ניתוח קמפיין: טאץ׳ חולת ניקיון אילנית לוי // עטרה בילר

 

אין כמו הומור עצמי ודווקא במקום פחות צפוי.

אמנם אנחנו מכירים היטב את אילנית לוי שהיא שומרת על רצף חשיפה מולנו מאז שהייתה מלכת יופי. אמנם אנחנו מכירים את השנינות וההומור שלה, אך הפרסומת הקצרה לטאץ׳ מצליחה לייצר ׳תרכיז אילנית לוי׳. הפרסומת מוציאה מאילנית בכמה את סיפור חייה הסלבריטאים, רק שהיא מספרת אותו במהופך.

בכמה שורות היא מסכמת את כל מה שאנחנו יודעים על אילנית לוי, שזה די הרבה. הבחורה עשתה דרך ואנחנו, בעקבותיה, בתפקיד קהל מתלהב ואוהד וצוחק.

אבל כדי להגיע לפואנטה – ״פשוט חולת ניקיון״ היא מרימה לנו להנחתה ומספרת לנו שזה ״לא בגלל ש…״ ושם היא מונה את מסלול הסלב שעשתה. זה לא בגלל שום דבר אחר מלבד זה שהיא חולת ניקיון. לא דוגמנית, ולא מלכת יופי, ולא אשתו של, ולא אימא של וכן הלאה. ואנחנו יודעים שהיא כן…

אנחנו מתבוננים ביפהפיה שמנקה את הבית, מבריקה משטחים, מנקה אבק ושוטפת רצפה וחווים מה שנקרא disruption. היא מאופרת ונראית כל דבר מלבד אישה שמנקה את הבית. אבל הוידאו סובל הכל ולטובת הפרסומת זה מה שהיא עושה. אם תרצו, יש פה קצה קצהו של gaslighting. תעתוע. והיא משקרת לנו שקר כפול.

אילנית לוי שאינה דוגמנית ומלכת יופי ואשתו של וכן הלאה שזה שקר ראשון, מנקה את הבית שזה שקר שני.

אנחנו אוהבים את זה כי הכל נעשה ברוח טובה וברור שמדובר בבדיה שמשרתת את ההומור העצמי. זה שהיא חולת ניקיון זה הדבר האמין הראשון שהיא אומרת לנו על עצמה וכשתשומת הלב שלנו במלואה, אנחנו מקבלים את המוצר. לא בלי ׳ויש׳ של נוצת אבק.

עוד דטרגנט בנוף ארצנו שרוב הסיכויים שנתעלם ממנו ולא נצליח גם לא בעינויים לזכור אותו, להטמיע אותו, להעדיף אותו ולרכוש אותו. אז זהו שכן. מניפולציה לגיטימית ומוצלחת.

רק שאחרי הקליפ בא לי לעשות פן ולהתאפר יותר מאשר לשטוף את הרצפה. ניחא. אולי אפגוש אותו בסופר והוא ימצא את דרכו לעגלת הקניות שלי…אהבתי וצחקתי וראיתי שוב. שזה הכי חשוב.

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.