עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

המדריך למחפש המתחיל אחר משרה בעולמות השיווק // אסף מרציאנו

פורסם

ב-

כולנו היינו שם, חלקנו נמצאים שם כעת ומרביתנו נהיה שם – חיפוש עבודה בתחום השיווק. עושה רושם לאחרונה שהתחלופה גבוהה, ישנם שיקולים רבים לבחירת מקום העבודה, אך מה באמת קורה בתחום? 
האם ישנם פרמטרים מסוימים שמשפיעים יותר מאחרים על קבלת המשרה הנחשקת? האם עולם השיווק אכן עובר שינוי עם כניסת תפקידים נוספים בתחום ובדיגיטל המשלימים את התפקיד? מעבר לכך, האם תלכו באש ובמים אחרי משרה בכירה בחברה גדולה ומבוקשת או תעדיפו משרה בחברה קטנה יותר עם חופש פעולה רחב ותנאי עבודה נוחים?
 
מהם השיקולים העיקריים שחשובים למחפשי עבודה בתחום? שאלנו אנשי שיווק ודיגיטל, ואלו רוב הנושאים בהם ההתלבטויות לא מעטות: 
  • דיגיטל, תוכן, E-Commerce ועוד –  העולם מתקדם ומתפתח וישנם תפקידים נוספים בתחום שנוצרים ומתפצלים לתתי-תחומי אחריות רבים, תפקידים כמו מנהל דיגיטל, מנהל תוכן, מנהל אתר, מנהל תחום סושיאל, מנהל קומרס ועוד. האם בזמן חיפוש עבודה, עדיף למנהל שיווק שיזלוג לתפקידים סמוכים אחרים, והניסיון הרב שנצבר יכול להיות למועמד לעזר – או שכביכול מעבר לתפקיד אחר, משני יותר, יכול להוות מבחינתו "כירידה" ברמה ובסולם התפקידים המקצועי?
  • גיל או ניסיון – מנהלי השיווק הצעירים נכנסים לתפקידים שונים בתחום השיווק אשר תופס חלק נכבד מפעילות כל חברה ועסק, וידוע לרוב שהניסיון המקצועי משחק תפקיד חשוב בקבלת המישרה. נראה לאחרונה כי עוד מנהלי שיווק נכנסים לתפקידים בכירים רק לאחר סיום קורס או תואר רלוונטי, ולעיתים אף ללא הכשרה או ניסיון כלל. האם בעלי החברות מביטים לטווח הרחוק והגיל אכן משחק תפקיד לאורך שנות המישרה או שהם בעצם מפסידים שועלי קרבות מנוסים יותר אשר צברו על בשרם ניסיון בקמפיינים, דיגיטל, ספקי משנה ושאר תחומי העניין בתפקיד?
  • שכר – מס' פעמים בשנה מתפרסם סקר שכר מטעם חברה זו או אחרת, ורבים טוענים שהשכר בסקר המוצג הינו גבוה מהשכר בפועלשמציעים למועמדים לעבודה. אם הדבר מוצדק או לאו זוהי שאלה אחרת לגמריי, אך האם רוב המאיישים את מישרות עולם השיווק מרוצים משכרם בהשוואה לתפקידים אחרים במשק? והאם הם מרוצים בהשוואה לתפקידים אחרים בתוך עולם השיווק?
  • קשרים אישיים – שיטת 'חבר מביא חבר' הייתה קיימת מאז ומעולם, ובתפקידים הבכירים במשק אף יותר, אך לא פעם שמענו כי משרות בכירות כגון: מנהל אגף שיווק, סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל וכו'- מאוישות במסגרת חבר מביא חבר. האם התהליך הפורמלי של שליחת קו"ח תופס גם ככל שדרג התפקיד מתקדם במעלה הסולם? האם משרות בכירות נתפסות רק "מפה לאוזן" או שהתחום שקוף ושווה-הזדמנויות לכולם?
כל מי שחי את עולם השיווק יודע שרבים הכישורים שדרושים בכדי להצטיין בתעשייה כגון: ניהול והתממשקות מול רוב מחלקות החברה (מכירות, שירות, תפעול, כספים, ועוד), יכולת אנליטית גבוהה (ניתוח נתונים, קמפיינים, לידים, אחוזים וכל היתר), ניהול לעתים של צוות שיווק תחתיך (יכולות ניהוליות גבוהות שיביאו לעבודת צוות מוצלחת), חשיבה יצירתית ויוזמה תמידית (לחשוב תמיד קדימה, איך לחדש ואיך להיות צעד לפנים מהמתחרים), ויכולות מכירה טובות על מנת לסגור את הספקים הטובים ביותר והמשתלמים ביותר לחברה.
 
והיכן בד"כ מחפשים מועמדים את המשרה הבאה? מעבר לאתרי הדרושים המוכרים בשוק, קבוצות הפייסבוק בתחום גועשות ומשרות רבות מוצאות שם את המועמד המתאים ביותר לתפקיד. קבוצות הפייסבוק הרלוונטיות ביותר (קבוצות לא פעילות לא נכנסו לרשימה מטה) ומס' החברים בהם (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) הן: 
כאשר כל אחד מאיתנו נמצא בתוך תהליכי חיפוש העבודה בעת חיפוש מישרת החלומות, ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על בחירתנו, אך האם פרמטר אחד עיקרי גובר על השאר? מה חשוב לנו יותר כאשר אנו רגע אחד מלהתקבל לתפקיד המבוקש:
  • – סיפוק עצמי – הרגשת סיפוק מאופי המשרה, התחום בו החברה עוסקת וציפיות ההצלחה בתפקיד.
  • – מיקום גאוגרפי – האם ישנן גבולות גזרה, או שבשביל מישרה טובה נוסעים גם רחוק (מאוד)?
  • – חופש פעולה – אופי התפקיד מחייב יצירתיות, האם אפשרי ורצוי לקבל מרות על כל פעולה וצעד בניהול או שהדבר פוגע בחופש הפעולה?
  • – תנאים ונוחות – האם שעות נוחות ותנאים סוציאליים שונים חשובים יותר מתפקיד בכיר כזה או אחר?
  • – חברה גדולה/ קטנה – האם מנהל שיווק בחברה גדולה שווה ערך בסטטוס למנהל בחברה קטנה יותר?
באתרי גיוס רבים ישנם כיום בתחום השיווק 25-35 תתי-תפקידים שונים הכוללים גם את מקצועות הדיגיטל, התוכן, ניהול מותג, ורבים אחרים. האם עתיד המקצוע צפוי להיות שונה מכפי שאנו מכירים אותו היום? האם יקומו בתי ספר נוספים ללימוד המקצוע שיענו על הביקוש? האם אנו בדרך לתהליך של "זילות המקצוע" כפי שקרה עם עריכת הדין בשנים האחרונות? או ההפך הוא הדבר, תנאי הקבלה ישודרגו עוד מעלה והטובים ביותר יישארו במקצוע?
 
מי שיידע לחזות את העתיד בתחום, שיגלה לי גם מה הסטארט-אפ הבא שיתפוס אחרי Mobileye ו – waze, בינתיים- קהילת השיווק לוהטת מתמיד, דיונים רבים על קמפיינים שונים מתבצעים ברשת, שיתופי פעולה רבים נקרמים בין מנהלי שיווק, כנסים מתמלאים עד אפס מקום ועושה רושם  כי הפרגון ההדדי עושה רק טוב הן לחברות עצמן והן ללקוחות. 
כותב המאמר הינו מנכ"ל רהב מדיה וחבר צוות בקהילת השיווק מנהלי שיווק מצייצים

טורים ומאמרים

שליט קוסם וליצן נלחמים על הגביע הקדוש – כדורגלנים כארכיטיפים // עופר ברנר

פורסם

ב-

כריסטיאנו רונאלדו שם את כדור העונשין בחיבורים של דה חאה ויצא לטקס חגיגות ההבקעה הקבוע שלו. הקפיצה, הסיבוב, הידיים לצידי הגוף, החזה המתוח קדימה והשאגה שאומרת אני כאן השליט הבלעדי. זה הרבה מעבר לחגיגות של שחקן, זה טקס. זו שפה. ורונאלדו הוא הרבה מעבר לשחקן, הוא מותג. מה שהביא אותי לחשוב, אם הוא מותג, איזה ארכיטיפ הוא?

ארכיטיפים הם דמויות על. קארל יונג, מאבות הפסיכולוגיה המודרנית טען, שלאורך היסטוריה, בכל הדתות ובכל סיפורי העמים, חוזרות אותן דמויות שוב ושוב. דרדסבא, הוא משה רבינו. מנהיג מבוגר, שמוביל את עמו בעזרת קצת כוחות קסם מול אויב נורא. תור הוא הרקולס וכך הלאה וכך הלאה. בתחילת שנות האלפיים החל השימוש במודל של מותגים כארכיטיפים. המודל טוען שמותגים שיצליחו למצב עצמם כארכיטיפ מסוים, יהנו מקיצור דרך למוחו של קהל היעד וקשר אינטואיטיבי איתו. כך הארלי דווידסון כדמות המורד, Go Pro כהרפתקן (explorer), רמי לוי כגיבור (רובין הוד מודרני) וכך הלאה והלאה. מהניסיון האישי שלי בבניית סיפורי מותג זהו כלי מצוין להגדיר לא רק את האופי של המותג אלא גם את התפקיד שלו בחיי קהל היעד, בלי להיגרר לקלישאות של ערכים כמו איכות, חדשנות ומכוונות לקוח.. אבל אני סוטה מהעניין. דיברנו על רונאלדו. ולא רק עליו. אם שחקני כדורגל הם כבר מזמן מותגים, האם ניתן לאפיין אותם כארכיטיפים?

התרגיל הזה הוא תיאורטי בלבד, אפשר ורצוי להתווכח על כל בחירה ובחירה, אז בואו נתחיל.

רונאלדו זה קל.  – השליט (Ruler) ה Alfa male. הרולקס והמרצדס. מספיק לראות את החגיגות אחרי הגול כדי להבין את זה..

מרונאלדו למסי כמובן. נכון הוא החטיא פנדל… ועוד לא זכה במונדיאל או בקופה אמריקה… ומסי של ארגנטינה זה לא מסי של ברצלונה… אבל מה שהוא עושה במגרש כבר למעלה מעשור לא קשור ליכולות גופניות, יכולות אתלטיות או ליכולות אנושיות בכלל. כי מסי הוא לא בנאדם רגיל. הוא קוסם. חלק מהדברים שהוא עושה באמת מתאימים פחות למציאות ויותר לסרט של דיסני.

Jester – הליצן. המילה עושה פה עוול. הארכיטיפ הזה מביא גישה אחרת. גישה שאומרת שלא צריך לקחת את החיים יותר מידי ברצינות ואפשר וצריך להנות. מסקיטלס ועד לHappy sock (מי שלא מכיר – שווה!), אלה מותגים שהופכים את החיים או את הקטגוריה שלהם ליותר קלילים ומהנים. תחשבו על שחקן שעולה למגרש קודם כל כדי להנות ומהר מאוד תגיעו לברזיל. בקיצור רונאלדיניו או בגלגול הנוכחי שלו – ניימאר.

המורד Rabel – זה ששובר את החוקים. שיוצא נגד הקונבנציות. או שמתים עליו או ששונאים אותו. בעולם המותגים זה הארלי או Virgin. בעולם הכדורגל המורד האולטימטיבי הוא כמובן דייגו ארמנדו מראדונה. על הדשא וכמובן גם מחוצה לו

היוצר  Creatorהיוצר בא כדי ליצור משהו בעל ערך ויופי בעולם. הוא מקדש חדשנות, יצירתיות ואסתטיקה (מי אמר Apple) . אני הולך קצת אחורה בזמן כדי לתת כבוד ליוהן קרויף, גדול האסתטיקנים של המשחק כשחקן וכמאמן. בצורה קצת שונה אפשר לדבר גם על קווין דה ברינה. הוא פשוט יוצר כל כך הרבה מצבים לגול שזה קשה לא להגדיר אותו כיוצר.

הבחור הרגיל. זה שאתה מרגיש שהוא כמוך ולכן מתחבר אליו. מ Watsapp ועד "בתכל'ס אין על ישראכארט". כאן זה נהיה קשה וקצת פילוסופי. מדובר באלים דמויי אדם, הם לא כמוני. אבל צ'אבי ואינייסטה. המשחק של צ'אבי נראה כל כך פשוט. שני צעדים ימינה והוא פתאום לבד, מוסר פס לגול. פשוט. הרגשתי שאני יכול לעשות את זה גם. ואינייסטה באופן כללי נראה ומתנהל כמו הרואה חשבון שלי (עד שהכדור נופל לו לרגליים).

ה Caregiver – הטיפוס האימהי ששומר עליך ונותן חום וביטחון. הבריאות של דנונה או הכי קרוב לאמא של מטרנה כדוגמא. אני לא יודע אם מנואל נוייר הוא באמת טיפוס מאוד אימהי, אבל הוא בטוח משרה ביטחון להגנה. גם אם סרג'יו בוסקטס היה מאחורי בקישור הייתי מרגיש יותר בטוח ורגוע.

המומחה (Sage) – בעל ההבנה המיוחדת או תפישת העולם הייחודית שמראה לאנשים את הדרך. הגארדיאן שמראה את התמונה המלאה, לינקדאין או Tech cranch עם המומחיות הייחודית שלהם.  ופפ גווארדיולה היה כזה בתור שחקן ובעיקר בתור מאמן כשהוא מראה לכל העולם איך משחקים כדורגל פשוט ודורסני. בזווית אחרת אפשר להסתכל על שחקנים מומחים שיודעים בדיוק מה לעשות בכל נקודה, לאן צריך להזיז את הכדור ולאן ללכת. בקיצור – גרמנים. טוני קרוס כזה במכז השדה או מולר בימיו הגדולים עם התנועה החכמה לשטחים ריקים שחתכה את ההגנה.

הגיבור –Hero. זה שנלחם כדי לתקן עוולות ולעזור לאנשים. בעולם בכדורגל של היום הגיבורים הגדולים לדעתי הם אלה שנשארו נאמנים לקבוצה שלהם. בופון שירד ליגה עם יובנטוס, טוטי וג'רארד, שויתרו על תארים כדי להשאר בקבוצה שאהבו. הם הגיבורים שנלחמים כדי להשאיר את הרומנטיקה בכדורגל (לפחות מבחינתי).

נשארו עוד שלושה ארכיטיפים אבל השליט כבר מתכונן להטיל את מרותו על המרוקאים, וגם ככה רציתי להשאיר משהו פתוח (ומאתגר) לתגובות אז נראה אתכם:

מיהו ה Lover – זה שמביא תשוקה יותר מהכל?

מיהו ההרפתקן (explorer) שקורה לנו לנסות לגוון ולהתנסות בדברים חדשים?

האם יש בכלל מקום לתמים (Innocent) בכדורגל? מישהו שמאמין בקארמה טובה של לעשות טוב ויהיה טוב

ואיפה נמצאים זלאטן? זידאן? בקהאם? וערן לוי בכל הסיפור הזה?

 

הכותב עופר ברנר, אסטרטג שמתמחה במיתוג סטארטאפים וקשר בהכח רמת גן בעברו

 

 

 

 

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ה- Fata Morgana של עולם השיווק הדיגיטלי //מוטי ויזל

פורסם

ב-

ישיבת בוקר, כל צוות השיווק של החברה מתכנס, סמנכ"ל השיווק, מנהל המכירות, מנהל הדיגיטל, משרד הפרסום, יועץ שיווק, משרד יחסי הציבור, על הפרק, השקת מוצר או שירות חדש, או פרוייקט חדש הנמצא על גרף הפעילות של הארגון, מתקיים דיון, חושבים אסטרטגיה, מפצחים את קהל היעד, מגדירים לוחות זמנים, מתחילים לחשוב על תקציב, מציעים פלטפורמות ולבסוף מנסים להמר על כמות לידים, יחסי המרה וכמה מכירות יהיו כנגזרת מסטטיסטיקה ידועה ומוכרת יותר או פחות, וזאת, למול תקציב מושקע.

עד כאן, הכל ידוע, הכל מוכר, בעיקר לכל מי שעוסק בעולם השיווק, אבל בדיוק בנקודה הזו, בנקודה הזו, מתחילה ה fata morgana לפעול ולעבוד שעות נוספות, על כולנו.

העולם הדיגיטלי שהולך וצובר תאוצה מיום ליום, שפעם, רק לפני 5 שנים קראו לו ה new media, השאיר הרחק מאחור, באבק, את העולם הישן, ה old media, רק לפני 5 שנים דיברנו על נתוני חשיפה בדיגיטל, משם עברנו ללידים, משם עברנו ללידים איכותיים והתחלנו לנתח יחסי המרה, ומאז נהיינו כולנו הרבה יותר חכמים, ידענים ומומחים.

עובדה זו, מזכירה לי, שרק לפני מספר שנים כשהועסקתי כיועץ של google בישראל ושוחחתי עם צוות השיווק של החברה, כבר אז אמרו לי החברים, תזכור את השיחה של היום, על פיה בהווה, הפרסום בדיגיטל הנו חלק מעוגת הפרסום של כל פירמה, אבל בעוד מספר שנים הדיגיטל יהיה עוגת הפרסום של הפירמה, לא האמנתי אז, אבל הם צדקו!

אז באמת, איך הגענו למצב בו המדיה ועולם השיווק הדיגיטלי נהפכו ונהיו בעצם לחזות הכל, הם הכל ואין בלתם, כולם מומחים בו וכולם יודעים בדיוק תהומי על מה יצא כל שקל ובדיוק כמה עולה כל ליד, וגם מה תהיה ההמרה לעתיד.

התמכרנו חברים, התמכרנו לסיפוק המיידי, לבאנר, לפוסט, לקידום, לפרפורנס, לרימרקטינג, לריטרגטינג, לזמן התגובה הקצר, למדידה, להמרה, לסטטיסטיקה, הרבה מילים, שמביעות. ידע והבנה רבה במושגי העולם החדש,
אבל באמת? האם מישהו היום, באמת יודע מה תהיה התוצאה של כל אפיק? מה יהיה הייחס בין רמת הניסוי לטעייה? או לתהייה ? את התשובות. כל אחד יספק לעצמו אבל.. בדרך קצת שכחנו כמה דברים:

1. שמאחורי כל ליד נמצא לקוח פוטנציאלי, אולי?

2. שליד במחשב, הוא לקוח בקצה, שהוא לא יחס המרה, שהוא לב ונשמה ורצונות, שדורשים טיפול איכותי ורגיש מצד צוות. מאוד מיומן ומאוד מקצועי ומתמיד.

3. שכדי להוציא את המוץ מהתבן ובמטרה להגיע לליד האיכותי וזאת מתוך מאות כאילו שהגיעו, שהוא באמת לקוח פוטנציאלי, שהוא מוכן להפגש וגם להגיע לבסוף לפגישה, לכך נדרש מאמץ גדול מאוד הדורש מיומנות גבוהה של כל שרשרת הערך, של עולם השיווק והמכירות.

4. שמרבית צוותי המכירה בעולם העסקי, אולי יודעים לנהל פגישות איכותיות, אבל מרביתם אינם יודעים לנהל שיחות טלפון איכותיות באופן מספק ובמטרה לייצר את אותן הפגישות.

5. שכמות לידים גדולה, אינה משפיעה בהכרח על התוצאות הסופיות.

6. שהמוכנות להשקיע בתקציבי השיווק והפרסום, אותם מייצרי לידים, אינה מתקרבת לתקציבים ולהשקעה הנדרשת בהפיכתם לפגישות אפקטיביות ואף למכירות סופיות.

7. שתחושת הסיפוק מייצור לידים אינסופי, המשמן את מערכות השיווק והתקציבים, אינו טוב יותר או משופר בהכרח בייחס ליחסי ההמרה של העולם הישן, בו ייצרו פחות לידים, אבל גם זיהוי האיכותיים יותר היה מהיר יותר.

8. שמערכות המכירה של היום כורעות אחר עומסי הלידים, לחצי הפירמות והלקוחות, נגרסות אחר כמות לידים גדולה שבחלקה הגדול אינה רלוונטית, אבל עדיין מופיעות בדוחות כלידים שהגיעו, מהן מצפים להשיג תוצאות משופרות.

9. שאנשי טלמיטינג איכותיים, אותם מתאמי הפגישות, המצויים בתחתית שרשרת המזון של הארגון, קשים מנשוא להשגה.

10. שכנראה נמשיך להיות מכורים, זה כבר מאוחר מדי, זה העולם החדש ואין בלתו, אי אפשר לנצח את הקידמה, אבל לפחות, בואו נהיה כנים עם עצמנו, נסתכל במראה וננסה להבין שבעולם הדיגיטלי יש גם חולשות וישנם גם חסרונות, שבין ערפילי הלידים ישנה גם שמש, שפשוט צריך לעבוד קשה יותר כדי ליהנות ממנה.

מאת מוטי ויזל – מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי והמחקר vcel

 

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים