עקבו אחרינו ברשת

ארגז כלים לתוכניות עבודה

הצ'טבוט הפנימי שלי // טל חן

פורסם

ב-

צ'טבוטים חיים עדיין בתווך שבין גימיקים, לבין תחליפים גרועים עד בינוניים לנציגי שירות. עם זאת רבים מאיתנו כבר מיישמים את השימוש בהם בערוצי השירות והשיווק שלנו ונותנים להם את ההזדמנות לייצג את המותג שלנו בצורה דיגיטלית-אוטומטית. אנו מקווים ליצר על ידי כך יותר זמינות, מענה מיידי והגדלת היכולת שלנו להעניק שירות וסוגים שונים של חווית לקוח.

כתבתי כאן בעבר על הצורך להדגיש דווקא את הטרנספורמציה האנושית. להיות בני אדם בעולם של רובוטים. אבל בה בעת, עולים מספר רב של שימושים בבוטים אשר כבר לא מחליפים רק את בני האדם שסביבנו, אלא תופסים את המקום של הקול הפנימי – של המצפון שלנו.

האפליקציות האלה מזכירות לי לעיתים את אותן דמויות מתוך הסרט "הקול בראש" אלה שאחראיות על תחומים שונים באישיות שלנו ומנהלות ביניהן דיאלוג. קחו למשל את הצ'טבוט JOY – אפליקציה פשוטה ששמה לעצמה מטרה להפוך את החיים שלנו ליותר מאושרים ושמחים. היא מנסה לשאול מה שלומנו לאורך היום, להכניס את התחושות שלנו לפרופורציות  ולתת לנו טיפים והשראה.

אחת הדוגמאות החביבות שנתקלתי בהן היא myliver. "הכבד שלי". זהו צ'טבוט שנועד לסייע לכולנו למתן את הרגלי השתייה שלנו. הוא נשען על התובנה שכולנו נוהגים להבטיח לעצמנו לאחר כל hang over שזו הפעם האחרונה שאנו שותים כל כך הרבה, אבל שוכחים את ההבטחה הזו כבר באותו הלילה. Myliver מצליח להיות החבר התורן שלא שותה, זה שבודק כמה השתוללנו ומרגיע אותנו בחברות – מזכיר לנו את החמרמורת ואת ההבטחות שהבטחנו ומצליח לעשות לנו קואוצ'ינג להפחתת כמות האלכוהול שאנחנו שותים.

ישנן עוד הרבה דוגמאות כאלה של צ'טבוטים שממנים את עצמם להיות הקול הפנימי שלנו – אטלס עוזר לנו לעמוד ביעדי הכושר הגופני שלנו. פורקסי עוקב אחרי השיחות שלנו בשביל לנסות לזהות את הרגלי האכילה. ויש אפילו את אינסומובוט שמזכיר לנו לצבור את שעות השינה שלנו וגם יכול לעזור לנו להירדם עם טיפים נכונים וסיפור לפני השינה.

כמובן שהבוטים האלו עשויים להיות "אינטליגנטים" יותר ויותר. הם מאמצים שפה טבעית, זיהוי קולי ויכולים להשתלב בחיים שלנו באופן הדוק וכמעט בלתי נפרד. הם כמובן מציעים אינספור הזדמנויות למותגים שרוצים להציע ערך מוסף ללקוחות. כזה שהוא הרבה מעבר לשירות – יש כאן brand utilities עם חוויית לקוח אישית, הזדמנות להכיר טוב יותר את הלקוחות ולהיות שם בשבילם במקומות חשובים ורגישים.

אבל האם אנו באמת מוכנים להכניס את הטכנולוגיה לתוך המקום הכי אינטימי שקיים? השיח הפנימי שאנו מנהלים עם עצמנו? כנראה שהדטרמיניזם הטכנולוגי יוביל אותנו לשם. לא יזיק לנו לעצור, לנהל שיחה פנימית עם עצמנו – ולחשוב מה אנחנו באמת רוצים לקבל מטכנולוגיה כזו – כמנהלי שיווק וכמשתמשים.

הכותב הוא מנהל שותף ב TYPE – אסטרטגיה ושיווק, המתמחה בתכנון והוצאה לפועל של תוכניות שיווק.

ארגז כלים לתוכניות עבודה

צעדים ראשונים בפיתוח עסקי – איך מתחילים? // אסף מרציאנו

פורסם

ב-

אילוסטרציה: PixaBay
חברות רבות קמות ונופלות על יכולת הצמיחה שלהן. לכל עסק יש אחוז נטישה טבעי (ראו ערך טבלאות הגיוס והנטישה של חברות הסלולר כל רבעון), חברה שתצליח לצמוח בקצב מהיר יותר, עם ניהול נכון, צפויה להצליח יותר מאשר חברה שלא תשקיע מאמצים בתחום. להלן מס' טיפים על תהליך פיתוח עיסקי, בלי מילים מפוצצות, בלי קלישאות, כל שלב מוביל לבא אחריו, ואם האיפיון נכון – סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.
על מנת לבדל את עצמיכם ולתת את הפיתרון הכולל ללקוח של המוצר או השירות שלך אפשר לפעול בכמה דרכים:
 1. איתור הזדמנויות חדשות – רישמו ביומן פגישה מסודרת באופן קבוע שתעסוק בפיתוח החברה, כניסה לשווקים חדשים, יכולת פיתוח שירות או מוצרים חדשים, כל דבר שיכול להצמיח את העסק במעלה הסולם. לדוגמא: חברות המזון שמייצרות באופן סיסמטי מעדני חלב חדשים, רוטב חדש לפסטה, עיצובי רהיטים חדשים, ועוד.
2. שיתופי פעולה – אין כמו המשפט הידוע: "אם אתה רוצה להגיע מהר יותר, רוץ לבד. אם אתה רוצה להגיע רחוק יותר, רוצו ביחד". בידקו אם ישנם שיתופי פעולה עם חברות מעולם התוכן שלך שיכולים להזניק את העסק קדימה. שיתופי פעולה בין עולמות תוכן זהים (קבלנים, יועצי משכנתא, עו"ד, מתווכים, וכו'), שיתופי פעולה בין קולגות בתחום (חברה שעוסקת רק בבניית אתרים ולא בקידומם), ועוד. ככל שערך המוסף יהיה גדול יותר ללקוח, שיתוף הפעולה יהיה מוצלח יותר.
3. הכירו את עולם התוכן שלכם והמתחרים – יש להיות מעודכנים תמיד בחידושים הטכנולוגיים והשיווקיים בתחום, לעקוב אחר מתחרים וקולגות על מנת לא להישאר מאחור ולשמור את עצמיכם ואת החברה רלוונטיים.
4. יש לראות האם למוצר יש מנוע צמיחה נוסף – האם לפתח את המוצר בצורה/צבע/גודל שונה? האם יש להגיע לקהל יעד רחוק יותר? פיתוח בשפה נוספת? שירות בשעות לא שגרתיות? חשיבה מחוץ לקופסה ותעוזה בכיוונים נוספים יכולה למקסם את רווחי החברה באופן משמעותי.
ונניח ואני רוצה להשיק מוצר חדש או שירות חדש לחברה, מה צריכים להיות צעדיי בשפה פשוטה צעד אחר צעד?
1. ראשית, דע מי קהל היעד שלך – יש לך מוצר או שירות להציע? אם תדע לאפיין במדוייק מיהו קהל היעד שהעסק מכוון אליו, בנית את ראש החץ של פירמידת השיווק. כל צורך מחפש פיתרון, המטרה היא להיות הפיתרון המועדף והראשון בקטגוריה לבעיה אצל הצרכן הפוטנציאלי.
2. מהם ערוצי המדיה שקהל היעד שלך נמצא – האם זהו קהל מקצועי? (נמצא לדוגמא במגזינים של אדריכלים), האם הקהל מבוגר או צעיר? (רשתות חברתיות או לרוב עיתונות מסורתית), האם קהל היעד נמצא בעיקר בדרכים? (נהגי משאיות, נהגי מונית – פרסום ברדיו), ועוד. ע"פ קהל היעד של המוצר מצא את הערוץ שבו הוא נמצא.
3. למד את ערוצי הפרסום החזקים בקטגוריה – אם בחרתם לפרסם בעיתון, בדיגיטל, ברדיו או בטלוויזיה, היפגשו וקבלו הצעות מחיר מהמדיות העיקריות בכל תחום על מנת שתדעו לזהות עיסקה טובה. ידע זה כוח בכל זמן ובכל מקום.
4. תכנון והתאמה לתקציב השיווק והפרסום – אין חוקים יבשים בשיווק, גם הגדולים ביותר פועלים על פי ניסוי וטעיה. דעו מתי נכון לעסק שלכם לפרסם בכדי לנסות לחזות ולמקסם את סיכויי ההצלחה. לדוגמא: פרסום לפני החגים (תקופת צריכה מוגברת), פרסום לפי עונות השנה (האם המוצר קייצי או חורפי), פרסום לפי אירועים ומועדים (לפני תחילת שנת הלימודים) וכו'.
5. פרסום ואנליזת הנתונים – כלל אצבע =צריך לזכור: אין פרסום בלי ניתוח נתוני כל קמפיין וקמפיין. לאחר או אף במהלכו של כל קמפיין, נתחו את הדאטה, כמות לידים, פגישות, סגירות. מיהו קהל היעד שנחשף לפרסום, מהן הסיבות להצלחה או אי-הצלחה של הקמפיין ואופטימיזציה יומית/ שבועית של מהלך הקמפיין. כך רבים הסיכויים שכל פרוייקט פרסומי שבא אחריו יהיה מוצלח יותר מקודמו.
אוקיי, עד כאן בתיאוריה, אבל מה עושים בפועל? מעבר לפרסום הרגיל איך יוצרים קשר לשיתופי פעולה מוצלחים?
* ראשית, עשו טבלת ערכים ובה איזה ערך אתם רוצים לקבל ואיזה ערך אתם יכולים להציע לקולגה או לעסק נוסף בתמורה לעבודה משותפת.
* צרו קשר טלפוני, הציגו את עצמכם בקצרה ועניינו את הצד השני בתובנות שהוא יכול לקבל בעקבות פגישה משותפת. בטלפון מד הסבלנות קצר ואם לא עניינתם תוך מס' שניות השיחה תהיה קשה יותר ומסורבלת לביצוע.
* כל עסק רוצה לחבור לעסק גדול יותר שיזניק אותו במעלה הסולם. לפגישה הגיעו עם דוגמאות והישגים מעבודתכם בכדי לאתגר את הצד השני ולגרום לו להיות הגורם המעוניין יותר בחיבור העיסקי.
 * ישנם מגוון אופציות לשיתוף רווחים בשת"פ יחד – אפשר להעביר עמלה מסויימת על הפניית לקוח, אפשר לעבוד כגורם מתווך מול הלקוח, אפשר להיות מתוגמלים בריטיינר חודשי כל עוד הלקוח פעיל, ועוד.
* חשוב לזכור – השם שלכם קשור כעת עם חברה נוספת. כמו שלא תהיו רוצים להיות מזוהים עם חברה שלילית, בעלת חוות דעת ומוניטין רעים, ביחרו היטב את החברות שאתם רוצים להיות מתוקשרים ומזוהים עימן.
טיפ לסיום –
צרו נוהל לבצע פגישות סיעור מוחות תקופתיות בחברה. יכול להיות שמילה או רעיון של עובד יפתחו כיוון וראייה חדשים שיכולים לתרום רבות לעסק הרבה יותר מאשר עוד עשרות שעות עבודה רגילות בפן הנוכחי. כך אתם גם מחשיבים ומשתפים את העובדים באסטרטגיה של החברה וגם מקבלים מוחות עדכניים שמכירים את העבודה מהשטח.
"הצלחה היא מתכון, אם יש לך את כל הרכבים, אתה תצליח, מאוד פשוט" – בריאן טרייסי.
כותב המאמר הינו מנכ"ל משותף 'רהב מדיה' – חברת המדיה והדיגיטל של רני רהב
המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

ארגז כלים לתוכניות השיווק: 10 תובנות מכנס Dmexco // יניב סבן

פורסם

ב-

בזמן שביליתם ונחתם בחגים, יניב סבן ביקר בכנס בגרמניה בשם DMEXCO כנס תעשיית הדיגיטל והמרטק מהגדולים בעולם וחזר עם תובנות במיוחד עבור קהילת מנהלי שיווק מצייצים. 

מניח שרבים מכם לא שמעו עליה, מאחר והיסטורית מדובר בתערוכה של תעשיית האד-טק (טכנולוגיות פרסום), בשנים האחרונות התערוכה הזו תופסת כיוון קצת אחר והופכת לתערוכה וכנס בנושאי מרטק (טכנולוגיות שיווק), ובה יש למעלה מ-1,000 מציגים (דוכנים זה שם "מעליב" למה שרואים שם) ולצד התערוכה על 19 במות יש 550 דוברים משעה תשע וחצי בבוקר ועד שש בערב במשך יומיים.

עם שובי מהתערוכה ריכזתי במיוחד עבורכם מנהלי שיווק מצייצים 10 תובנות שחזרתי איתן וחשבתי ששווה לחלוק עם קהילת השיווק לקראת תכנון ובניית תוכנית העבודה השיווקיות ל-2019:

1. סמנכ"ל השיווק החדש חייב לעסוק בטכנולוגיה וביזנס כדי "לנצח" על תזמורת השינוי בארגון. כך גם מנהל שיווק שרוצה להצעיד את הארגון שלו קדימה ולטפס במעלה סולם הדרגות.

2. טרנספורציה דיגיטלית הוא ביטוי מטעה. בסוף, כשמנקים, מדובר בטרנספורמציה לאנשים בארגון. איזו טרנספורמציה? לעולם המשתנה של היום. ארגונים שישכילו לגייס עובדים או להעביר את העובדים שלהם ל"מוד" של גמישות מחשבתית, שינוי מתמיד, אילו הארגונים שיהיו מוכנים לעשות עסקים בעולם של ימינו. העובדים חייבים להיות יותר סקרנים ומובילי השינוי חייבים להיות הבכירים ביותר בארגון.

איך ארגונים מתמודדים עם עובדים שעשו במשך שנים עבודה מסוימת, ובעידן החדש העבודה הזו צריכה להיעשות בצורה אחרת איך משנים להם את התפיסה? איך רותמים את העובדים לשינוי? קשה, תהליך לא פשוט ולא קצר אבל תהליך שארגונים חייבים להעביר את העובדים שלהם.

איך מקדמים טרנספורמציה דיגיטלית?

  • משקיעים Always on בהכשרה ולמידה.
  • משקיעים בלימוד הטכנולוגיות.
  • מחנכים לגמישות ו"כשלונות מהירים" (לא עובד, לעצור מהר ולעשות חדש). ולעבודה בספרינטים (מהירות).
  • ויוצרים שותפויות. לקיצור דרך.

3. עידן הדיגיטל הוא עידן של אמיצים. צריך לדעת לקבל החלטות. מהירות. לעיתים לבד. לקחת סיכונים לפעמים גדולים. מורכב, כי אם זה מצליח כולם ימחאו כפיים. אם ייכשל, הכישלון יידבוק בי.

אז ההמלצה שלי לזה להיות אמיצים. האומץ משתלם. וגם לבחור בשותפים אמיצים שלא מפחדים להציע הצעות אמיצות יש שיאמרו בינוניות/מטורפות ועוד כל מיני כינויים.

4. קריאיטיב – צריך אקוסיסטם חדש אצל הלקוח או במשרד הפרסום כדי לייצר קריאייטיב בעולם של דאטה. בעבר היה תהליך מסודר של יצירת קריאייטיב. כיום ייצור הקריאייטיב שונה, לדוגמה: פתאום מגלים איזה סגמנט שמגיב טוב חייבים לייצר לו מיקרו קריאייטיב שמתאים לו. ומהר. אנשי הקריאייטיב חייבים ללמוד להגיב מהר כמו שהדאטה והאינסייטים מגיעים מהר. אבל הדגש הוא לא לוותר על קריאיטיב.

5. כל עולם קצירת הביקושים (last click) מתחיל לקבל קרדיט נמוך יותר בתהליך ההמרה. ככל שמתחילים למדוד אטרביושן ומה תרם להמרה מבינים שפלטפורמות אחרות (וידאו, דיספליי, משפיענים) תורמות יותר. כך שמי שרוצה לקצור ביקושים חייב לזרוע כדי ליצר אותם (מי אמר קריאייטיב?).

6. מדיה פרוגרמטית – ראיתי איך מערכת אוטומציה אחת שמנהלת בצורה אוטומטית קמפיינים בגוגל ופייסבוק משנה פתאום ארגון. צוותים שלמים צריכים להשתנות מלתפעל מערכת ל"לתת ראש" ושכל עם אינסייטים מעניינים. בקיצור, תשכחו מניהול ותפעול מדיה. תתמקדו באסטרטגיה.

7. עקרון המוביל הוא עקרון ה- GET STUFF DONE, כלומר, ההצלחה היא ביישום הרעיון/המשימה ולא במחשבה עליה.

8. משפיעניםהעברת מסר ע"י משפיענים עמוקה יותר מעבודה פרסום רגילה גם אם היא פרוגרמטית עם דאטה. כיום יש מגוון רחב של פלטפורמות לאיתור משפיענים רלוונטיים לעסק שלי ולמדידה של הפעילות מולם. המגמה היא מיקרו משפיענים. כלומר, גיוס של 20 משפיענים שלכל אחד מהם 3,000 עוקבים במקום משפיען של 60,000 עוקבים. למה? אמינות בראש ובראשונה. ובנוסף, פיזור סיכונים, עלויות ועוד.

9. בעולם ה-E-COMMERCE יש מחשבה שאי אפשר למכור מוצרים מורכבים. יש שינוי מגמה, אבל הדרך היא להמציא מחדש את עולם הריטייל. לדוגמה: בשילוח. מי שקונה נניח מכונת קפה פרימיום יקבל אותה הבייתה בשילוח של שליח מקצועי שיסביר על המכונה יעזור בהפעלה הראשונה ואולי גם יתן שוקולד לטעימה הראשונה. וכך, עם קצת אנושיות מאחורי הדיגיטציה אפשר גם למכור מוצרים מורכבים. לדוגמה, טלויזיות חכמות ואפילו רכבים..

10. ותובנה אחרונה לסיכום – מה ההשלכות של השינויים בעולם החדש על תפקיד סמנכ"ל השיווק?

סמנכ"ל השיווק של לוריאל גרמניה, פיליפ מרקמן אמר שתפקידו המרכזי הוא: בולשיט פילטר…כלומר, לדאוג למה שיעשה טוב לצרכן. ופחות להתעסק בכל היצף הדעות. הכישלונות ביישום השינוי בארגונים בא בגלל שכל רגע יש משהו חדש. כן, סמנכ"ל השיווק החדש חייב להבין בטכנולוגיה ואפילו להוביל אותה בארגון אבל הכי חשוב זה העמקת ההיכרות עם הלקוחות.

איך? יש להם (ללוריאל) כבר כמה פלטפורמות איקומרס שהם מנהלים וכך צוברים דאטה.

כששאלו אותו האם הם הולכים להיות ריטיילר? הוא צחק…אז אי אפשר באמת לדעת לאן הולכות חברות מוצרי הצריכה אפשר רק לנחש…

אחד התחומים המעניינים שהוא עוסק בהם כיום הוא AR. כלומר, כלים דיגיטליים שיאפשרו ללקוחות לוריאל לראות בצורה דיגיטלית איך ייראו אחרי שיקנו את המוצרים (נניח צבע לשיער) הם אפילו רכשו חברה קנדית שעושה את זה והם בדרך להטמעה שלה כולל על פלטפורמות כמו פייסבוק.

לסיכום, הבטחתי 10 תובנות וקיימתי, אבל לא דיברנו על מהפכת ה-VOICE שהולכת לשנות סדרי עולם וגם עליה דיברו רבות, על עולם המוסיקה המשתנה (ספוטיפיי), משרדי הפרסום שמשנים את פניהם (אחת מ-19 הבמות הייתה מיועדת אך ורק לזה), שווה לבקר בשנה הבאה. יש כבר תאריך (והפעם זה לא הורס את ראש שנה..).

בהצלחה לכולם ב-2019!

יניב סבן – Saban Digital Marketing

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים