מועדון הצרכנות הוט מפרסם את מדד הצרכנות השנתי לשנת 2025, המבוסס על סקר ארצי מייצג שבוצע בינואר 2026 בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה (502 משיבים), לצד ניתוח נתוני אמת של רכישות חברי המועדון לאורך 2025 בהשוואה ל-2024.
המדד חושף את הפרדוקס של הכלכלה הביתית בישראל: הציבור מרגיש שחוק, מדווח על צמצום ומחפש הנחות בכל קנייה – אך בפועל אינו מפסיק לצרוך.
יוקר המחיה אינו מפחית ביקוש, אלא משנה את האופן שבו הוא מתממש. במקום לוותר, הישראלים משנים אסטרטגיה: יותר עסקאות קטנות ותכופות, סל ממוצע יציב, מעבר למותגים זולים יותר ושימוש גובר במסלולים מוזלים והטבות כחלק קבוע מניהול התקציב.
גנית הראל, מנכ"לית מועדון צרכנות הוט: "יוקר המחיה כבר מזמן אינו תחושה, אלא מציאות יומיומית עבור רוב משקי הבית בישראל. מדד הצרכנות של 2025 מראה שהצרכן הישראלי לא הפסיק לצרוך; הוא פשוט שינה את הדרך שבה הוא קונה. הציבור חי במצב של שחיקה מתמשכת, בעיקר סביב סל המזון, אך במקום לוותר הוא מנהל את הוצאותיו בצורה חכמה ומחושבת יותר.
אנחנו רואים מעבר ברור מצריכה ספונטנית לצריכה מתוכננת: יותר השוואות מחירים, יותר שימוש בהטבות ויותר מעבר למותגים פרטיים. ההטבות כבר אינן בונוס, הן חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. חשוב להדגיש: הצרכן הישראלי אינו מוותר על פנאי, תרבות, מסעדות ובתי קפה. הוא ממשיך לצאת, לבלות, לטוס ולצרוך חוויות – אך עושה זאת מתוך תכנון מוקדם.
שנת 2026 לא תהיה שנת צמצום, אלא שנת בחירה חכמה יותר. הצרכן הישראלי דורש שקיפות, ערך אמיתי ושליטה בהוצאותיו – וזהו שינוי עומק שלא ייעלם גם כאשר הלחץ יפחת."
עיקרי הדו"ח:
יוקר המחיה שוחק – והמזון בראש מוקדי הכאב
87% מהציבור סבורים שיוקר המחיה משפיע על איכות חייהם, מתוכם 45% מדווחים כי ההשפעה חזקה במיוחד.
מחירי המזון הם מקור התסכול המרכזי:
- 53% מציינים את מחירי המזון כגורם המרכזי ליוקר המחיה
- 75% הרגישו עלייה במחירי המזון השנה
- 70% סבורים שהמזון כבר "לא שווה את המחיר"
מיד אחריהם מדורגים מסעדות ובתי קפה – 62% חוו עליית מחירים ו-53% חשים שחיקת תמורה.
כשהמציאות משתנה – הצריכה מגיבה
למרות השנה הביטחונית המורכבת, הציבור מצביע על המחירים – ולא על המלחמה – כגורם המרכזי שמשפיע על דפוסי הקנייה.
- 37% מציינים את העלייה ביוקר המחיה כגורם המשפיע ביותר על צריכתם
- 33% מציינים את התייקרות סל המזון
- רק 7% מציינים את המצב הביטחוני
המשמעות: ההתנהגות הצרכנית ב־2025 הונעה בעיקר משחיקה כלכלית מתמשכת – לא מאירועים ביטחוניים.
בנוסף, נשים דיווחו בשיעור גבוה יותר מגברים כי מחירי הדיור והמצב הביטחוני השפיעו על צריכתן וקבוצות עם מסגרות קהילתיות יציבות מדווחות על חסינות גבוהה יותר להשפעות מאקרו.
כך בוחרים היום – המחיר קודם למותג
56% מציבים את המחיר כפרמטר החשוב ביותר בבחירת מוצר.
84% בוחרים במותג פרטי בתדירות כלשהי, בעיקר בשל מחיר נמוך יותר.
בנוסף, כ־65% מהציבור מציינים שחשוב להם לקנות כחול־לבן – שיעור שעולה עם הגיל ומגיע ל־78% בקרב בני 55 ומעלה.
החיסכון הופך להרגל קבוע
95% מהציבור משתמשים לפחות בכלי חיסכון אחד בעת הקנייה.
הכלים המובילים:
- 78% משתמשים במועדוני צרכנות והטבות אשראי
- 77% משתמשים בקופונים
- 67% משווים מחירים באתרים ואפליקציות
- 37% משתמשים בקודי קופון של משפיענים
- 33% בקאשבק
- בנוסף, 37% כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית לניהול התקציב האישי.
הצמצום כבר כאן וסדרי העדיפויות משתנים
83% מהציבור כבר צמצמו הוצאות בשנה האחרונה.
המזון עצמו, למרות התסכול, מדורג נמוך יותר בקיצוץ – עדות לכך שמדובר בהוצאה בסיסית שקשה לצמצם.
הפרדוקס של 2025 חושבים שמצמצמים – בפועל קונים יותר
נתוני האמת של רכישות חברי המועדון מצביעים על תמונה מורכבת:
- גידול של 10% במחזור הכולל
- עלייה של 11% במספר העסקאות
- הסל הממוצע כמעט ואינו משתנה (+1%)
בקטגוריית המזון:
- גידול של 9% במחזור
- עלייה של 10% במספר העסקאות
- ירידה של 1% בסל הממוצע
המשמעות: יותר קניות קטנות ותכופות – ולא סל גדול יותר.
חוזרים לחיות – אבל בגרסה מחושבת
בתחום התיירות והנופש:
- מחזור חו"ל עלה ב־33%
- מספר העסקאות עלה ב־26%
- הסל הממוצע עלה ב־5% בלבד
גם תרבות ופנאי רשמו עלייה של 14% במחזור – ללא שינוי בגובה הסל הממוצע.
הציבור מחפש התאווררות והפוגה – אך עושה זאת בצורה מחושבת, עם לואו־קוסט, פיצול רכישות ותכנון מוקדם.
אונליין מול אופליין: לא או־או – אלא גם וגם
המדד מצביע על מעבר למודל היברידי:
האופליין מתחזק בקטגוריות שבהן נדרשת בדיקה לפני קנייה – כמו אופנה וחשמל, בעוד שבקטגוריות כמו מתנות ושוברים וריהוט לבית נרשמת התחזקות משמעותית של האונליין.
העתיד אינו דיגיטלי בלבד – אלא משולב.
פערים גיאוגרפיים בצריכה
המיקום משפיע על דפוסי ההוצאה:
במרכז הצריכה גדלה דרך יותר קניות קטנות, בדרום דרך עלייה בגובה הסל הממוצע, ובצפון דרך האצה בכמות העסקאות – במיוחד בתחום התיירות והנופש.
המלחמה: עצירה כמותית – לא שינוי ערכי
בתקופת הלחימה נרשמה ירידה של 28% במחזור ו־24% במספר העסקאות, אך הסל הממוצע ירד ב־5% בלבד.
הציבור קנה פחות פעמים – אך לא עבר לצריכה זולה יותר.
2026 שנת הצרכן המחושב
36% מאמינים שהדרך המרכזית לשיפור מצבם הכלכלי היא העלאת שכר, ו־26% מצביעים על הוזלת סל המזון והמוצרים הבסיסיים.
המסקנה: הצרכן הישראלי לא חוזר לשגרה הישנה אלא נכנס לעידן של צרכנות מנוהלת, מתוכננת ומבוססת ערך.
מדד הצרכנות המלא של ישראל 2025 זמין לצפייה כאן
