עקבו אחרינו ברשת

SHARE

משפיענים אאוט, שגרירים אין // עומר באומן

אבולוציית הפרסום דרך משפיעני מדיה חברתית בדרכה לעבור מדרגה נוספת. עומר באומן, מנהל הפעילות העולמית של סוכנות המשפיענים SHARE בטור אורח מקצועי

פורסם

ב-

עומר באומן
עומר באומן

מאת: עומר באומן, סמנכ"ל פעילות חו"ל ב-SHARE

סוד גלוי הוא שמדיית הפרסום החדשה (כבר לא כ"כ) והחדשנית (גם כבר לא כ"כ) מתחילה לקבל את מקומה הראוי בלב הקונצנזוס הדיגיטלי אצל מותגים ואנשי פרסום ברחבי העולם. מדיית משפיעני הרשתות החברתיות כבר עברה את שלב הינקות ואפשר להגיד שהיא כבר הולכת בזכות עצמה. אינספור מחקרים הראו כי פרסום דרך משפיענים מביא תוצאות מוכחות, בין אם זה גידול במכירות, יצירת foot traffic, יחסי המרה, Actual Reach ו-Brand Awareness. וההתחלה שלה נראתה מבטיחה. המדיה החדשה קיבלה גושפנקה רשמית ועולמית עם הקמפיין המדהים של מותג השעונים דניאל וולינגטון, שהפך את המותג מסטארט-אפ בשווי 1500$ למותג בקנה מידה עולמי ומכתיב טרנדים שמכניס 220 מיליון דולר בשנה.

לפתע מותגי ענק החלו להפנות תקציבים ולהעביר נתח יותר משמעותי מתקציב הדיגיטל שלהם למדיית המשפיענים – סטארבקס וקמפיין "הכוס האדומה", מסטיק סטרייד וקמפיין ההשתלטות של דיג'יי קאלד האמריקאי הם רק עוד דוגמאות לניצול נכון של קמפיין משפיענים. היה קל להיסחף באווירת האופוריה שעטפה את התחום באזור 2014-2015. אחרי הכל, זה מצטייר לנו כערוץ אידיאלי לפרסום- אותנטיות, טירגוט מושלם וקמפיינים מיידים. אז זהו, שלא. כל אחד יודע מה קורה כשההיצע גובר על הביקוש – המחיר יורד (או במקרה שלנו – הצלחת הקמפיין והאותנטיות שלו). נוצרו המון קמפיינים בכל מקום ברשת החברתית – היום כבר כמעט בלתי אפשרי לגלול את מסך האינסטגרם למטה בלי לראות פרסומת סמויה/גלויה או סוג של טיזר שלא באמת מגרה. במילים אחרות- נמאס לנו.

אחת המשפיעניות בקמפיין של DW. הצלחה חסרת תקדים.

אחת המשפיעניות בקמפיין של DW. הצלחה חסרת תקדים.

נמאס לנו הצרכנים, קהל היעד. נמאס מהבנאליות של קמפיין ליום האהבה או טיזר לבושם החדש של ז'אן פול גוטייה. אנחנו, קהל היעד, רוצים להזדהות עם מובילי הדעה שלנו. אנחנו לא מחפשים קוד הנחה או סטורי שמדבר על חומוס אחלה- אנחנו עוקבים אחרי המשפיענים כי אנחנו אוהבים את הטעם שלהם. אנחנו רוצים להזדהות איתם. מקבלים את זה שנראה מדי פעם פרסומת, אבל לא מקבלים את אובדן האותנטיות. היום להפנות תקציבים לשיווק משפיענים פשוט לא מספיק. היום המפרסמים צריכים לחפש כמה נושאי מפתח שאיתם הם יוכלו לוודא שסיכויי ההצלחה של הקמפיין הם מירביים.

1. סטטיסטיקה: אי אפשר להגזים בחשיבות הסטטיסטיקה במדיה הזאת. משרדים מנוסים יודעים לספק אותה ומבינים שזה מה שקובע. נגמר עידן האופוריה והבאזז, התחיל עידן התוצאות.

2. יצירת הזדהות: שגרירי מותג – יש עדיין מקום למיני קמפיינים כחלק מאסטרטגיה כוללת, אך ללא הזדהות כחלק מקמפיין ארוך טווח הסיכויים להצלחה פוחתים משמעותית. אם לא תהפוך את המשפיען לשגריר של המותג שלך, לקהל היעד שלו יהיה קשה להזדהות עם המותג. אסביר את זה בצורה כזאת- אם אין הפרדה בין המותג למשפיען (שגריר), קהל היעד יזדהה עם שניהם. אם יש הפרדת מותג-משפיען, קהל היעד לרוב יזדהה עם המשפיען ויגלול את הפרסומת. אני לא ממציא את הגלגל- שגרירי מותג תמיד היו. ההבדל הוא שעכשיו הם נגישים מאי פעם, ובייחוד קהל היעד שלהם.

אין סוד מנצח או נוסחת קסם, אך יש כללי אצבע, קווים מנחים ורעיונות יצירתיים. עולם הפרסום דרך משפיענים/שגרירים עומד בפני מדרגה נוספת- מדרגת ההזדהות, וההמלצה שלי למפרסמים היא לעלות אותה כמה שיותר מהר.


התוכן הובא בחסות SHARE, סוכנות פרסום באמצעות מובילי דעת קהל ומשפיעני רשת, שבבעלות גיא שלו ומתן מה-אהבתי. SHARE מפעילה אלפי מובילי דעת קהל ומייצגת מאות טאלנטים במגוון קטגוריות: ספורטאים, אופנה, אמהות ונוער, צלמי אינסטגרם וסטודנטים. [לאתר הבית של SHARE].


Martech.Me

מנהלי שיווק: על גיימיפיקציה כבר שמעתם? // יגיל כהן

פורסם

ב-

ע"י

כמה מאיתנו היו מעדיפים עכשיו לקחת את הטלפון ולשחק נטקראפט או קנדי קראש במקום להקשיב להרצאה או לקרוא עוד מאמר? לבני אדם יש נטיה פסיכולוגית מולדת למשחקים, ורתיעה טבעית ממונוטוניות ומקריאת גושים של טקסטים.  מהסיבה הזו, בני האדם תמיד יעדיפו אפליקציות שעונות על נטייתם הטבעית. אך בניית אפליקציה יפה ומקצועית שתשיג הרבה הורדות אינה מספיקה כדי שמשתמשים יחזרו להשתמש בה בקביעות, יזכרו את חוויית השימוש בה לטובה ויספרו עליה לחברים. מה חסר במשוואה הזו? גיימיפיקציה.

מה הוא מישחוק?

מִישׂחוּק באנגלית (Gamification)  הוא יישום אלמנטים מעולם המשחקים בתהליכים ופעילויות שלא קשורות למשחקים, במטרה לעודד אנשים לבצע מטלות "משעממות" כמו מילוי פרטים אישיים, מילוי סקרים וכו' וכך להפוך אותן למהנות ומתגמלות יותר.

האם הייתם עוזרים לווייז לסמן את הפקקים, אילולא הייתם מקבלים על זה נקודות ומשפרים את הדמות שלכם מפרח לכתר או לחרב? נשמע ילדותי, אבל ככה זה עובד.
טכניקות המישחוק הן שונות ומגוונות: ניקוד, דירוג, עליה ברמות, התקדמות חזותית על גבי מד כלשהו, קבלת מטבעות וירטואלים, החלפת נקודות בתמורה כלשהי, זכייה בפרסים וירטואלים כמו פתיחת מנעולים ועוד.

הנה כמה טכניקות להוספת גיימיפיקציה בתהליכים:

  • מתן משוב מיידי או תגובה לפעולה, שעונים על הרצון להכרה וטפיחה על השכם, לדוגמה: לברך את המשתמש על הגעה ליעד או לעודד אותו להתקדם ליעד הבא, להציע לו תגמול חדש ברגע שהגיע ליעד מסויים.
  • עידוד של יצר התחרות והשוואה לאחרים: הלקוח רואה היכן כל המשתמשים נמצאים מבחינת שלבי התקדמות והיכן הוא יחסית לאחרים, מה שנותן לו מוטיבציה להשיג יותר ולהתקדם יותר
  • רכישת מעמד בקרב הקהילה: תיוג כעדות לשלב שאתה נמצא בו. כמו צבעי החגורות בג'ודו, כך אתה יכול לקבל תג, כתר או כל כל דבר שיעיד על מעמדך והשלב שאתה נמצא בו בתהליך.
  • קהילתיות: מתן ניקוד תמורת עזרה לקהילה, שיתוף, המלצה או תרומה כלשהי.

צריך לזכור שהמשתמשים נכנסו לאפליקציה לא על מנת לשחק, אלא כדי להשיג מטרה מסויימת כמו מוצר או ידע, כך שמטרת המישחוק באפליקציה אינה משחק לשם המשחק.

מעורבות ונאמנות, זה שם המשחק

נתוני מספר ההורדות הזמינים בחנויות האפליקציות יכולים להרשים בהיקפם כשמדובר בעשרות ואף במאות מיליונים של משתמשים, אבל מה שלא נחשף שם זה מספר הנטישות.

על-פי פורטל הנתונים Statista , ב-23% מכלל האפליקציות שהורדו נעשה שימוש פעם אחת בלבד. כיצד ניתן למנוע זאת או לפחות לצמצם את התופעה? בין היתר באמצעות גיימיפיקציה שמניעה לפעולה ומעודדת שימוש חוזר.

טכניקות הגיימיפיקציה עונות על 2 מטרות מרכזיות: הגברת מעורבות הלקוחות, בדרך של הנאה שתהיה זכירה, והגברת הנאמנות שלהם למוצר, לשירות או למותג. הגיימיפיקציה עוזרת לנו לייצר ולשמר נאמנות בקרב משתמשים ולגרום ליוזר לחזור לאפליקציה ולפתוח אותה שוב ושוב ואף להמליץ עליה לאחרים. הוספת מישחוק באפליקציות, לצד UX מוקפד, מיתוג מבדל וגורמים נוספים, הוכחה כמשפרת מדדים רבים כמו חווית משתמש, החזר השקעה, איכות הנתונים, עדכניות, למידה ועוד. יישום ההמלצות האלו באמצעות גורמים מקצועיים מומחים, תחולל הבדל משמעותי בשוק שלא מפסיק להמציא את עצמו מחדש.

קחו לדוגמה, את אתר המכירות הסיני הגדול aliexpress. האתר מיישם גיימיפיקציה בצורות שונות כמו קבלת מטבעות וירטואלים על הוספת פריטים לעגלת הקניות, ניקוד הדדי – הלקוחות מדרגים את החנויות וגם הם עצמם מדורגים לפי כמות הקניות והפידבקים שהם משאירים, משחקים בעזרתם אפשר להשיג קופונים או נקודות שהופכות לקופונים ועוד ועוד. לא בכדי הפך בשנים האחרונות, לאתר איקומרס מוביל. המשתמשים נהנים לגלוש, לרכוש ולחזור אליו.

לסיכום, בשנים האחרונות צצות יותר ויותר אפליקציות בכל נושא ותחום. רק אפליקציות שישכילו להציע ללקוחותיהם, מלבד מחיר אטרקטיבי ושירות לקוחות מצוין, גם חווית משתמש מנצחת תוך שילוב אלמנטים משחקיים שיתנו ללקוחותיהם סיבה לשמור להם אמונים, יצליחו לבלוט מעל המתחרים ולהשאיר חותם.

 

יגיל כהן הוא מנהל תחום פיתוח מטריקס מובייל בחברת מטריקס.

 

המשך קריאה

Martech.Me

פורסמה רשימת חמישים הנשים המשפיעות בתחום ה-Martech ששווה לכם להכיר. ויש גם נציגה ישראלית

פורסם

ב-

ע"י

אתרMartechExec  מהווה קהילה מקוונת בינלאומית עבור מנהלים ומנהלות בתחום המרטק. לאחרונה פורסמה בו רשימת הנשים ששווה להכיר ב-2018, שנבנתה לאחר תהליך מעמיק בו הקהילה חיפשה נשים המפגינות תשוקה לשיווק ולתחום המרטק, ובמקביל, מפגינות כישרון לפיתוח קהילה חזקה של מנהלי/ות שיווק אינטליגנטיים, חזקים ומובילי חדשנות.

לרשימה התברגה גם נציגה ישראלית אחת – גברת מרטק ישראל – ענבל לביא, מנכ"לית קבוצת WEBPALS, זאת לצד בכירות מאורקל, YouAPPI ועוד. בנימוקי הבחירה נכתב כי ענבל היתה מעורבת בהפיכתה של קבוצת WEBPALS למובילה בתחומה, תוך שילוש כוח האדם בחברה והגדלת ההכנסות פי 5 למן הקמתה, בזכות מודל שיווקי ייחודי שהנחילה ענבל.

בשאלון מיוחד עליו ענתה במסגרת בחירתה לרשימה סיפרה, כי לדעתה בחמש השנים הקרובות נראה גידול אוטומטי בכל תחום הבינה המלאכותית (AI) בכל תחומי העבודה. וכן, גידול טכנולוגי באופן בו מגייסים מועמדים לחברות כדי למצוא את המועמד האידיאלי לתפקיד או לחברה.

כשנשאלה אילו טכנולוגיות הן המועילות ביותר למשווק המודרני, סיפרה כי קיימות מספר טכנולוגיות בהן החברה שלה משתמשת, בדגש על מעקב מעמיק אחר פעילות המשפך של המשתמש, מה שמאפשר הבנה טובה יותר של קהל היעד והרגליו. זאת, בשילוב עם כלי דיווח אוטומטיים לניתוח מקיף ובינה מלאכותית המאפשרים לאנשי שיווק לבצע את ההחלטות העסקיות הטובות ביותר והאסטרטגיות ביותר עבור החברה.

כשנשאלה לגבי נוכחות נשים בתחום המרטק ענתה כי אחוז הנשים עלה, וכי זרימה של רעיונות וידע מאפשרים לכל מי שטוב במה שהוא עושה לקבל הזדמנות שווה לקידום במקום העבודה. היא ציינה, כי היא גאה בכך שהיא עובדת עם צוות שיש בו שוויון מגדרי.

ענבל לביא, מנכ"לית WEBPALS

בשבוע האחרון גם נבחרה ענבל לרשימת הצעירים המבטיחים של גלובס במסגרת ועידת ישראל לעסקים.

ב- 8.3.18 נחגוג את יום האישה הבינלאומי, ובאותו יום יתקיים כנס המרטק של ישראל, בבית ציוני אמריקה בתל אביב. לכבוד השילוב המנצח תגיע ענבל לביא, מנכ"לית WEBPALS לשיחה של אחת על אחת על הבמה, ותדבר על תעשיית המרטק בכלל ועל נשים במרטק בפרט.

לצפייה בכתבות מדור MarTech.Me >>

המשך קריאה

SHARE

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

פורסם

ב-

ע"י

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים וחייבים להשתנות מהר בשביל לחזור להיות מתחרים אטרקטיבים בתחרות על תשומת הלב של הצרכן. השבוע, במסגרת תחזית הטרנדים הטכנולוגיים של מכון אידלמן, הוכרזה עליית הדומיננטיות של רשתות הפוסט-כבלים (PCN) כאחד מהתהליכים המהפכניים הצפויים השנה. יחסית לראשי תיבות שהומצאו רק לפני שנה זה מרשים.

את המונח Post Cable Network טבע ג'ון סטיינברג, המנכ"ל המייסד של CHEDDER לתאר את מרכזי התוכן הנישתי (CONTENT HUB) שתפוצתם זינקה בשנים האחרונות. בניגוד למדיות המסורתיות הן לא מסתמכות רק על מקור השידור שלהן ואפשר לצפות בהן מתוך פייסבוק, יו-טיוב, טוויטר או אפל טי.וי. חלקן, דוגמת צ'דר ו-VICE, אפילו שלחו זרוע לתוך העולם הישן – אבל המשיכו להותיר את העוגן בדיגיטל.

ישויות התוכן האלu הן גמישות ומתאימות את עצמן במהירות לעולם המשתנה. בקפיצה נחשונית הi צלחו את המעבר מאתרי האינטרנט בדסקטופ, משם לרשתות החברתיות וכיום למובייל. אם מחר בבוקר אנחנו נצרוך תוכן מהטוסטר-אובן – יש להניח שהם יהיו שם ראשונים.

הגופים הגדולים ששלטו בשוק צריכים להתמודד עכשיו בתחרות מול גרילת תוכן נטולת כל התחייבויות שדוברת מילניאלית שוטפת עם תוכן שמאתגר את הקהל שלו להגיב ולשתף בעלויות נמוכות במיוחד. מבחינתם כל חידוש טכנולוגי הוא לא איום אלא עוד אפיק אל תשומת הלב של הקהל. סטיינברג מתאר את האסטרטגיה שלהם כמתמקדת בכמה שיותר FIREWORKS, זיקוקי דינור שייצרו טראפיק אליהם ולפלטפורמה. זאת בניגוד לפלטפורמות הוותיקות שהתמקדו ביצירת BONFIRE, מדורת השבט הקלאסית, שהיתה משאת נפשן של רשתות השידור.

אמנם המציאות החדשה פחות זוהרת מערוצי הטלויזיה הקלאסיים והמגישים הם לפעמים גם המאפרות, המפיקות והצלמות עם שפע אינסופי של שידורים חיים. אבל המיקוד שבהם גורם להם להיות קהילתיים יותר עם חן וכיף – כמעט תחושת שליחות של מי שעוסק בהם. העובדה כי כל אחד מהערוצים האלה הוא נישתי במיוחד גורם להם להסתכל אחרת על סוגיית המימון. על מנת לתת למפרסמים מקסימום חשיפה, רשתות השידור הקלאסיות רצו את כמות הקהל הגדולה בכל רגע נתון ולא חשוב אם סבא יחשף לפרסומות טמפונים והילד לפרסומות בתי-אבות. ב-PCN המיקוד הוא בקהל ספציפי ולכן החשיפה היא כביכול קטנה יותר, אבל ממוקדת ומוטמעת בשידור כך שהאפקטיביות אמורה להיות גבוהה משמעותית.

כדוגמה קלאסית אפשר לקחת את ה-PCN של סטיינברג עצמו –צ'דר, שהוקמה בתחילת 2016 כרשת לחדשות פיננסיות מהזווית של בעלי התפקידים בהם. היא משדרת רוב היום בשידור חי מהבורסה בניו-יורק וכיום, בעקבות הפידבק מהקהל – מכסה גם חדשות בידור וחדשנות. ניתן לצפות בחלק מהשידורים ברשתות החברתיות או לשלם 3$ בחודש ולקבל את כל השידורים הרציפים בפלטפורמה הדיגיטלית לבחירתך (אפל טי.וי, אנדרויד, רוקו ואחרות). ההישג המרשים ביותר של הרשת הוא הפניה לקהלים שמנהלי השיווק ברשתות המסורתיות היו נותנים את יד ימין בשבילם. למעלה מ-70% מהקהל שלהם הוא בן פחות מארבעים. לשם השוואה, הגיל הממוצע של קהל הערוצים המסחריים בישראל מסתובב עמוק לאיזורי החמישים.

כיוון אחר היא ה-PCN טייסטמייד שהוקמה ב-2012 כגוף תוכן המתמקד באוכל ולייף סטייל. 200 מיליון צופים קבועים מרחבי העולם צורכים לא פחות משני מיליארד צפיות עם תוכן שמופק בלעדית לערוץ בכל רחבי העולם – מאולפנים בלונדון ועד בואנוס איירס. הדרך בה טייסטמייד מצלמת הכנת מתכונים היא מזוהה עם המותג והיכולת שלהם לכותרות פרובוקטיביות ושימוש אפקטיבי ברשת מאתגרים את כל גופי התוכן המסורתיים – טלויזיה, מגזינים וגם אתרי אינטרנט קלאסיים. ואם הגמישות ביצירת התוכן של טייסטמייד נראית מרשימה הרי שמחלקת המסחור שלהם היא הנדיה קומנצ'י האמיתית פה – תוכן מקודם, ממומן, שיווקי על כל גווניו וצורותיו אבל בצורה שלא מבריחה את הקהל. לא סתם הגופים המסורתיים (דוגמת SCRIPPS וקומקאסט) עומדים בתור להשקיע בהם.

מי שיתהה על הגעת הטרנד לישראל, כדאי שיקח בחשבון שגם פה הגודל המוגבל של השוק המקומי מצמצם את האפשרויות לצמיחה של שחקני נישה. השפה היחודית היא מחסום רציני לגופים שמסתמכים על צפיה בינלאומית- אחרי הכל, אלא אם הערוץ שלך נועד לכלבים ודובר בנביחות דוגמת DOGTV – הקהל הישראלי אוהב תרגום או עברית על המסך.

אבל אם לחשוב חיובי הרי שהעובדה שכל השחקנים בארץ עם הגב לקיר ושעוד אין רגולציה על פלטפורמות ה-OTT (דוגמת סלקום ופרטנר) והדיגיטל (דוגמת מאקו וואלה) מאפשרת התנסויות שיעצבו מחדש את צריכת התוכן שלנו בשנים הקרובות. בדו"ח של אדלמן משווים בין הקפיצה שנאלצה העיתונות המודפסת לעשות לעולם האינטרנט לקפיצה שאתרי האינטרנט יאלצו לעשות לעולם הוידאו. כמו אז, כותבים באדלמן, יהיו קורבנות בדרך אבל גם מרוויחים לא צפויים.

עמרי מרכוס הוא מנהל קריאטיב והמייסד של COMEDY FOR CHANGE

המשך קריאה

SHARE

אותנטי-גרם: איך הופכים פרסום באמצעות משפיעני אינסטגרם לאותנטי יותר?

פורסם

ב-

הילה גלס

מאת: הילה גלס, סמנכ"לית מדיה בחברת SHARE

בין האנשים שאני עוקבת אחריהם באינסטגרם, יש גם בלוגרית אופנה ולייף סטייל ההיא שיש לה 30 אלף עוקבים. ביום ראשון אחד היא העלתה תמונה עם קרם הלחות של קליניק ורשמה שהוא הקרם הכי טוב שהיא נתקלה בו עד היום. כשזה בא ממנה נו, היא בטח יודעת מה היא אומרת אחרי הכל 30 אלף עוקבים נאמנים זה לא בא ברגל.

ביום שלישי היא העלתה תמונה נוספת ובה קידום של קרם לחות אחר, אותה הגברת בשינוי אדרת הפעם של קלרינס והפעם היא גם בחרה לציין שהוא הכי טוב שהיא השתמשה בו עד כה והוא אפילו נשאר לה ל-24 שעות על העור. עברו 48 שעות ויום חמישי הגיע ואיתו תמונה של בושם. לקינוח, ביום שישי היא העלתה תמונה חדשה, אפילו היו שם פרחים טריים ומארז קרמים מפנק מחברה אחרת ועוד הוסיפה לרשום טקסט מסביר על תוכן המארז מה הוא כולל ושמי שתרכוש אותו תקבל גם סבון במתנה וזה הדבר הכי שווה היום.

פרסום באמצעות מובילי דעה באינסטגרם הוא לא סוד גדול, ונכון שהעוקבים והמפרסמים מודעים להתמסחרות, אבל למרות הכל לא מגיע לעוקבים המפרגנים בלייק קצת אותנטיות? קצת חיבור ונאמנות למוצר? איך אני בתור עוקבת אמורה להחליט מה הכי טוב? לפי התמונה הכי יפה? לפי נראות המוצר? האם לתת למוביל דעה אחד לפרסם מוצר ויום למחרת הוא מפרסמם את אותו המוצר אבל של חברה מתחרה בליווי טקסט מוכתב מראש ( שזה הכי גרוע) לא פוגע ומוריד את הערך של המוצר?

כן, המוצר מקבל חשיפה זה נכון, כן המוצר מקבל נראות זה גם נכון אבל, את החשיפה אפשר להשיג גם באמצעות קידום ממומן, על ידיי שלטי חוצות וכו.. כל הרעיון שמוביל דעה חושף ומפרסם את המוצר ומשתמש בו בעצמו, זה מה שגורם לפלטפורמה הזו להצליח כל כך זה יותר אמין ויותר מוכר ויוצר יותר נחשקות. אז למה לא ליצור אמינות אצל מובילי דעת הקהל במקום להפוך אותם ללוח מודעות? לטווח הארוך זה רצוי ואף יותר משתלם.

אז איך עושים את זה נכון? דבר ראשון צריך להבין את המדיה המדהימה הזו שיש לה השפעה וחשיפה כל כך גדולה ויכולת לקחת מותג ולגרום לו להיות סולד אווט ברגע ולהפך. מותגים גדולים בעולם כבר הבינו את זה מותגים גדולים מסגלים לעצמם "נבחרת" משפיענים לטווח ארוך שמדברים ומשדרים את השפה של המותג. ושאני אומרת טווח ארוך אני מתכוונת לתקופת זמן בין חצי שנה לשנה ואפילו יותר ובמהלך הזמן הזה ה"מוביל" מתחייב לפרסם בתחום הנ"ל רק את המותג אליו הוא מחויב בתחום אחד כמובן , הוא מקבל תשלום חודשי ומוצרים . במושגים של רשת חברתית כמו אינסטגרם זה המון מהלך כזה מקבל משמעות הרבה יותר גדולה מעוד פוסט.

לבחור את המובילים שהכי מדברים בשפה של המוצר שלהם ולהפוך אותם ל"פרזנטורים" בעצם ולתת להם להיות חלק מהמוצר ולתת להם לגדול יחד עם המוצר עצמו. לונג טייל – ברגע שהמוביל מעלה בחודש 4-5 פוסטים עם אותו חברה יש כאן כבר משהוא שגורם לעוקבים להתחבר ולהזדהות יותר ולאמינות יותר. וזה מה שנקרא "אותנטי-גרם"


התוכן הובא בחסות SHARE, סוכנות פרסום באמצעות מובילי דעת קהל ומשפיעני רשת, שבבעלות גיא שלו ומתן מה-אהבתי. SHARE מפעילה אלפי מובילי דעת קהל ומייצגת מאות טאלנטים במגוון קטגוריות: ספורטאים, אופנה, אמהות ונוער, צלמי אינסטגרם וסטודנטים. [לאתר הבית של SHARE].


המשך קריאה

בחסות SHARE – סוכנות משפיענים

תוכן מבית SHARE – סוכנות פרסום באמצעות מובילי דעת קהל ומשפיעני רשת, שבבעלות גיא שלו ומתן מה-אהבתי. חברת SHARE הוקמה בשנת 2014 מתוך הבנה שיש צורך אמיתי במתן פתרונות הפקה ופרסום במדיות החברתיות בשילוב משפיעני רשת ומובילי דעת קהל. כיום החברה מובילה את התחום בישראל, מפעילה אלפי מובילי דעת קהל ומייצגת מאות טאלנטים חתומים בלעדית במגוון קטגוריות: ספורטאים ופאשניסטות, אמהות ונוער, צלמי אינסטגרם וסטודנטים.

יצירת קשר עם SHARE

השאירו את פרטיכם מטה ונציג של SHARE יצור איתכם קשר לשיחת ייעוץ והכוונה בקמפיין משפיענים ושגרירים ברשתות החברתיות.





עוד מ-SHARE

Martech.Meלפני יום 1

מנהלי שיווק: על גיימיפיקציה כבר שמעתם? // יגיל כהן

כמה מאיתנו היו מעדיפים עכשיו לקחת את הטלפון ולשחק נטקראפט או קנדי קראש במקום להקשיב להרצאה או לקרוא עוד מאמר?...

Martech.Meלפני שבוע 1

פורסמה רשימת חמישים הנשים המשפיעות בתחום ה-Martech ששווה לכם להכיר. ויש גם נציגה ישראלית

אתרMartechExec  מהווה קהילה מקוונת בינלאומית עבור מנהלים ומנהלות בתחום המרטק. לאחרונה פורסמה בו רשימת הנשים ששווה להכיר ב-2018, שנבנתה לאחר...

SHAREלפני שבוע 1

המדורה התפרקה: על הטלוויזיה בעידן שאחרי הפלטפורמות המסורתיות ורשתות השידור// עמרי מרכוס

ההתרסקות של ספינות המדיה המסורתית על קרחון ה-OTT היא כבר עובדה מוגמרת. הפלטפורמות והגופים המשדרים מגלים שהממזרים שינו את החוקים...

עומר באומן עומר באומן
SHAREלפני 5 חודשים

משפיענים אאוט, שגרירים אין // עומר באומן

אבולוציית הפרסום דרך משפיעני מדיה חברתית בדרכה לעבור מדרגה נוספת. עומר באומן, מנהל הפעילות העולמית של סוכנות המשפיענים SHARE בטור...

הילה גלס הילה גלס
SHAREלפני 6 חודשים

אותנטי-גרם: איך הופכים פרסום באמצעות משפיעני אינסטגרם לאותנטי יותר?

מאת: הילה גלס, סמנכ"לית מדיה בחברת SHARE בין האנשים שאני עוקבת אחריהם באינסטגרם, יש גם בלוגרית אופנה ולייף סטייל ההיא...

Share Share
SHAREלפני 7 חודשים

גיוס כח אדם באמצעות משפיעני רשת? יש חיה כזו!

שיווק באמצעות משפיעני רשת ממשיך למצב עצמו כאחד מכלי השיווק הפופולארים והשימושיים ביותר עבור מותגים וחברות בסדרי גודל שונים. בזמן...

Share Share
SHAREלפני 7 חודשים

כך תייצרו ערך אמיתי ואפקטיבי למותג שלכם באמצעות מובילי דעה

למדוד מכירות, להעלות למודעות, להיות שקופים ולהגיד "כן זו פרסומת, קיבלתי כסף על הפרסום" באינסטגרם שלי, ותוך כדי כך לייצר...

Share Share
SHAREלפני 9 חודשים

10 היסודות לקמפיין משפיענים מוצלח

פרסום באמצעות משפיענים בסושיאל הוא כבר מזמן לא מילה גסה עבור מנהלי הדיגיטל והשיווק, וכמו כל מדיה גם עם המשפיענים...

קראו גם