כמה מאיתנו היו מעדיפים עכשיו לקחת את הטלפון ולשחק נטקראפט או קנדי קראש במקום להקשיב להרצאה או לקרוא עוד מאמר? לבני אדם יש נטיה פסיכולוגית מולדת למשחקים, ורתיעה טבעית ממונוטוניות ומקריאת גושים של טקסטים. מהסיבה הזו, בני האדם תמיד יעדיפו אפליקציות שעונות על נטייתם הטבעית. אך בניית אפליקציה יפה ומקצועית שתשיג הרבה הורדות אינה מספיקה כדי שמשתמשים יחזרו להשתמש בה בקביעות, יזכרו את חוויית השימוש בה לטובה ויספרו עליה לחברים. מה חסר במשוואה הזו? גיימיפיקציה.
מה הוא מישחוק?
מִישׂחוּק באנגלית (Gamification) הוא יישום אלמנטים מעולם המשחקים בתהליכים ופעילויות שלא קשורות למשחקים, במטרה לעודד אנשים לבצע מטלות "משעממות" כמו מילוי פרטים אישיים, מילוי סקרים וכו' וכך להפוך אותן למהנות ומתגמלות יותר.
האם הייתם עוזרים לווייז לסמן את הפקקים, אילולא הייתם מקבלים על זה נקודות ומשפרים את הדמות שלכם מפרח לכתר או לחרב? נשמע ילדותי, אבל ככה זה עובד.
טכניקות המישחוק הן שונות ומגוונות: ניקוד, דירוג, עליה ברמות, התקדמות חזותית על גבי מד כלשהו, קבלת מטבעות וירטואלים, החלפת נקודות בתמורה כלשהי, זכייה בפרסים וירטואלים כמו פתיחת מנעולים ועוד.
הנה כמה טכניקות להוספת גיימיפיקציה בתהליכים:
- מתן משוב מיידי או תגובה לפעולה, שעונים על הרצון להכרה וטפיחה על השכם, לדוגמה: לברך את המשתמש על הגעה ליעד או לעודד אותו להתקדם ליעד הבא, להציע לו תגמול חדש ברגע שהגיע ליעד מסויים.
- עידוד של יצר התחרות והשוואה לאחרים: הלקוח רואה היכן כל המשתמשים נמצאים מבחינת שלבי התקדמות והיכן הוא יחסית לאחרים, מה שנותן לו מוטיבציה להשיג יותר ולהתקדם יותר
- רכישת מעמד בקרב הקהילה: תיוג כעדות לשלב שאתה נמצא בו. כמו צבעי החגורות בג'ודו, כך אתה יכול לקבל תג, כתר או כל כל דבר שיעיד על מעמדך והשלב שאתה נמצא בו בתהליך.
- קהילתיות: מתן ניקוד תמורת עזרה לקהילה, שיתוף, המלצה או תרומה כלשהי.
צריך לזכור שהמשתמשים נכנסו לאפליקציה לא על מנת לשחק, אלא כדי להשיג מטרה מסויימת כמו מוצר או ידע, כך שמטרת המישחוק באפליקציה אינה משחק לשם המשחק.
מעורבות ונאמנות, זה שם המשחק
נתוני מספר ההורדות הזמינים בחנויות האפליקציות יכולים להרשים בהיקפם כשמדובר בעשרות ואף במאות מיליונים של משתמשים, אבל מה שלא נחשף שם זה מספר הנטישות.
על-פי פורטל הנתונים Statista , ב-23% מכלל האפליקציות שהורדו נעשה שימוש פעם אחת בלבד. כיצד ניתן למנוע זאת או לפחות לצמצם את התופעה? בין היתר באמצעות גיימיפיקציה שמניעה לפעולה ומעודדת שימוש חוזר.
טכניקות הגיימיפיקציה עונות על 2 מטרות מרכזיות: הגברת מעורבות הלקוחות, בדרך של הנאה שתהיה זכירה, והגברת הנאמנות שלהם למוצר, לשירות או למותג. הגיימיפיקציה עוזרת לנו לייצר ולשמר נאמנות בקרב משתמשים ולגרום ליוזר לחזור לאפליקציה ולפתוח אותה שוב ושוב ואף להמליץ עליה לאחרים. הוספת מישחוק באפליקציות, לצד UX מוקפד, מיתוג מבדל וגורמים נוספים, הוכחה כמשפרת מדדים רבים כמו חווית משתמש, החזר השקעה, איכות הנתונים, עדכניות, למידה ועוד. יישום ההמלצות האלו באמצעות גורמים מקצועיים מומחים, תחולל הבדל משמעותי בשוק שלא מפסיק להמציא את עצמו מחדש.
קחו לדוגמה, את אתר המכירות הסיני הגדול aliexpress. האתר מיישם גיימיפיקציה בצורות שונות כמו קבלת מטבעות וירטואלים על הוספת פריטים לעגלת הקניות, ניקוד הדדי – הלקוחות מדרגים את החנויות וגם הם עצמם מדורגים לפי כמות הקניות והפידבקים שהם משאירים, משחקים בעזרתם אפשר להשיג קופונים או נקודות שהופכות לקופונים ועוד ועוד. לא בכדי הפך בשנים האחרונות, לאתר איקומרס מוביל. המשתמשים נהנים לגלוש, לרכוש ולחזור אליו.
לסיכום, בשנים האחרונות צצות יותר ויותר אפליקציות בכל נושא ותחום. רק אפליקציות שישכילו להציע ללקוחותיהם, מלבד מחיר אטרקטיבי ושירות לקוחות מצוין, גם חווית משתמש מנצחת תוך שילוב אלמנטים משחקיים שיתנו ללקוחותיהם סיבה לשמור להם אמונים, יצליחו לבלוט מעל המתחרים ולהשאיר חותם.
יגיל כהן הוא מנהל תחום פיתוח מטריקס מובייל בחברת מטריקס.
