עלמה זק היא תקועה הרשקו. תקועה זה שם כמו, נניח, שתולה או ראומה – שם עם צליל של פעם, שם לגיטימי בישראל. אלא שישראל הלגיטימית תקועה עם הרגלים שחלקם לא נבדקו ולא נוערו מזה זמן רב. חלקם טובים – כי כמו שנאמר – אם זה לא מקולקל למה לתקן? אך חלקם הרגלים רעים שקשה לנו לשחרר כי נעים וחמים לנו באזור הנוחות.
תקועה הרשקו היא כזו. מצד אחד היא כולה רעש וצלצולים, הכרזות והצהרות. מצד שני היא שמרנית טיחו. אבל רק אנחנו מבינים שהיא שמרנית כי היא, באוברול המוגזם שלה ובחגורת הנמר משוכנעת שהיא המציאה את הטרנדיות. לך תסביר לה שהיא מאחור, במאסף של השיירה.
אז סנו למדה וגילתה שכנראה יש טייס אוטומטי שמשתמש בנוזל שטיפת כלים כלשהו (בלי לנקוב שמות) שהפך לסוג של סטטוס קוו. או כפי שאמרנו – אוטומטי. משהו שלא פתחתנו לדיון כבר שנים. התרגלנו להוריד מהמדף את הנוזל הזה ואנחנו כנראה מחפשים את הריגושים שלנו במקומות אחרים. אצל תקועה זה ברור – הריגוש שלה מגיע מלהתלבש פרובוקטיבי, להתאפר עד אבדן חושים ולהתנסח כמו גרסא חדשנית של 'לימור' ("גרנו בקפיפה" ; "כל יום בא כלב") או כמו שעטנז מושלם של הטורטלית יחד עם אחותו של ראש העיר 'רמת הוד' – מארץ נהדרת.
תקועה הרשקו לועגת לחדשנות לא כי החדשנות טועה אלא כי היא מפחדת משינויים "מה, אני שפנפנת ניסויים?". היא שואלת מה בדיוק תעשה עם היד הפנויה שהמשאבה של ספארק תאפשר – "תשב בחיבוק יד? "היא לא מודעת לכך כי היא מאמינה שהיא מובילה של דעת קהל. תקועה מתנהגת כאילו שהיא influencer אבל היא תקועה. כשמה כן היא.
כאשר מציעים לה את הספארק היא לא צריכה אותו. לא תודה. בקליפים קודמים היא מסרבת לנסות את הספארק ומעידה כי "יש לי מצקות בידיים".
הטעויות שהיא עושה בעברית מביכות כי היא מתאמצת להשתמש בביטויים יומרניים. זה מצחיק וממקם אותה בדיוק במקום הנכון מבחינת הנרטיב של ספארק – אנשים שחושבים שהם מתקדמים אך תוקעים מאחור הם האנשים שלא יקנו את ספארק. האסטרטגיה עובדת על הזדהות שלילית – אנחנו לא רוצים להיות אלה שתקועים מאחור, ואם אתם חושבים שאתם לא כאלה – אין שום סיבה שלא להתקדם לספארק.
ספארק ממצבת את עצמה כ'התקדמות' וזוהי אמירה אגרסיבית אם כי הולמת נוכח המטרה – לקרוא תגר על ההרגל הרווח ולנפץ אותו סופסוף לטובת המותג החדש.
אז קדימה – עכשיו עם המשאבה – תתקדמו כבר.
