עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "חישגד זה אתה עם עוד קצת כסף" // עטרה בילר

פורסם

ב-

עטרה בילר, חישגד
עטרה בילר, חישגד

לזכות בגירודי החיש גד של מפעל הפיס, פירושו לזכות בסכום שההוא לא מספיק גבוה ובכל זאת הפתעה נעימה. שנים שחיש גד מתמודד בעצם עם האתגר להגדיר את הסכום הזה ולתרגם אותו למושגים מנטאליים. לא הפרס הגדול ובכל זאת תוספת מבורכת. הקמפיין החדש של חיש גד מבית אדלר חומסקי & ורשבסקי מצטיין בשני הישגים – אסטרטגי וקרייאטיבי.

אסטרטגי: שנים רבות בחר חיש גד להגדיר את הפרס כ'פחות, אבל נעים'. פחות מהחלומות שיש לנו – לקנות וילה או לנסוע סביב העולם, אבל "בוא'נה – זה אחלה כסף". כעת הופך חיש גד את הכפפה מהפנים – חוצה ומשווה את הכסף לא לפרס הגדול אלא לחיים הרגילים – רגע לפני שזוכים בו. או במילים אחרות: "אתה עם עוד קצת כסף". במקום נוסחת ה"פשרה" על פיה אני לא הופך למיליונר אבל 'סוגר פינה', יש נוסחה חדשה: זכיתי בסכום שכלל לא ציפיתי לו. הפתעה.

קריאייטיבי: נורא מצחיק לראות מה קורה לנו במעבר מאין ליש. כדי להפיח אמוציה בהפתעת הכסף, יש טוויסט והוא מצחיק במיוחד. הטוויסט הוא שאנחנו מכחישים את הרצון שלנו לעוד קצת כסף. מסתירים מעצמינו את מה שחסר לנו, כי זה מדכא אותנו לפגוש את האין. ואז אנחנו מספרים לעצמינו כל מיני סיפורים למה טוב לנו עם מה שיש וזה כבר נורא מצחיק בפני עצמו. קוראים לזה רציונליזציה. כמו במשל השועל והענבים – מה שמחוץ להישג ידינו – לא מספיק טוב. בגלל שהענבים גבוהים מדי עבורו, אומר לעצמו השועל, הם בוודאי חמוצים. קשה לו, לשועל, להתמודד עם תסכול ולכן הוא אונס את המציאות. ענבים חמוצים פחות נורא להפסיד…

אחד הגיבורים לא יכול להרשות לעצמו לשדרג את מכשיר הטלוויזיה, ואז, הוא מסביר לנו – זה לא בריא לשבת קרוב למסך גדול כי כל אינץ' מאלץ אותנו לזוז עוד קצת אחורה ובכלל מה הוא צריך כזו מפלצת בסלון? תוך כדי אפקט נחמד שנראה כמו גירוד חיש גד, עוברת התמונה לגיבור שלנו כשהוא מכוון מנוף שמספק לו את הטלוויזיה (בה זכה בחיש גד). המעבר מ"לא צריך טלוויזיה" ל"ימינה, ימינה, עכשיו תכניסו פנימה" חד כתער ולכן מצחיק. הגיבור אפילו לא עוצר "לאכול את המלים שלו" ולקחת אחריות על שינוי דעתו.

גיבור הסרטון השני נואם על זה ש"יש לנו הכל בארץ". אין מה לנסוע ליער השחור (יעד פופולארי במיוחד לאחרונה) כי "חצי טנק דלק ואתה בדרום אדום, מרבדים של כלניות, פיתה דרוזית, עוצרים לסברס". גם פה המעבר לאתר הסקי הגרמני ("גונטר תחכה לנו למטה עם השוקולטה") הוא חד וחסר כל חרטה. בשני המקרים הגיבורים שזכו בחיש גד בכלל לא מציצים לאחור ליישר את מה שאמרו רגע קודם. הם עמוק בחוויה שהכסף של חיש גד סיפק להם. "חיש גד זה אתה עם עוד קצת כסף" היא סיסמא נפלאה שנועצת בדיוק את מה שחיש גד עושה לנו. הוא לא מספיק משמעותי לשנות חיים כמו הפרס הגדול של הלוטו שהופך אותנו למיליונרים, ובכל זאת הוא עושה לנו טוויסט נחמד באמצע החיים – שאיש לא יחשוב פעמיים אם לנצל אותו או שלא.

שתי הערות בכל זאת:
1. יש משהו שמזכיר את הפרסומת לסלקום TV עם משיח (אודי קגן) שמדבר ברברבנות ופומפוזיות נגד המעבר לסלקום TV וממשיך בטבעיות להיות בעד – תוך שהוא מקווה שלא הרגשנו שהוא שינה דעה (קצת דומה לחבר'ה מחיש גד).

2. הסיסמא מזכירה לי את קפה טורקי עלית "זה אתה רק יותר טוב".

למרות זאת, חיש גד יצר קונספט שלם ומדויק והתפנית שעשה מבורכת ונכונה אסטרטגית. בוצע שיפור של תפקיד המותג מ'פשרה' ל'שדרוג'. התפקיד הקודם של חיש גד היה 'לדעת להסתפק בפחות', בעוד התפקיד החדש של חיש גד הוא ליהנות מהבונוס שהזכייה מאפשרת לי. מחכה לסדרת "משני הדעה" באשר הם בכל נושאי החיים. לדעתי היד נטויה.

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA