עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

המדריך למחפש המתחיל אחר משרה בעולמות השיווק // אסף מרציאנו

פורסם

ב-

כולנו היינו שם, חלקנו נמצאים שם כעת ומרביתנו נהיה שם – חיפוש עבודה בתחום השיווק. עושה רושם לאחרונה שהתחלופה גבוהה, ישנם שיקולים רבים לבחירת מקום העבודה, אך מה באמת קורה בתחום? 
האם ישנם פרמטרים מסוימים שמשפיעים יותר מאחרים על קבלת המשרה הנחשקת? האם עולם השיווק אכן עובר שינוי עם כניסת תפקידים נוספים בתחום ובדיגיטל המשלימים את התפקיד? מעבר לכך, האם תלכו באש ובמים אחרי משרה בכירה בחברה גדולה ומבוקשת או תעדיפו משרה בחברה קטנה יותר עם חופש פעולה רחב ותנאי עבודה נוחים?
 
מהם השיקולים העיקריים שחשובים למחפשי עבודה בתחום? שאלנו אנשי שיווק ודיגיטל, ואלו רוב הנושאים בהם ההתלבטויות לא מעטות: 
  • דיגיטל, תוכן, E-Commerce ועוד –  העולם מתקדם ומתפתח וישנם תפקידים נוספים בתחום שנוצרים ומתפצלים לתתי-תחומי אחריות רבים, תפקידים כמו מנהל דיגיטל, מנהל תוכן, מנהל אתר, מנהל תחום סושיאל, מנהל קומרס ועוד. האם בזמן חיפוש עבודה, עדיף למנהל שיווק שיזלוג לתפקידים סמוכים אחרים, והניסיון הרב שנצבר יכול להיות למועמד לעזר – או שכביכול מעבר לתפקיד אחר, משני יותר, יכול להוות מבחינתו "כירידה" ברמה ובסולם התפקידים המקצועי?
  • גיל או ניסיון – מנהלי השיווק הצעירים נכנסים לתפקידים שונים בתחום השיווק אשר תופס חלק נכבד מפעילות כל חברה ועסק, וידוע לרוב שהניסיון המקצועי משחק תפקיד חשוב בקבלת המישרה. נראה לאחרונה כי עוד מנהלי שיווק נכנסים לתפקידים בכירים רק לאחר סיום קורס או תואר רלוונטי, ולעיתים אף ללא הכשרה או ניסיון כלל. האם בעלי החברות מביטים לטווח הרחוק והגיל אכן משחק תפקיד לאורך שנות המישרה או שהם בעצם מפסידים שועלי קרבות מנוסים יותר אשר צברו על בשרם ניסיון בקמפיינים, דיגיטל, ספקי משנה ושאר תחומי העניין בתפקיד?
  • שכר – מס' פעמים בשנה מתפרסם סקר שכר מטעם חברה זו או אחרת, ורבים טוענים שהשכר בסקר המוצג הינו גבוה מהשכר בפועלשמציעים למועמדים לעבודה. אם הדבר מוצדק או לאו זוהי שאלה אחרת לגמריי, אך האם רוב המאיישים את מישרות עולם השיווק מרוצים משכרם בהשוואה לתפקידים אחרים במשק? והאם הם מרוצים בהשוואה לתפקידים אחרים בתוך עולם השיווק?
  • קשרים אישיים – שיטת 'חבר מביא חבר' הייתה קיימת מאז ומעולם, ובתפקידים הבכירים במשק אף יותר, אך לא פעם שמענו כי משרות בכירות כגון: מנהל אגף שיווק, סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל וכו'- מאוישות במסגרת חבר מביא חבר. האם התהליך הפורמלי של שליחת קו"ח תופס גם ככל שדרג התפקיד מתקדם במעלה הסולם? האם משרות בכירות נתפסות רק "מפה לאוזן" או שהתחום שקוף ושווה-הזדמנויות לכולם?
כל מי שחי את עולם השיווק יודע שרבים הכישורים שדרושים בכדי להצטיין בתעשייה כגון: ניהול והתממשקות מול רוב מחלקות החברה (מכירות, שירות, תפעול, כספים, ועוד), יכולת אנליטית גבוהה (ניתוח נתונים, קמפיינים, לידים, אחוזים וכל היתר), ניהול לעתים של צוות שיווק תחתיך (יכולות ניהוליות גבוהות שיביאו לעבודת צוות מוצלחת), חשיבה יצירתית ויוזמה תמידית (לחשוב תמיד קדימה, איך לחדש ואיך להיות צעד לפנים מהמתחרים), ויכולות מכירה טובות על מנת לסגור את הספקים הטובים ביותר והמשתלמים ביותר לחברה.
 
והיכן בד"כ מחפשים מועמדים את המשרה הבאה? מעבר לאתרי הדרושים המוכרים בשוק, קבוצות הפייסבוק בתחום גועשות ומשרות רבות מוצאות שם את המועמד המתאים ביותר לתפקיד. קבוצות הפייסבוק הרלוונטיות ביותר (קבוצות לא פעילות לא נכנסו לרשימה מטה) ומס' החברים בהם (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) הן: 
כאשר כל אחד מאיתנו נמצא בתוך תהליכי חיפוש העבודה בעת חיפוש מישרת החלומות, ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על בחירתנו, אך האם פרמטר אחד עיקרי גובר על השאר? מה חשוב לנו יותר כאשר אנו רגע אחד מלהתקבל לתפקיד המבוקש:
  • – סיפוק עצמי – הרגשת סיפוק מאופי המשרה, התחום בו החברה עוסקת וציפיות ההצלחה בתפקיד.
  • – מיקום גאוגרפי – האם ישנן גבולות גזרה, או שבשביל מישרה טובה נוסעים גם רחוק (מאוד)?
  • – חופש פעולה – אופי התפקיד מחייב יצירתיות, האם אפשרי ורצוי לקבל מרות על כל פעולה וצעד בניהול או שהדבר פוגע בחופש הפעולה?
  • – תנאים ונוחות – האם שעות נוחות ותנאים סוציאליים שונים חשובים יותר מתפקיד בכיר כזה או אחר?
  • – חברה גדולה/ קטנה – האם מנהל שיווק בחברה גדולה שווה ערך בסטטוס למנהל בחברה קטנה יותר?
באתרי גיוס רבים ישנם כיום בתחום השיווק 25-35 תתי-תפקידים שונים הכוללים גם את מקצועות הדיגיטל, התוכן, ניהול מותג, ורבים אחרים. האם עתיד המקצוע צפוי להיות שונה מכפי שאנו מכירים אותו היום? האם יקומו בתי ספר נוספים ללימוד המקצוע שיענו על הביקוש? האם אנו בדרך לתהליך של "זילות המקצוע" כפי שקרה עם עריכת הדין בשנים האחרונות? או ההפך הוא הדבר, תנאי הקבלה ישודרגו עוד מעלה והטובים ביותר יישארו במקצוע?
 
מי שיידע לחזות את העתיד בתחום, שיגלה לי גם מה הסטארט-אפ הבא שיתפוס אחרי Mobileye ו – waze, בינתיים- קהילת השיווק לוהטת מתמיד, דיונים רבים על קמפיינים שונים מתבצעים ברשת, שיתופי פעולה רבים נקרמים בין מנהלי שיווק, כנסים מתמלאים עד אפס מקום ועושה רושם  כי הפרגון ההדדי עושה רק טוב הן לחברות עצמן והן ללקוחות. 
כותב המאמר הינו מנכ"ל רהב מדיה וחבר צוות בקהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA