עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

ניתוח קמפיין: מזרחי-טפחות – גם זה יעבור // עטרה בילר

פורסם

ב-

"הלכו הבנקאים נשארו כמה סניפים" אומר לנו הקליפ החדש של מזרחי טפחות (משרד הפרסום: ראובני פרידן) שמתאר, על רקע השיר של טונה, איך העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, יהפוך להיסטוריה. הבנק יעלים את הכל, הוא יעלים גם אותך, ממשיך הטקסט לנבא עולם אפוקליפטי מדכא ומונה סניפי בנקים שנסגרו ברחובות העיר תל אביב – רובם ככולם של לאומי ובנק הפועלים כמובן.

השיר המקורי של 'טונה' מדבר גם הוא על דברים שפעם לא יכולנו בלעדיהם כמו רדיו טייפ או משחק אטארי, משחק גיימבוי, ערכת אב"כ, מפזר חום, שפסו מהעולם ובהחלט אנחנו יכולים בלעדיהם. הם 'עברו'.

דברים שאבד עליהם הכלח ונהיו מיותרים, כגון קלגרון או הספר גברים ממאדים נשים מנוגה, צעצוע סלינקי, קלטות מוזיקה וקלטות וידאו, וופל טעמי, צ'יפס ראפלס.

ההוויה הבנקאית שהופכת לנוסטלגיה עצובה

המלים של השיר רצות במקביל ל – one shot על רקע שולחן פורמייקה, שחולף על פני סממני שנות השמונים והתשעים אבל אומרות דברים אחרים "כמו ליאור מילר, סמאנטה פוקס", או "לשים ת'ראש על דיונה"  ועוד כהנה וכהנה, ומציגות לנו בו זמנית את הקלטת של 'אישה יפה', עותק שמן של דפי זהב, ראש דשא ועוד דברים שהיו להיטים ונמוגו. ברוח זו מציג לנו קליפ מזרחי טפחות את ההוויה הבנקאית שתהפוך לנוסטלגיה.

סניפים, בנקאים, טלפונים – כל מה שחיבר אותנו בצורה פשוטה ובלתי אמצעית לבנק שלנו – יתפייד מעל פני האדמה כי את כולנו יזרקו לאפליקציות ולקוד הממוחשב. הדמויות ששרות והסטיילינג נראים כמו אחרי קטסטרופה.

"בן אדם מה הוא צריך – בן אדם שיהיה לו כשצריך?" אומר לנו הטקסט, כשבסוף שואל אותנו דביר:

"גם לך הבנק לקח את הבנק?". כמובן שהclaim של מזרחי טפחות מדבר על קשר אנושי עם אנשים ופתיחה של סניפים חדשים.

הקליפ מפציע על רקע עליית מדרגה מצד הבנקים האחרים שמהבהבים באפליקציות שלהם ומציעים לכולנו חיים קלים להם ייחלנו, בעזרתן.

אני לא באה לשפוט מה נכון יותר, וברור לי שאסור בשום פנים ואופן לוותר על התקשורת האנושית. יחד עם זאת, יתכן שפה ושם בעולם קיימת האפליקציה שמצליחה לתת בראש לתקשורת האנושית. תראו מה קרה לקניונים בעולם. תראו מה קרה למקדולנד'ס. אתה נמצא ליד הסניף ומזמין באפליקציה או על מסך מגע ענק. כי פתאום קל יותר לרכוש שמלה אונליין מאשר למדוד אותה ולמשש את הבד. לך תבין, אבל זה קורה.

אך אם נחזור לבנקאות, פה יש תקרת זכוכית. בחיים לא נאציל הכול לאפליקציה.

יהיה לנו קשה להיפרד מהפן האנושי לחלוטין ולא נצליח לתת לטלפון או לשעון או למה שזה לא יהיה – לנהל לנו את כל הנכסים הפיננסיים.

אי אפשר לשנע את כל הפונקציות לרובוטיקה ממוחשבת, כי יש משתנה אחד שבחיים לא נצליח לוותר עליו הלא הוא משתנה האמפטיה וההקשבה, שהם כאן כדי להישאר לא ייעלמו מחיינו.

ועל זה מדבר מזרחי טפחות.

הטריטוריה של בן אדם שצריך בן אדם כדי להתלבט לגבי הכסף שלו לא תימחה. תשאלו כל עתידן וזה מה שהוא יספר לכם. ככל שהעולם יהיה יותר אוטומטי, יישאר יותר מקום וצורך לשיח הבלתי אמצעי. מזרחי טפחות מבטיח לבסס אותו ולפתח אותו על אף ההתלהבות מהטכנולוגיה.

אני מודה שבהתחלה הייתה לי בעיה עם דביר, אבל כיום, כשהוא משתלב הכי נכון בסצנה והוא בכלל נכנס בשחור לבן לפני שהוא פותח לנו דלת של סניף מזרחי טפחות, אני מאמינה לו.

ולמי שלא מכיר את שיר המקור – נעים תמיד להיזכר – טונה // גם זה יעבור:

קמפיינים

קמפיין Real Time Marketing ברדיו – יד2

פורסם

ב-

מאיה ורטהיימר, הפרזנטורית של YAD2, תגיש תשדירי רדיו שייכתבו בזמן אמת ע"י צוות הקריאיטיב של ראובני פרידן ויתייחסו לידיעות הטריות ביותר שישודרו בחדשות. הפעילות הפרסומית הייחודית החלה ביום ראשון (ה-30.12) ותמשך לאורך כל השבוע, מרדיו תל אביב FM 102, בזמן שיאי ההאזנה בתחנה. התשדירים יתחברו לקמפיין הפרסומי של יד2, תחת המסר "טירוף מה שקורה פה", ויציגו עסקאות חמות בעולמות הנדל"ן, הרכב ומוצרי היד השנייה.

לדוגמה, אם ידווחו בחדשות על עומסי תנועה כבדים, ורטהיימר תעשה "טייק אוף" על הידיעה החדשותית ותציע עסקאות מהאתר על אופנועים שחוסכים את העמידה בפקקים. אם החדשות יכללו דיווח על מתיחות ביטחונית, הפרסומת שאחריהן תציע דירות עם ממ"ד בפרויקטים חדשים ביד2. מטרת הקמפיין היא לחשוף את הקהל הישראלי לכמות ולמגוון הענק של המודעות שעולות מדי שעה באתר יד2, ולהפוך את הכניסה באתר ממבוססת לספונטנית וקבועה, כחלק משגרת הגלישה היומיומית.

גל עופרים, סמנכ"ל שיווק יד2: "לראשונה בישראל תשודר פרסומת לייב אשר תמחיש ותקשר את החדשות לאקשן שקורה באתר יד2. ביחד עם ראובני פרידן החלטנו להציג זאת בקמפיין, ולעודד אנשים לחפש הזדמנויות באתר באופן קבוע".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו ת"א FM 102: "מדובר במהלך מסקרן התואם את אסטרטגיית אימוץ החדשנות ברדיו ת"א בכל התחומים, החל משידורי דיגיטל מתקדמים וכלה במהלכי פרסום חדשניים".

ניב חורש, מנכ"ל משותף בראובני פרידן: "מאחל לכל חבריי בעולם הפרסום לקוחות יצירתיים וחדשניים כמו יד2, ושותפי מדיה חזקים וחכמים כמו רדיו תל אביב FM 102".

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אתם Pepper או לא? // עטרה בילר

פורסם

ב-

הקמפיין החדש של Pepper, הבנק הדיגיטלי מבית בנק לאומי (משרד פרסום: McCann) שעדיין לא החליט אם הוא בנק או לא – נראה טוב. זה לא נראה כל כך רע. זה אפילו נראה טוב. שחור לבן מעלה כל קליפ מדרגה והופך אותו ליותר מתוחכם. פה ושם נגיעות של וורוד כדי לבודד את צבעי המותג  – גם בסדר. אפילו הקצב והראפ או ה spoken word או איך שקוראים לזה – עשוי ממש טוב.

הבעיה שלי – הקריאטיב של פפר עולה על האסטרטגיה. במלים אחרות – פפר נולד בחטא והוא ממשיך להיות נאמן לאותם כשלים.

הפרסומת מעלה על נס את ההבדל בין אנשים דיגיטליים ללא דיגיטליים ומקבילה בין החלוקה הזו לבין החלוקה שקיימת בין לקוחות ללא לקוחות של פפר. ההשוואה לא מעניינת ובעיקר לא יכולה להיות משויכת דווקא לפפר.

מציאות דו-מימדית: חיים בשחור לבן או בוורוד

אנשים דיגיטליים חוסכים זמן ולכן לוקחים את החיים בסטלבט. אנשים שהם לא דיגיטליים – עומדים בתור, אנשים דיגיטליים עושים סלפי (עם סמארטפון וורוד) בעוד שאנשים לא דיגיטליים עובדים עם מחשבון כיס. אה, ואין להם וורוד בשום מקום בפריים. כמובן שהדיגיטליים הם פפר והלא דיגיטליים מוגדרים כ'לא פפר'.

"למה הוא פפר לגמרי ברור/ לומד, ממלצר זה הסיפור/ מסיים ת'משמרת בשתיים שלש/ עולה מול בנקאי מסדר את העו"ש". וגם – "לשלם על עמלות נראה לך סביר/ אולי גם נתחיל לשלם על אוויר?" – באמת יופי של קופי.

אבל אנחנו ממשיכים לראות השוואות לא מספיק מרגשות. אנחנו נחשפים לכן – פפרים שחיים אונליין, אוזניות לראשם, עושים סנאפצ'ט כלבלבים, ולעומתם – לא – פפרים שמתעסקים עם שטרות כסף בכספומט, קוראים עיתון מנייר, עוצרים טקסי עם היד, מחכים לתכנית טלוויזיה בתזמון האמתי שלה, מדפדפים באלבום תמונות יפני עם תמונות אמתיות או בקיצור – לא עברו לאינטרנט.

הלא-פפרים נכנעים לחיים הפיזיים המסורבלים, אלא שלצערי הקליפ הזה איחר את הרכבת שיצאה לדרך לפני משהו כמו 25 שנה. או אז כשהתחילו הבנקים הישירים להציע לנו שירות שמדלג על התור, שאינו תלוי בזמן, שמשחרר את הלקוח מתלות בשעות פתיחה, מחיפוש חניה – לטובת ביצוע פעולות בזמן ובמקום שמתאים לו – אז היה ראוי להתעלף מהקליפ המאד חינני הזה. אגב, "לאחר את הרכבת" זה גם ביטוי מהבוידם, שלא לדבר על המילה בוידם…

נכון – עוד לא הייתה אינטרנט ולא היו סמארטפונים בזמנו, אבל כבר אז אפשר היה להשוות את הקדמה לימי הביניים ולייצר קונטרסט. כבר לפני 20 שנה אלבום יפני או לחכות לתכנית טלוויזיה בימי שני היה של זקנים שלא רוצים להתקדם.

בחרו בפתרון הקל

ההשוואה של פפר עם אייקונים מימי קדם היא לצערי הפתרון הקל. בריחה מהתמודדות.

אני מצפה מבנק לאומי לפצח את האתגר המתבקש, הלא הוא לתקוע מרפק אמתי בצלעות שאר הבנקים, ולמסור בידי הצעירים יתרון שהוא מעבר למגניבות, ולהפניית הגב לסבא וסבתא שלהם.

לא די בלהיות מדליק וצעיר, ולא די בלהיכנס לבנק אונליין לניהול העו"ש כדי להוות הצדקה מספקת לעקור מהבנק שלי ולעבור לבנק אונליין.

הקליפ מצהיר על עשרות אלפים שעברו לפפר. אני לא ישבתי עם "קאונטר" ואני לא יודעת מהם היקפי הפעילות האמתיים. אבל ברור לי שאין בנק שלא מצליח לתת פייט לעיתון מנייר, למישהו שלא יודע להקליט תכנית טלוויזיה ולמי שעדיין מדביק תמונות באלבום…

כן פפר, לא פפר, אבל מה עם הצעת הערך?

השאלה למה אני, צעיר או צעירה בן 18 עד 30, נגיד, צריך או צריכה לעבור לפפר לא קיבלה לדעתי בדל של מענה.

התשובה חייבת לבוא לא מהצמדת הצעת הערך לפונקציונליות, ולא מקישוט הפונקציונליות בסממני לייפסטייל, אופנתיות וסגנון.

פפר חייב לתת מענה למהות ערכית ולהיות חלק ממשהו יותר גדול, גורף ומשמעותי, שמניע את הסגמנט בלאו הכי לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהשמיע את קולו.

 

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים