תמונה: סטטיק

ניתוח קמפיין: "סטטיק ובן אל מילקי כפית אחת של טוב" // עטרה בילר

אני מקנאה.

אני מקנאה בחופש היצירתי של הקליפ הזה. של מי שהגה אותו ולא איבד שליטה אבל שחרר את מגבלות ההיגיון.

לא איבד שליטה, כי מילקי שהוא מאד סמוי, נוכח בכל שוט. קליפ מלא סגוללים וחומים, ואותיות מילקיות בשפע.

אבל הרי שהוא כן שחרר את מגבלות ההיגיון, כי הקליפ הזה הוא על הגבול של נונסנס.

שמש מרחפת, שוקולד קצפת, לא צריך תוספת, כפית אחת של טוב – זה מפלרטט עם נונסנס.

ובכל זאת זה קליט ומושך ומעליב אותי כמה שבא לי לשיר את זה ולפזם את זה לעצמי.

השיר מדבר על מצב רוח טוב שתמיד מנחה אותנו, אחרת נחליף תחנה. תחננה.

ולהלן ציטוט: ״בקל אני מנגן על יוקלילי בפקל, כל התקלה קלה לי גם לא באה מקולקל״.  הבנתם?

כי נדמה לי שממש הבנתי וזה אומר שבקצוות שלי, אני עדיין רלוונטית.

ואני ממשיכה: ״בקלקל״ץ הם מקלילים איתי זה קלנבל, אני קלשן שרוכב על הקל מפה ללונה קל״.

קצת פחות הבנתי אבל ישמצב שקצת הבנתי מה זה קלקל״ץ. וגם לונה קל.

״כי כולי קל קליל עליון על קלל החיצון, אני קלנועית בעיקולים וחם כמו קלפוצ׳ון״.

קלל חיצון זה חלל חיצון. נכון? קלנועית בעיקולים – הרגתם.

אה…

זה האותיות של מילקי בהתחלפויות. כל הזמן.

נכון?

התקלפויות?

שפת המילקי?

בואו נודה באמק, הקירוסמת הזו מאלקת.

אהבתי. והיי – עולם שלם נפתח בפניי. אפשר להעביר את המילון לשפת מילקי. זה אלוקי! מקליק! משוקלל ואמנם הקליק הוא קצת אמל״ק אבל למי אכפת בקלל?

באמת שאהבתי.

באמת שמילקי כבר אמר הכל והנה אופציה שאולי אפשר לחדש. הנה הוכחה שאחרי רועי כפרי אפשר עדיין לשבור שיאים.

כי בגדול – זה כל מה שבא לנו. במיוחד עכשיו כשחם ואין כוח למלים ארוכות.

ואסטרטגיה?

הצחקתם אותי (הצקקתם).

האסטרטגיה של מילקי היא להרוג כל פעם פרה קדושה חדשה.

אז הנה.

יש מקרים שצריך לתת לפלנר כסף – לך תקנה לך גלידה. או מילקי. תחזור מחר. זה אחד מהם.

 

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

 

המלצות תוכן