זר לא יבין זאת ולמעשה זה כל הקטע. והקטע הוא שרק אצלנו, בשפתנו, בארצנו – אפשר להבין את זה. זה הסוד שלנו וזה גם סוד הקסם שלנו. אנחנו עם של מטורפים. שטותניקים, שמוכנים לפעמים לקחת סיכונים מיותרים בשביל הצחוקים. אז בגולדסטאר החליטו לעשות סדר: עם החבר'ה שלנו מותר. עם אנשים אחרים – לא. ולמה זה מצחיק? כי חלק מהגמלוניות הצברית שלנו גורמת לנו לחצות את הגבולות, להתלוצץ במקומות הלא נכונים עם האנשים הלא נכונים. בקיצור – להיות קצת פאתטיים. אבל זה גם מה שמצחיק בנו.
בקמפיין החדש של גולדסטאר רואים את הגיבור שלנו מריץ דאחקות עם האנשים הלא נכונים בסיטואציות הלא נכונות. עם המרצה באוניברסיטה במעמד של הרצאה מול אודיטוריום מלא. עם זר גמור שטיפח כרס ("אוכלים טוב בהיי טק, מה?"). עם בחורה שמכניסה דברים לתא המטען של מכונית כשהוא מקפל לה את הברכיים. בקיצור – משגע את כולם כאילו שהם חברים שלו מהתיכון או מהצבא, אלא שהם לא, והבחור שלנו לא רק מביך את עצמו, הוא מסכן את חייו. הוא לא מבדיל בין זר לבין מי שאכל יחד איתו מאותו מסטינג. תמונת ראי של מי שאנחנו. הישראלים ואם נדייק, וסליחה על הסקסיזם, הגברים הישראלים…
הצבר המצוי מתנהג כמו אידיוט והחבר'ה שלו זורמים עם זה. למה? כי כאלה אנחנו. עם של משוגעים בכלל ומשוגעים לצחוקים בפרט. אנחנו מוכנים ללכת רחוק בשביל קטע טוב והפולקלור הישראלי של החבר'ה מאפשר ואפילו מכתיב לנו לצחוק מעצמינו ומאחרים כאילו אין מחר. אנחנו ליצנים ואין לנו כוונה להחלים מזה. ליאור רז שלא כל כך מצחיק אותו שהגיבור שלנו מביא לו כל מיני גינונים ומחוות, מסביר לנו שאפשר להיות מי שאנחנו אבל רק החבר'ה שלנו מקבלים אותנו כפי שאנחנו. או במלים אחרות – אתה אתה רק עם החבר'ה שלך. כי בחיים הרגילים, איך לומר, קצת קשה לבטא את כל מי שאנחנו. קצת קשה להיות אני או אתה כשזה לא איתם, עם החברים מהצבא הסדיר וגם אלה מהמילואים.
פרסום מנצ'
ורגע, איך זה קשור לגולדסטאר? אז שוב עולה הסוגיה של הרגולציה והאיסורים וההגבלים וההגבלות. אסור אסור אסור. אז זהו שמותר. כל עוד לא מסיתים ומפתים לשתייה של אלכוהול, מותר הכל. הקליפ, אם נשים לב, לא אמר מילה על בירה. וגם לא הראה. הוא מדבר על החבר'ה הגבריים, הישראלים. הוא מאיר עוד זווית שנוגעת לבונדינג הגברי הישראלי, ובהמשך ל"שחררי את אביתר" ול"אחי, חלאס עם האחי" – יש לנו אספקט נוסף של החבר'ה. החיבור עם בירה גולדסטאר שמאז ומעולם היא בירה גברית ישראלית – הוא בראש שלנו. אז נכון שהתווית על הפרסומת היא תווית בצבעים של גולדסטאר והפונט הוא של גולדסטאר אבל אין אף מילה לא על המותג ולא על התכולה. מסתבר שכאשר המותג מספיק חזק גם ברמת הנראות, הצבעוניות והפונט וגם ברמת הסיפור – אפשר לדלג על המותג והמוצר ולהישאר רק עם הנרטיב ביד. השאר היסטוריה, כלומר עתיד.
