מאיה ורטהיימר היא אחת הנשים הכי מרשימות בשטח. ניסיתי לבדוק את עצמי למה היא מעוררת בי התנגדות בפרסומות יד2, שאין לי צל של ספק שהן אהודות במיוחד בגללה.
ברור שהיא יפה וחתיכה ומשדרת אינטלגנציה, יכולת תנועה טובה והרבה הומור עצמי. ׳אני לא באמת כזו אבל מה אכפת לי להתפרע?׳.
נכון, מאיה. את מהממת והרבה נשים היו רוצות את מה שיש לך. ואולי דווקא בגלל זה את לא דופקת חשבון.
ובכל זאת אכפור בעיקר ואומר – נמאסת עלי ביג טיים. ואולי זו לא אשמתך אלא הפלטפורמה הפרסומית עליה את מופיעה.
מאז שפרצו פרסומות יד 2 הכתומות יש אסקלציה של רעש וקצביות שמיועדת לעצור ולתפוס אותי, רק שאני, באופן אישי, נאטמת לה.
בפרסומות הקודמות מאיה רוקדת את הריקוד התזזיתי המוזר (אך העאלק מאופיין) ונוהמת ״יש יד 2״.
הפעם – חדשנות!
הסיסמא החדשה היא ״אני לא מפספסת״.
ההומור העצמי קופץ מדרגה כי הגיבורה מפספסת בכל פריים משהו אחר.
היא קנתה את הערסל הנפלא אבל שודדים מאחורי גבה את הבית. והיא כן מפספסת את זה.
מפה לשם יד 2 כל כך מרתקת אותה, והיא כל כך ״מיינדד״ לא לפספס הזדמנויות רכישה ביד2, שהיא כן מפספסת את כל מה שקורה ת׳כלס בכאן ובעכשיו.
לא מפספסת רק שכן מפספסת. הבנתם?
הבת שלה מתעופפת כשהיא אוחזת צרור בלוני הליום, חייזרים רוקדים בישיבה במושב האחורי של המכונית שקנתה, רקדניות אפריקאיות קופצות על הטרמפולינה שרכשה, ומטוס נושא שובל פרסומת מעביר לה מסר מבעלה אסף ״מאיה את לא זמינה בנייד״, כשהיא מתמוגגת ממרפסת הבית שרכשה, גבה אל המטוס כמובן.
ולא, הפרסומת לא מפספסת את מחול השדים של מאיה. בסוף היא מצטרפת לכל מה שלכאורה ״פספסה״. היא חובקת את ביתה, רוקדת על הטרמפולינה – כדי שיהיה סוף טוב.
אני חושבת שלעשות הרבה רעש, להגחיך, להיות ליצן – זו לא חכמה.
אז נכון שלרפטציה ולעקביות יש כוח, אבל בתחושה שלי אין למותג יד2 הרבה מה לומר. כשמשילים את מעטה הקרקסיות של פרסומות יד2 – יש לנו לוח יד שניה שמצהיר על כך שיש בו מגוון, ושכל הקודם זוכה. לא ניוז.
ואני אומרת, תראו איזה יופי עשו Airbnb – כולה השכרה של דירות לטווחים קצרים. סאבלט: הביזנס הכי שחוק שיש, והכי לא מיוחד שיש. זה כל האתגר. מקומודיטי שלכאורה אין לה סיכוי להתרומם הם יצרו נרטיב שמבטיח לנו ׳להרגיש שייכים בכל מקום׳. לזה אני קוראת תפקיד בעולם. וכשיש תפקיד אפשר להרעיש פחות. לדעתי יד2 עוד לא פיצחו את התפקיד הייחודי שלהם. מלבד, כמובן להיות ג׳ינג׳ים.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.
