הכירו את יגאל אביב מנהל השיווק בדיגיטל פייזר ישראל

נפגשנו לשיחה מרתקת עם יגאל אביב, מנהל השיווק בדיגיטל של פייזר ישראל.

עלי במשפט  

אני יגאל אביב, בעלה של חגית ואבא של 4 קטנטנים (ארבעה ילדים בחמש שנים, זה חתיכת פרוייקט…). אני איש שיווק ודאטה ויזם בנשמה שחי ונושם את תחום הבריאות ועולם הפארמה כבר יותר מ-15 שנים. התארים שלי מייצגים בדיוק את השילוב שאני אוהב – תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.

בשלוש וחצי השנים האחרונות אני מנהל את השיווק בדיגיטל של חברת פייזר ישראל. הגעתי לפייזר אחרי ניסיון בתפקידי שיווק בחברות תרופות גלובאליות אחרות, בין השאר MSD, טבע ונוברטיס. מכיוון שדאטה היום זה חלק בלתי נפרד מעולם השיווק, בשנים האחרונות אני משקיע המון גם בקורסי Data Analyst / Data Science.

איך הגעת לתחום?
מהבית. אמי רוקחת בהכשרתה ואשת חינוך במקצועה, כך שהשילוב של עולם הרפואה על ענפיו עם תחושת שליחות המבקשת להתממש הם עולמות שצמחתי לתוכם.
עולם המדע והרפואה תמיד ריתק אותי וידעתי שאמצא כיצד להתאים אותו לנטיות וליכולות שלי.
כשלמדתי בפקולטה להנדסה כימית, ידעתי שהיצירתיות והאמביציה שבי יכוונו אותי לערוץ השיווקי.
השילוב בין מדע ותחושת שליחות שמציע עולם הפארמה קסם לי.

הניסיון הראשון שלי היה בחברת MSD כנציג רפואי. אחרי שצברתי ניסיון בעבודה עם רופאים רכשתי את הכלים שאפשרו לי לעבור מתועמלנות/נציגות רפואית לעולם השיווק. אחרי 5 שנים כמנהל מוצר, התאהבתי בעולם התקשורת הדיגיטלית שהחל לתפוס תנופה באותה תקופה והסתערתי על הכשרות מקצועיות בארץ ובאירופה. הכלים שרכשתי וההתלהבות שהתחום עורר בי סללו לי את הדרך לתפקידים מובילים בעולם השיווק במימד הדיגיטלי בחברות תרופות.

מנהל שיווק בדיגיטל בפייזר מה זה אומר? מה כולל התפקיד שלך?

אני מנהל את המערך הדיגיטלי שמנגיש מידע בעל ערך לציבור. הרשת היום מוצפת במידע שגוי, מסולף ומזיק ואני רואה חשיבות עליונה במיצוב פייזר כמקור אמין למידע ושירותים בתחומים בהם היא עוסקת.
לצד זה, העשייה מאפשרת לי לייצר תובנות מהדאטה שמופק בתהליך הזה ולהציג אותן במהירות וביעילות לצוותים. אבל לא יכולתי לעשות את כל זה לבד. אני מוביל צוות מובחר של ארבע נשים מוכשרות: איריס שרמן, רוני טל, סלעית גל-ים ונטע רחימי דינבורג. בלעדיהן לא היינו מצליחים לעשות את מה שאנחנו עושים במהירות וביעילות. הצוות אחראי על בנייה ושכלול האסטרטגיה השיווקית של הארגון, יצירת נכסים דיגיטלים, תמיכה בתוכניות השיווק של מנהלי המוצרים בחברה ויצירת אפיקי תקשורת יעילים ומניבים בין החברה למטופלים, לרופאים ולקהל הרחב.

מה המוטיביציה שלך? למה אתה קם בבוקר? 

אני רואה בעשיה שלי שליחות. זה מקור המוטיבציה שלי. לא פחות מזה.
תוחלת החיים של אנשים לפני 100 שנה היתה סדר גודל של 50-60 שנים. היום תוחלת החיים של אנשים היא כמעט כפולה. ללא ספק לתעשיית התרופות יש חלק נכבד ומכריע בהארכת תוחלת החיים. ביום יום, כשאני קם בבוקר ופותח את המחשב, ערך המניה של פייזר לא ממש בראש מעיניי…מה שנותן לי דרייב זה לראות תגובה בסושיאל שאומרת לנו לפייזר- תודה על סרטון מעניין ומועיל שהוצאנו על היבט רפואי כזה או אחר.
לעבוד בחברת תרופות, ובכלל לעבוד בתחום הבריאות, זה אומר שיום יום נוגעים בחיים של אנשים אחרים. כמובן שלזה מתלווה אחריות גדולה מאוד על הכתפיים.

ברור שחברות התרופות הן קודם כל חברות מסחריות, שצריכות להביא רווחים לבעלי המניות, אחרת, אין להן זכות קיום. התפקיד שלנו הוא לייצר ערך מוסף לבעלי המניות של פייזר. החברה מורכבת מעובדים עם רב-גוניות מקצועית מבורכת שחותרים לתרגם את המדע לפתרונות הטובים והמתאימים ביותר לציבור הרחב. הסיפוק בזה שאני יודע שסייענו למשפחות בישראל להבין טוב יותר את המצב הרפואי שלהם ושבזכות זה הם מצליחים להתנהל באופן בריא יותר –  זו זריקת האנרגיה שלי לקום בבוקר ולפתוח בעוד יום חדש.

תחום השיווק שנובע וצומח מתוך עולם ההתנהגותי (הbehavior) מרתק אותי. זה עולם דינאמי שבו כל יום נתון שונה מקודמו ומהבא אחריו. כל אלו גורמים לי לסיים את יום העבודה (ברוב המקרים) עם חיוך ומטעינים אותי באנרגיות לקראת המשמרת השנייה והלא פחות חשובה של היום עם אשתי והמשפחה שלי – לא תמיד בסדר הזה, אבל חשוב לאזן תמיד בין שני החלקים.

האם משהו השתנה בעולם השיווק בפארמה בעקבות משבר הקורונה?

עד לפני שנתיים בכל שיחת סלון שנכחתי בה, כשאמרתי שאני עובד בחברת תרופות רוב האנשים היו מצליחים להיזכר אחרי מחשבה רבה בשם של חברה אחת, אולי שתיים. לרוב היו שואלים אם אני עובד ב-"טבע", מה שהיה נכון לתקופה מסויימת. מעטים האנשים שהתעניינו במתרחש בעולם פיתוח התרופות.
ההליכים המדעיים והרגולטוריים הכרוכים בפיתוח ובשיווק תרופה תמיד היו רחוקים מאוד מאור הזרקורים ומהתודעה הציבורית. משבר הקורונה הציב את חברות התרופות, בעיקר אלה העוסקות בפיתוח תרופות מקור, בקדמת הבמה הציבורית וחשף אותן לאור הזרקורים.
עד הקורונה, חברות התרופות היו יותר שק אגרוף חברתי עבור המון אנשים בעולם, ייחסו לפארמה חזירות קפיטליסטית, התערבויות פוליטיות ברגולציה, רצון לשמר מחלות במקום לטפל בהן והתלוננו על חוסר שקיפות. מאז הקורונה, המגיפה הציפה לתודעה את חשיבות יכולות המחקר והפיתוח שצברו חברות התרופות עם השנים והן זכו להכרה והוקרה. ברגע האמת, הפארמה הוכיחה ביצועים, ובזמן שיא פיתחה פתרונות. נראה כאילו היום מקנאים בתעשייה על הצלחותיה הכלכליות ומעריכים אותה על כך באותה נשימה.

דבר נוסף קרה, אם עד היום שמות התרופות היו המותגים שעמדו בחזית הבמה השיווקית (לפחות מול הצוותים הרפואיים) ושם החברות כמעט שכלל לא הוזכר, הקורונה שינתה זאת. והשמות שמככבים בתקשורת הם שמות החברות: החיסון של חברה אחת מול חיסון של חברה אחרת.

ייתכן שיש פה משמעות הסברתית שיווקית לתופעה. חברות שישכילו לזקק את הבידול שלהן, לשייף את הנרטיב הארגוני ולהתחיל להתקבע בתודעת הלקוחות כמותגים בעלי אופי היסטורי ומשמעותי, עשויות לזכות בהזדמנות ייחודית לבלוט ולהיבדל. ימים יגידו.

מהם האתגרים בתפקיד?

האתגרים קשורים בעיקר לעיצוב אסטרטגיית התוכן שלנו.
חברת תרופות פועלת להנגשת מידע רפואי לקהלים העיקריים שלה,לקהל הרחב ולצוותים הרפואיים (רופאים, צוות סיעודי ורוקחים). המידע והידע שמועברים משפיעים על הבריאות ואיכות החיים של אנשים, לכן אנו נדרשים להיות מאוד מדויקים, מגובים במקורות מכתבי עת מדעיים מקובלים ומאוד ברורים בתוכן שאנחנו מעבירים.

יש שני סוגי תרופות: תרופות הדורשות מרשם רופא ותרופות שאינן דורשות מרשם רופא.
במדינת ישראל, בדומה למדינות אירופה, קיים נוהל (134) האוסר על פרסום תכשירים רפואיים הניתנים במרשם רופא לקהל הרחב ולמטופלים. הנוהל כן "מעודד" הגברת מודעות הציבור למחלות שונות, במטרה לקדם חינוך לבריאות אצל המטופל ופנייה לרופא המטפל. וזאת ללא אזכור מפורש או מרומז של שם התרופה.

התקשורת עם הקהל רחב מתמקדת בלעורר שיח שמעלה את המודעות והעברת הידע על המחלה.
ברוב המקרים הציבור הרחב לא באמת מעוניין "שידברו איתו על מחלות", לא באמת מעוניין להיות מודע לסרטן שד גרורתי או למחלה נדירה בילדים. הוא גם לא חייב להזדהות עם מטרות כמו העברת ידע וחינוך, וגם אם הוא מזדהה –אין לו המוטיבציה והאנרגיה בכדי לעשות עם זה משהו פרודוקטיבי.

האתגר הגדול בסוף הוא 'לגעת' נכון בקהלים השונים, כל אחד ע"פ מאפייניו. לעורר את השיח ובמקום שצריך להביא לשינוי בתכניו.

אנחנו מנסים לדבר בגובה העיניים, הרבה פעמים, בשפה תלויית תרבות. להסביר ולתווך את התכנים בצורה ידידותית. להבהיר מה בדיוק אנחנו עושים ומדוע זה רלוונטי לאחרים. אבל אלו הן משימות מורכבות, שמצריכות תכנון ארוך טווח, אסטרטגיית תוכן ושיווק חכמה, משאבים וביצוע מדויק וסבלני.
כדי לעורר שיח אמיתי אנחנו מנסים לייצר תוכנית תוכן עם מידע אקסלוסיבי שניתן לקבל רק מאתנו, מהחברה שמפתחת ומייצרת פתרון לבעיה ונותנת ערך מוסף רלוונטי ואמיתי בדיוק בזמן ובמקום שהקהל צריך אותנו.

אנחנו גם מספקים שירותי תמיכה באונליין ובאופליין למטופלים. יש לנו אתרי שירות לתרופות שלנו.
האתרים חסומים בסיסמה שניתנת במעמד המרשם עם הרופא בהתאם להנחיות הנוהל.
גם פה האתגר הוא גדול. אנחנו משתדלים שלא לתקשר עם מטופלים כקבוצת אוכלוסיה דמיונית שנוטלת את התרופה שלנו. אנחנו בודקים באיזה אופן הם היו רוצים לקבל את המידע. כיצד נכון להנגיש את המידע בצורה מקצועית, אמינה, מדויקת וקומינקטיבית שמתאפשרת לנו, נכון לרגע כתיבתה. אנו שוקלים מהם הכלים שיאפשרו הבנה טובה יותר ומה האופציות הקיימות להטבת המצב.

באשר לשיווק לצוותים הרפואיים ,שם טיב התקשורת משתנה. היא לא מבוססת רגש או אסוציאציות שאנחנו מכירים מתעשיות אחרות – התוכן מבוסס עובדות ונתונים עדכניים ומדויקים. תקשורת המבוססת ברובה על שיווק בעזרת שירותים. האתגר הגדול הוא בזיהוי והבנת הצרכים והשירותים של הצוות הרפואי והתאמת המענים שלנו וסיפוקם לצוותים מבלי לחרוג מגבולות הגזרה מבחינת הנהלים הרגולציה והחוק כמובן.
כל זאת במטרה לתת את השירותים שיעזרו לצוותים לעשות רפואה איכותית ומדוייקת יותר.

תאר פרוייקטים מהלכים שיווקים שאתה גאה בהם שהיית שותף להם?

ברור שישר אענה  "אויש, היו המון!"… אבל אתמקד בשלוש יוזמות שיכולות לתת השראה לקוראים. כמובן שהייתי חלק מצוות שלם שעמד מאחורי כל יוזמה כזו.

הקמת פורטל אחד שמאחד בתוכו את שלושת הקהלים שלנו: הפורטל הזה הוא דוגמה להטמעת פתרון מקומי שונה וייחודי בחברה גלובאלית ענקית. בניגוד לשאר הסניפים בעולם, לפייזר ישראל יש כיום פורטל אחד שמאגד בתוכו את אתרי האינטרנט לשלושת הקהלים: קהל רחב, קהל מטופלים בתרופות שלנו וקהל הרופאים.

כשאתה חלק מתאגיד ענק גלובאלי ועובד בשוק קטן כמו ישראל, הטמעה של פתרון או טכנולוגית שיווק שמתחילה בישראל יכולה להיות תהליך מייגע, ביוקרטי ומאתגר.

לשמחתי הייתי חלק בהובלה של הטמעת פלטפורמות ברמה המקומית שבעצם היו בסופו של דבר פיילוט למדינות אחרות. אחרי המון קשיים ביוקרטיים והמון בדיקות חדירה וכו' הפיילוטים הצליחו והיום סניפים אחרים של פייזר בעולם נהנים מהאומץ והחדשנות שלנו הישראלים.

טלי רוזין לבריאות: לחברות הפארמה יש נכס ענק שלא מספיק מנוצל: יש לנו מידע בלתי נדלה על תחומי מחלה, מצבים בריאותיים ודרכים לסייע לאנשים – מעבר לתרופה.

דרך אחת שבאמצעותה חשבנו לנכון לספר, ובכוונה אני נוקט במילה לספר, את הידע הרפואי הזה לציבור, היא וידיאו-בלוג רפואי (ולוג).

היינו כאן חלוצים, ופייזר ישראל יצאה עם וידאו בלוג רפואי ראשון מסוגו. פיתחנו פלטפורמה שכללה ולוג, כתבות וסקירות – בתקווה לגעת במטופלים בדרך חדשנית ואפקטיבית שתדבר אליהם, ולא עליהם. הסברנו להם על מחלות, ולא דברנו על תרופות. הסברנו איך עולם הרפואה עובד, בלי לדבר על עצמנו, על פייזר. זיהינו את המגמה ומינפנו אותה. הציבור מקשיב לאנשים שהם מותג. אנשים לא עוקבים אחרי המותג פייסבוק, הם הולכים אחרי צוקרברג. הציבור לא עקב אחרי אפל, הוא העריץ את סטיב ג׳ובס.חשבנו שפייזר צריכה להיות חלק מתנועה זו.

הוולוג מבוסס על מפגשים מצולמים שבהם טלי רוזין, מנהלת קשרי חוץ של פייזר, משוחחת בגובה העיניים עם מטופלים, מנהלי עמותות, ואנשי רפואה שונים על נושאים מגוונים בעולמות הבריאות.הוולוג נמצא בפורטל פייזר ישראל ובערוצי הסושיאל של החברה. הוא זכה להמון צפיות ומעורבות ביחס ובמונחים שלנו בפארמה.
הוולוג היה לא פחות ממהפיכה בעולם הדיגיטלי הרפואי של חברות תרופות!

פורטל ייעודי למגזר החרדי: לפייזר יש חיבור חזק וארוך שנים עם המגזר החרדי. החברה פועלת רבות להנגשת מידע רפואי בקהילה ומשתפת פעולה עם גופים חרדים.הבנו כי קיימים במגזר החרדי שלל גוונים, עדות, חסידויות וזרמים וכדי לאפשר לכלל המגזר להיחשף למידע החשוב, אנחנו לא רק צריכים להנגיש את המידע בשפה ברורה ופשוטה, המתאימה גם לאלה שאינם בקיאים ברפואה, אלא גם להתאים את הנראות באופן שתאפשר לקהל הזה לצרוך אותנו. הכל תוך הכרה, הבנה וכיבוד הצרכים התרבותיים/אמונתיים של המגזר.

הפורטל מרכז את המידע במקום אחד באופן כזה שיוכל להיות גלוי דרך הסינונים השונים של המגזר החרדי.
המטרה היא לאפשר למטופלים מהמגזר החרדי ולבני המשפחה שלהם להרגיש בטוחים יותר לקבל החלטות המשפיעות על בריאותם, כמו נטילת תרופות או קבלת חיסונים.

מה הנושאים שאתה לומד כיום או נמצאים ב- To Do List שלך?

כיום אני מתמקד בהעמקת הארגז כלים עם הכשרות וקורסים ב-3 תחומים:

ניתוח נתונים Data Analysis  הדמיית נתונים  Data Visualization: בעולם רווי דאטה, מבוסס דאטה, מונע דאטה – כדאי שיהיו לך יכולות להבין ולנתח דאטה.
הבנתי שכדי לנהל שיווק ב-2022 אתה חייב לדעת, לחקור ולכרות את הדאטה בצורה נכונה על סמך הידע שיש ברשותך לגבי פעילות השיווק המסוימת. המשמעות היא לא רק לדעת את השאילתות הנכונות אלא להבין גם את המשמעות שלהן לביזנס לעבודה השיווקית עצמה.
הנסיון ללכוד את הבחירות שלנו, את האנושיות שלנו באמצעות מעקב אחר קליקים/בחירות זמניות כאלה או אחרות, ללא עין בוחנת של אדם, מדגימות בעיקר את האופן הגס, המוגבל והמטושטש לחלוטין שבו המכונה רואה אדם. אתה חייב להיות שם יחד עם המכונה כדי לנתח ולזקק את המידע לידע ותובנות עסקיות.

יכולת לתקשר במקביל וניהול צוות: כשיש לך ממשק רחב עם אנשים במגוון תפקידים ופוזיציות, הן בצוות שלך והן בפרויקטים חוצי ארגון.
הבנה בנתונים תאפשר לך לבקש את הנתונים הרלוונטיים, לשאול את השאלות הנכונות (וגם להפנות אותן למי שצריך), ולהבין את המשמעויות של התשובות במיוחד לתחום נורא ספציפי בתקשורת עם הצוותים הרפואיים לדוגמא תוכן שמועבר בנוגע לטיפולים או זיקוק המסר העיקרי של מחקר מסויים. זה גם יחסוך לך זמן וגם יתן להם למנהלי המוצרים תחושה שיש על מי לסמוך ועם מי לדבר. בתפקיד ניהולי, על אחת כמה וכמה, חשוב להבין מה האנשים שלך עושים ולהיות מסוגל לתעדף, לתזמן ולחלק את העבודה. סוג הקהל יכתיב את אופי הדבשורד ושולחן העבודה תרתי משמע. ההנהלה רוצה לראות את התמונה הרחבה כדי לגזור ממנה את המגמות, הצוותים השיווקים– צריכים רזולוציה עמוקה יותר וירידה לפרטים. שווה להשקיע זמן בשלב הזה, כי הוא יתווה את המשך התהליך.

Audio marketing: בעיניי הבאזז רק מתחיל יחד עם אחיו הגדול המטברס- Audio MRK הוא הרבה יותר מהעברת תוכן באמצעות קול – פודקאסטים, נראה כי נפתחה בפנינו אנשי השיוק והתקשורת דלת לעולם חדש של הזדמנויות כדי לשפר ולייעל את מערכת היחסים השיווקית והשירותית שלנו בעולמות ה voice search ו- Smart Home Assistant Skills אנחנו עדיין לא שם בישראל בגלל השפה העברית אבל אני מניח שהחברות מהר מאוד ידביקו את הפער ויאפשרו תקשורת חכמה באמצעות קול גם בעברית.
צריך לזכור שבעולמות הפארמה והבריאות נושא החיסכון בזמן של הצוותים הרפואיים הוא קריטי והשימוש בקול ושמיעה יכול בהחלט לחסוך להם זמן.

טיפים למנהל שיווק מתחיל או מה היית אומר ליגאל לפני 10 שנים:

1. המציאות אכן עולה על כל דמיון – תאמינו! בקורונה הוכחנו שארגון יכול לעשות תהליך דיגיטזציה מהיר כשהוא ממש חייב לעשות זאת כדי להושיע את העולם ולהמשיך לתקשר עם הקהל.
2. רגולציה מחמירה– כל הדיבורים על כך שרגולציה מחמירה לא אמורה להשפיע על קריאייטיב אלא מצריכה יותר עבודה ויצירתיות, זה אכן כך! וזה דורש עבודה קשה, מאומצת והמון יצירתיות. מי שיקשקש לכם אחרת, לא באמת מבין בתחום.
3. תוכן הוא מלך והתשתיות הם הממלכה בכל הקשור לשיווק מבוסס תוכן – להשקיע כמה שאפשר במשאבים שיאפשרו דיגיטזציה ולאוו דווקא ליצירת התוכן או לשירותים עצמם, אלא יותר לתהליכים הקשורים למחלקות אחרות, למשל רגולציה ומדיקל, המאשרים את כמויות התוכן שנוצרות.

עוד לגבי תוכן:  אל תכתבו כי זה נדרש להיות באתר או במייל או כל ערוץ תקשורתי אחר. אל תשעממו! אין אדם ששיעמום הניע אותו לעשות משהו לא כל שכן אנשי צוות רפואי שזמנם קצוב. לא לפחד לחדש. לנסות, גם אם חברות אחרות, במקרה שלנו מדינות אחרות, טרם ניסו.
תחדשו – תיזמו טרנדים, במקום לעקוב אחריהם. שיווק שהולך אחרי טרנדים דוהה.  משתלם לחדש. זה עושה אתכם ייחודיים ומיוחדים.

• • תהיו ממוקדים ועקביים לאורך זמן – הקמפיינים שנכשלים תמיד הם הקמפיינים המסובכים, עם רשימה גדולה של קהלי יעד ומסרים. כשאתם מנסים לפגוע בכמה ציפורים במכה אחת, אתם מפספסים את כולם. עדיפה ציפור אחת ביד מאלף על העץ.
  • תתפלאו, אבל אנשים קוראים מודעות עם קופי ארוך – כמות הקוראים נופלת משמעותית אחרי 20 מילים, אבל כמות הקוראים בקושי יורדת בין 20 ל 500 מילים כל עוד עניינתם אותם. ככל שאתם מספרים יותר, נקשרים אלכם יותר.

4. על שיווק מבוסס דאטה – עצמאות, יעילות וחסכון בזמן
   תשקיעו במערכות BI: היכולת להבין ולבצע באופן עצמאי חלק מהתהליכים הקשורים בנתונים יכולה לחסוך זמן משמעותי ולאפשר לנצל את הזמן למהלכים פרודוקטיביים יותר. שליטה באופן משיכת הנתונים, ארגון שלהם ואפילו יצירת דשבורדים פשוטים, יהוו נכס עבורך ועבור הארגון שלך.
   כלי ויזואליזציה ו-BI פשוטים וידידותיים שהכרות עמם תאפשר לך להנגיש בעצמך את הנתונים ואפילו להפוך משימות פשוטות – לאוטומטיות יכולות להשפיע באופן טבעי גם על קבלת החלטות מבוססת נתונים נכונה יותר.

על מי היית רוצה לקרוא בראיון הבא?

אחד השינויים המהותיים שעשינו בפייזר ישראל היה נושא כתיבת ועריכת התוכן.  תוכן רפואי נחשב היום בחו״ל כמקצוע בפני עצמו. אחת הנשים שעוסקות בתחום הזה בישראל היא הראלה הלוי, שמתמחה בתקשורת רפואית כבר יותר מ-20 שנים, ובאופן ייחודי היא עשתה הרבה מהם באירופה.

בניגוד למקובל בחברות תרופות גלובליות בישראל, שעושות אדפטציה של תכנים מחו״ל, כל התוכן שיש לנו בפורטל הוא תוכן מקורי שמותאם לצרכים ולתרבות של הקהל הישראלי שלנו. המחשבה הייתה שאנחנו מלווים את המטופלים וקרוביהם במסע שלהם – ונמצאים שם כדי להבהיר ולתת להם את הכלים לעשות את הבחירות שנכונות להם.

בעבודה משותפת יצרנו עם הראלה את התכנים שלנו בפורטל וחלקם בערוצי התקשורת השונים שלנו.
יהיה מעניין לשמוע על תקשורת רפואית בישראל –מומלץ בחום לראיין את הראלה הלוי.

 

תודה על הבמה, מוזמנים להכיר יותר לעומק בלינקדאין שלי:  Yigal-Aviv