עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

המדריך למחפש המתחיל אחר משרה בעולמות השיווק // אסף מרציאנו

פורסם

ב-

כולנו היינו שם, חלקנו נמצאים שם כעת ומרביתנו נהיה שם – חיפוש עבודה בתחום השיווק. עושה רושם לאחרונה שהתחלופה גבוהה, ישנם שיקולים רבים לבחירת מקום העבודה, אך מה באמת קורה בתחום? 
האם ישנם פרמטרים מסוימים שמשפיעים יותר מאחרים על קבלת המשרה הנחשקת? האם עולם השיווק אכן עובר שינוי עם כניסת תפקידים נוספים בתחום ובדיגיטל המשלימים את התפקיד? מעבר לכך, האם תלכו באש ובמים אחרי משרה בכירה בחברה גדולה ומבוקשת או תעדיפו משרה בחברה קטנה יותר עם חופש פעולה רחב ותנאי עבודה נוחים?
 
מהם השיקולים העיקריים שחשובים למחפשי עבודה בתחום? שאלנו אנשי שיווק ודיגיטל, ואלו רוב הנושאים בהם ההתלבטויות לא מעטות: 
  • דיגיטל, תוכן, E-Commerce ועוד –  העולם מתקדם ומתפתח וישנם תפקידים נוספים בתחום שנוצרים ומתפצלים לתתי-תחומי אחריות רבים, תפקידים כמו מנהל דיגיטל, מנהל תוכן, מנהל אתר, מנהל תחום סושיאל, מנהל קומרס ועוד. האם בזמן חיפוש עבודה, עדיף למנהל שיווק שיזלוג לתפקידים סמוכים אחרים, והניסיון הרב שנצבר יכול להיות למועמד לעזר – או שכביכול מעבר לתפקיד אחר, משני יותר, יכול להוות מבחינתו "כירידה" ברמה ובסולם התפקידים המקצועי?
  • גיל או ניסיון – מנהלי השיווק הצעירים נכנסים לתפקידים שונים בתחום השיווק אשר תופס חלק נכבד מפעילות כל חברה ועסק, וידוע לרוב שהניסיון המקצועי משחק תפקיד חשוב בקבלת המישרה. נראה לאחרונה כי עוד מנהלי שיווק נכנסים לתפקידים בכירים רק לאחר סיום קורס או תואר רלוונטי, ולעיתים אף ללא הכשרה או ניסיון כלל. האם בעלי החברות מביטים לטווח הרחוק והגיל אכן משחק תפקיד לאורך שנות המישרה או שהם בעצם מפסידים שועלי קרבות מנוסים יותר אשר צברו על בשרם ניסיון בקמפיינים, דיגיטל, ספקי משנה ושאר תחומי העניין בתפקיד?
  • שכר – מס' פעמים בשנה מתפרסם סקר שכר מטעם חברה זו או אחרת, ורבים טוענים שהשכר בסקר המוצג הינו גבוה מהשכר בפועלשמציעים למועמדים לעבודה. אם הדבר מוצדק או לאו זוהי שאלה אחרת לגמריי, אך האם רוב המאיישים את מישרות עולם השיווק מרוצים משכרם בהשוואה לתפקידים אחרים במשק? והאם הם מרוצים בהשוואה לתפקידים אחרים בתוך עולם השיווק?
  • קשרים אישיים – שיטת 'חבר מביא חבר' הייתה קיימת מאז ומעולם, ובתפקידים הבכירים במשק אף יותר, אך לא פעם שמענו כי משרות בכירות כגון: מנהל אגף שיווק, סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל וכו'- מאוישות במסגרת חבר מביא חבר. האם התהליך הפורמלי של שליחת קו"ח תופס גם ככל שדרג התפקיד מתקדם במעלה הסולם? האם משרות בכירות נתפסות רק "מפה לאוזן" או שהתחום שקוף ושווה-הזדמנויות לכולם?
כל מי שחי את עולם השיווק יודע שרבים הכישורים שדרושים בכדי להצטיין בתעשייה כגון: ניהול והתממשקות מול רוב מחלקות החברה (מכירות, שירות, תפעול, כספים, ועוד), יכולת אנליטית גבוהה (ניתוח נתונים, קמפיינים, לידים, אחוזים וכל היתר), ניהול לעתים של צוות שיווק תחתיך (יכולות ניהוליות גבוהות שיביאו לעבודת צוות מוצלחת), חשיבה יצירתית ויוזמה תמידית (לחשוב תמיד קדימה, איך לחדש ואיך להיות צעד לפנים מהמתחרים), ויכולות מכירה טובות על מנת לסגור את הספקים הטובים ביותר והמשתלמים ביותר לחברה.
 
והיכן בד"כ מחפשים מועמדים את המשרה הבאה? מעבר לאתרי הדרושים המוכרים בשוק, קבוצות הפייסבוק בתחום גועשות ומשרות רבות מוצאות שם את המועמד המתאים ביותר לתפקיד. קבוצות הפייסבוק הרלוונטיות ביותר (קבוצות לא פעילות לא נכנסו לרשימה מטה) ומס' החברים בהם (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) הן: 
כאשר כל אחד מאיתנו נמצא בתוך תהליכי חיפוש העבודה בעת חיפוש מישרת החלומות, ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על בחירתנו, אך האם פרמטר אחד עיקרי גובר על השאר? מה חשוב לנו יותר כאשר אנו רגע אחד מלהתקבל לתפקיד המבוקש:
  • – סיפוק עצמי – הרגשת סיפוק מאופי המשרה, התחום בו החברה עוסקת וציפיות ההצלחה בתפקיד.
  • – מיקום גאוגרפי – האם ישנן גבולות גזרה, או שבשביל מישרה טובה נוסעים גם רחוק (מאוד)?
  • – חופש פעולה – אופי התפקיד מחייב יצירתיות, האם אפשרי ורצוי לקבל מרות על כל פעולה וצעד בניהול או שהדבר פוגע בחופש הפעולה?
  • – תנאים ונוחות – האם שעות נוחות ותנאים סוציאליים שונים חשובים יותר מתפקיד בכיר כזה או אחר?
  • – חברה גדולה/ קטנה – האם מנהל שיווק בחברה גדולה שווה ערך בסטטוס למנהל בחברה קטנה יותר?
באתרי גיוס רבים ישנם כיום בתחום השיווק 25-35 תתי-תפקידים שונים הכוללים גם את מקצועות הדיגיטל, התוכן, ניהול מותג, ורבים אחרים. האם עתיד המקצוע צפוי להיות שונה מכפי שאנו מכירים אותו היום? האם יקומו בתי ספר נוספים ללימוד המקצוע שיענו על הביקוש? האם אנו בדרך לתהליך של "זילות המקצוע" כפי שקרה עם עריכת הדין בשנים האחרונות? או ההפך הוא הדבר, תנאי הקבלה ישודרגו עוד מעלה והטובים ביותר יישארו במקצוע?
 
מי שיידע לחזות את העתיד בתחום, שיגלה לי גם מה הסטארט-אפ הבא שיתפוס אחרי Mobileye ו – waze, בינתיים- קהילת השיווק לוהטת מתמיד, דיונים רבים על קמפיינים שונים מתבצעים ברשת, שיתופי פעולה רבים נקרמים בין מנהלי שיווק, כנסים מתמלאים עד אפס מקום ועושה רושם  כי הפרגון ההדדי עושה רק טוב הן לחברות עצמן והן ללקוחות. 
כותב המאמר הינו מנכ"ל רהב מדיה וחבר צוות בקהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "קליק – הגרלה ללא פרסים" // עטרה בילר

פורסם

ב-

קליק - עטרה בילר
קליק - עטרה בילר

המסר האלמותי "אנחנו לא צריכים פרסומת כי אנחנו פשוט טובים" מזמן פשט את הרגל. זה לא נכון. אנחנו צריכים. העולם לא סובל ממחסור במותרות כמו שוקולד או משקאות קלים. אתם יודעים מה? הוא כן סובל ממחסור אבל הוא לא יודע את זה. הוא לא יודע מה אין לו, לכן האחריות ליידע אותו מוטלת על המפרסם. זה שרוצה שהעולם יצטרך אותו. זה יכול להיות שוקולד או מכונית, שדרוג טכנולוגי במכשיר הנייד, בתשתית הרשת הביתית, זה יכול להיות מוסד להשכלה גבוהה וזה יכול להיות שירותי בריאות או בנק. לאנשים נדמה שאם הם ראו אחד הם ראו הכל. לאנשים נדמה שאין הבדל מהותי בין האלטרנטיבות.
אז נדמה להם. אז מה?

לאנשים קשה לשנות ובאיזשהו מקום הם שמחים שמגישים להם את האלטרנטיבה ארוזה עם מסר ברור ויתרונות של "מה יוצא להם מזה?" אז צריך לעבוד בזה. ליצור את ההבדל. להפוך את ההבדל לאימפריה. כי כל עולם השיווק מושתת על אמנות ההבדל – שמיועד להיות חווייתי ורלוונטי וכזה שאנשים יזדהו אתו ויושפעו ממנו לעשות את הבחירה המתוכננת… מה שקליק עושה זה להתיישב בדיוק על המקום הזה שנדמה לאנשים שאם הם צריכים משהו מתוק בפה, העיקר שיהיה טעים. אז זהו שלא. לא שאנחנו משוועים לאכול משהו לא טעים חלילה. אלא שיש יותר מדי תחרות על משבצת השוקולד הטעים. יסלח לי קליק ויצרן הקליק יוניליבר, אבל באמת שיש אלטרנטיבות עם מילוי ובלי מילוי, ובתפזורת ובחטיף ארוך או קצר או עגול. מה שתרצו.

האמת? יוניליוור יודעים את זה ובדיוק לשם כך נוצרה פרסומת קליק עם תחרות נושאת פרסים בה המנצח הגדול ירוויח: כלום. כי איפה שרוצים להגיד "לא צריך פרסומות", זה מעורר השראה להגרלה שלא צריך בה פרסים. מצד אחד – יש לנו פה אלתור יצירתי וחכם על מושג הכלום בחיינו. סאטירה על המירוץ אחר הפרס הגדול ועל האמנות האינסופית של פיתוי הצרכנים באמצעות הגרלות. מצד שני יש פה מסר: אי אפשר להתווכח עם כמה שקליק טעים. כשזה טעים זה טעים, ולא צריך יותר "כלום".

הסיבוב הזה של הגרלה נושאת פרס הכלום, מעבירה באופן משכנע את המסר 'כשזה טעים זה טעים'. היות שכולנו צרכני תוכן, והיות שכולנו מתחילים "לאכול" את החטיף עוד בשלב התוכן והשיווק והפרסום, אי אפשר לזלזל בצרכן. אי אפשר סתם להיות יהיר ולהגיד לו – קח, תאכל, כי לא צריך פרסומות. כי זה פשוט טעים. כדי למכור את "היעדר ההזדקקות לפרסומת" לכאורה צריך לעשות מחווה. צריך להגיש את מסר אי-הפרסומת באופן חכם וקריאטיבי. "הגרלה ללא פרסים" היא דרך להעביר את המסר הזה. ישנו פירוט במה לא נזכה. לא בטלפון משוכלל, לא ברחפן אלחוטי ולא בחופשה באי אקזוטי. הפרזנטור מפיל את פוסטר האי האקזוטי והגרין-סקרין שנחשף מאחוריו הוא סמל ה"כלום" בצילום. אתה לא באמת במקום הזה. שותלים אותך.

מכאן השמים הם הגבול, והשאר אימפרוביזציה. עוברי אורח מבוימים מתראיינים מה יעשו כשיזכו בכלום. הם מפתחים את הנושא. לא חסר להם כלום, הם יקנו כלום למשפחה, מה לא מגיע להם כלום? לא חייב כלום לאף אחד ועוד ועוד התחכמויות סביב הכלום (כלום מחכה לך בקבלה) ועוד משחקי הגיון עם ה'כלום' כישות שכיף לסובב ולכופף ולמעשה להיות בסביבתה קצת לא הגיוניים.

בשורה התחתונה אי אפשר לקבל פטור אמתי מפרסומות ולא, לא מספיק להיות טעים. צריך לספק גירוי אינטלקטואלי. יצירתי. במקרה הנוכחי ההומאג' המצחיק לכלום עושה את העבודה ובעיקר עושה כבוד למותג קליק. אגב, עכשיו, אחרי שנגררנו לדבר על ה"אנטי פרסומת שלו" – הוא באמת טעים.

המשך קריאה

חדשות

פייסבוק לייט 2018: שינוי האלגוריתם – עושים סדר// איתי ביכלר

פורסם

ב-

ע"י

פעולות משמעותיות (meaningful actions) , אנשים לאנשים (people to people) הן מילים שב-48 השעות האחרונות נהיו שגורות בפיו של כל מנהל שיווק, זאת לאחר ההודעה של צוקרברג על שינוי האלגוריתם של פייסבוק, שיעדיף חיבור בין אנשים מאשר חיבור אנשים לעסקים.

את הפוסט הרשמי לגבי השינוי הוא פתח במילים: "בשנת 2018 הפוקוס המרכזי של פייסבוק הוא שהזמן שאנשים משקיעים בפייסבוק יהיה זמן שמנוצל כהלכה", אז אחרי שניגבתי את הדמעות התיישבתי וניסיתי לסדר לעצמי את המחשבות.

אז למה זה קורה?

  1. פייק ניוז וטרלולים – פייסבוק סופגת אש על הטיפול הלקוי שלה בכל מה שקשור לפייק ניוז. כמובן שהמהלך לא ימנע מחברים קרובים לשתף סיפורי כזב אבל לפחות תמנע מעתה כניסת טרלולים לפיד רק בגלל שהרבה אנשים עשו להם לייק.
  2. פייסבוק מאבדת מומנטום בקרב צעירים, זה לא סוד. כמות הצעירים בסנאפצ'ט זהה לכמות הצעירים בפייסבוק על אף שהיא קטנה ממנה פי 8 בכמות כלל המשתמשים, אחת הסיבות היא שצעירים רואים בפייסבוק פלטפורמה "בכיינית" שבה "זקנים בני 35 ומעלה" מוצאים פורקן לתלונותיהם.
  3. פייסבוק עושה חשבון פשוט – עדיף שאנשים ישהו פחות זמן בפלטפורמה מאשר ינטשו אותה לחלוטין.
  4. בלי ציניות, אני באמת מאמין שצוקרברג מבין שדרוש שינוי ופייסבוק צריכה לחזור לשורשים ולהיות מקום שכיף להיות בו. התובנה פשוטה מאוד, אם לפני 3 שנים עשיתי לייק לעמוד של חברה למגבונים לחים, אין הדבר מרמז שהם חשובים לי כמו אשתי.

News Feed FYI: Bringing People Closer Together

‎Posted by Facebook on‎ חמישי 11 ינואר 2018

אז מה בעצם הולך להשתנות מבחינת המפרסמים, המותגים והפאבלישרים הגדולים? האם נידונו לבידול חברתי?

2 דברים מהותיים לא באמת השתנו:

  1. השינוי לא הולך להשפיע על הפרסום בפייסבוק, כסף תמיד יקנה לנו מקום בפיד.
  2. כמות החשיפה לדפי עסקים באופן אורגני היא גם היום בין כה זניחה עד לא קיימת – בערך 2% .

ובכלל, השינוי לא באמת צריך להפתיע אף אחד, פייסבוק אותתה על כיוון החשיבה שלה כשהודיעה על פיילוט הפיד הכפול, בו בדומה לתיבת הג'ימייל שלכם יפוצל הפיד לתכנים של חברים וקרובים ולפיד של תכנים מסחריים. זו למעשה מכת מוות שתעביר את תכני דפי הפייסבוק של החברה שלכם למשכן קבע שקט יותר מדוד ביטן בחדר חקירות (הפיילוט יצא לדרך במספר מדינות אבל לא עתיד להגיע למחוזותינו).

על אף כל החששות אני מזהה במהלך הזדמנות מצוינת עבורנו, מנהלי השיווק, להבין שצוקרברג נותן לנו קריאת כיוון שמחייבת אותנו להתעורר ולהריח לאן הגבינה זזה:

  1. יותר מתמיד אין טעם לייצר תוכן מבלי לקדם אותו – היה נכון לפני יומיים ויהיה נכון תמיד כל עוד פייסבוק לא תהפוך למלכ"ר.

אסטרטגיית קידום התוכן תהפוך להיות מתוחכמת יותר ותדרוש מאיתנו לוודא שהצרכן (שמהר מאוד יתרגל לחיים הטובים בפיד שלו) יראה את התקשורת שלנו אליו כמחוברת ועניינית.

  1. עידן 4-5 פוסטים בשבוע פס מהעולם – מותגים ייצרו פחות תוכן, זה ישפיע משמעותית על מודל העבודה עם הסוכנויות.
  2. נפסיק להטריד את הצרכן – התדירות והתפוצה יקבלו טוויסט דרמטי בעלילה ויחייבו אותנו להיות מאוד מודעים למסע הצרכני של המשתמש. בעצם אסור כבר להגיד משתמש – בן האדם.
  3. Real Time Marketing– ימשיך להיות כלי מאוד אפקטיבי לנצח את האלגוריתם, להגיב מהר וחכם תמיד עובד.
  4. עבודה עם סלבריטאים תשתנה – מכיוון שעמודי הסלבריטאים מוקמים על תשתית של עמודים עסקיים (וי כחול), אני צופה שהחברים המפורסמים שלנו הולכים לקבל מכה כואבת ויחשפו פחות לתובנות שלהם לגבי הדיאטה והחיים בכלל.
  5. מיקרו אפילפונאסרס יקבלו בעיטה למעלה בחשיבותם בתמהיל השיווק – הרבה יותר אנשים אמיתיים, פחות מלאכותיות.
  6. התוכן שלנו כמותגים ישתפר – אני יכול להגיד שלפחות מהנסיון שלי בסודהסטרים, האורגני לא באמת מת. אם מייצרים תוכן מעניין, פייסבוק ידע לתגמל אותו ולייצר עבורו בולטות כי בסופו של דבר אם חבר שלי שיתף את Shame, זו פעולה משמעותית ותמיד תיצבע ככזו בעייני פייסבוק.

איתי ביכלר, מנהל דיגיטל וקריאייטיב גלובלי סודהסטרים

בסופו של דבר, לטעמי, פייסבוק עושים את הדבר הנכון בשינוי האלגוריתם מפני שהשינוי בא לטובת משתמש הקצה (בן האדם) וזה אף פעם לא יכול להיות דבר רע. מוטלת עלינו החובה כמנהלי שיווק כעת להיות יותר אנושיים בפרסום שלנו ופחות גנריים, יותר מעניינים ופחות בנאליים.

ומי שעבורו מדובר בשינוי תפיסה, כנראה מלכתחילה לא עשה עבודה טובה.

 

המשך קריאה

SHARE

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

פורסם

ב-

ע"י

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים וחייבים להשתנות מהר בשביל לחזור להיות מתחרים אטרקטיבים בתחרות על תשומת הלב של הצרכן. השבוע, במסגרת תחזית הטרנדים הטכנולוגיים של מכון אידלמן, הוכרזה עליית הדומיננטיות של רשתות הפוסט-כבלים (PCN) כאחד מהתהליכים המהפכניים הצפויים השנה. יחסית לראשי תיבות שהומצאו רק לפני שנה זה מרשים.

את המונח Post Cable Network טבע ג'ון סטיינברג, המנכ"ל המייסד של CHEDDER לתאר את מרכזי התוכן הנישתי (CONTENT HUB) שתפוצתם זינקה בשנים האחרונות. בניגוד למדיות המסורתיות הן לא מסתמכות רק על מקור השידור שלהן ואפשר לצפות בהן מתוך פייסבוק, יו-טיוב, טוויטר או אפל טי.וי. חלקן, דוגמת צ'דר ו-VICE, אפילו שלחו זרוע לתוך העולם הישן – אבל המשיכו להותיר את העוגן בדיגיטל.

ישויות התוכן האלu הן גמישות ומתאימות את עצמן במהירות לעולם המשתנה. בקפיצה נחשונית הi צלחו את המעבר מאתרי האינטרנט בדסקטופ, משם לרשתות החברתיות וכיום למובייל. אם מחר בבוקר אנחנו נצרוך תוכן מהטוסטר-אובן – יש להניח שהם יהיו שם ראשונים.

הגופים הגדולים ששלטו בשוק צריכים להתמודד עכשיו בתחרות מול גרילת תוכן נטולת כל התחייבויות שדוברת מילניאלית שוטפת עם תוכן שמאתגר את הקהל שלו להגיב ולשתף בעלויות נמוכות במיוחד. מבחינתם כל חידוש טכנולוגי הוא לא איום אלא עוד אפיק אל תשומת הלב של הקהל. סטיינברג מתאר את האסטרטגיה שלהם כמתמקדת בכמה שיותר FIREWORKS, זיקוקי דינור שייצרו טראפיק אליהם ולפלטפורמה. זאת בניגוד לפלטפורמות הוותיקות שהתמקדו ביצירת BONFIRE, מדורת השבט הקלאסית, שהיתה משאת נפשן של רשתות השידור.

אמנם המציאות החדשה פחות זוהרת מערוצי הטלויזיה הקלאסיים והמגישים הם לפעמים גם המאפרות, המפיקות והצלמות עם שפע אינסופי של שידורים חיים. אבל המיקוד שבהם גורם להם להיות קהילתיים יותר עם חן וכיף – כמעט תחושת שליחות של מי שעוסק בהם. העובדה כי כל אחד מהערוצים האלה הוא נישתי במיוחד גורם להם להסתכל אחרת על סוגיית המימון. על מנת לתת למפרסמים מקסימום חשיפה, רשתות השידור הקלאסיות רצו את כמות הקהל הגדולה בכל רגע נתון ולא חשוב אם סבא יחשף לפרסומות טמפונים והילד לפרסומות בתי-אבות. ב-PCN המיקוד הוא בקהל ספציפי ולכן החשיפה היא כביכול קטנה יותר, אבל ממוקדת ומוטמעת בשידור כך שהאפקטיביות אמורה להיות גבוהה משמעותית.

כדוגמה קלאסית אפשר לקחת את ה-PCN של סטיינברג עצמו –צ'דר, שהוקמה בתחילת 2016 כרשת לחדשות פיננסיות מהזווית של בעלי התפקידים בהם. היא משדרת רוב היום בשידור חי מהבורסה בניו-יורק וכיום, בעקבות הפידבק מהקהל – מכסה גם חדשות בידור וחדשנות. ניתן לצפות בחלק מהשידורים ברשתות החברתיות או לשלם 3$ בחודש ולקבל את כל השידורים הרציפים בפלטפורמה הדיגיטלית לבחירתך (אפל טי.וי, אנדרויד, רוקו ואחרות). ההישג המרשים ביותר של הרשת הוא הפניה לקהלים שמנהלי השיווק ברשתות המסורתיות היו נותנים את יד ימין בשבילם. למעלה מ-70% מהקהל שלהם הוא בן פחות מארבעים. לשם השוואה, הגיל הממוצע של קהל הערוצים המסחריים בישראל מסתובב עמוק לאיזורי החמישים.

כיוון אחר היא ה-PCN טייסטמייד שהוקמה ב-2012 כגוף תוכן המתמקד באוכל ולייף סטייל. 200 מיליון צופים קבועים מרחבי העולם צורכים לא פחות משני מיליארד צפיות עם תוכן שמופק בלעדית לערוץ בכל רחבי העולם – מאולפנים בלונדון ועד בואנוס איירס. הדרך בה טייסטמייד מצלמת הכנת מתכונים היא מזוהה עם המותג והיכולת שלהם לכותרות פרובוקטיביות ושימוש אפקטיבי ברשת מאתגרים את כל גופי התוכן המסורתיים – טלויזיה, מגזינים וגם אתרי אינטרנט קלאסיים. ואם הגמישות ביצירת התוכן של טייסטמייד נראית מרשימה הרי שמחלקת המסחור שלהם היא הנדיה קומנצ'י האמיתית פה – תוכן מקודם, ממומן, שיווקי על כל גווניו וצורותיו אבל בצורה שלא מבריחה את הקהל. לא סתם הגופים המסורתיים (דוגמת SCRIPPS וקומקאסט) עומדים בתור להשקיע בהם.

מי שיתהה על הגעת הטרנד לישראל, כדאי שיקח בחשבון שגם פה הגודל המוגבל של השוק המקומי מצמצם את האפשרויות לצמיחה של שחקני נישה. השפה היחודית היא מחסום רציני לגופים שמסתמכים על צפיה בינלאומית- אחרי הכל, אלא אם הערוץ שלך נועד לכלבים ודובר בנביחות דוגמת DOGTV – הקהל הישראלי אוהב תרגום או עברית על המסך.

אבל אם לחשוב חיובי הרי שהעובדה שכל השחקנים בארץ עם הגב לקיר ושעוד אין רגולציה על פלטפורמות ה-OTT (דוגמת סלקום ופרטנר) והדיגיטל (דוגמת מאקו וואלה) מאפשרת התנסויות שיעצבו מחדש את צריכת התוכן שלנו בשנים הקרובות. בדו"ח של אדלמן משווים בין הקפיצה שנאלצה העיתונות המודפסת לעשות לעולם האינטרנט לקפיצה שאתרי האינטרנט יאלצו לעשות לעולם הוידאו. כמו אז, כותבים באדלמן, יהיו קורבנות בדרך אבל גם מרוויחים לא צפויים.

עמרי מרכוס הוא מנהל קריאטיב והמייסד של COMEDY FOR CHANGE

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

הצ'טבוט הפנימי שלי // טל חן

פורסם

ב-

ע"י

צ'טבוטים חיים עדיין בתווך שבין גימיקים, לבין תחליפים גרועים עד בינוניים לנציגי שירות. עם זאת רבים מאיתנו כבר מיישמים את השימוש בהם בערוצי השירות והשיווק שלנו ונותנים להם את ההזדמנות לייצג את המותג שלנו בצורה דיגיטלית-אוטומטית. אנו מקווים ליצר על ידי כך יותר זמינות, מענה מיידי והגדלת היכולת שלנו להעניק שירות וסוגים שונים של חווית לקוח.

כתבתי כאן בעבר על הצורך להדגיש דווקא את הטרנספורמציה האנושית. להיות בני אדם בעולם של רובוטים. אבל בה בעת, עולים מספר רב של שימושים בבוטים אשר כבר לא מחליפים רק את בני האדם שסביבנו, אלא תופסים את המקום של הקול הפנימי – של המצפון שלנו.

האפליקציות האלה מזכירות לי לעיתים את אותן דמויות מתוך הסרט "הקול בראש" אלה שאחראיות על תחומים שונים באישיות שלנו ומנהלות ביניהן דיאלוג. קחו למשל את הצ'טבוט JOY – אפליקציה פשוטה ששמה לעצמה מטרה להפוך את החיים שלנו ליותר מאושרים ושמחים. היא מנסה לשאול מה שלומנו לאורך היום, להכניס את התחושות שלנו לפרופורציות  ולתת לנו טיפים והשראה.

אחת הדוגמאות החביבות שנתקלתי בהן היא myliver. "הכבד שלי". זהו צ'טבוט שנועד לסייע לכולנו למתן את הרגלי השתייה שלנו. הוא נשען על התובנה שכולנו נוהגים להבטיח לעצמנו לאחר כל hang over שזו הפעם האחרונה שאנו שותים כל כך הרבה, אבל שוכחים את ההבטחה הזו כבר באותו הלילה. Myliver מצליח להיות החבר התורן שלא שותה, זה שבודק כמה השתוללנו ומרגיע אותנו בחברות – מזכיר לנו את החמרמורת ואת ההבטחות שהבטחנו ומצליח לעשות לנו קואוצ'ינג להפחתת כמות האלכוהול שאנחנו שותים.

ישנן עוד הרבה דוגמאות כאלה של צ'טבוטים שממנים את עצמם להיות הקול הפנימי שלנו – אטלס עוזר לנו לעמוד ביעדי הכושר הגופני שלנו. פורקסי עוקב אחרי השיחות שלנו בשביל לנסות לזהות את הרגלי האכילה. ויש אפילו את אינסומובוט שמזכיר לנו לצבור את שעות השינה שלנו וגם יכול לעזור לנו להירדם עם טיפים נכונים וסיפור לפני השינה.

כמובן שהבוטים האלו עשויים להיות "אינטליגנטים" יותר ויותר. הם מאמצים שפה טבעית, זיהוי קולי ויכולים להשתלב בחיים שלנו באופן הדוק וכמעט בלתי נפרד. הם כמובן מציעים אינספור הזדמנויות למותגים שרוצים להציע ערך מוסף ללקוחות. כזה שהוא הרבה מעבר לשירות – יש כאן brand utilities עם חוויית לקוח אישית, הזדמנות להכיר טוב יותר את הלקוחות ולהיות שם בשבילם במקומות חשובים ורגישים.

אבל האם אנו באמת מוכנים להכניס את הטכנולוגיה לתוך המקום הכי אינטימי שקיים? השיח הפנימי שאנו מנהלים עם עצמנו? כנראה שהדטרמיניזם הטכנולוגי יוביל אותנו לשם. לא יזיק לנו לעצור, לנהל שיחה פנימית עם עצמנו – ולחשוב מה אנחנו באמת רוצים לקבל מטכנולוגיה כזו – כמנהלי שיווק וכמשתמשים.

הכותב הוא מנהל שותף ב TYPE – אסטרטגיה ושיווק, המתמחה בתכנון והוצאה לפועל של תוכניות שיווק.

המשך קריאה

מצייצים jobs

אטריו אטריו
דרים ג'וב WantADלפני 2 שעות

ל'אטריו' דרוש/ה: קופירייטר/ית איש/אשת קריאייטיב

לסוכנות אטריו דרוש/ה איש/אשת קריאייטיב. נא לשלוח קורות חיים לכתובת: [email protected] מי אנחנו? אטריו היא סוכנות אסטרטגיה, שיווק ומיתוג פורצת...

אטריו אטריו
דרים ג'וב WantADלפני 2 שעות

ל'אטריו' דרוש/ה: מעצב/ת ג'וניור

לסוכנות אטריו דרוש/ה מעצב/ת ג'וניור. נא לשלוח קורות חיים לכתובת: [email protected] מי אנחנו? אטריו היא סוכנות אסטרטגיה, שיווק ומיתוג פורצת...

מצייצים דרים ג'ובלפני 5 ימים

לחברת קולומביה דרוש/ה: מנהל דיגיטל

במסגרת התפקיד: ניהול כלל הפעילות הדיגיטלית של מותגי החברה (columbia+ outsiders): – תפעול, ניהול וכתיבת תוכן שיווקי ברשתות החברתיות (ללא...

מצייצים דרים ג'ובלפני 2 שבועות

לקבוצת הנדל"ן תדהר דרוש/ה: מנהל/ת תקשורת שיווקית

תיאור התפקיד: • תכנון והוצאה לפועל של משימות רוחב שיווקיות של הארגון.  • אחריות להטמעת השפה התקשורתית של המותג ושל...

מצייצים דרים ג'ובלפני 2 שבועות

דרוש/ה בהאוניברסיטה העברית: Head of International Marketing Desk‏

          Direct and full responsibility for recruiting international degree students for academic degrees in accordance with...

מצייצים דרים ג'ובלפני חודש 1

לחברת המשקאות אדיר סחר דרוש/ה: מנהל/ת מותג

תיאור התפקיד: -ניהול תפעולי וביצוע הפעילות השיווקית של מוצרי המותג/ים בהתאם לתוכנית השנתית. -ניהול תקציב המותג. -התעדכנות שוטפת בחידושים בעולם...

דרים ג'וב WantADלפני 2 חודשים

רהב מדיה: דרוש/ה מנהל/ת לקוחות ברשתות החברתיות

לחברת המדיה והדיגיטל בקבוצת רהב תקשורת דרוש/ה מנהל/ת לקוחות ברשתות החברתיות. במסגרת התפקיד: -ניהול עמודי רשתות חברתיות בקרה ואופטימיזציה -אחריות...

אירועיםלפני 2 חודשים

לכנסת ישראל דרוש/ה: דובר/ת הכנסת ומנהל/ת מערך הדוברות

תיאור התפקיד: -אחריות כוללת לניהול הפעילות השוטפת של מערך הדוברות: גיבוש האסטרטגיה התקשורתית של הכנסת, הצבת יעדים ומטרות ומימושם, קביעת סדרי...

מצייצים דרים ג'ובלפני 2 חודשים

ללידרס דרוש/ה: מנהל/ת מחלקת משפיענים

לידרס, חברת המשפיענים הגדולה בישראל מגייסת מנהל/ת מחלקת משפיענים למחלקה גדולה וצומחת של מנהלות קמפיינים בדיגיטל. במסגרת התפקיד: -הובלת אסטרטגיית...

תוכן בחסות

Martech.Meלפני 3 ימים

פורסמה רשימת חמישים הנשים המשפיעות בתחום ה-Martech ששווה לכם להכיר. ויש גם נציגה ישראלית

אתרMartechExec  מהווה קהילה מקוונת בינלאומית עבור מנהלים ומנהלות בתחום המרטק. לאחרונה פורסמה בו רשימת הנשים ששווה להכיר ב-2018, שנבנתה לאחר...

SHAREלפני 4 ימים

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים...

עומר באומן עומר באומן
SHAREלפני 4 חודשים

משפיענים אאוט, שגרירים אין // עומר באומן

אבולוציית הפרסום דרך משפיעני מדיה חברתית בדרכה לעבור מדרגה נוספת. עומר באומן, מנהל הפעילות העולמית של סוכנות המשפיענים SHARE בטור...

הילה גלס הילה גלס
SHAREלפני 6 חודשים

אותנטי-גרם: איך הופכים פרסום באמצעות משפיעני אינסטגרם לאותנטי יותר?

מאת: הילה גלס, סמנכ"לית מדיה בחברת SHARE בין האנשים שאני עוקבת אחריהם באינסטגרם, יש גם בלוגרית אופנה ולייף סטייל ההיא...

קראו גם