עקבו אחרינו ברשת

עושים טוב

עושים טוב: הכירו את שי נטע מנהל השיווק של עמותת אנוש

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם שי נטע מנהל השיווק של עמותת אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש.

ספר על העמותה ועל הפעילות

עמותת אנוש היא העמותה המובילה בישראל בתחום בריאות הנפש. ב- 40 שנה האחרונות אנוש מפתחת ומספקת שירותי שיקום וטיפול בקהילה למתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית או במילים אחרות- מחלות נפש קשות.

מה מייחד את העמותה?

קודם כל הגודל. מדובר בארגון גדול מאוד עם 750 עובדים, 800 מתנדבים וכ- 6,000 מקבלי שירות ב- 70 מרכזי פעילות בכל הארץ. בנוסף, אנחנו ייחודיים בזה שאנחנו מספקים מעטפת של שירותים בכל תחומי החיים כולל דיור, תעסוקה, חברה ופנאי וייעוץ למשפחות- על מנת שכל מתמודד יוכל לחיות חיים מלאים, עצמאיים ובעלי משמעות בקהילה.

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?

עמותת אנוש פועלת מתוך תפיסה חברתית בסביבה מאוד תחרותית אל מול יזמים פרטיים. בעוד שאנחנו מסתכלים תמיד על טובת המתמודד ובני המשפחה, ואיך אפשר לשפר תהליכי שיקום וטיפול בקהילה, ארגונים אחרים מסתכלים על שורת הרווח ואיפה עדיף לפעול מבחינת כלכלית. דוגמא טובה לזה היא המסגרות החברתיות שלנו- יש לנו 60 מרכזים חברתיים בכל הארץ שבשל שיטת התגמול של המדינה, גורמים להפסד של בין 2 ל- 3 מיליון שקל בשנה. יכולנו להגיד שבתחום הזה בלתי אפשרי להיות מאוזנים ולזנוח את זה, אבל אנחנו רואים את האפקט החיובי של השיקום החברתי ומאזנים את התקציב בסיוע תרומות והתנדבות.

הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה

חייב לציין 3 אחרת אני מסתבך פה עם הקולגות לעבודה:

  • מרכז המידע הארצי- רק 30% מהזכאים לשירותי שיקום וטיפול בקהילה, מנצלים את זכויותיהם. האתגר הוא לצמצם את הפער הענק בין כ- 75 אלף זכאים לבין 24,000 המממשים בפועל. לרוב האנשים אין מושג מה הזכויות שמגיעות להם בתחום בריאות הנפש, ואילו שירותים ומעגלי תמיכה קיימים בקהילה. מרכז המידע שלנו שהוקם לפני חצי שנה עונה בדיוק על הצורך הזה ומספק מידע חשוב על מיצוי זכויות ותכניות שיקום.
  • אנושופenoshop.co.il- לאנוש מערך מכירות ארצי של מוצרים המיוצרים במסגרות השיקום התעסוקתי על ידי מתמודדים עם מגבלה נפשית. הרווח ממכירת המוצרים חוזר למתמודדים ומייצר להם הכנסה נוספת. עד לפני שנה וחצי המוצרים שווקו לשוק המוסדי בלבד באמצעים מסורתיים. חנות האון-ליין של העמותה הוקמה במטרה להתאים את עצמנו לעולם המסחר של היום ובמטרה לפנות גם לקהל הפרטי. אנושופ חשפה אותנו לקהלים חדשים ולמרבה ההפתעה מביאה פניות חדשות ולידים מהשוק המוסדי, פניות שקשורות גם לשיקום ולליבת העשייה. בשנת 2017 סך מכירות המוצרים עמד על 905 אלף ₪- גידול של 44% מ- 2016.
  • מקום של טוב– בשיתוף עם קרן מהלך וקרן עופר זכאי הקמנו את המיזם האדיר הזה. מכיוון שהמרכזים שלנו פועלים רק בחלק משעות היום. הבנו יחד עם השותפים שלנו שאפשר להשכיר את החללים לאירועים עסקיים ופרטיים. עשינו כבר 2 חתונות, בת מצוות ומאות אירועים עסקיים ופרטיים בשנה וחצי שהמיזם קיים. מקום של טוב מייצר ערכים נוספים כמו תעסוקה למתמודדים, כניסה של הקהילה לסניפים, הפחתת סטיגמה, חיבורים ושיתופי פעולה. מעל 100 אירועים בשנת 2017 והכנסה כוללת של 415 אלף ₪ היו קצת יותר ממה שתכננו לשנה הראשונה.

מה לא הצלחתי לקדם ?

למרות שתחום בריאות הנפש עשה דרך ארוכה בנושא הפחתת הסטיגמה, אנחנו עדיין לא נמצאים בנקודה שבה התמודדות עם מגבלה נפשית זה משהו שאפשר לדבר עליו בחופשיות. וכמובן את השכר שלי.

מה הייתי רוצה לקדם?

את השיח הציבורי סביב בריאות הנפש. אחד מארבעה אנשים יחווה משבר נפשי במהלך חייו, יותר אנשים מתים בישראל כתוצאה מהתאבדות מאשר בתאונות דרכים ועדיין, על תאונות דרכים החברה בישראל הכריזה מלחמה ועל בריאות הנפש לא מדברים מספיק, למרות שזה ככל הנראה האתגר הגדול ביותר של האנושות ב-50 שנה הקרובות.

את מי היית רוצה לפגוש ?

קורט קוביין. הייתי רוצה לנסות לשכנע אותו לרדת מהרעיון האחרון שלו.

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?

תקלף את האגו- שיווק בארגונים ללא מטרת רווח זו כמעט מילה גסה.

איזה עזרה אשמח לקבל מאנשי השיווק בקהילה?

חיבור לארגונים המעוניינים להעסיק מתמודדים עם מגבלה נפשית. חיבור לעסקים ואנשים המעוניינים לשתף פעולה, לתרום ולהתנדב.

עושים טוב

עושים טוב: הכירו את עדי ניר מנהלת שיווק הספרייה המרכזית לעיוורים

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם עדי ניר, מנהלת שיווק וקשרי לקוחות בספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות ראייה.

ספר על העמותה ועל הפעילות

הארגון המוביל בתחום הנגשת התרבות והמידע לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה וקריאה. הספריה מנגישה את כלל רבדי התרבות – ספרות ועיתונות, קולנוע וטלוויזיה, תיאטרון ואמנות חזותית, ומעניקה חוויה תרבותית משותפת לעיוור וכבד הראייה עם משפחתו וסביבתו, מעודדת אותו לצאת מביתו, ומאפשרת לו לקחת חלק בשיח התרבותי והחברתי הקיים בישראל.

מה מייחד את העמותה?

הספרייה הינה חדשנית ברמה בינלאומית, בכך שהיא פותחת עולם שלם של תרבות בפני אנשים עם עיוורון ולקות ראייה, ברמה מקצועית גבוהה ביותר, ובכך שנותנת מענה מלא תחת קורת גג אחת – החל מהפקה, דרך מתן שירות לקהל היעד וכלה במתן מידע על אירועים שונים, כולל שיתוף פעולה עם ארגונים מוניציפאליים המזוהים עם האוכלוסייה המקומית, המסייעים למעשה לספריה בהפצת הבשורה התרבותית בכל הארץ.

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?

בפנינו מספר אתגרים שיווקיים –

  1. מיצוב – המשך מיצוב הארגון כגוף חי, צעיר ויוזם, וככזה שכולם רוצים וגאים להיות חלק ממנו, והטמעתו כחלק מהקמת 'המרכז לתרבות מונגשת' – מותג חדש אותו אנו מקימים וממצבים בימים אלה.
  2. חיזוק מותג הספריה ברמה מקומית וגלובלית – בשנים האחרונות התפתחנו מארגון ממוקד שעסק בהנגשת ספרות בלבד, לארגון רחב, המנגיש מגוון רחב של תחומים, וכיום אנו מקימים את המרכז לתרבות מונגשת, הראשון מסוגו בעולם. במישור המקומי, אנו עומדים בפני תחרות – מול עמותות אחרות על ליבם של התורמים, ומול השוק העסקי, שלעתים מתחרה מולנו על פעילות מניבת הכנסה. במישור הגלובלי, אנו פועלים לחיזוק המותג כמוביל טכנולוגית והפקתית ביחס לגופים מקבילים בעולם.
  3. הגדלת המודעות למותג בקרב בעלי עניין שונים
    • צרכנים (מנויים) – חשיפת השירותים שלנו, הניתנים ללא עלות, בפני כל הזקוק לנו אך לא יודע על קיומנו.
    • תורמים – חשיפה לפעילות והכרה בה כהכרחית לשיקום רגשי ולא רק כמותרות ופעילות פנאי, לצורך הגדלת היקף התרומות.
    • שותפים אסטרטגיים ושותפים עסקיים – הרחבת שיתופי פעולה לצורך הגדלת היצע השירותים הניתנים למנויים; הגדלת החשיפה למותג; ויצירת מקורות הכנסה.

הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה

לאורך השנים, זכיתי לגייס שותפים מקצועיים רבים, שהפכו לחברים טובים, ליוו אותנו בהתנדבות מלאה (פרו בונו) ועם הרבה כשרון ונשמה, ועזרו לנו להפוך מגוף ארכאי לגוף צעיר ובועט, המומחה בתחומו. אציג כאן את העיקריים שבהם, ואתנצל בפני כל מי שלא הוזכר, שכן קצרה היריעה מלהכיל את כולם…

כיום אנחנו לקוחות פרו בונו של משרד הפרסום אדלר חומסקי. דוגמא לקמפיין מוצלח במיוחד שעשינו יחד – השקת תחום הנגשת מחזור זמר בישראל לעיוורים וכבדי ראייה, במחזמר "מדגסקר "live עד לפני שנה וחצי, היינו לקוחות פרו בונו של משרד הפרסום פובליסיס ובמשך 5 שנים השקנו מספר רב של קמפיינים, דוגמת "הופכים כל ספר לקול" או מיזם "אבא סיפור" עליו זכינו בפרס effie על המהלך שפתח את לב הציבור לקהל העיוורים.

דיגיטל – משרד הדיגיטל באזז אינטרקטיב מלווה אותנו כל יום, כל היום, ובזכותו הפכנו פעילים, חזקים ובועטים ברשתות החברתיות. ניתן לראות לדוגמא את קמפיין הנגשת האירוויזיון שזכה לחשיפה רבה (כ180 שיתופים ו16 אלף חשיפות).

יח"צרונן עפר ומשרד אפריל יח"צ מלווים אותנו מזה שנים רבות, ויחד הגענו להישגים מרשימים בתקשורת, דוגמת השקת תחום הנגשת תיאטרון במחזמר קזבלן של תאטרון הקאמרי  או השקת תחום ההכשרות המונגשות בתחום כתיבה יוצרת עם בית הספר לכתיבה של אשכול נבו

קמפיין קו קופות לגיוס תרומות – מזה כמה שנים חברת טויז אר אס מאמצת את הספריה, ובכל חודש יוני מתבצע קמפיין ארצי לגיוס תרומות. אחד התשדירים הכי מרגשים שעשינו היה לקמפיין זה.

גיוס מעגלים לעיגול לטובה – לצורך גיוס מעגלים להצטרפות לעיגול לטובה, מידי תקופה אנו מבצעים הגרלות של פרסים, אותם אנו מקבלים בהתנדבות, דוגמת חופשה זוגית מתנת רשת מלונות פתאל או ארוחת טעימות זוגית מתנת מסעדת מחניודה.

מה לא הצלחתי לקדם ?

מציאת חברה עסקית שתסכים לאמץ אותנו לאורך כל השנה, ולאפשר לנו גיוס תרומות בקו קופות – דוגמת "כנפיים של קרמבו" באיקאה או "אלו"ט" ו"על"ה" באל על.

מה הייתי רוצה לקדם?

הגדלת החשיפה לפעילות הספריה והגעה ליותר אנשים הזקוקים לשירותינו כדי לעזור לכמה שיותר אנשים, שנצליח לגרום לכך שכל אירוע תרבות יהיה מונגש לאנשים עיוורון ולקות ראייה וקריאה, ושגופים מקבילים לנו בעולם יבואו ללמוד ולקבל השראה מ"המרכז לתרבות מונגשת" אותו אנו מקימים.

את מי היית רוצה לפגוש ?

שרת התרבות מירי רגב. לא הגיוני שכמשרד האחראי עלינו, אנחנו לא מצליחים להפגש איתה ולהציג לה את כל העבודה שאנו עושים במקום המשרד וללא חקיקה ותקציב מתאימים. לא הגיוני שמשרד התרבות לא משקיע שקל אחד בהנגשה של קולנוע, תאטרון ואמנות חזותית (למען הסדר הטוב, משרד התרבות מממן כמחצית מהתקציב שלנו עבור תחום הספרות בלבד, אך במקביל אציין, שסך התקציב שלנו מאפשר הנגשה של כ10% בלבד מסך החומרים הכתובים המתפרסמים בישראל, כך שגם בתחום זה אנו רחוקים מהאידיאל).

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?

אין כזה דבר שאין עשייה כי אין תקציב, במיוחד היום בעידן הדיגיטל. כשאין כסף אך יש מטרה טובה וראויה, מתגלית היצירתיות, ובעזרת נחישות אפשר למצוא שותפים מקצועיים מדהימים וביחד, ניתן לעשות כמעט הכל. רק זכרו, חשוב לשמור על יחסי אנוש מדהימים ועל זמן תגובה מהיר ומקצועי, בדיוק כמו בשוק העסקי. תזכרו שעובדים אתכם ועבורכם בחינם.

איזה עזרה אשמח לקבל מאנשי השיווק בקהילה?

אודה לכל מי שיעזור בחיבורים עסקיים ומקצועיים שיכולים להביא אותנו למודעות גדולה יותר ולגיוס כספים רב יותר.

המשך קריאה

עושים טוב

עושים טוב: ענת פרידמן-קולס – סמנכ"לית שיווק לקט ישראל

פורסם

ב-

עושים טוב הוא מדור תוכן משלים שמכיר לכם את האנשים שמאחורי מושכות השיווק של העמותות והארגונים הקהילתיים המובילים בישראל וגם רותם את כוחה של הקהילה בכדי לסייע מקצועית לאותם ארגונים – והפעם, היכרות עם ענת פרידמן-קולס, סמנכ"לית שיווק וגיוס משאבים לקט ישראל.

ספרי על העמותה ועל הפעילות
לקט ישראל הינו הארגון היחיד בישראל אשר כל פעילותו הינה הצלת מזון חיוני והעברתו לאלו הזקוקים לו. הארגון הינו בנק המזון הגדול בישראל – שמוביל את תחום הצלת עודפי המזון במדינה. לשם ביצוע המשימה מקיים הארגון מגוון פעילויות להצלת מזון: קטיף בשדות חקלאיים, איסוף תוצרת חקלאית מבתי אריזה, קטיף בשדות לקט ישראל, איסוף עודפי מזון מבושל ממקורות שונים. חלק ניכר מפעילות לקט ישראל מתבצע על ידי מתנדבים.
לקט ישראל הינו ארגון גג לכ-200 עמותות בכל הארץ, ומגיע מדי שבוע לכ-175,000 אנשים עם מזון מזין ובריא.

מה מייחד את העמותה?

הפעילות של לקט ישראל מבוססת על איסוף עודפי מזון ראויים ומזינים. וכך, מעבר ליתרון החברתי – קהילתי, קיים גם יתרון כלכלי, סביבתי.

כלכלי – הפיכת -מזון שערכו אפסי או שלילי – למוצר בעל ערך כלכלי. חברתי – צמצום פערים והקטנת אי השוויון במשק
סביבתי – צמצום פליטות מזהמים, גזי חממה ושימוש במשאבי קרקע ומים.

הפעילות של לקט ישראל  מאופיינת בשמירה על ערכים המלווים את הפעילות ומתווים את דרכה. אחד הערכים החשובים הינה שמירה על מזון בריא ובטוח. לפיכך, פועלת בלקט ישראל מחלקה ייעודית – מחלקת תזונה ובטיחות מזון, המנוהלת בידי תזונאית מוסמכת, וחותרת לשיפור איכות ובטיחות תזונתם של הנתמכים. 100% מהמזון המסופק לנתמכים מוגדר כמזון מזין עם הדגש על פירות וירקות טריים שידוע שידם של הנתמכים אינה משגת וזה המזון הראשון שמוותרים עליהם כשמתנהלים בתקציב דל ומוגבל. במסגרת פעילות המחלקה מקיימים סדנאות, המורכבות מ-4 מפגשים פעילים, בהם "לומדים" המשתתפים כיצד לנצל את המזון שמקבלים, כיצד לאכול בריא עם תקציב מוגבל. הסדנאות מועברות במספר שפות: עברית, ערבית, רוסית ואמהרית על ידי תזונאיות מוסמכות.

מאז הקמתו שם לקט ישראל דגש רב על ערך ההתנדבות, במטרה לקרב את כלל הקהילה לנושאים של הצלת מזון למניעת בזבוז, לרעיון הנתינה, ולערב אותה בעשייה למען אלו הזקוקים לסיוע. בהתאם לגישה זו, מתבסס חלק מפעילותו של הארגון על עבודתם של מתנדבים. מסירותם של אנשים אלה, העובדים ללא שכר או תמורה חומרית אחרת, מאפשרת לארגון להרחיב ללא הרף את פעילותו החשובה, ליזום עוד ועוד פרויקטים, ולהעניק את המיטב לאוכלוסיות חלשות ברחבי המדינה

מה האתגר השיווקי מולו אנחנו מתמודדים בעמותה?

ישנם כמה אתגרים בהם מתמודדת העמותה:
1. בידול, וזכירות המותג. הנסיון לבדל את לקט ישראל מעמותות אחרות ולהדגיש את העובדה שכל הפעילות מבוססת על הצלת מזון. אין ספק שזה פן מעניין אך לא תמיד מרגש ועושה את ה”בוקס בבטן” שמניע לגיוס משאבים/כספים.
2.העלאת נושא הצלת מזון למודעות ולשיח. הנושא נמצא בשיח העולמי, ולאט נכנס גם לשיח בישראל, בזכות הפעילות השיווקית של לקט ישראל ובכלל בשל העניין בנושאי קיימות, עדין רחוקים מבחינת הנעשה בעולם.
3.פעילות מול מקבלי החלטות. בהמשך למטרות מעלה, כדי להביא את הנושא למודעות, ולקדמו ברמה הלאומית נעשות פעולות כדי ליצור עניין בקרב מקבלי החלטות, שרים, חברי כנסת, הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ועוד.
4.גיוס משאבים בקרב תורמים בישראל: פעילות השיווק תומכת ומטרתה לקדם את גיוס הכספים או שווה ערך לכסף (מזון ותוצרת חקלאית) בקרב תורמים פרטיים גדולים, פרטיים קטנים, חברות עסקיות וממשלה.
5.בניית קהל תורמים חדש שהוא שונה מסגמנט קהל התורמים הקיים. פניה לקהל חילוני, צעיר = הדור הבא של התורמים.

ספרי לנו על הישג שיווקי זכור במיוחד בפעילות העמותה
כדי להעלות את נושא אובדן מזון והצלת מזון לשיח. ולאור דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2015, שדן בנושא אובדן המזון והתריע על הבעיה שאין נתונים המעידים על גודל הבעיה, התקבלה בלקט ישראל החלטה לפרסם את הדו"ח לאובדן מזון והצלת מזון.בשנת 2018 פורסם הדו"ח השלישי בשיתוף עם חברת BDO זיו האפט. כל הדו"חות כוללים נתונים על כמויות אובדן מזון בכל שלבי שרשרת האספקה, וכן, חושבו מדדי הצלה: כמה מזון ניתן להציל, מה עלותו, כמה יש להציל בכדי לגשר על פערי אי-הביטחון התזונתי בארץ ומה יהיה הרווח השנתי למשק. בדו"ח נפרשו גם הסיבות לכדאיות הצלת מזון מן הבחינות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות. לבסוף, הוצגו החסמים והמדיניות המומלצת למקבלי ההחלטות שיביאו להפחתת אובדן המזון והגדלת כמות המזון המוצלת בישראל. בכל נה, עם פרסומו זוכה הדו"ח לחשיפה תקשורתית אדירת ממדים וגם חודשים לאחר מכן עוד מדובר בו.

הדו"ח הביא להישג אדיר בכמה ממדים:
1. לראשונה קיימים נתונים מוסמכים ומבוססים שניתן להתייחס אליהם בדיון בנושא.
2. נציגי לקט ישראל ו-BDO זומנו לפגישות עם השרים הרלבנטיים שהתענינו בדו"ח ואף במסקנותיו;
3. הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון, שהוגשה ע"י ח"כים שונים ביוזמת לקט ישראל, עברה בכנסת בקריאה טרומית וכיום מתקדמת לקראת קריאה ראשונה בוועדת עבודה רווחה ובריאות.
4. תודות לדו"ח שר הרווחה ומנכ"ל המשרד החליטו, לראשונה, על הקמתו של צוות בינמשרדי לקידום המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שידון בפתרון לנושא אי הביטחון תזונתי מבוסס על הצלת מזון;
5. הדו"ח מהווה היום מסמך מקצועי עליו מתבססים כל משרדי הממשלה, חברי הכנסת ומובילי הדעה בבואם לדון בנושא חשוב זה. הדו"ח חדר לאקדמיה ונלמד בקורסים בנושא מזון, קיימות וחקלאות, ונתוניו מוצגים בכל כנס מקצועי בנושא

מה לא הצלחת לקדם?
פעילות ננו פילנתרופיה פעילות גיוס משאבים מהציבור הרחב באמצעות רשתות חברתיות וגיוס טאלנטים – סלבס – חבירה לטאלנט שיהיה קשור לאורך זמן,

מה הייתי רוצה לקדם?
מטרת פעילות השיווק בלקט ישראל היא תמיכה בגיוס כספים וכל הפעילות נעשית להשגת מטרה זו: היכרות רחבה יותר של המותג לקט ישראל, שיתופי פעולה שיווקיים שיניבו גיוס משאבים, פעילות גיוס כספים ברשתות החברתיות שתגרום לצמיחה בגיוס כספים מהציבור הרחב, שיתופי פעולה מכונני שיווק וגיוס משאבים.

טיפ למנהל שיווק מתחיל בעמותה?
מההיבט  המקצועי אין שוני בין מנהל שיווק בעמותה לבין מנהל שיווק בחברה עסקית, למעט התקציבים. לכן ולפיכך יש לפעול באופן דומה. להגדיר את מטרת פעילות השיווק של העמותה. להתמקד ולרכז את המאמצים לכיוון המטרה. להכיר את השטח, ללמוד אילו פעילויות הצליחו, אילו לא. להסיק מסקנות וליישמן. והחשוב ביותר. תהליך שיווק מקצועי הוא ריצה לטווח ארוך, אין לצפות לפעילות "זבנג וגמרנו" צריך הרבה אורך רוח וסבלנות.

איזו עזרה אשמח לקבל מעמיתים בתחום?
-סיעור מוחות, וחשיבה לגבי הנושאים שברצוני לקדם
-המלצות על ספקים שונים לקידום פעילות הארגון.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים