בתוך בליל פרסומות ״נעבור את זה יחד״, ״לחוד אך יחד״, וכעת מכת ה – “back to…” – בולטת פרסומת למותג מילוקה שמרגיש שמותר לו לחיות בלי הקשר כזה או אחר למשבר הקורונה.
מילוקה החליטה לתת במה לציפורניים, הדבר הזה שכבר שולט בנו שנים רבות, ומנהל את שפת הגוף שלנו, עולה לנו הרבה כסף ומקנה לנו הרגלי ביקור קבועים אצל המניקוריסטית.
הציפורניים זה העניין הזה שלמרות שהוא בקצות האצבעות, הוא הפך לעיקר. עבד כי ימלוך, והוא ולובש צורות יותר ויותר קיצוניות. כי ככה זה שהזניחו אותך שנים ופתאום אתה רוב.
אז ללא שום קשר לרוח התקופה, מילוקה החליטה להוציא את הציפורניים מהארון ולאפשר להן לומר את דברן. יש לנו צפורניים ארוכות וקצרות, מאויתות ומאוירות. רקדניות בלט, אלגנטיות וגותיות, זהות ומגוונות. מה לא.
יש ציפורניים שורטות ויש משובצות, ויש כאלו שכתוב עליהן, רחמנא ליצלן, WTF שזה קצת גס, ציפורניים עם כתב ברייל, עם פסים זוהרים ולדעתי – כתבי חידה נסתרים שרק הטובים יידעו לפענח. יש flashy ויש trashy והיד נטויה.
ציפורניים זה שפה שלמה ומילוקה מזמינה אותנו להתחיל לדבר ציפורניים, כי יש להן הרבה מה לומר וכנראה שגם לנו.
הסיסמא just nail it היא לא הסיסמא הכי, איך לומר, חדשנית בשטח, אך מצד שני, אין פה יומרה להשעין את כל יהב הציפורניים עליה. יש כל מיני באזים נחמדים כמו yes nails no nails, ויש את nails before males שמופיע ברשתות החברתיות. וזה נכון. כי לפני הזכרים יש לנו כמה וכמה סידורים שלא קשורים אליהם.
הפרסומת נהדרת וססגונית, מוזיקלית ואסטטית ונותנת פתחון פה למיעוט שהיה מוחבא ונדכא, וגם אם לא – תמיד ניגן כינור שני לצד אביזרים יותר מרכזיים. אז עד כאן.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, והוא משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.
