופה:
בדוגמא זו מדובר על חברות שרצו לחגוג את גיבורי התקופה, הלוא הם העובדים החיוניים בכלל והצוות הרפואי בפרט והחלו לייצר קו מוצרים לכבוד זה ואפילו ליצור הבדלים בין הגיבורים טרום הקורונה לגיבורי הקורונה.

נושא זה בא לידי ביטוי במיוחד בחברות הצעצועים – כך למשל חברת מאטל, חברת הצעצועים הגדולה בעולם והיצרנית של ברבי, החלו לייצר קו מוצרי פישר פרייס של גיבורי התקופה העובדים החיוניים.

אותו מוצר, אך צורת מתן השירות אחרת:
השינוי הניכר ביותר בימי הקורונה הוא לחיצה על דוושת הגז הדיגיטלית. גם גופים בארץ ובעולם שלא היה להם שירותי אונליין האיצו עכשיו טרנספורמציות שיכלו לקחת עוד שנים רבות ובניהן חברות שפיתחו D2C, כלומר שירות ישירות לצרכן (גם בארץ יש דוגמאות כאלה חלקן טובות יותר או פחות כמו תנובה, שטוביץ, קוקה קולה ועוד). אולם זה לא השינוי היחיד בתחום מתן השירות בצורה אחרת. כמה דוגמאות נוספות:
Drive side – הרבה עסקים החלו שירות של עבור ליד החנות ונוציא אליך את הסחורה, כך למשל בסט-ביי בחו"ל, משק קירשנר בארץ ורבים וטובים אחרים.
Drive in – שיא הרטרו בהתגלמותו, בגרמניה השבוע נפתח מחדש דרייב אין, לא בהכרח לסרטים אלא גם לקונצרטים, מסיבות וכנסים.

מיתוג ותקשור אחר
חברות רבות שינו לוגו, מיתוג או תקשור עם הלקוחות בתקופה זו, זה כמובן השינוי הקל ביותר ולרוב זה שיישאר ממנו הכי פחות אחרי התקופה, אבל זה בהחלט השאיר לנו הרבה מאוד יצירתיות המתאימה לתקופה.

אז מהו הטייק אווי משלל הדוגמאות הנפלאות הללו:
• הסבה למוצר שונה לגמרי, היא הקשה ביותר והמסוכנת ביותר וצריך להבין בצורה מדויקת מדוע יוצאים לפיווט כזה, מהם הסיכונים, מה ניתן להרוויח, והאם הסיכוי עולה על הסיכון. מצד שני, אם מחליטים ללכת בדרך זו סביר שגם הרווח, אם יקרה, הוא הגדול ביותר.
• ביצירת מוצרים או שירותים מותאמים לתקופה יש לנסות לבחון האם האסטרטגיה היא תקופתית או שיכולה להחזיק מעמד גם אחרי תקופת הקורונה ולהשקיע השקעות בהתאמה.
• אותו מוצר, ומתן שירות בצורה אחרת, בהנחה שמדובר במעבר לאונליין – הוא הפיווט הססטנבילי ביותר והוא יוצר תשתית ארוכת טווח ומערכת יחסים עם הלקוח. שירותי drive side ושירותי drive in – לא בטוח כמה זמן יישארו איתנו.
• ולסיכום: החגיגות של גיבורי התקופה לא בטוח שיישארו איתנו לאורך זמן, אבל ללא ספק זוהי חגיגה במקומה ויוצרת כבוד והזדהות משמעותית וחשובה.

שיווק בימי קורונה

מותגים, אתם מוכנים למחאה הבאה? / אופיר פרבר

פורסם

ב-

משבר הקורונה שהחל כמשבר רפואי, כבר הפך מזמן למשבר כלכלי אך השלב המעניין באמת של המשבר המתגלגל הזה ניצב צעד אחד לפנינו – השלב החברתי.

מרבית המדינות המערביות מתמודדות כעת עם אתגרים כלכליים שפוגעים בשכבות הביניים ובשכבות החלשות וכבר עכשיו מניעות את הגלגלים של מה שהולך ונראה כמו גל של מחאות חברתיות שאפילו הווסטים הצהובים יחווירו לידן.

לשמחתנו, באופן יחסי, מרבית המחאות במדינת ישראל לובשות אופי פחות אלים מאשר בדמוקרטיות אחרות בעולם, כך שקל יותר לנתח באופן מזוקק יחסית את האלמנטים הצרכניים של המחאות הללו ולהתמקד בהם.

בעוד שהגורמים הרשמיים במדינה נערכים לקורונה "טייק 2", אנשי השיווק והפרסום צריכים להערך ל"מחאה חברתית טייק 2" וכמו תמיד – מי שיגיע מוכן , יוכל לייצר לעצמו יתרון יחסי שיבוא לידי ביטוי בהגדלת נתח השוק של הענף בו הוא פועל.

להערך מראש לארועים כאלה, מה גם שקיים גם הסיכוי שהם כלל לא יתרחשו, זה אתגר לא פשוט – בעיקר ברתימה של הארגון. הדוגמה הדמיונית הקלאסית היא יצרן שיכול להעלות את המחיר עם טיעון מבוסס שמורכב מקיטון ברווח בתקופת הקורונה יחד עם ביקושים קשיחים – זהו טיעון משכנע שאותו יצטרך מנהל השיווק של הארגון לקעקע ולהסביר שלצד התחזית האופטימית, ישנו גם תרחיש קודר ביותר.

המחאה החברתית של 2011 ניזונה משילוב היכולות הטכנולוגיות, כלומר – הרשתות החברתיות, יחד עם אובדן האמון הכללי של הציבור בתאגידים הגדולים והסממנים האידיאליסטים של בני דור הY. אחת התולדות של אותה המהפכה היתה אקלים תקשורתי די חד וברור של טובים ורעים. כל ארגון או גוף שנחשד בחוסר שקיפות, חמדנות וכדומה עבר מיד לרשימה השחורה ובאופן שיטתי זכה לקיתונות של ביקורת הן מהציבור והן מנבחרי הציבור שמצאו אלמנט חדש שיכול להגדיר את אופי החיבור בינם לבין הבוחרים.

כבר בסיפור המבוא של המחאה החברתית הבאה מסתתר לא מעט דלק שיכול לייצר גל ארוך ועמוק יותר עם השלכות צרכניות משמעותיות הרבה יותר מהגל הקודם.

ראשית, גם ערב ה"קורונה" יותר ויותר צרכנים הצהירו שהם מעניקים יתרון למותגים שנוקטים עמדה – מותגים שיודעים להחזיר חלק מהרווח שלהם לקהילה או אפילו כאלה ש"סתם" מנסים להפוך את הקטגוריה כולה לשקופה והוגנת יותר. כאשר עמדה כזאת פוגשת את בעלי המותגים הגדולים בתוך הפוזיציה של "לדרוש פיצוי מהמדינה על אובדן הכנסות" בזמן שקרוב למליון ישראלים עדיין לא שבו לעבודתם, הרי שיש כאן פוטנציאל נפיץ (חשוב להבהיר – אין כאן שום טענה כלפי אף שחקן ב"משחק" הזה)  בנוסף, ארגונים יימדדו על הדרך שבה הם התנהגו עם העובדים שלהם בזמן המשבר –ארגון שייתפס ככזה שניצל את המצב לרעה או שנהג בעובדיו באופן לא הוגן יכול להיות מושא לביקורת שתבוא לידי ביטוי בירידה בהכנסות.

בנוסף, אם כתוצאה מהמחאה הקודמת נהיה מאוד לא פוליטיקלי קורקט "לגבות את הצד של בעלי ההון" גם כאשר הדבר מעורר לפעמים גיחוך, הרי שכעת, במדינה שבה יש כל כך הרבה שרים שבמשרד שלהם אין מספיק "בשר", הרי שניצנים של מחאה חברתית עלולים באופן פרדוקסלי לקבל חיבוק חם מאוד בזמן אמת משרים בכירים שינצלו את ההזדמנות כדי לבנות אג'נדה תקשורתית. אני רק מדמיין למשל את העמדה שבה ינקוט שר האוצר ונדמה לי שבאופן אוטומטי נשמע עמדה הפוכה בדיוק משר הכלכלה (ולהפך).

הדבר השלישי הוא שוב – הרשתות החברתיות. המיומנות של הפצת מסרים בזמן אמת כבר קיימת כמעט בקרב כל מי שמעוניין להביע דעה וכאשר ייזרק הגפרור שיצית את האש, הרשתות החברתיות תתפקדנה כשדה קוצים ביום שרבי.

השאלה הבאה היא מה יהיה הגפרור – כלומר, מי או מה יהיה הארוע שיצית את המחאה הבאה, אבל השאלה החשובה ביותר היא איך ארגונים ומותגים יכולים להערך מראש.

אז קודם כל – זה הזמן לשכוח מהמונח "ביקוש קשיח" – גם דברים קשיחים יכולים להישבר ואתם ממש לא רוצים להיות אלה שיהיו אחראים לכך. כדאי לחשוב היטב לפני כל העלאת מחירים.

דבר שני – תרגישו את השטח – אם אין להם ניטור רשת קבוע, כלומר – דוח יומי (לכל הפחות) של האזכורים שלכם במדיה, בדגש על רשתות חברתיות  -זה הזמן להתחיל לנטר. פעילות מהסוג הזה תסייע לכם להבין גם האם אתם מתקרבים לארוע משברי וכמובן  – הם עוזרים גם לנהל את המשבר באופן מושכל.

דבר שלישי – זה הזמן לחדד מסרים ולתדרך את כל אנשי המפתח של הארגון . פליטת פה לא נכונה יכולה בשלב הזה למשוך הרבה יותר אש מאשר בזמנים רגילים.

הדבר הרביעי – תכינו תיק לניהול משבר. תיק שכולל מסרים, אנשי מפתח שאיתם יש לדבר בקרות ארוע משברי, "לשעברים" בארגון שעלולים להיות מושא לפניות עיתונאים, תמונות באיכות טובה של אנשי מפתח בארגון וכן הלאה.

נסו להעביר את המסר בתוך הארגון. בתקופות מהסוג הזה ישנם תמיד בכירים בארגון שמנסים למתוח את החבל עוד קצת, משום שכל משיכה פרושה עוד הכנסות וכנראה שגם עוד בונוסים, אבל כשהחבל נקרע הארגון כולו עלול ליפול למטה.

אבל הכי חשוב – נסו לרתום את המצב לטובתכם. במשברים מהסוג הזה ישנם מפסידים ומרוויחים. פעולות נכונות כמו פעולות שימצבו את הארגון שלהם כהוגן ושקוף יתקבלו בברכה – כל עוד מדובר בפעולות אמיתיות עם תוכן אמיתי מאחוריהן.

אופיר פרבר הוא מנהל מערך הפרסום והדיגיטל בגולדפינגר תקשורת

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

תשתית דיגיטלית בימי קורונה: אי-מהלך, דיס-מהלך ומהלך בזק // מיכל לוצקי

פורסם

ב-

את ההשראה למאמר הזה קיבלתי מפוסט שהעליתי בקהילת מנהלי שיווק מצייצים. הדיון שהתעורר הפתיע אותי וחידד לי תובנות חשובות שניסיתי לאגד במאמר זה על האסטרטגיות שהחברות השונות נקטו במהלך המשבר

הפוסט דיבר על פריימארק, חברה שכמעט כל ישראלי מכיר. רבים מאיתנו אף קנו בה כמויות של סחורה לפי משקל. עם זאת, בחודשים האחרונים היא ירדה ממכירות של 650 מיליון ליש״ט לאפס. זאת כיוון שהקורונה גרמה למצב בו 376 החנויות של החברה נסגרו ולחברה לא הייתה תשתית של מסחר מקוון. פריימארק לא לבד. עם פרוץ נגיף קורונה לחיינו, מצאו את עצמן חברות Retail רבות בדילמה ביחס לתשתית שלהן למסחר מקוון: independent

אי מהלך:

  • כמו פריימארק, היו לא מעט חברות שניתן היה לצפות שיפתחו חנות אונליין, אולם הן החליטו לא לעשות זאת. כמה דוגמאות בולטות בארץ הן: איקאה, מקס סטוק, תמנון, הפיראט האדום וג'ק קובה. אחד השרירים החשובים לארגון הוא השריר של יכולת שינוי והסתגלות מהירה, תשתית דיגיטלית היא תשתית עתידית היוצרת ראייה ארוכת טווח, ומי שלא יבנה תשתית מסוג זה, לא בטוח שידע לאחר מכן לחשב מסלול מחדש. אולם, אני מסכימה עם מי שטען שכל מהלך צריך להתאים לארגון הרלוונטי ויש ארגונים יעילים ורווחיים שבנקודה זו המעבר לאולניין עשוי להיות מהיר מדי ובחישוב סיכון-סיכוי לא נכון.
  • דיגיטל אינו חזות הכל, ונכונה הטענה כי יש חברות שפנו לדיגיטל ולא בהכרח צלחו –JCPenny, רזילי והוניגמן. המפתח הוא ליצור איזון נכון בין אונליין לאופליין. פיצוח כזה משאיר את חווית הקניה בחנות, אולם מאפשר לצרכן לרכוש מתי ואיך שהוא רוצה ויוצר את התשתית למערכת יחסים ארוכת הטווח וההכרות המעמיקה עם הלקוח. מי שהיה לו תשתית כזו ויכולת הסתגלות מהירה, הצליח  לנגוס בזנב של המתחרים הגדולים בימי המשבר, ראו למשל AP:PM.
  • לגבי טיעונים של חסמים כמו הכמות הרחבה של סוגי המוצרים והסחורה שמתחלפת מדי יום – ניתן למצוא פתרונות כמו מיקוד במגוון מסוים של מוצרים שמתאימים ופתרונות משלוח שונים (עד הבית, click and collect, drive trough ועוד). תהליך של הקמת תשתית דיגיטלית נכונה ויעילה דורש מהלך גדול ואסטרטגי ואופרציה מסובכת ויקרה שעובדת 24/7. לזארה לקח שנים רבות מאוד להגיע לאונליין והיא חברת ההלבשה עם הלוגיסטיקה הטובה ביותר בעולם. מהלך מסוג זה מחייב הערכות מקדימה ויציאה ונכונה, שבמהלכה יש לתת את הדעת להרבה מאוד נושאים כולל החזרות והחלפות, נרמול מידות, רווחיות ועוד.
  • ולסיום נותרה טענת הנחשקות, מחסור יוצר צורך וקסם ומי שלא היה פתוח באונליין כמו איקאה ומקס סטוק, חזרו לתורים מטורפים ולהגדלת סלים. אני מסכימה ומאמינה גדולה ביצירת נחשקות, אבל נחשקות יכולה להיווצר בדרכים רבות ולא בהכרח באמצעות יצירת חוסר.

דיס-מהלך:

היו חברות, שהיו מבוססות אונליין לפחות חלקית, והחליטו בתקופת הקורונה דווקא להפסיק פעילות. דוגמאות בולטות הן נקסט מדוע חברות שעבדו טוב באונליין ולכאורה יכלו למנף את המשבר ואת סגירתן הפיזית של החנויות, בחרו דווקא בעת זו לסגור את פעילות האונליין? ניתן למצוא מספר סיבות לכך:

  • הסיבה הרשמית הייתה על מנת לתת לעובדים להיות בבית ולדאוג לבריאותם.
  • הסיבות היותר משמעותיות היו ככל הנראה בעיות לוגיסטיקה ייקור עלויות המשלוח והפסקת טיסות. גם אמזון הפסיקה אזורים מסוימים של חלוקות (למשל, לארץ) בתקופה מסוימת, ולאחר מכן העלתה דרמטית את עלות המשלוח לאותם אזורים.

סיבה נוספת היא שזמני השליחויות התארכו משמעותית, והן לא רצו לפגוע בסטנדרט השירות שלהן. כך לדוגמה, טרמינל איקס שבנויה על שירות מהיום למחר הייתה צריכה לעשות שינוי משמעותי וזמני האספקה שלה היום ארוכים משמעותית.

מהלך בזק:

היו גם שחקנים שהזדרזו להיות גמישים ולעשות מהלך של מעבר לאונליין, לא תמיד בהצלחה גדולה. אקדים ואומר שאני עצמי חסידה גדולה של לעשות-לטעות-לתקן ובטח במהלך משבר עדיף לרוץ מהר, אך זאת בהנחה ששוקלים את מכלול השיקולים ועורכים ניהול סיכונים מחושב.

אחת הדוגמאות המעניינות בהקשר זה היא חברת מיניסו, רשת סינית זולה בעיקר למוצרי בית. לזכיין שלה בארץ לא הייתה חנות אונליין והוא החליט לפתח במהירות הבזק. האתר לא עבד מספיק טוב וככל הנראה יצר בעיות ולכן היום מי שנכנס לאתר מקבל את ההודעה: לקהל לקוחותינו, על מנת לתת לכם את חווית השירות הטובה ביותר יצאנו רגע לשיפוצים, נחזור ממש בקרוב.

בעיניי, חוויה של ניסיון ושל תיקון בהודעה ברורה, יוצרת אמון – שהוא אחד המפתחות החשובים ביותר ליצירת מערכת יחסים עם הלקוח. .

לסיכום:

  • אתם מדהימים לימדתם אותי מלא ותודה.
  • לאי-יציאה למהלך יכולות להיות הרבה סיבות ויש כמה צדדים למטבע, דעתי היא שגמישות היא המפתח, אחרת לא תוכלו להמשיך להישאר רלוונטיים. השקעה באונליין חשובה לראיית טווח ארוך בשילוב עם אופליין ותוך ביסוס על תובנות דטה, סקרי לקוחות והתרבות הארגונית.
  • ברור שיש סיבות טובות למה להפסיק פעילות דיגיטלית במהלך משבר, אך כדאי לנסות למצוא פתרונות, גם אם חלקיים, כמו שעשו שחקנים אחרים. בכל זאת, היה מיש שאמר שאסור לבזבז משבר טוב.
  • בשעת משבר אני מאמינה שעדיף לעבוד מהר, לתקן ולשפר תוך כדי תנעה, מאשר לא לעשות כלל.
  • עד המשבר הבא, נמשיך לבחון יחד מה קרה בכל אחד מסוגי המהלכים ומי באמת צדק, וכמובן שלא חייבים לחכות למשבר כדי לעשות את הצעד הדיגיטלי הבא.

 

המשך קריאה

שיווק בימי קורונה

תו סגול לעיצוב // מיכל הלפרין

פורסם

ב-

3 דברים חשובים שרוב בעלי העסקים מפספסים בחזרה לשיגרה

כולם שמעו על התו הסגול, אבל האם אתם יודעים ליישם את ההנחיות, מבלי להתפשר על ערכי המותג שלכם? פתרון ישראלי חדש מציע לבעלי עסקים את הטוב מכל העולמות

 

מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים דרשו ממקבלי ההחלטות להסיר את הסגר ולאפשר להם לשוב ולפעול, אחרי השבתה של שישה שבועות שגרמה לנזקים קשים. רבים מהם התרגשו כשמשרד האוצר הכריז לאחרונה על "שגרת קורונה חדשה" ואפשר להם לפתוח מחדש את בתי העסק. במקביל לפתיחה המחודשת, משרד האוצר הציג לעולם את התו הסגול שאמור ליצור סטנדרטים ברורים להיגיינה ושמירה על בריאות הציבור, מבלי לעצור את הפעילות המסחרית. רבים מצאו את התו החדש מבלבל וחששו שהוא עלול למנוע מהם פעילות תקינה, אבל איך זה באמת עובד?

עסקים לא כרגיל – הכללים המרכזיים של "התו הסגול" למעסיקים

משרד האוצר פרסם הנחיות מפורטות, 9 עקרונות לקבלת התו שחיוני לפעילות עסקית בימים אלו. בראשם מספר כללים משמעותיים:

  1. קבלת פנים חגיגית: כשלקוח חדש נכנס לעסק, יש לשאול האם הוא משתעל, חולה או היה במגע עם חולה קורונה, לאחר מכן יש למדוד לו חום באמצעי לא פולשני.
  2. שמירת מרחק: צריך להקפיד על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין הלקוחות, בין היתר באמצעות סימון ברור של המרחק הרצוי וכן שלט עם ההנחיות לשמירת מרחק.
  3. שמירה מקסימלית על ההיגיינה: יש למנות אחראי על הנושא וכן להקפיד על הכללים ולחטא את המשטחים בעסק. יש לתזכר את העובדים בנוגע לנהלים ולספק להם אמצעים לחיטוי וניקוי.

תוכלו לקרוא את מלוא ההנחיות באתר משרד האוצר. מה שברור מהן הוא שאין "חזרה לשגרה" אלא שגרה חדשה ושונה מכל מה שהכרנו. האם כל הכללים והסימונים "יבהילו" את אלו שנכנסים לעסק ויפגעו בהכנסות? התוצאות בשטח מראות שקיימת שונות רבה בין עסקים כזו שמושפעת מהגישה והיישום של החוקים בשטח.

 

פספוס # 1 – להמתין שהדברים "יחזרו" לאיך שהיו

ישנם בעלי עסקים שרואים בכל התקופה האחרונה סיוט בלהות שהם רק מצפים שיסתיים. הם מבינים את המציאות בשטח אבל רואים בה בעיה זמנית, שלא צריך להתייחס אליה באופן מעמיק, אפשר למצוא אותם מתייחסים להנחיות כבעיה זמנית ומנסים לסמן את התורים במסקינג טייפ.

חשוב לדעת שבעוד שקיימות מגוון תיאוריות ותצפיות בנוגע לקורונה, מרבית המומחים תמימי דעים בנוגע לכך שעננת הקורונה עתידה לרחף מעלינו עוד שנה לפחות ולהשפיע על כל ההיבטים השונים של חיינו.

 

פספוס # 2 – לחפף בנהלים כדי לשמור על המורל

"זה מבאס לשאול כל אחד שנכנס לעסק אם הוא משתעל, ואולי זה שנבוא למדוד לו את החום יבריח אותו מהעסק… אנחנו חייבים למשוך כל לקוח וליצור מקסימום רווחים"

אין ספק שהרצון לכסות את ההפסדים מההשבתה הכפויה אדיר, ושההנחיות החדשות יכולות להקשות על בעלי העסקים ואף להרחיק חלק מהלקוחות, אך חשוב לזכור שההנחיות לא נתונות לבחירה וכן להבין שאף עסק לא רוצה לעלות לכותרות כמו אותו סניף "הפיראט האדום" הידוע לשמצה, ולהיזכר בתור עסק שבו הפרו הנחיות וסיכנו את הקונים.

 

פספוס #3 – לזנוח את המיתוג ברגעים המאתגרים

בעלי עסקים מבינים את החשיבות של המיתוג והעיצוב. רבים מהם משקיעים עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעיצוב לוגו, שילוט, עיצוב פנים וכל הטאצ'ים שהופכים את העסק שלהם מסתם עוד אחד מיני רבים, לכזה שהלקוחות זוכרים, אוהבים ונהנים לבקר.

הבדיחות בפייסבוק מספרות שגם הנשים האלגנטיות ביותר עברו משמלות מפונפנות לטרנינג וחולצה מוכתמת בימי הקורונה, ונראה שבעקבותיהן עלולים ללכת עסקים מוקפדים שבקלות ידרדרו ל"טרנינג" מבחינת נראות העסק וחווית הקנייה ללקוחותיו.

איך שומרים על המיתוג והפאסון של העסק תוך כדי יישום התו הסגול?

עסק ישראלי צעיר אומר שאפשר להקפיד ב-100% על ההנחיות, מבלי לפגוע במיתוג העסק ובחיוכים של הלקוחות. סטודיו me-toog פועל כבר מעל ל-15 שנה ולמרות המוניטין והקילומטראז', הוא מקפיד, מאז ומתמיד, לרענן ללא הרף ולרדוף אחרי הטרנדים החדשים, לכן לא מפתיע שברגע שכחלון רק סינן את המילים "תו סגול" כבר היה לסטודיו חזון שלם להפיכת המציאות החדשה לנעימה ויפה הרבה יותר.

 

הפתרונות של הסטודיו משלבים בין פרקטיות מקסימלית לנראות אופטימאלית, כולם עוברים התאמה אישית למיתוג של החברה ועמידים לאורך זמן:

  • עמדות כניסה לעסקים שמעלות חיוך מהרגע הראשון: "קיט" ממותג ומעוצב שכולל כפפות, מד חום, וחומר חיטוי – כל מה שנחוץ בכניסה לפי התו הסגול, אבל בצורת הגשה נוחה, נעימה וממותגת.
  • מתקני מדידת חום ללא מגע אדם, ו-100% בטיחות: בחברה מבינים שלא נעים לקונה בחנות לקבל קבלת פנים מעובד שמודד לו את החום, ולכן מציעים פתרון בטיחותי וקל ליישום – מתקנים מודדי חום בטכנולוגיה חדישה ומהפכנית; המסך החכם מודד חום, מתריע במייל כשעובד עם חום מגיע לעסק והוא אפילו יודע לאתר מי חובש מסכה ומי לא. המתקנים האלו לא משפרים את החוויה של הכניסה לעסק וחוסכים בכוח אדם – במקום למנות את אחד מהעובדים לאחראי בדיקת חום ומסיכות, הוא יכול להתמקד בפעילויות מועילות אחרות.
  • מתקני היגיינה: החברה מציעה מתקן שהוא פטנט ייחודי ומקורי שהמעצבים שלה פיתחו. המתקן מעוצב וממותג לשימוש רב פעמי ששומר על ההיגיינה בעת לחיצה על הכפתורים במעלית, בבר המים, בחניון, חדרי ישיבות ועוד. תוכלו לבחור בין מתקן XL או S.
  • מדבקות פטנט שעושות סדר: איפה מודדים חום? היכן בעסק אין קבלת קהל? המדבקות שפיתח הסטודיו מבהירות היכן העמדות השונות, הן גם מזכירות לחטא ידיים ולעטות מסיכות. כולן מתאימות להדבקה עצמית על כל משטח והן ללא בועות. בעת פיתוח המוצר, חשבו גם על היום שאחרי והקפידו לייצר מדבקות קלות להסרה, שלא ישאירו אף זכר ביום שאחרי הקורונה.
  • מחיצות חיוניות ומרימות: מי אמר שהבידוד וההפרדה חייבים להיות מדכאים? המחיצות של הסטודיו עשויות מ-PVC, מותאמות למיתוג החברה ומוצעות במבחר עיצובים מרימים ואופטימיים.

לפי הדרישות ומעבר להן

בעלי עסקים רבים חשים הקלה ברגע שהם מבינים שקיים פתרון אופטימי שמאפשר לעמוד בדרישות התו מבלי להפוך את העסק לאפור ומבאס. בסטודיו me-toog יודעים שחשוב לקדם עסקים ולהגיש להם את כל מה שנחוץ בצורה נעימה, לכן מעבר לסל המוצרים החיוני והרחב שהסטודיו מציע, חשבו גם על מדבקות לתזכורת והעלאת המורל, מ"נקיון הוא הפתרון" ועד ל"שמור על עצמך", הכל בצבעוניות שמחה וכן בהתאמה לצבעי המותג ועיצוב העסק. חברת כללית היתה מהעסקים הראשונים שהבטיחו לעצמם את כל ליין המוצרים, בהתאם למיתוג החברה, ובשילוב מסרים מעודדים. חברות סטרט אפ מובילות וכן חברות פרסום שזיהו את ההזדמנות לקחת את ה"תו הסגול" למקום שמח, הזמינו את מוצרי החברה ברגע שהיו זמינים לרכישה. זה לא מפתיע שדווקא חברות "רואות קדימה" ובונות אסטרטגיה לטווח הרחוק בחרו להשקיע בפתרון חכם בתקופת "שגרת הקורונה".

בעלי עסקים, מנהלי משאבי אנוש וכן מנהלי רכש שחשוב להם איך הארגון יראה ביום שאחרי ואיך שהלקוחות והעובדים ירגישו במציאות החדשה, כבר מבינים שהפרטים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל הגדול, הן בשורת הרווח של העסק והן בשביעות הרצון של העובדים ולכן הם הזמינו ערכות כאלו, חלקם עם מסרים מקוריים ומשעשעים, שהעלו חיוך גם אצל המעצבים בחברה. מה הולך להיות המסר שיעודד את הלקוחות שלכם? איך תרגשו את עובדי החברה? כל האפשרויות פתוחות בפניכם.

 

מקום לאופטימיות

"הכורח הוא אבי כל המצאה", אמר אפלטון לפני אלפי שנים, מי היה משער לעצמו שבמאה ה-21 תגיע לעולם מגיפה שבעקבותיה יומצאו פתרון מיגון אלגנטיים וממותגים? הממציאים של הפתרונות שואפים לכך שהם יעלו חיוך על הפנים של העובדים והלקוחות ויסייעו ליצור אווירה טובה לעסקים, גם בתקופה המאתגרת של הקורונה.

 

הכתבה נכתבה ע"י מיכל הלפרין מחברת success בשיתוף עם חברת me-toog.

המשך קריאה

שיווק בימי קורונה

מיוחד לקהילת השיווק: איך השפיע המשבר על WAZE ואיך קהילות המותג נרתמו למאמץ?

פורסם

ב-

זאת אחת החברות המצליחות והאהובות שחרטה על דגלה לעזור לאנשים לנוע באופן יעיל. אבל מה עושים ביום בו העולם עוצר מלכת? מצורפים נתוני פעילות ווייז בארץ ובעולם, המפורסמים בקהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים, הכוללים בין היתר יוזמות לסיוע של אחת הקהילות הגדולות בעולם.

בתגובה להתפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם, וויז מגייסת את קהילת משתמשיה ועורכיה יחד עם רשת רשת שותפיה ביניהם קהילות התנדבותיות, תכניות Waze for Cities ועוד, כדי לסייע במשבר.

הנתונים של Waze מראים כי ברחבי העולם, מרבית המדינות הפסיקו לנהוג באופן דרמטי. למעשה, משתמשי Waze
ברחבי העולם נוסעים כ-60% ק"מ פחות, בהשוואה לממצוע הנסיעה בפברואר לאורך תקופה של שבועיים.

הנתונים בישראל מראים ירידה של 69% בכמות הנסועה בחודשים מרץ ואפריל, מאז שהחלו המגבלות על התנועה בסוף החודש שעבר. בתל אביב בפרט, נראתה ירידה של כ-73% בנסועה בקרב משתמשי וויז מאז הגבלות. כמו כן, בחג הראשון של פסח, במהלך הסגר נרשמה ירידה של כ-96% בתנועה לעומת הנתון המקביל לפני ההגבלות.

למרות הירידה הכללית במספר האנשים על הכביש, עדיין ישנן נסיעות חיוניות שצריכות להתבצע בכל יום. Waze מאמינה כי נתוניה יכולים לסייע למשתמשיה לתכנן את נסיעותיהם בצורה טובה ואפקטיבית יותר. על כן, Waze מסייעת בגזרתה בתקופת הקורונה במספר הדרכים הבאות:

קהילת עורכי המפות של WAZE, יחד עם צוות מענה החירום של החברה, תומכים ב-58 מדינות (נכון לעכשיו) ומבצעים מאמצים כדי להקל על התושבים בהתאם לצרכי כל אזור כדוגמת עדכונים באשר לחסימות כבישים, אזורי סגר ועוד.

שנית, Waze השיקה דף נחיתה ייעודי למגיפה, הקורא לממשלות בכל רחבי העולם לשתף מידע ונתוני מיקום של מרכזי בדיקה רפואיים ומרכזי חירום לחלוקת מזון כדי לעזור לשפר את המפות עבור המשתמשים. בנוסף WAZE פיתחה פיצ'ר חדש המקדם בתקופה זו עסקים המאפשרים איסוף עצמי בטוח כדי לאפשר למשתמשים גישה נוחה למוצרים חיוניים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020