למרות הביקורת כלפי הפקות העתק של יס, תמיד צידדתי בהן. אני מאמינה שהפומפוזיות וה over the top – יוּת של יס הכרחיות כדי לבסס את מיצובה של הפלטפורמה שמעניקה בידור, כזו שמאפשרת אסקפיזם משובח. אי אפשר לדבר בשקט על מוצר שמספק חוויה טוטאלית ועוצמתית.
גם הפרסומת הנוכחית עשויה נפלא. על רקע ׳עוד נגיע׳ של ירדנה ארזי, יש לנו פנטזיה על האירוויזיון הקרב ובא, כשמי אם לא הפרזנטורית של יס מיועדת להופיע בו. כן, נועה קירל.
הכוכבת המיועדת אורזת כדי לצאת אל תחרות האירוויזיון. מי שמלווה אותה הם כוכבי העבר בתפקידי ליווי מפתיעים, כשכל אחד מזהיר את קירל אודות משהו שעלול לקרות לה, כשזה משהו שבאמת קרה להם.
שרהל׳ה שרון, בתפקיד הנהגת, מזהירה את קירל מניקוד נמוך מדי, דנה אינטרנשיונל, הטייסת, מזהירה אותה ממעידה על הבמה, קובי מרימי, הבל בוי במלון, מזהיר אותה מפני בכי לא נשלט ויזהר כהן, שמנצח על התזמורת (די נו זה כבר לא ככה, תמו ימי זיקו גרציאני ופסטיבל הזמר והפזמון אבל ניחא) מדבר איתה בשפת ה ב׳.
קירל נותנת שואו. היא שרה טוב ודופקת הופעת גלאם ויס מצליחה לתת לנו את דקת האושר שאנחנו צריכים כדי לאהוב אותה קצת יותר.
מצד שני, הצעת הערך דבוקה לפרסומת כמו תוספת שיער שנכשלה.
מה קשור יס פייבר לאירוויזיון?
ישבו, ישבו, ישבו הלקוח וצוותי הקריאטיב ואמרו – אם נגיד ״זה כבר ניצחון!״ אולי זה יחזיק מים. אנחנו נגיד שזה לא משנה אם נועה תיקח או לא תיקח – זה שהיא חוזרת הביתה ליס פלוס פייבר שווה ערך לגראנד פרי של האירוויזיון.
די, נו.
אותו דבר אפשר היה להגיד על כל הצעת ערך שיס הייתה רוצה להציע. מחיר חדש, ערוץ חדש וכן הלאה. זה לא קשור באמת והחיבור בין הניצחון הנחשק באירוויזיון לבין ״ניצחון״ יס פלוס פייבר, שאין ספק שטכנולוגית זה יותר מתקדם מיס הישנה שהגיעה אלינו מהלוויין, הוא חיבור מאולץ ולא קשור.
אני מתגעגעת לימים בהם הטכנולוגיה קיבלה תפקיד ראשי בסרטון הפרסומת. פה נזכיר את סרט המרגלים של yes שבו כל מיני זרים מדלקמים סיסמא חרישית The pigeons cannot fly tonight והגיבור לא מבין במה מדובר. הוא נקלע לסיטואציה (לסרט) מאוחר מדי ומתקשה להתמצא בעלילה.
הסרטון אינו אלא פרסומת לתקציר שמחבר אותנו לסרט גם אם נכנסנו אליו באיחור (כמו הגיבור שהגיע לככר האדומה באיחור, ופספס את התדריך של מפעיליו).
התקציר שאינו אלא אפליקציה דיגיטלית הוא שלד הסרטון, והסרטון מותח כאילו היה פרומו לסרט ריגול אמיתי.
אז מבחינתי, אם יש כל כך הרבה כסף להעסיק כל כך הרבה כוכבים (בלטו בהיעדרן נטע וגלי) – תוכלו גם לפצח את היס פלוס פייבר ולגלם אותו בתוך העלילה בצורה יותר שלמה.
הרעיון הוא להפוך את התועלת הפונקציונלית של הפתרון הטכנולוגי למטאפורי. כמו שהתקציר מעדכן את המרגל לגבי התדריך. כמו שהאסירים שדפקו 3 פעמים על הקיר כסימן שעכשיו בורחים דימה את איכות הסאונד של יס. האסיר שלא היה לו יס לא שמע ונשאר כלוא.
פייבר נותן לי רצף ואיכות ששום טכנולוגיית ״שידור״ (איזו מילה ישנה) לא נותנת לי. זה בהחלט יכול להשתתף בעלילה של האירוויזיון. זה יכול לשנות את השיר. זה יכול להוציא את כל ה״ב״ משפת ה״ב״. זה יכול לבלבל את ויוה לה דיווה ולגלות לנו שפשוט אז לא היה פייבר. מסכן יס פלוס פייבר צריך לתת לו תפקיד לא פחות חשוב מאשר לנועה ושרל׳ה, קובי ודנה ויזהר. מגיע לו. לא? לא יפה שמשאירים אותו בבית אם הוא גיבור הדרמה.
עטרה בילר היא אסטרטגית מיתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה פועלת יחד עם אלון וינפרס ב׳קטי תנדה׳, סוכנות מיתוג סוג אחר, המתאימה לעידן הדיגיטלי (inbound branding). מומחיות קטי תנדה באיתור הסיפור הייחודי שמסתתר במותג ובנייה, סביבו, קהילה של אוהדים אמיתיים שמרגישים שאינם יכולים בלעדיו, ומשגררים אותו הלאה. הנחת היסוד אומרת שבמקום שהלקוח רואה צחיחות קיים אגם שמזמין אליו מאות אלפי שקנאים שמקננים בו ומשגשגים בו. מרחוק זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זו עבודת עומק שיטתית, שמעניקה יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס לתחרות.
