עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אופירה אסייג ל HOT מובייל // עטרה בילר

פורסם

ב-

 

אתחיל בחדשות הטובות שאני נאלצת להודות בהן על אף טעמי האישי ועל אף הניתוח המשתלח שתיכף אשחרר מקולמוסי ומדעתי.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

אין ספק קל שבקלים שאופירה אסייג היא משאב כלכלי אלקטרי ומגנטי. מדמות שנויה במחלוקת באופירה וברקו היא פרצה למסך בפאנל של הזמר במסכה, ולמרות שהיא חולקת את הפאנל עם רבים וטובים וותיקים ומוכשרים ממנה, עבור אופירה הפאנל צר מלהכיל אותה והאחרים הם, עבורה, רק זמרי הרקע. ועם ישראל אוהב אנשים שמאוהבים בעצמם, ומבחינה מסחרית זה מתורגם לכסף רב.

אבל הבטחתי להביא בשורה אחת טובה ותראו, אפילו זה לא מצליח לי…

אז הנה זה – אין לי ספק שהפרסומת להוט מובייל  5G שאופירה מקדמת יחד עם התרנגול והכריש מ׳הזמר במסכה׳ עושה נפשות הן כפרסומת והן כהצעת ערך מסחרית. הזמר במסכה היא תכנית סופר – סופר פופולארית והיא אחת ממנופי הרווח המשמעותיים של ערוץ 12 בתקופה הנוכחית. לזכותה של הפרסומת נאמר שהשיח מי מסתתר מאחורי התחפושות ירד מזמן מהמרקע אל עבר הרשתות החברתיות, והפטנט הבסיסי והנפלא הזה – לזהות אדם שמתחבא מאחורי תחפושת – כנראה תמיד עבד ותמיד יעבוד עלינו. על הבסיס האורגני והאוניברסלי הזה נבנה הפורמט של התכנית, והתפקיד של הפאנליסטים, כמו בכל ריאליטי מחולל רייטינג, הוא להבליט את הרגשות הפרימיטיביים והקמאיים שלנו. כמובן שהם עושים זאת במסווה של מקצוענות ומומחיות. אבל המשימה היא לחדד את המתח ולהגזים את התעתוע שהזמר במסכה מתעתע בנו.

שכבה מעניינת נוספת שהתכנית מציעה היא ההבחנה הברורה בין מי שהוא ׳זמר׳ למי שאינו זמר ורק שר יפה. האבחנה הזו שמגיעה אלינו בעיקר דרך סטטיק וצדי צרפתי מרגשת אותי ומשדרגת בעיני את מעמדם של זמרים אמתיים אל מול כל מי שחושב שהוא זמר כי הוא ״רק שר יפה״. הפן הזה עושה נפשות למקצוע הזמר/ זמרת, ואנחנו יודעים שכל שדרוג שווה בסופו של דבר, שוב, כסף.

אבל נחזור לפרסומת.

לא היה משהו דומה ונפלא לא מזמן עם גל גדות? אנחנו מבדילים בין חוק החמש של גל לבין הוט מובייל 5G של אופירה? זה אותו דבר? זה דומה? זה שונה? כבר סיכמנו שאנחנו לא מבינים בנתבים וראוטרים ורשת מובייל ורשת אינטרנט ווויי פיי.

הכל דומה, ומעניק לנו את האפשרות להיכנס 473,876 פעמים ביום לפייסבוק, אינסטוש, טיק טוק וספוטיפיי, ולחרוך את הווטצפ האלמותי.

לנו לא אכפת באמת מה זה עד שזה נופל או נתקע, ולכן למדתם שצריך לזרות חול בעינינו ולהגיד לנו דברים כללים כמו ״נתב B״ או ״חוק החמש״ או עוד ועוד משפטי – פיגומים זמניים שיאפשרו לכם למכור לנו ״כי זה טוב״. מבחינתנו זה מצדיק את הטרחה ואת המחיר. אבל בחיים לא ממש נבין מה זה. העיקר שיש לנו כזה.

אופירה והתרנגול והכריש שהם כולם, כמובן, אופירה, בעצם צוחקים על אופירה שהעולם שלה מלא בהרבה מאד אופירה.

בעולם של אופירה כולם זה היא, או למענה ובשבילה. אופירה היא יציר כפיו של ההמון. קלסתרון או אוואטר של כל הישראלים באשר הם. היא נראית ונשמעת כמו החלקה יפאנית והזרקת בוטוקס ששולחת קלישאות נוסח ״אני מתתתה!״ לחלל האוויר (יותר נכון לחלל הסייבר) שזה סיכום מתמטי של מה שההמונים עושים ואיך שהם נראים ונשמעים.

אולי זה מצחיק כמה אנשים שמתים על ה sound bites ועל חוסר הגבולות הלכאורה אינפנטילי שלה. אני את אופירה לא אוהבת אפילו לא לרגע קט. זה נכון שפה ושם היא זורקת הגיג אינטלגנטי אבל עצם העובדה שהוא מפתיע ומרגש, רק חושף את העובדה שלא ציפינו לו…

הנוכחות שלה על המסך מטרידה אותי כי אני לא באמת מקבלת תמורה הולמת וראויה עבור הנרקיסיזם המוצהר שלה.

מה שאני כן מקבלת, אגב, מקרן פלס ומירי מסיקה שגם הן דיוות שאוהבות צומי.

אבל לפחות הן מביאות ערך ונותנות בראש. מירי וקרן מצליחות, למרות ההתמכרות שלהן לספייס אינסופי, להפתיע אותי וגורמות לי לחשוב על דברים שלא הייתי יכולה לחשוב בעצמי. אופירה היא הרבה אוויר חם שמזמן מעתיק מעצמו את מה שאמרו לו שאנשים אוהבים.

הפרסומת עם הכריש והתרנגול לא רק מבאסת אותי, זה גם נותן לי הצצה לא נעימה לתעשיית הטלוויזיה. כל הפרסומות שמשתמשות קלות במוטיב המסכה (שפיטה לטרמינל איקס למשל) לא מגיעות לקרקעית הנשייה כמו אופירה להוט.

הוט חמישה ג׳י מובייל מקריבה אסטרטגיה טובה תמורת סלב -לרגע בתכנית עתירת רייטינג.

אז נכון, ופתחתי בזה, שזה בטח פצצת מודעוּת בלתי נעזרת, אבל בעיני זה מזיק להוט, לזמר במסכה ולקשת 12.

העדפתי את גל גדות שמביאה איכות ורמה ובעיקר קונספט.

ואם שקלתי ולו לרגע לעבור מיס להוט, נזכרתי למה לא.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

קמפיינים

ניתוח קמפיין לוטו עם עמיר בניון // עטרה בילר

פורסם

ב-

 

 

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

על משקל מילות השיר הרומנטי והרציני ׳ניצחת איתי הכל׳, יושב עמיר בניון על ענף של עץ בליל ירח, ושר, באותה מידה של פאתוס, שיר שעושה צחוק טוטאלי מהשיר המקורי.
״מזל״ שר בניון וישר אתה יודע שזה הולך להיות מצחיק ״שאין חלב״ הוא ממשיך. ״מזל שהתעקשת ולא ירדת בעצמך ואת ברוך סינגר׳ת״ שר בניון ברגש וכאב כאילו שבתוך תוכו הוא שומע עדיין את המלים המקוריות על התמסרותו למי ש׳מלטפת את מיתרי אהבתה׳. ההיא מ׳רזי צניעותה׳…. אלא שלא. המלים החדשות לא קשורות לשיר המקורי והן מגלגלות סיפור אחר.

בניון הוא ׳מקהלה מספרת׳ או יותר נכון מקהלה שרה. במקביל לשירו אנחנו רואים את הסיפור עצמו קורה כפי שקרה.
נגמר החלב והאישה ״מסנג׳רת״ את בעלה לרדת לקנות חלב באישון ליל. החנות סגורה והיא מדובבת אותו להמשיך למכולת. ההיא בטרומפלדור.
אין לו אומץ להמרות את פיה ובזכות החלב שנגמר, החנות הסגורה והצייתנות שלו, הוא מוצא את עצמו על מפתנה של בקתת מפעל הפיס שנקרית על דרכו.
הגיבור שלנו מתפתה למלא לוטו וזוכה בפרס הענק. 32 מליון ש״ח. ״בזכות סנג׳ור קטן – מיליונר יש לנו כאן״ זועק בניון בעוצמה ומוסיף: ״כי לא היה – חלב״.
הלוטו, שתמיד מחפש זוויות חדשות לפרס הגדול, יגע ומצא.

פרס הכסף שמשנה חיים יכול לספר הרבה סוגים של סיפורים ובלבד שלא להתמקד אך ורק בכסף עצמו אלא בנרטיב סביב מה שהוא מחולל. האסטרטגיה הקודמת, ״הצדק הפואטי״ ליוותה את הלוטו שנים רבות, שם הציג הלוטו לראווה את נקמת הזוכים בנושיהם ובמי שעשה להם חיים קשים. הדיירים שרוכשים את הדירה השכורה מבעל הבית שהתעמר בהם. הצעירה שנוקמת בבעל המוסך שמנצל את תמימותה וגוזל ממנה כספים ללא רחם. ועוד ועוד.

המשימה של הלוטו היא תמיד להסיח את הדעת מהדימוי הנובורישי של פרס הכסף הגדול ולהציג את הזכייה מכיוון מוסרי. הפעם בוחר הלוטו ׳לצלם׳ את הפרס הגדול מכיוון חדש, הלא הוא כיוון המקריות הבלתי סבירה והקלושה. הייתי מכנה את הקונספט החדש: ״הבלתי סביר בעליל״. הלוטו חודר לחייהם של הזוכים האמתיים ועושה rewind ל׳רגע לפני׳ ובכך הוא מסמן את הכרוניקה של המקריות.

הראשון שבסדרת הסיפורים, שכנראה כולם יהיו אותנטיים, מספר סיפור ׳דומינו׳ בו החלב שנגמר במקרר, יחד עם אישה שמבקשת מבעלה לרדת לקנות חלב, מפיל את הקובייה הראשונה שמפילה את כל השאר. שרשרת הנסיבות המקריות ממשיכה כשהחנות הראשונה סגורה וכשדוכן הלוטו ממוקם בדרך למכולת. והשאר ידוע. המזל שיחק.

השיר של בניון הוא שכבה קומית נוספת שמזכירה לנו שהחיים מצחיקים ושאסור לקחת אותם ברצינות, כי מה שקורה לנו בפועל כנראה לא ממש קשור לתכניות שלנו, ולפעמים הוא קורה לנו כנגד כל הסיכויים. בניון מחרב בשירו פרה קדושה בכך שהוא הופך שיר כואב ועמוק לשטות גמורה ומצחיקה. ואני שואלת – מה זה למלא לוטו במקום לציית לאשתך, אם לא להרוג פרה קדושה? הסיכון לחטוף צרחות כנראה משתלם והלוטו לא רק מתעד אלא גם מזמין אותנו להצטרף למי שמאמין שהעיקר איננו צפוי.

ממתינה לשמוע איך הופכים עוד שיר לשיר לוטו. מהמרת על ׳טיפת מזל׳ ועל ׳כמה טוב שבאת הביתה׳ אותם קל להמיר לשיר זכייה מקרית בהחלט בלוטו. מה שבטוח – אני דרוכה וממתינה להיחשף לתעתועי הגורל ויד המקרה.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין Exchange Ramat Gan של חברת אזורים ומגדל ביטוח // עטרה בילר

פורסם

ב-

על רקע טייק של השיר Views של נגה ארז, אנחנו רואים את ארז עם הלהקה שלה יורדים במדרגות ומסתובבים במבנה (המסומלץ) של Exchange בבורסה של רמת גן.
קבלו את השיר אם עוד לא ביקרתם בסצנה של ארז:

הקליפ המקורי משלב בין עליה מאד תחרותית והישרדותית של אנשים, בתוכם ארז, במדרגות, לבין מושג הנוף שלבסוף ארז, המנצחת במרוץ המדרגות, זוכה בכולו.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

היא כובשת את גג המגדל ומשאירה את המפסידים מאחוריה, מנוצחים ומוכרעים בחדר המדרגות. השיר מדבר על כך שאנשים קונים ׳נופים׳ ויחד עם זה הם לא אוהבים להפסיד אלא להילחם כדי לנצח. ארז היא הדבר הכי לוהט שסוחף את המיליניאלז ומקפיד להשאיר מחוץ לזירה את מי שנולד מוקדם מדי.

ואיך זה קשור לאקסצ׳יינג׳ רמת גן?

הפרויקט עומד לשנות את פניה של הבורסה ליהלומים של רמת גן שהרוויחה ביושר את תדמיתה המסחרית והזולה גם יחד, שלא לומר מפוקפקת לפרקים. הבורסה מתגנדרת מזה כמעט עשור ומחליפה ישן בחדש אבל ממשיכה להיות הדבר הכי רחוק ממגורי אדם. כדי להכניס disruption רציני ולשנות את פניה, ואפילו לעבור לגור בתוכה, צריך נרטיב שיודע להגיש את הדבר הבא על מגש הדבר הקיים.

נוגה ארז, שלוקחת את Views לפרסומת ומשחזרת את ההליכה במדרגות (הפעם הם יורדים) ואת השיטוט בבניין עד הגיעה אל הנוף, מעבירה ערכים אורבניים, חייתיים, מפויחים ובעיקר קוסמופוליטיים מאד. לחיות בבניין באמצע הבורסה זה לטפס במדרגות ולדחוף את כל מי שלפניי, בדרכי אל הנוף האבסולוטי.

המלים המקוריות של Views ננטשות לטובת טקסט שנכתב במיוחד לטובת  exchange. זהו טקסט שמתיישב על השם ועל המהפכה שהנכס מחולל בסביבתו. Ladies, fellas Don’t you wanna be the change? מתחיל השיר.

השינוי איננו פשע. Ex change my state of mind וגם Tell’em there’s a change of plan I switch off my suit and tie.

בסגנון הנגה ארזי יש לנו מחווה למושג השינוי בכל אספקט אפשרי. שינוי גישה, שינוי הסביבה, שינוי השקפת העולם ושינוי שממתין מאחורי הפינה.

במלים פשוטות – זה לא סתם Exchange. זהו שינוי גורף שכדאי לא להחטיא.

״כל אחד מצוי במשימה, חייב להשאיר חותם״ אומרת לנו ארז והיא מציעה לנו להישען לאחור sit back, enjoy the ride וליהנות מהדרך.

המגדלים המעוצבים למשעי שמזכירים לי את בנייני ה׳תכשיט׳ של זהאה חדיד, יינטעו בלב המסחר והעבר האפל והדעות הקדומות, ויעזו, בחוצפתם, לשנות את כללי המשחק. Change במלוא מובן המילה.

אנחנו מקבלים כמה שניות של נעורים נירגנים ומרדניים, אווירה ״בליידראנרית״ לא מתנחמדת והרבה חושך ואורות, כי כשאתה צעיר ואמביציוזי, אתה יצור לילי. הבחירה לצלם את הקליפ בלילה ולהתלבש על הנוף בצורה לא קלישאית אלא מרירה – עוקצנית היא בחירה נכונה.

אז קרוב לוודאי שאנשים יותר מבוגרים מנגה ארז ולהקתה יצליחו להרשות לעצמם לרכוש נכס ב exchange, אבל המיצוב הצעיר והבועט ייחרט בהם לתמיד והשם – ׳חליפין׳ (שכבר אמרנו שהוא מכיל גם את המילה change כערך ליבה) מתכתב עם סביבת הבורסה שבמקום להתכחש לה – מחבק אותה והופך אותה לשלו.

אז למרות שאין פה ״עלילה״ קלאסית של פרסומת, ולמרות שאין פה פואנטה סיפורית, יש פה אריזה מתוחכמת של מיצוב נדל״ן שהיה מצוי בסיכון להיתפס כ׳עוד מגדל׳ משעמם באזור מאתגר, ואמירה אמיצה על שינוי – ראש הכרחי.

מעכשיו – הוא מונח על סדר היום של השוק ובמרכז תשומת הלב של הקונה הבא.

את הקמפיין, מוביל משרד הפרסום BRAVE, בבעלות אריאל ברנסון.

בונוס – מילות השיר Views למיטיבי לכת_(במדרגות):

 

People buy views, I know it's old news
But also bad news for everybody
People buy views, I know it's old news
But I got bad news for everybody
Holy water is no juice, but I know us Jews
We don't like to lose to anybody
People buy views but I don't buy views
Don't turn on my fuse and watch your back
And watch your back, I'll break your neck
I pop a can of Ironlak
And paint you black your name in black
The list I'm keeping, over packed
The others keep the numbers fake
And cut the ranks, so
Everyday I'm low until I blow (Blow, ooh)
Digging hell like call me Dasha Snow (Snow, ooh)
Money let the puppets run the show (Show, ooh)
Under radar calling me Jane Doe (Ooh)
Andale, my B, we have to go (Ooh)
See ya later, underrated, still it's me LMAO (Ooh)
At the gate of…

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

קמפיינים

דביר בנדק עם ישראל אהרוני בקמפיין חדש של מזרחי טפחות לפיקדון תות

פורסם

ב-

דביר בנדק עם אהרוני במסע המופלא לגילוי יתרונות התות

 

בנק מזרחי טפחות יוצא בקמפיין לקידום פיקדון "תות", פיקדון חדש בסדרת "פיקדונות פרי השעה" של הבנק. מי שנבחר להוביל את הקמפיין, לצד הפרזנטור דביר בנדק הוא השף ישראל אהרוני. פיקדון תות הינו פיקדון המיועד ללקוחות כל הבנקים. הפיקדון מבטיח אופטימיזציה בין  שני מסלולים (מדד וריבית) ובכל שנה הוא זמין ללקוח במסלול שהרוויח הכי הרבה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

בקמפיין, שצולם בחלקו בשדה תותים, יוצא דביר עם אהרוני לגלות את יתרונות התות ומוביל אותו למקצוענית סוזי טובי מנהלת לקוחות בחדר העסקאות של הבנק.

לדברי דינה נבות, סמנכ"לית השיווק בבנק מזרחי טפחות: “פיקדון תות הוא עוד מוצר בלעדי וחדשני של מזרחי טפחות שעונה על צרכי הציבור ומציע להם פתרון ייחודי, גם נזילות בכל שנה וגם הבטחה למסלול ריווחי מבין מדד וריבית. הציבור בישראל מחפש פתרונות לתקופת המשבר ואי הוודאות ומזרחי טפחות ממשיכים לספק כאלו.

 הקמפיין בהפקתו של משרד הפרסום של הבנק ראובני פרידן IPG ייעלה הערב בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל.

 

 

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אמישראגז קונטרול פלוס // עטרה בילר

פורסם

ב-

 

זוהי בהחלט לא הפעם הראשונה שסלב מחזיק על הכתפיים שלו את המותג. ונאמר בצניעות שזוהי גם לא הפעם הראשונה, בהמעטה, ששיר ישן עובר מטמורפוזה שמתאימה אותו לנושא הפרסומת.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!

ובהמשך לפעם שאינה ראשונה, שייקה מהגשש מלווה את אמישראגז מזה זמן בלתי מבוטל, וקשה מאד לומר שיש פה בשורה לאומה או פריצת דרך מבחינה פרסומית.

וכל זה כדי לומר שהפרסומת החדשה לאמישראגז ,למרות כל הנאמר, מצליחה להפתיע.

השיר ׳יום יום חג׳ של הגשש החיוור הוא קאלט ישראלי. יש לי יום יום חג הפך משפט נרדף להוויה של מי שמוצא סיבה לשמוח תמיד או, שוב בשפת הגששים, הוא ׳בלתי בכיא׳.

המלים המאד בסיסיות ופשוטות מתלבשות על השיר ללא שום מאמץ. ״פתאום נגמר הגז שבכיריים״ שר לנו שייקה שלא נדלקת לו הלהבה תחת הסיר. ״נאכל מרק מופשר מהמקפיא״.

הבעיה השכיחה מונחת על השולחן: נגמר הגז ושכחנו להזמין. מה נאכל?

על השיש מרקדת דמות רובוט שגם אותה נדמה לנו שראינו פעמים רבות אלא שהלהבה שיוצאת לו מכפות רגליו היא אותה להבת הגז שיש לנו בבית ועליה אנחנו מבשלים. ״אצלנו בכוכב זה אוטומטי״ שר לנו הרובוט בקול ילדותי אגב ריצוד וגלגול, ומוסיף, כשהוא מדפדף בצג, ׳בלון מזמין בלון׳ ושייקה משלים: ׳זה גאוני׳.

שלוש שורות שמקפלות בקלילות את החידוש של חברת הגז, והגדרה חסרת מאמץ: בלון מזמין בלון.

אני, אגב, הייתי שומרת על השם הזה. לא צריך קונטרול פלוס (שם מנופח). מספיק ׳בלון מזמין בלון׳. חינני ומדויק.

אמישראגז מצטרפת לזירה הדיגיטלית ועוזבת בכך את עולם ה low tech.

השניים פוצחים בשירת ׳יש לי יום יום גז, יש לי גז יום יום׳ ובמקום ״הללויה״ מסכם לנו שייקה ״אמישראגז!״.  כי כשבלון מזמין בלון – זו התוצאה. הללויה. כלומר אמיזראגז.

אייקון ה Wi-Fi הוא חלק משם השירות. רואים שני בלוני גז. הבלון הקיים מתריע על כך שהגז עומד להיגמר ובלון חדש ״יוצא לקראתך״ כדי שלא תישאר בלי גז.

אמישראגז מחליטה לעלות מדרגה בדיוק במקום שכואב לצרכן. זה לא הגז וזה לא המחיר. זו ההפוגה בין בלון לבלון.

החיים דוחקים לקרן זווית את הסידורים. אנחנו מוכרעים בידי הבירוקרטיה והפרוצדורה של כל מה שמסביב להזמנת בלון גז.

העידן הנוכחי הוא עידן של התגברות על כשלי האופליין באמצעות האונליין, והמעט שאפשר לעשות כדי להקל על הצרכן – זה בדיוק אמישראגז ייצרו רצף כדי לאפשר לצרכן לחוות חוויה seamless כי בעולמנו העדכני אסור שתהיינה מהמורות.

את הרצף הזה אפשר לקבל גם באמישראגז שהחליטה לעלות אונליין. אז אולי הגז לא יגיע דרך האינטרנט אבל הרצף ישמור שלא נצטרך לאכול מרק מהמקפיא. השינוי קטן אבל דרמטי בתועלת הצרכנית.

רובוט שמגיע מכוכב שבו הכל אוטומטי הוא בהחלט סמל לזירה החדשה שאמישראגז החליטה להוביל.

אני סמוכה ובטוחה שאפשר יהיה לבצע עוד פעולות אונליין, וכי בכך בונה החברה את יתרונה התחרותי בעולם החדש שבו אם אתה לא ברשת, אתה לא קיים.

פעם מספיק שהיה לך אתר. כיום אתה חייב לאפשר לצרכן לבצע פעולות באמצעותו. להזמין, לרכוש, לשלם, לתאם.

זה המעט שנותר לאמישראגז לעשות אשר טרם עשתה לפני כן, ויפה שעה אחת קודם.

העיקר שלא יהיה לנו מה שקוראים לו  A Nokia Moment. והמבין יבין.. זה שירות מעולם אחר מודיע לנו שייקה והרובוט מבסוט כי זו מולדתו. העולם האחר.

אני בעד שייקה והרובוט. מי חשב שנאהב גז.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

בלאק פריידי ונובי גוד בערוץ 9!
המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020