עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

ניתוח קמפיין: מזרחי-טפחות – גם זה יעבור // עטרה בילר

פורסם

ב-

"הלכו הבנקאים נשארו כמה סניפים" אומר לנו הקליפ החדש של מזרחי טפחות (משרד הפרסום: ראובני פרידן) שמתאר, על רקע השיר של טונה, איך העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, יהפוך להיסטוריה. הבנק יעלים את הכל, הוא יעלים גם אותך, ממשיך הטקסט לנבא עולם אפוקליפטי מדכא ומונה סניפי בנקים שנסגרו ברחובות העיר תל אביב – רובם ככולם של לאומי ובנק הפועלים כמובן.

השיר המקורי של 'טונה' מדבר גם הוא על דברים שפעם לא יכולנו בלעדיהם כמו רדיו טייפ או משחק אטארי, משחק גיימבוי, ערכת אב"כ, מפזר חום, שפסו מהעולם ובהחלט אנחנו יכולים בלעדיהם. הם 'עברו'.

דברים שאבד עליהם הכלח ונהיו מיותרים, כגון קלגרון או הספר גברים ממאדים נשים מנוגה, צעצוע סלינקי, קלטות מוזיקה וקלטות וידאו, וופל טעמי, צ'יפס ראפלס.

ההוויה הבנקאית שהופכת לנוסטלגיה עצובה

המלים של השיר רצות במקביל ל – one shot על רקע שולחן פורמייקה, שחולף על פני סממני שנות השמונים והתשעים אבל אומרות דברים אחרים "כמו ליאור מילר, סמאנטה פוקס", או "לשים ת'ראש על דיונה"  ועוד כהנה וכהנה, ומציגות לנו בו זמנית את הקלטת של 'אישה יפה', עותק שמן של דפי זהב, ראש דשא ועוד דברים שהיו להיטים ונמוגו. ברוח זו מציג לנו קליפ מזרחי טפחות את ההוויה הבנקאית שתהפוך לנוסטלגיה.

סניפים, בנקאים, טלפונים – כל מה שחיבר אותנו בצורה פשוטה ובלתי אמצעית לבנק שלנו – יתפייד מעל פני האדמה כי את כולנו יזרקו לאפליקציות ולקוד הממוחשב. הדמויות ששרות והסטיילינג נראים כמו אחרי קטסטרופה.

"בן אדם מה הוא צריך – בן אדם שיהיה לו כשצריך?" אומר לנו הטקסט, כשבסוף שואל אותנו דביר:

"גם לך הבנק לקח את הבנק?". כמובן שהclaim של מזרחי טפחות מדבר על קשר אנושי עם אנשים ופתיחה של סניפים חדשים.

הקליפ מפציע על רקע עליית מדרגה מצד הבנקים האחרים שמהבהבים באפליקציות שלהם ומציעים לכולנו חיים קלים להם ייחלנו, בעזרתן.

אני לא באה לשפוט מה נכון יותר, וברור לי שאסור בשום פנים ואופן לוותר על התקשורת האנושית. יחד עם זאת, יתכן שפה ושם בעולם קיימת האפליקציה שמצליחה לתת בראש לתקשורת האנושית. תראו מה קרה לקניונים בעולם. תראו מה קרה למקדולנד'ס. אתה נמצא ליד הסניף ומזמין באפליקציה או על מסך מגע ענק. כי פתאום קל יותר לרכוש שמלה אונליין מאשר למדוד אותה ולמשש את הבד. לך תבין, אבל זה קורה.

אך אם נחזור לבנקאות, פה יש תקרת זכוכית. בחיים לא נאציל הכול לאפליקציה.

יהיה לנו קשה להיפרד מהפן האנושי לחלוטין ולא נצליח לתת לטלפון או לשעון או למה שזה לא יהיה – לנהל לנו את כל הנכסים הפיננסיים.

אי אפשר לשנע את כל הפונקציות לרובוטיקה ממוחשבת, כי יש משתנה אחד שבחיים לא נצליח לוותר עליו הלא הוא משתנה האמפטיה וההקשבה, שהם כאן כדי להישאר לא ייעלמו מחיינו.

ועל זה מדבר מזרחי טפחות.

הטריטוריה של בן אדם שצריך בן אדם כדי להתלבט לגבי הכסף שלו לא תימחה. תשאלו כל עתידן וזה מה שהוא יספר לכם. ככל שהעולם יהיה יותר אוטומטי, יישאר יותר מקום וצורך לשיח הבלתי אמצעי. מזרחי טפחות מבטיח לבסס אותו ולפתח אותו על אף ההתלהבות מהטכנולוגיה.

אני מודה שבהתחלה הייתה לי בעיה עם דביר, אבל כיום, כשהוא משתלב הכי נכון בסצנה והוא בכלל נכנס בשחור לבן לפני שהוא פותח לנו דלת של סניף מזרחי טפחות, אני מאמינה לו.

ולמי שלא מכיר את שיר המקור – נעים תמיד להיזכר – טונה // גם זה יעבור:

עדכונים

FACEIT 2 מיזם ההרתעה החברתית נמשך

פורסם

ב-

#הבושה_עוברת_צד

מיזם ההרתעה החברתית נמשך עם תמונות הנאשמים באונס הקבוצתי באילת על שילוט ברחבי הארץ

 

מיזם FACEIT של יעל ורד ומיכל לוברבום, שיזם תלייה של שלטי חוצות כנגד אביעד משה- הנאשם בתקיפת בת זוגו באלימות חסרת מעצורים, ממשיך ועולה עם קמפיין חדש. תמונות החשודים באונס הקבוצתי האכזרי באילת יתנוססו על גבי שלטי חוצות והפעם נקבע המיקום בהתאם ליסודות הצדק הפואטי – בכל רחבי העיר אילת, כולל גם את אזור מלון הים האדום בו התרחש המעשה. במקביל, לאות סולידריות, עשרות מסכי ענק, בצמתים מרכזים ברחבי הארץ, יעלו מסרי תמיכה בנושא.

המהלך הינו יוזמה פרטית והקמפיין הופק ללא משרד פרסום, ללא סוכנות מדיה וללא חברת הפקה, אלא בעבודה עצמאית של שתי יוזמות הקמפיין. המדיה, המוערכת בשווי מאות אלפי שקלים, הינה בזכות התגייסותן של חברות שילוט למהלך, וכן מכספים שנאספו ממיזם מימון המונים.

לדברי יעל ורד, מיוזמות הקמפיין, בעלת רקע של 15 שנה בתחום השיווק בחברות מובילות: "כל עוד גלגלי הצדק חורקים לאיטם, ובהיעדר ענישה משפטית ראויה, אין לנו ברירה אלא לנקוט בסנקציה חברתית מתבקשת, במסגרת החוק.

חשוב כי האמירה תהיה ברורה ומדויקת: הבושה כבר אינה חלק מנחלתו של הקורבן, אלא עוברת לצד התוקף – הגיע הזמן ש*הוא* יתבייש!

ראוי להבהיר שאין כוונה לרדוף אחרי חשודים רנדומליים ולחרוץ את דינם, אלא לנקוט בדרך זו אך ורק במקרים קיצוניים – כאלו, שכאשר שומעים אותם האדמה רועדת, האוזניים מצטלצלות והלב נשרף. מקרים בהם אנו חשות כי דגל אדום מתנוסס מעליהם ולא ניתן יותר לעבור לסדר היום".

לדברי מיכל לוברבום, מיוזמות הקמפיין, עיתונאית: "מערכת המשפט יכולה להמשיך לדאוג לצנזר, לחוס על המוניטין  ולתת צ'אנס נוסף לחיות אדם. אנחנו, כחברה, נדאג להיות שם כדי לצרוב את פני הרשע, לוודא שהידיים שרוצצו וניסו לרצוח, לעולם לא יתפרנסו ושהם לא יתקבלו בשום מעגל חברתי…"

FACEIT נשען כולו על מימון המונים וסיוע מתורמים. כל מטרתו של המיזם היא לממן שילטי חוצות ומדיות נוספות, סיוע משפטי, פעילויות חברתיות ותמיכה בנפגעות.

פייסבוק –  FACEIT

אינסטגרם – FACEIT

למיזם המימון המונים FACEIT

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: "״תראו אותי״ טאבלט נגיש למבוגרים בקורונה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

לרוב, מזה שנים רבות, המוצר גנרי, ולכן הפרסומת צריכה לעשות פליק פלק ושמיניות באוויר כדי לבנות בידול ולהוביל טריטוריה שתהיה שונה ורעננה בחוויה הצרכנית. קשה לייצר בידול באמצעות המוצר ולכן צריך לספר סיפור ייחודי ולקחת בעלות על עולם תוכן. למשל, בירה. למשל, נתבי אינטרנט. למשל, אופנה. כמעט בלתי אפשרי להפגין יתרון מוצרי וגם אם יש כזה, ידוע שהמתחרים יסגרו את הפינה הזו לפני שנבין מי היה קודם.

במקרה של טאבלט נגיש למבוגרים של מפעל הפיס זה לא ככה.

הגאונות היא בהברקה המוצרית, יותר מכל דבר אחר.

הברקה היא לרוב חיבור בין שני עולמות שלא חשבנו להיפגש.

הטאבלט הנגיש שואב השראה ממוצרי הייטק לפעוטות ומנזקקותם של מבוגרים.

כבר היה לנו שלט רחוק, טלפון, מחשב, משחקים – מעוצבים לפעוטות שצריכים שהכל יהיה פשוט ופיגורטיבי, ללא טקסטים. בלי מלים ארוכות.

באותה מידה כבר היו לנו אינספור ניסיונות לגונן על הסבים והסבתות שמשבר הקורונה גזר עליהם בידוד ונידוי אכזריים.

אותם סבים וסבתות, עד משבר הקורונה, השתמשו בטלפון. גג ווטצפ. אבל הם לא נולדו למציאות הזום והטכנופיליה מהם והלאה. זה לא בשבילם. הם משלימים עם גורל של מידור וגעגועים לילדים ולנכדים.

בדיוק עבורם הומצא הטאבלט הנגיש שגדולתו בפשטותו. הוא עומד בעצמו בלי case. יש לו שני כפתורים גדולים – אחד ירוק ואחד אדום. ומסך ענק ששם המתקשר מופיע עליו באותיות קידוש לבנה. מי צריך יותר מזה?

הפרסומת מדגימה אנשי קשר נפוצים ורלוונטיים כגון ״רופאה ד״ר קטרינה״, ״סמדר עובדת סוציאלית״, ״אלון בני האהוב״, ״עומר הנכד המקסים״.

הפרסומת מדגימה שיחה קבוצתית עם הנכדים, נכדה שמנגנת פסנתר בארבע ידיים עם סבתא, שמנגנת גם, סבא שמבשל ומשוחח בו זמנית עם המשפחה.

השיר ״תראו אותי, אני שמח פתאום, הכל נראה לי יפה היום, כמו חלום, סתם פתאום״ מושר בקולאז׳ של מבוגרים וצאצאיהם, אגב בישול, משחק ונישוק המסך.

לי ברור שהגדלת המסך וצג האותיות, וצמצום הפונקציות (רק שני כפתורים – לענות ולסיים שיחה) הוא פתרון חכם מאין כמותו שזעק שכבר ימציאו אותו.

הכללים הבסיסיים ביותר של יצירתיות שיחקו פה תפקיד – החסרה מחד וגדלה מאידך. הפרסומת עושה הכל לחשוף אותנו לאביזר ולחוויה שהוא מאפשר לקהלים הכפולים – האזרחים הוותיקים ומשפחותיהם.

מפעל הפיס והרשויות המקומיות הרימו את הכפפה הזו.

הטקסט בסוף הקליפ ארוך מהרגיל ומדבר בפשטות וללא סיסמאות, וזה עשה לי צביטה בלב כי ככה בדיוק מדברים לפעוטות. ברור ומפורט, רק שהפעם מדברים למבוגרים. לי זה עשה גם טוב וגם עצוב. תראו מה זה טקסט:

״מפעל הפיס והרשויות המקומיות פועלים למען הפגת הבדידות של אזרחים ותיקים, ורוכשים עבורם אלפי מערכות טאבלט מונגשות המאפשרת קבלת שיחות וידאו בלחיצת כפתור כדי שיוכלו לשמור בקלות על קשר עם המשפחה, עם רופאים, עם השירותים החברתיים״.

הסיסמא שעולה בסוף ״מפעל הפיס הכל חוזר לקהילה״ מזכירה לנו שוב ושוב שמפעל הפיס זה לא רק הגרלה, ולמרות שיש תחרות צפופה על התנדבות והענקה לקהילה, במיוחד עכשיו, והציניות עולה אל על, פה חשתי שההמצאה עצמה והפרסומת המושרת היו במידה מדויקת.

עם הטאבלט המונגש שווה כנראה להיות אזרח ותיק!

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: סימונס המזרן הטוב ביותר בעולם // עטרה בילר

פורסם

ב-

2020

 

1996

 

לזה אני קוראת עצלנות.
העולם יורק דם על הפגנה של חדשנות אבל סימונס ישנים. על מזרוני  Beauty Rest. ישנים שנת יופי.
סימונס יקרים, עימדו לרגע קט על קצות האצבעות ותסתכלו על 25 השנים האחרונות. אתם יודעים, קרו דברים. טכנולוגיה. פוליטיקה. אקלים.

אה, רגע, על הקורונה כנראה קראתם כי הכנסתם אותה ממש בכוח לסרטון האחרון שלכם. סרטון שמשתמש בדובים מלפני 25 שנה, כשהטלוויזיה היתה טרייה ואנחנו היינו צעירים ותמיים וקלים לפיתוי.
נכון, הדובים משתמשים ב alco bear (מצחיק?), קוראים בעיתון ש׳נדבקו 1000 דובים חדשים׳ וחובשים מסכה. אולי זה ייראה לנו אקטואלי. אולי כי אנחנו טיפשים? די ברור שיצאתם ידי חובה.
אולי זה כדי שלא נשים לב שישנתם שנת דב כל כך הרבה שנים וכלום לא העיר אתכם?

האמת? משכנע. גם אני רוצה לישון ככה.
זה בגלל המזרן? אז אם כן, למה שלא תעשו מזה את האייטם?
״ישנים כל כך טוב שלא שמנו לב שקרו כל כך הרבה דברים.  מה קלינטון כבר לא נשיא? קורונה מה?״
אבל במקום להודות באמת, אתם מנסים להיראות מעודכנים ומחוברים לתקופה. רק שזה לא אמין.

אז נכון, דובים לבנים רוקדים על מזרן זה רך ונעים ופרוותי. האסוציאציה ברורה. אפילו יש כלבלבים שמפרסמים נייר טואלט וגם זה כבר לא כל כך חדש אבל התכנסנו פה כדי לדון בכם.
סימונס, ידעתם שלהתקשר בטלפון עם כוכבית זה לא שזה לא אפשרי, אבל זה מה זה פאסה… במיוחד עכשיו, כשלא בדיוק יוצאים מהבית לקניות, כולם למדו להשתמש באינטרנט. אפילו אנשים שעברו את גיל 20 או 30 או אפילו 60 משתמשים באינטרנט כדי לקנות הכל. הקניות ברשת זה כבר עניין של מה בכך, וברוב בתי העסק אפילו הטלפון מפנה אותך לאתר…

מאז ״המרכז הבריאותי של עמינח״ (הזכויות שמורות לעמוס טל שיר שהיה המנכ״ל המיתולוגי של אריאלי) עוד לא הומצא משהו חדש במזרונים מלבד דאחקות כמו דובים קופצים על מיטות או ״מזרן או מזרון – פולירון״? וחבל.
המרכז הבריאותי של עמינח היה הברקה בנוסח אורביט שמוריד את החומציות – סיפוח יתרון פסאודו אורתופדי שאולי קיים בעוד מזרנים – לטובת המותג עמינח. המהלך לפחות ביטא נסיון לפנות לאינטליגנציה של הצרכן ולא רק לעקרון העונג.
מאז לא שמענו משהו מבריק על מזרנים וחבל, אנחנו מבלים עליהם מחצית מחיינו.

אז אולי זה היה מדיר שינה מעיניכם, לפצח את נרטיב סימונס ולוותר על המחשבה ש״המזרן הטוב בעולם״ יעשה משהו למישהו, או על שידור חוזר עם דובים לבנים, אבל היי, אחרי לילה ללא שינה תמיד אפשר להתכרבל על ביוטי רסט של סימונס.

אה, ועוד משהו, אולי זה אפילו קצת לא פוליטיקלי -קורקט, אבל דובי הכותב הלבנים מצויים בסכנת הכחדה אכזרית עם התחממות כדור הארץ והנמסות הקרחונים, אז לא נעים אבל אפילו זה קרה בזמן שישנתם. ולכן אולי לא כדאי להעיר נמרים ולהשתמש בדובים?

במלים מאד פשוטות, התאכזבתי מההזדמנויות הרבות והמעניינות שסימונס היה יכול לעשות בהן שימוש כמותג כוח רלוונטי במיוחד לתקופת סגר ארוכה, בה באמת הבית הופך יותר משמעותי מאי פעם, והשינה חשובה לבריאות, שכבר לא תוכל יותר להיות מובנת מאליה.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

 

המשך קריאה

קמפיינים

פרויקט להעלאת המודעות להנחיות הקורונה בקרב צעירים ובני נוער

פורסם

ב-

במסגרת שיתוף הפעולה בין נשיאות המעסיקים והעסקים יחד עם מנהל מגן ישראל פרופ' רוני גמזו וטיקטוק ישראל חובר שיר וקליפ שיופצו לערוצי הטלוויזיה והרשתות החברתיות, בו ישתתפו כוכבים רבים כמו איתי לוי, אגם בוחבוט, אנה זק, קווין רובין ועוד.
הקליפ מורכב כולו מסרטוני טיקטוק קצרים. מאז עליית הקמפיין נרשמו כ-1,900,000 צפיות במהלך 24 השעות הראשונות בלבד.

 

על מנת להמשיך ולתפקד בשגרה עם הקורונה ולהימנע מסגר שלישי שימיט חורבן על המשק, נשיאות המעסיקים והעסקים בראשות ד"ר רון תומר, ארגון הגג הגדול ביותר של המעסיקים בישראל, החליטה בשיתוף עם תעשיידע, "מגן ישראל" בראשות פרופ' רוני גמזו (פרויקטור הקורונה), וטיקטוק ישראל לצאת בקמפיין לאומי לאימוץ כללי ההתנהגות בקורונה, כדרך לחזרה לחיי שגרה. הקמפיין פונה לילדים ובעזרת כוכבים כמו אנה זק ואגם בוחבוט, הוא מעודד אותם לחבוש מסכה, לשמור על ריחוק חברתי ולהקפיד על כללי ההיגיינה.

במסגרת הקמפיין חובר שיר אותו כתבו, הלחינו והפיקו הצמד "דולי ופן" באמצעות חברת התוכן Peach. השיר צפוי לצאת לכל תחנות הרדיו בארץ, לצד קליפ מושקע בשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם טיקטוק ישראל, בו ישתתפו הזמרים איתי לוי, אנה זק, אגם בוחבוט וקווין רובין. עמותת תעשיידע תפעיל סדנאות מקוונות בבתי הספר בנושא.

תמונות: יוסי מויאל

 

ההחלטה לפנות לצעירים התקבלה בעקבות הצלחה של פעולות דומות בארץ ובעולם, דוגמת הקמפיין לשמירה על פרחי הבר, חגירת חגורות ברכב ועוד. קמפיינים אלה הביאו לשינוי התנהגות בעקבות לחץ של ילדים על הסביבה ואימוץ דרכי התנהלות ראויות. על כן הקמפיין בהשתתפות כוכבי הנוער יפעל בעיקר ברשתות החברתיות ובטלוויזיה ויפגוש את הצעירים במקומות החשיפה שלהם.

נשיאות המעסיקים והעסקים בראשות ד"ר רון תומר, כוללת את התאחדות התעשיינים בראשותו של ד"ר תומר, איגוד לשכות המסחר בראשות עו"ד אוריאל לין, התאחדות חקלאי ישראל בראשות אבשלום (אבו) וילן ואת לשכת רואי החשבון בראשות רו"ח איריס שטרק. הנשיאות מייצגת חברות המעסיקות כ-80% מהעובדים במגזר הפרטי.

יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "הסגר השני הוא כישלון של כולם. בשעה שנדרשת הובלה ציבורית, דוגמא אישית ומנהיגות, המעסיקים לוקחים את האחריות ופונים לציבור כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה ולהימנע מסגרים נוספים שללא שינוי דרסטי בהתנהלות, בהחלט יגיעו. מטרתנו היא להבטיח את איתנות
המשק והמגזר העסקי, למען הציבור והדורות הבאים שעלויות הסגר האדירות יגולגלו אליהם".


המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020