עקבו אחרינו ברשת

קמפיינים

הכירו את האנשים מאחורי הסמלים: ליאו ברנט בקמפיין למיגור עברייני חניות הנכים

פורסם

ב-

PEOPLE. NOT SYMBOLS – לרגל היום הבינלאומי לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: ליאו ברנט וארגון נגישות ישראל יעלו בקמפיין יוצא דופן למיגור תופעת עברייני חניות הנכים.

ב-29 לנובמבר יתעוררו נהגי ישראל ויגלו כי תמרורי חניות נכים זכו לפנים ושמות של אנשים עם מוגבלויות אמיתים, שיחליפו את התמרורים הכחולים הסטנדרטים.

מעל 150,000 אנשים עם מוגבלויות בישראל נעזרים בתוי חניה לנכים. עבורם ועבור בני משפחותיהם זמינות חנייה זו הינה קריטית לניהול חיים נורמליים. חנייה במקום מרוחק מקשה עד מאד על ניידותם של בעלי מוגבלויות ואף מונעת מהם את היכולת להגיע למקומות מסויימים.

ב-29 לחודש, יום רביעי, לקראת היום הבינלאומי לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שיחול בשבוע שאחרי (3/12), תקיים עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, קמפיין תקשורתי מקורי רחב היקף למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא.


תחת הכותרת: People.Not Symbols יוחלפו בן לילה אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית בתמונות של עשרות אנשים עם מוגבלות אמיתים, המספרים את סיפוריהם האישיים.

הקמפיין מתבסס על ההבנה שסמל הנכה הבינלאומי המצוייר על גבי התמרור, אינו מעורר אמפתיה ואינו מקושר לאדם בשר ודם, עם צרכים מיוחדים.

הקמפיין מבקש להכיר ולהזכיר לנהגים את האנשים שמאחורי הסמלים – את הנפגעים הישירים מהחנייה הפסולה בחניית נכים.

להעלאת המודעות חברו שותפים רבים, ביניהם הרשויות המקומיות בערים: ראשון לציון, רמת השרון, קרית ביאליק, אשדוד, פתח תקוה, תל אביב, גבעתיים, נתניה, רחובות, באר שבע, הרצליה, אור יהודה, ראש העין, אילת, רעננה, הוד השרון, כפר סבא, מודיעין.

כמו כן לוקחים בו חלק שלל חניונים: אמות- נכסים, סנטראל פארק חניונים, נכסי רמות, חניוני אחוזת חוף, קניוני עזריאלי, קניוני אריאל פרומול, מרכזי ביג, שופרסל,.

אנשים עם מוגבלות מכל הקשת החברתית בישראל נרתמו לקמפיין. בין המצולמים: חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון, הספורטאים הפאראלימפיים נעם גרשוני ופסקל ברקוביץ ועוד רבים.

לאתר הקמפיין ובו כל המשתתפים – www.peoplenotsymbols.org.il

קמפיינים

קמפיין Real Time Marketing ברדיו – יד2

פורסם

ב-

מאיה ורטהיימר, הפרזנטורית של YAD2, תגיש תשדירי רדיו שייכתבו בזמן אמת ע"י צוות הקריאיטיב של ראובני פרידן ויתייחסו לידיעות הטריות ביותר שישודרו בחדשות. הפעילות הפרסומית הייחודית החלה ביום ראשון (ה-30.12) ותמשך לאורך כל השבוע, מרדיו תל אביב FM 102, בזמן שיאי ההאזנה בתחנה. התשדירים יתחברו לקמפיין הפרסומי של יד2, תחת המסר "טירוף מה שקורה פה", ויציגו עסקאות חמות בעולמות הנדל"ן, הרכב ומוצרי היד השנייה.

לדוגמה, אם ידווחו בחדשות על עומסי תנועה כבדים, ורטהיימר תעשה "טייק אוף" על הידיעה החדשותית ותציע עסקאות מהאתר על אופנועים שחוסכים את העמידה בפקקים. אם החדשות יכללו דיווח על מתיחות ביטחונית, הפרסומת שאחריהן תציע דירות עם ממ"ד בפרויקטים חדשים ביד2. מטרת הקמפיין היא לחשוף את הקהל הישראלי לכמות ולמגוון הענק של המודעות שעולות מדי שעה באתר יד2, ולהפוך את הכניסה באתר ממבוססת לספונטנית וקבועה, כחלק משגרת הגלישה היומיומית.

גל עופרים, סמנכ"ל שיווק יד2: "לראשונה בישראל תשודר פרסומת לייב אשר תמחיש ותקשר את החדשות לאקשן שקורה באתר יד2. ביחד עם ראובני פרידן החלטנו להציג זאת בקמפיין, ולעודד אנשים לחפש הזדמנויות באתר באופן קבוע".

אבי משולם, מנכ"ל רדיו ת"א FM 102: "מדובר במהלך מסקרן התואם את אסטרטגיית אימוץ החדשנות ברדיו ת"א בכל התחומים, החל משידורי דיגיטל מתקדמים וכלה במהלכי פרסום חדשניים".

ניב חורש, מנכ"ל משותף בראובני פרידן: "מאחל לכל חבריי בעולם הפרסום לקוחות יצירתיים וחדשניים כמו יד2, ושותפי מדיה חזקים וחכמים כמו רדיו תל אביב FM 102".

המשך קריאה

קמפיינים

ניתוח קמפיין: אתם Pepper או לא? // עטרה בילר

פורסם

ב-

הקמפיין החדש של Pepper, הבנק הדיגיטלי מבית בנק לאומי (משרד פרסום: McCann) שעדיין לא החליט אם הוא בנק או לא – נראה טוב. זה לא נראה כל כך רע. זה אפילו נראה טוב. שחור לבן מעלה כל קליפ מדרגה והופך אותו ליותר מתוחכם. פה ושם נגיעות של וורוד כדי לבודד את צבעי המותג  – גם בסדר. אפילו הקצב והראפ או ה spoken word או איך שקוראים לזה – עשוי ממש טוב.

הבעיה שלי – הקריאטיב של פפר עולה על האסטרטגיה. במלים אחרות – פפר נולד בחטא והוא ממשיך להיות נאמן לאותם כשלים.

הפרסומת מעלה על נס את ההבדל בין אנשים דיגיטליים ללא דיגיטליים ומקבילה בין החלוקה הזו לבין החלוקה שקיימת בין לקוחות ללא לקוחות של פפר. ההשוואה לא מעניינת ובעיקר לא יכולה להיות משויכת דווקא לפפר.

מציאות דו-מימדית: חיים בשחור לבן או בוורוד

אנשים דיגיטליים חוסכים זמן ולכן לוקחים את החיים בסטלבט. אנשים שהם לא דיגיטליים – עומדים בתור, אנשים דיגיטליים עושים סלפי (עם סמארטפון וורוד) בעוד שאנשים לא דיגיטליים עובדים עם מחשבון כיס. אה, ואין להם וורוד בשום מקום בפריים. כמובן שהדיגיטליים הם פפר והלא דיגיטליים מוגדרים כ'לא פפר'.

"למה הוא פפר לגמרי ברור/ לומד, ממלצר זה הסיפור/ מסיים ת'משמרת בשתיים שלש/ עולה מול בנקאי מסדר את העו"ש". וגם – "לשלם על עמלות נראה לך סביר/ אולי גם נתחיל לשלם על אוויר?" – באמת יופי של קופי.

אבל אנחנו ממשיכים לראות השוואות לא מספיק מרגשות. אנחנו נחשפים לכן – פפרים שחיים אונליין, אוזניות לראשם, עושים סנאפצ'ט כלבלבים, ולעומתם – לא – פפרים שמתעסקים עם שטרות כסף בכספומט, קוראים עיתון מנייר, עוצרים טקסי עם היד, מחכים לתכנית טלוויזיה בתזמון האמתי שלה, מדפדפים באלבום תמונות יפני עם תמונות אמתיות או בקיצור – לא עברו לאינטרנט.

הלא-פפרים נכנעים לחיים הפיזיים המסורבלים, אלא שלצערי הקליפ הזה איחר את הרכבת שיצאה לדרך לפני משהו כמו 25 שנה. או אז כשהתחילו הבנקים הישירים להציע לנו שירות שמדלג על התור, שאינו תלוי בזמן, שמשחרר את הלקוח מתלות בשעות פתיחה, מחיפוש חניה – לטובת ביצוע פעולות בזמן ובמקום שמתאים לו – אז היה ראוי להתעלף מהקליפ המאד חינני הזה. אגב, "לאחר את הרכבת" זה גם ביטוי מהבוידם, שלא לדבר על המילה בוידם…

נכון – עוד לא הייתה אינטרנט ולא היו סמארטפונים בזמנו, אבל כבר אז אפשר היה להשוות את הקדמה לימי הביניים ולייצר קונטרסט. כבר לפני 20 שנה אלבום יפני או לחכות לתכנית טלוויזיה בימי שני היה של זקנים שלא רוצים להתקדם.

בחרו בפתרון הקל

ההשוואה של פפר עם אייקונים מימי קדם היא לצערי הפתרון הקל. בריחה מהתמודדות.

אני מצפה מבנק לאומי לפצח את האתגר המתבקש, הלא הוא לתקוע מרפק אמתי בצלעות שאר הבנקים, ולמסור בידי הצעירים יתרון שהוא מעבר למגניבות, ולהפניית הגב לסבא וסבתא שלהם.

לא די בלהיות מדליק וצעיר, ולא די בלהיכנס לבנק אונליין לניהול העו"ש כדי להוות הצדקה מספקת לעקור מהבנק שלי ולעבור לבנק אונליין.

הקליפ מצהיר על עשרות אלפים שעברו לפפר. אני לא ישבתי עם "קאונטר" ואני לא יודעת מהם היקפי הפעילות האמתיים. אבל ברור לי שאין בנק שלא מצליח לתת פייט לעיתון מנייר, למישהו שלא יודע להקליט תכנית טלוויזיה ולמי שעדיין מדביק תמונות באלבום…

כן פפר, לא פפר, אבל מה עם הצעת הערך?

השאלה למה אני, צעיר או צעירה בן 18 עד 30, נגיד, צריך או צריכה לעבור לפפר לא קיבלה לדעתי בדל של מענה.

התשובה חייבת לבוא לא מהצמדת הצעת הערך לפונקציונליות, ולא מקישוט הפונקציונליות בסממני לייפסטייל, אופנתיות וסגנון.

פפר חייב לתת מענה למהות ערכית ולהיות חלק ממשהו יותר גדול, גורף ומשמעותי, שמניע את הסגמנט בלאו הכי לצאת מאזורי הנוחות שלו ולהשמיע את קולו.

 

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן בחסות

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 קבוצת המזבלה + מנהלי שיווק מצייצים