מאז האסון הנוראי של ה-7 באוקטובר והמלחמה שהחלה באותו יום, כל מה שידענו על תופעת הפייק ניוז, הקיטוב וההסתה ברשתות החברתיות קיבל משמעות אישית וכואבת הרבה יותר. הרבה מידע שקרי שהופץ ברשתות החברתיות המחיש לנו עד כמה הדעה של רבים בעולם על ישראל, עלינו, נקבעת במידה רבה על ידי מדיניות הפרסום של הרשתות החברתיות, האלגוריתמים שלהן וההשפעה המשמעותית שיש לכמות אנשים שמהדהדים משהו, על פני היצמדות לאמת, עובדות ונתונים.
לצערנו, גם חלק מאתרי החדשות הבינלאומיים התגלו כמי שאינם חפים מטעויות כואבות. כך לדוגמה הפרסום אודות הפצצת בית החולים בעזה שאירע ב-17 באוקטובר כביכול על ידי צה"ל שגרם למאות הרוגים, התברר כלא נכון. עם זאת, הסיקור השגוי של פיצוץ בית החולים בעזה קיבל ביקורות חריפות שחייבו את המערכות לביצוע בדיקות מעמיקות, שהובילו לתיקון ניסוחים לצד התנצלויות פומביות.
לעומת זאת, הרשתות החברתיות עמוסות בסרטונים המציגים מציאות מסולפת ורחוקה מהאמת, כאשר אנשים פרטיים שלא מחוייבים לאף אתיקה עיתונאית, לא באמת בודקים את העובדות או התמונה המלאה מעלים את הפרשנויות שלהם עם "הוכחות" על הקונפליקט בין ישראל לחמאס, ללא כל מפריע. ג'יג'י חדיד היא דוגמה לדמות ציבורית מוכרת מאוד שנאלצה להוריד במקרה קיצוני תוכן שקרי שפרסמה, אך יש יותר מדי דוגמאות למובילי דעה ומשפיענים מוכרים הרבה פחות מחדיד שמפרסמים למיליוני העוקבים שלהם את ה״אמת״ שלהם, אשר רחוקה מהעובדות במציאות. במקום ביקורת ו-fact checking, התכנים מקבלים עידוד וחשיפה מוגברת המבוססת על האלגוריתמים של הרשתות החברתיות.
תיבת התהודה של עצמנו ברשתות החברתיות, משפיעה במידה רבה על מה שאנו למדים על העולם. כשאנחנו מבינים כמה עיוות יש בתמונת המציאות הזו – נשאלת השאלה איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לנסות להבין את העולם דרך העדשות המסוכנות הללו? ויותר מכך – האם אנחנו יכולים להרשות לילדים שלנו, שנולדו לתוך המציאות הזו, להבין את העולם דרך מסננת שבמידה רבה משאירה מחוץ לתמונה מציאות מורכבת ומגבירה את הווליום של תוכן מקטב, קיצוני ולא מבוסס?
על רקע מלחמת "חרבות ברזל" החלטנו בטאבולה לבצע מחקר מיוחד, באמצעות חברת המידע Kantar Insight Israel, אודות השינויים בהרגלי צריכת התוכן של הישראלים מאז פרוץ המלחמה. מדובר במחקר השלישי שערכנו בנושא צריכת התוכן של הציבור הישראלי. באופן טבעי ובהמשך למאבק על הנרטיב, השאלות סביב "אמינות התוכן" קיבלו הפעם משמעות עמוקה יותר, כשהתוכן שמסתובב בכל הפלטפורמות – הרשתות החברתיות, אתרי החדשות, יוטיוב ואפילו בפודקאסטים השונים – עוסק ממש בחיים שלנו ובהצדקת מאבקנו.
למרות הפתיחה שעלולה להישמע כמו פרק של מראה שחורה על מציאות חיינו, ישנם דווקא נתונים מחקריים שמאפשרים לנו להיות אופטימיים יותר: עבור הציבור הישראלי, המשתנה החשוב ביותר בתפיסת תוכן כאמין הוא הפלטפורמה שמפרסמת את המידע. עוד מתוך המחקר, בהסתכלות על הפלטפורמות השונות, ניכר שהציבור הישראלי חש שהתוכן המופיע ברשתות חברתיות הינו הכי פחות אמין מכל הפלטפורמות באופן מובהק, בכל הגילים.
זאת בזמן שמבין כל הפלטפורמות, כולל טלוויזיה ורדיו, מובילים אתרי החדשות והתוכן ברמת האמינות. מדובר באותם פאבלישרים ואתרים שגם לאחר טעויות שעלולות להתרחש בדיווחיהם, מפרסמים התנצלות ברורה. אלו למעשה מגמות שכבר ראינו במחקרים עם קנטאר משנת 2022 וביוני 2023 לפני המלחמה, אשר התחזקו באופן ניכר במחקר הנוכחי שנערך במהלך המלחמה.
אני מקווה מאוד שהמידע שילדינו יצרכו בחייהם יהיה מעיתונאים וגופים עם הכשרה מקצועית ומחויבות לאתיקה מקצועית, ולא ממקורות רנדומליים ולא אמינים בטיקטוק. רשתות חברתיות שיודעות לספק לנו בידור, אסקפיזם ודרך לתקשר בין אנשים יכולות להיות דבר נחמד מאוד, אך ברגע שהן הופכות להיות החלון ממנו אנשים מתבוננים על העולם ומעצבים את תפיסת עולמם, זה כבר מסוכן מאוד.
לצד הפופולריות של הרשתות החברתיות, אנחנו רואים טרנד מבורך שחווים אתרי החדשות והתוכן כאשר אתרים משתמשים כיום בטכנולוגיות שמספקות חוויה גלישה משופרת ומותאמת אישית, ללא איסוף מידע פרסונלי של הגולשים.
המומנטום של הפאבלישרים שזמן הגלישה בהם גבר מאז פרוץ המלחמה, לצד האמון המוגבר, יכול וצריך להיות גם המומנטום של המפרסמים. מותגים אשר מעוניינים לפרסם את התכנים והקמפיינים שלהם בהקשר הנכון ובפלטפורמה הנכונה שנהנית מה-trust הגבוה ביותר מבחינת הגולשים, דבר שעל פי מחקרים גלובליים משפיע באופן ישיר על אמינות המותג.
אני מאמין שגם למותגים יש תפקיד חשוב במתן מידע אמין שעוזר לאנשים לקבל החלטות טובות יותר לגבי העתיד שלהם, מבחירת הביטוח הנכון והמשתלם, דרך רכישת הבית והמשכנתא הנכונים ועד החלטה רפואית כזו או אחרת. החשיבות במתן אותו מידע בקונטקסט הנכון, על מנת שהצרכנים הפוטנציאליים באמת ירגישו שהם יכולים להסתמך עליו ולבטוח במותג, חשובה תמיד ובעיני היום יותר מאי פעם.
הכותב: יער גדיש, הוא מנהל פעילות עסקית אזור המזרח התיכון, טאבולה
