עקבו אחרינו ברשת

תוכן מותגי

המסכים שמכסים יותר – איך משיגים יותר כיסוי ויותר חשיפה באותו תקציב מדיה? // אבי זיתן

פורסם

ב-

מבט על תוכניות השיווק של 2019 מגלה כי אצל מנהלי שיווק רבים ישנם כמה סעיפים קבועים שלא משתנים – נתח מרכזי בתקציב שמוקדש לפרסום בקרב הזכייניות קשת ורשת ונתח נוסף שהולך וגדל שמוקדש לפרסום במדורת השבט המקביל Online Video (יוטיוב, פייסבוק ואתרי חדשות)

שני החלקים האלה בתקציב השיווק הפכו כבר להחלטה אוטומטית. זהו "אזור הנוחות" שבו מנהלי הפרסום מרגישים בנוח. מבחינתנו זוהי "מדורת השבט" שבה אנו משיגים את רוב זוגות העיניים הצופות בקמפיין שלנו.

אלא שמבט מהיר על ביצועי הקמפיינים מגלה שלגישה זו יש חיסרון. שכן לאחר שהשגנו את הכיסוי המקסימלי – הן בפרסום בזכייניות והן בפרסום בדיגיטל – הביצועים מפסיקים להשתפר. אנו משקיעים עוד בפרסום אך לא מייצרים חשיפה נוספת, אלא רק עודף רפיטיציה שמביא ל- "Junk GRP" בקרב קהל שכבר ראה את המסר ופחות מתרגש ממנו ולכן מהווה בזבוז תקציב משמעותי.

עם מאמץ לא רב, ניתן למצוא מקומות נוספים – מסכים אחרים שאינם "ברירת המחדל" של המפרסמים, אבל שמסוגלים להעניק לנו ROI גבוה יותר לאותו תקציב פרסום.

אם תרצו, ערוצי פרסום אלה הם ה"תוספת שתופסת", או "המסכים שמכסים יותר".

דוגמא אחת למסך כזה הוא הערוץ שנמצא לא רחוק מערוצי קשת ורשת – ערוץ 9.

מסתבר  שהפיצולים והאיחודים בקרב הזכייניות, עשו רק טוב לערוץ 9. הערוץ הציג עליה משמעותית של 34% בשנת 2018 ומאפשר כיסוי של 20% ממשקי הבית בישראל. אבל מה שאפילו יותר מעניין הוא – שזה לא אותו כיסוי שאנו משיגים באמצעות הזכייניות האחרות. כלומר, שילוב של ערוץ 9 בתמהיל השיווק, מאפשר לנו הגדלה של כמות העיניים הצופות ב-7% ולא רק עוד שחיקה של הפרסום בקרב אותו קהל. זהו כיסוי ייחודי שלא קיים בתמהיל המדיה ברירת המחדל שלנו. ומה שכדאי לשים לב אליו הוא שלמרות שאחוזי הצפייה עלו ובניגוד למגמות בשוק – ערוץ 9 לא העלה מחירים. כפי שהוסבר בקמפיין משעשע שהעלה הערוץ לאחרונה.

זוהי מדיה וקהל שיש לקחת בחשבון בכל תוכנית מדיה וגם בהקשר של מועדי פרסום מיוחדים, כפי שהוכח בנובי גוד ויבוא לידי ביטוי ביום האישה הבינלאומי המתקרב ב-8.3, שהוא אירוע צרכני חשוב במגזר הרוסי.

ישנם מסכים נוספים – הקולנוע למשל, שמנהלי פרסום רבים "לא סופרים", למרות שמראה נתוני צמיחה יפים בכמות הצופים מדי שנה ומאפשר יצירת חווית צפייה עוצמתית וייחודית. שלטי חוצות דיגיטליים שעושים ניצול אפקטיבי של עומסי התנועה והפקקים המתמשכים ויכולים להציג את המסר שלכם לקהלים נוספים.

כך או אחרת, ישנן הזדמנויות עצומות "מחוץ למסך" כאשר העיקר הוא לא לחשוב על תקציב המדיה שלנו באופן אוטומטי, אלא להשקיע אותו כך שיניב את החשיפה הגדולה ביותר ועלינו מנהלי השיווק לחדש להפתיע ולבדוק את המסכים שאולי אנחנו לא לוקחים בחשבון בדרך כלל.

 

הכותב: אבי זיתן, מומחה לשיווק ואסטרטגיה.

תוכן מותגי

אם מציעים לכם להגדיל את קהל הלקוחות ב 21%, תגידו לא?// יוסף מזאוי

פורסם

ב-

כ 1.92 מליון צרכנים חדשים יכולים להיות בין הלקוחות שלכם – אתם יודעים איך לפנות אליהם?

כ 34% מהם ילדים עד גיל 14, 61% מכלל החברה הערבית הם בין גיל 15 – 64 צמאים לריגושים, חדשנות, פתוחים לדברים חדשים ומוכנים לאמץ טרנדים ולשלם על מוצרים אשר יש בהם ערך מוסף.

המגזר הינו מגזר הטרוגני, צעיר ברובו (כ 44% עד גיל 18) כך שכ 83% ממנו הם מוסלמים, 9% נוצרים וכ 8% דרוזים, אבל שיווקית ופרסומית, אסור להסתכל על זה כך אלא מסתכלים על דפוסי חיים והתנהגות צרכנית אשר יש לנו חלוקה, תובנות והבנה די מעמיקה בנושא זה בהקשר חלוקת על פלח ופלח ומה יודעים עליו ואיך פוגשים אותו.

378 אלף בתי אב אשר מהווים כ 21% מכלל האוכלוסיה והרבה יותר מבחינת צריכה.

יוסף מזאוי – הבעלים של משרד פיקרה לשיווק ופרסום למגזר הערבי הממוקם בנצרת, יגלה לנו בכתבה זו, וישפוך כאן קצת אור, מידע ותובנות שיווקיות מעניינות אך מזמין אותכם לפגישה לא מחייבת בה גם יתן לכם מידע סופר מעניין על תחום הצריכה והצרכנות במגזר, תחום המדיה, היביטים, תובנות ואפילו דעות ועוד אשר מבטיח שלא תמצאו כמותם בשום מקום. מטרתו בכתבה זו להביא תמונה ברורה על חשיבות הפניה למגזר בשפה שלו, בגובה עיניים ולפי הקוד האתי המקובל, דבר אשר בוודאות יחזיר לכם את ההשקעה

לפני שנתחיל – המילה פיקרה משמעותה רעיון. אנחנו מאמינים שכל סיפור הצלחה נולד מרעיון אשר עם עבודה מדוייקת ונכונה ועקבית, אפשר למנף אותו ולעשות ממנו סיפור הצלחה!

למה לפנות בשפה הערבית למגזר?

המגזר הערבי עובר טלטלה שיווקית אדירה כך שהוא חשוף להרבה השפעות כגון ההשפעה המערבית, הערבית, ההשפעה הלוקאלית (מקום, דת והסביבה שלו) וגם להשפעה הישראלית – בואו נקרא לזה בראשי תיבות מעל"י.  כל אלה משפיעים על קבלת ההחלטה של הצרכן הערבי בין אם זה בקניה ו/או קבלת החלטה כלשהי וצריך להבין את הרגישות מצד והפתיחות מאידך ולטפל בהם בצורה נקודתית ונכונה.

חברות ישראליות גילו ומגלות את כוחו של הצרכן הערבי ואת הפוטנציאל הטמון בפעילות שיווקית פרסומית ייעודית למגזר הערבי בשפה שלו ולפי הקוד האיתי של המגזר.

הגידול המשמעותי בהכנסות משקי בית ערביים, גורם לכוח הקנייה בתחומי צריכה רבים ומגוונים. בעוד שהשוק היהודי עמוס בפרסום שיווקי, הפלחים הערבי והחרדי עדיין בתוליים יחסית, ומבחינה מסחרית לא הגיוני להתעלם מהם.

אם ביקרתם בעבר לפני הקורונה בערים וכפרים ערביים אתם עדים למרכזי קניות פרטיים, מיוזמתם של אנשי עסקים וייזמים פרטיים כך שזה מעצים את עוד ועוד את כוח הקניה ומביא את הריגושים עד לפתח הבית של כל צרכן וצרכן. נקח דוגמא את העיר נצרת שהינה העיר הערבית הגדולה בישראל, בין כל מרכז קניות למרכז קניות תמצאו עוד מרכז קניות במרחק קצרצר כך שעוד ועוד מרכזים כאלה נפתחים גם במקומות אחרים הסמוכים ליישובים ערביים ו/או על התפר מחוץ לו.

איפה לפרסם: אין מדיה שהיא מדורת שבט.

הכלל: הגיוון בבחירת המדיה אשר תשרת את מטרת הקמפיין בהתאם לקהל היעד והתקציב.

לפי המחקרים האחרונים, אופן צריכת המדיה במגזר הינו שונה מזה בכללי כאשר אין לנו מדיה שהיא מדורת שבט.

אנחנו עדים ונמצאים עמוק בתוך עידן הדיגיטל כך שהחשיפה לערוץ המדיה הדיגיטלית מהווה כ 90% בהשוואה לשאר המדיות וזה יעלה עוד ועוד כל שרוב המדיות נמצאות בירידה בין אם היא ירידה קלה או חדה.

גם אנחנו רואים שכ 90% מכלל החברה הערבית נוטים לגלוש באינטרנט לפחות שעה בשבוע כאשר מתוכם כ 85% עושים את זה כל יום בממוצע של שעתיים יום.

אפילו קניית שטח פרסום במדיה הקלאסית שונה מזה מהמקובל בכללי כך באתרי האינטרנט עדיין קונים לפי תקופה ולא לפי מדדים אחרים כגון צפיה / הקלקה / המרה…. אך עוד יותר חשוב להבין שבזכות אתרי האינטרנט אשר קמו בכוח של עצמם ומתחדשים בכוחות עצמם חברות רבות מצאו את הדרך לפנות למגזר. אתרים אלה בדרך כלל אינם מקוטלגים כאתרי בידור, חדשות או אחר, בהם ניתן למצוא כל דבר כך שלדעתי בעידן של התוכן זה מהווה נקודת חולשה.

הפייסבוק הינה המדיה החשובה והחזקה במגזר כך ש 84%  מכלל המגזר הערבי יש להם חשבון בפייסבוק כך שכ 80% עושים את זה לפחות פעם ביום. 86% הם חברים ברשת חברתית כלשהי.

איפה צופים בתכני וידאו?

בהתאם למחקרים האחרונים, 77% צופים בתכני וידאו באינטרנט מה שאומר לנו עד כמה כוחו של סרטון נכון וטוב עשוי להשפיע על הצרכן במטרה לרגש אותו ולקבל החלטה של קניה.

כך שמחקרים רבים מראים ומעידים על כך ש 20% זוכרים מה שהם שומעים, ו 30% מה שהם רואים אך 70% מה שהם שומעים ורואים.

הסלולאר הינו כלי מדיה מרכזי כך ש 97% מהמגזר הערבי גולשים באינטרנט באמצעות הסלולאר. המכשירים הסלולאריים המתקדמים ביותר כבר נמצאים כמעט בכל בית.

בלוגרים – נתפסים בינתיים כלא ממוסחרים.

צעירים וצעירות במגזר, שוחרי שופינג, לייף סטייל, תזונה, קוסמטיקה, סלולאר, בריאות, סטיילינג, כתיבה מצחיקה ומשובחת, תכשיטים, ראיונות מרתקים, ביקורות מוזיקה, תצלומי אופנה מעודכנים, מתכונים טעימים, טיולים בחו"ל וכו', אספו סביבם ועקבו ועוקבים אחריהם בין עשרות למאות אלפי עוקבים אשר רואים בהם כמודל חיכוי ועוקבים אחריהם ורוצים לראות כל חדש וחידוש שהם מביאים ומציגים להם.

תוכן זה שהם מפרסמים, יכול לשמש למטרה שיווקית עקיפה של כל חברה שתרצה לפרסם ולשווק את עצמה ואת המוצרים שלה.

הכוח הוא לא בבחירת הבלוגר, אלא באסטרטגיית ניהול הבלוגר, התוכן שהוא מביא לפרונט וכמובן וללא כל ספק את המידע המתקבל אחרי פעילות בלוגרים.

חשוב לציין שבין המיזמים שלנו זה מיזם אשר נקרא ARAB BLOGERS AND INFLUENCERS אשר מאגד מתחתיו מספר גדול של בלוגרים/ות כך שאנחנו נותנים להם משימה לפי אסטרטגיה מתוכננת מראש, וגם מעבירים מידע מדיד סביב כל הפעילות שלהם על מנת לאפשר ללקוחות שלנו לדעת מה הם קיבלו מכל הפעילות הזו.

האם במגזר קונים באינטרנט?

עד לפני תקופת הקורונה, אנחנו עדים על חדירת הקניה המקוונת בקרב המגזר הערבי כל שלפחות 51% מכלל האוכלוסיה עשו לפחות קניה אחת במהלך השנה באינטרנט. אך עם בוא הקורונה, היו דיווחים על האטה בשימוש בכרטיסי אשראי. המחקרים מראים שכמעט כל אזרח מחזיק ב 4 כרטיסי אשארי בארנק – בין אם זה כרטיס בנקאי או חוץ בנקאי שהם גם מהווים כרטיסי מועדון חברים של הרשתות השונות.

לפעמים לקוחות פונים למשרד עם מטרה אחת "קניות קניות, כמה שיותר המרות", אבל מעולם לא פנו למגזר ולא דיברו איתם. המגזר בטבעו חשדן, לא מתנפל על הקניה מהרגע הראשון שהוא רואה אותה, ברירן, עושה קצת חיפוש, בודק… תמיד ההנחיה שלנו הינה בואו נשלב פעילות תדמיתית יחד עם פעילות מכירתית, תגידו ללקוחות שאנחנו מכבדים אותכם, מכירים בכם ומבינים אותכם, תייצרו מה שנקרא מערכת אימון בין החברה ללקוח ולאחר מכן השמיים הם הגבול כך שעם מותג טוב, שירות טוב ופעילות נכונה ועקבית (לא לפי מה שאני קורא לה "שלום ולהתאות") לא קשה להפוף את המותג ל LOVE MARK.

מה שמתאים בכללי לא מתאים למגזר! אסור לעשות אדפטציה עיוורת!

חשוב לציין ולהביא לקדמת הבמה היום את נושא האדפטציה לקמפיינים והפניה הכוללת בשיווק – במיוחד למגזר. חשוב להבין שהתנהגות הצרכנים שונה בין כל אזור ואזור כך שלדוגמא רמת האינטראקציה שונה בין אם היא במזרח ירושלים מאשר בשאחר האזורים. מילים יכולות להיות טובות לצפונים וקללה לדרומים. השימוש במילים הנכונות – אשר אקרא לזה בשמו "קופי" חייבים להיות מותאמים לקהלי היעד. אי אפשר לעשות תרגום מגוגל ו/או לתת לאדם לתרגם משפט ולהשתמש בו בתור פניה לאוכלוסיה הערבית או חלילה לעשות אדפטציה לקמפיין מבלי להבין את הרגישות וההתאמה לכללים.

בתקופה האחרונה, אנו עדים להרבה טעויות לשון, דקדוק, פניה לא נכונה טקסטואלית של חברות אשר יש להם את הרצון לפנות למגזר וכן מבינים את החשיבות בפעילות זו אך הם לא רוצים להוציא את זה לאנשי מקצוע בתחום, או לרוב עם המשפט "נגמר לנו התקציב לשנה". אני מאמין ש 21% מכלל האוכלוסיה אשר כוחם הצרכי גדול בהרבה מהאחוז שלהם במדינה שווה התייסות והקצאת תקציב נוסף לפעילות עקבית ומתוכננת על ציר הזמן.

המגזר הערבי בארץ זה לא סעודיה, לא מסתובבים עם קאפייה על הראש כפי שתארו אותם בכמה פניות בתקופה האחרונה דבר אשר יצר תחושת אנטי, השפלה, כעס ושיחה שלילית ברשת. חשוב להבין שכ 60% מכלל האוכלוסיה הם ליבירליים, אנשים הפתוחים למערב, מאמצים דפוסי חיים סופר מודרניים אשר כמותם לא ראיתם – לכן פניה כוללנית הינה פגיעה די קשה ויוצרת תדמית רעה לחברה הפונה למגזר.

נשאלת השאלה, מתי נכון לפרסם למגזר?

אני אגלה לכם סוד. למגזר יש אירועים ומועדים הפרוסים על כל ציר הזמן ולאורך כל השנה ביניהם וכפי שידוע לכם לדוגמא, יש את תקופת חודש הרמדאן אשר הינו חודש קדוש עבור המוסלמים (83% מכלל המגזר), כך שחובה על כל מוסלמי לצום מזיחת החמה עד לשקיעתה. בחודש זה נהוג לברך באמירה "רמדאן כרים", כך שכרים משמעותה גם שם של אדם וגם בעיקר נדיב. על שולחן האיפטאר ולאחר קריאת המואזין שמתירה לצמים לאכול, ניתן למצוא מגוון של מאכלים, משפחות וחברים מתאספים סביב שולחן "האיפטאר".

אז נדיב מתבטא בשיווק כך שחודש זה הצריכה בחודש זה עולה במיוחד בתחום המזון אך לא רק. הוא גם מהווה תקופת פוטנציאל עבור חברות רבות בין אם זה להשקת מוצרים חדשים, מבצעים, הטבות, השקות מיוחדות למגזר ועוד…בתקופת החודש הזה יש ביקורי משפחות כך שחובה על האחים לבקר את אחיותיהם אך אסור להיכנס בידיים ריקות. בדרך כלל מביאים או דברי מזון או מתנות או שנותנים כסף לאחות.

אם כסף, אז גם הבנקים לא נשארו מאחור, הם תמיד מזהים את הפוטנציאל ומתאימים הלוואות במיוחד למשפחה הערביה בתקופה הרמדאן והחגים במטרה לעזור לאב הבית להתמודד עם ההוצאות הגדולות בתקופה זו, גם בתקופת חודש הרמדאן, חג אלפיטר וגם את חג אל-אדחא (חג הקורבן) אשר נחשב לחג הגדול עבור 91% מכלל המגזר (מוסלמים ודרוזים).

כשבוע – 10 ימים לפי החג אלפיטר (אשר בא אחרי חודש הרמדאן), מתחילים בגל הקניות, בגדים, נעליים, מתנות, קוסמטיקה ועוד ועוד.. חנויות נשארות פתוחות עד אחרי חצות וגם יכולים להמשיך אפילו עד שעות הבוקר המוקדמות.

חתונות? אווו חגיגה לכולם!

אגלה לכם עוד סוד קטן אבל עם משמעות די גדולה. בכל שנה במגזר הערבי יש כ 15000 חתונות. זה מתחיל מסוף מרץ עד סוף אוקטובר/תחילת נובמבר.

מה זה אומר לנו? חתונות = בית חדש = ריהוט בית שלם כך שלא יחסר לו קיסם. חתונה זה לא יום אחד או יומיים.. אלא שבוע! מאות מוזמנים.. מה עושים ואיפה הפוטנציאל? אני אספר לכם בפגישה.

בניגוד לדור הקודם, גיל הנשואין המקובל של ערביות (ואני אומר את זה בזהירות רבה מכיוון שהאחוז משתנה ממקום למקום) אינו 15 אלא 22.3 ומעלה, כך שגיל ממוצע לאימא בלידה ראשונה עומד על 24.2 כך ששיעור הפריון הכולל  באוכלוסיה המוסלמית ירד מ 3.7 ילדים ל 3.2 ילדים לאישה בהשוואה ל 3.17 לאישוה יהודיה ו- 2.6 לאישה נוצריה ו- 2.16 לאישה דרוזית.

ההתמערבות והמודרניזציה (הטלטלה שדיברנו עליה לפני) מובילה להרחבת השימוש באמצעי מניעה ובין היתר – וגם בזהירות רבה ובכפוף לדת – גלולות למניעת הריון. זה גם שונה בין האזורים, בין אם זה בישראל או ברשות. זה נותן לאישה הערביה להשתלב יותר בשוק התעסוקה, היציאה ללימודים גם לאחר הנישואין ומשדרג את מעמדה החברתי/מקצועי.

קיימת מגמה נרחבת של מעבר מהכפר לעיר כך שהריגושים שם הרבה יותר בולטים, חיים בזבזניים יותר, הפוטנציאל להתפתחות אישית ועסקית גובר יותר.

 

לסיכום:

  • חשוב לעשות תיאום ציפיות בין מטרת הקמפיין לגודל ההשקעה ולתוצאה
  • אדפטציה לא בדיוק פועלת.
  • חשוב לעשות קופי נכון ומותאם ולא תרגום מעברית לערבית.
  • המגזר הערבי מנוע צמיחה וחשוב לתקצב לאורך השנה
  • פעילות בטפטוף לא תעשה את העבודה.
  • פעילות מתמשכת תניב פירות ולא חייב תקציבים גדולים.

 

 

 

המשך קריאה

שיווק בימי קורונה

תו סגול לעיצוב // מיכל הלפרין

פורסם

ב-

3 דברים חשובים שרוב בעלי העסקים מפספסים בחזרה לשיגרה

כולם שמעו על התו הסגול, אבל האם אתם יודעים ליישם את ההנחיות, מבלי להתפשר על ערכי המותג שלכם? פתרון ישראלי חדש מציע לבעלי עסקים את הטוב מכל העולמות

 

מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים דרשו ממקבלי ההחלטות להסיר את הסגר ולאפשר להם לשוב ולפעול, אחרי השבתה של שישה שבועות שגרמה לנזקים קשים. רבים מהם התרגשו כשמשרד האוצר הכריז לאחרונה על "שגרת קורונה חדשה" ואפשר להם לפתוח מחדש את בתי העסק. במקביל לפתיחה המחודשת, משרד האוצר הציג לעולם את התו הסגול שאמור ליצור סטנדרטים ברורים להיגיינה ושמירה על בריאות הציבור, מבלי לעצור את הפעילות המסחרית. רבים מצאו את התו החדש מבלבל וחששו שהוא עלול למנוע מהם פעילות תקינה, אבל איך זה באמת עובד?

עסקים לא כרגיל – הכללים המרכזיים של "התו הסגול" למעסיקים

משרד האוצר פרסם הנחיות מפורטות, 9 עקרונות לקבלת התו שחיוני לפעילות עסקית בימים אלו. בראשם מספר כללים משמעותיים:

  1. קבלת פנים חגיגית: כשלקוח חדש נכנס לעסק, יש לשאול האם הוא משתעל, חולה או היה במגע עם חולה קורונה, לאחר מכן יש למדוד לו חום באמצעי לא פולשני.
  2. שמירת מרחק: צריך להקפיד על שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין הלקוחות, בין היתר באמצעות סימון ברור של המרחק הרצוי וכן שלט עם ההנחיות לשמירת מרחק.
  3. שמירה מקסימלית על ההיגיינה: יש למנות אחראי על הנושא וכן להקפיד על הכללים ולחטא את המשטחים בעסק. יש לתזכר את העובדים בנוגע לנהלים ולספק להם אמצעים לחיטוי וניקוי.

תוכלו לקרוא את מלוא ההנחיות באתר משרד האוצר. מה שברור מהן הוא שאין "חזרה לשגרה" אלא שגרה חדשה ושונה מכל מה שהכרנו. האם כל הכללים והסימונים "יבהילו" את אלו שנכנסים לעסק ויפגעו בהכנסות? התוצאות בשטח מראות שקיימת שונות רבה בין עסקים כזו שמושפעת מהגישה והיישום של החוקים בשטח.

 

פספוס # 1 – להמתין שהדברים "יחזרו" לאיך שהיו

ישנם בעלי עסקים שרואים בכל התקופה האחרונה סיוט בלהות שהם רק מצפים שיסתיים. הם מבינים את המציאות בשטח אבל רואים בה בעיה זמנית, שלא צריך להתייחס אליה באופן מעמיק, אפשר למצוא אותם מתייחסים להנחיות כבעיה זמנית ומנסים לסמן את התורים במסקינג טייפ.

חשוב לדעת שבעוד שקיימות מגוון תיאוריות ותצפיות בנוגע לקורונה, מרבית המומחים תמימי דעים בנוגע לכך שעננת הקורונה עתידה לרחף מעלינו עוד שנה לפחות ולהשפיע על כל ההיבטים השונים של חיינו.

 

פספוס # 2 – לחפף בנהלים כדי לשמור על המורל

"זה מבאס לשאול כל אחד שנכנס לעסק אם הוא משתעל, ואולי זה שנבוא למדוד לו את החום יבריח אותו מהעסק… אנחנו חייבים למשוך כל לקוח וליצור מקסימום רווחים"

אין ספק שהרצון לכסות את ההפסדים מההשבתה הכפויה אדיר, ושההנחיות החדשות יכולות להקשות על בעלי העסקים ואף להרחיק חלק מהלקוחות, אך חשוב לזכור שההנחיות לא נתונות לבחירה וכן להבין שאף עסק לא רוצה לעלות לכותרות כמו אותו סניף "הפיראט האדום" הידוע לשמצה, ולהיזכר בתור עסק שבו הפרו הנחיות וסיכנו את הקונים.

 

פספוס #3 – לזנוח את המיתוג ברגעים המאתגרים

בעלי עסקים מבינים את החשיבות של המיתוג והעיצוב. רבים מהם משקיעים עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעיצוב לוגו, שילוט, עיצוב פנים וכל הטאצ'ים שהופכים את העסק שלהם מסתם עוד אחד מיני רבים, לכזה שהלקוחות זוכרים, אוהבים ונהנים לבקר.

הבדיחות בפייסבוק מספרות שגם הנשים האלגנטיות ביותר עברו משמלות מפונפנות לטרנינג וחולצה מוכתמת בימי הקורונה, ונראה שבעקבותיהן עלולים ללכת עסקים מוקפדים שבקלות ידרדרו ל"טרנינג" מבחינת נראות העסק וחווית הקנייה ללקוחותיו.

איך שומרים על המיתוג והפאסון של העסק תוך כדי יישום התו הסגול?

עסק ישראלי צעיר אומר שאפשר להקפיד ב-100% על ההנחיות, מבלי לפגוע במיתוג העסק ובחיוכים של הלקוחות. סטודיו me-toog פועל כבר מעל ל-15 שנה ולמרות המוניטין והקילומטראז', הוא מקפיד, מאז ומתמיד, לרענן ללא הרף ולרדוף אחרי הטרנדים החדשים, לכן לא מפתיע שברגע שכחלון רק סינן את המילים "תו סגול" כבר היה לסטודיו חזון שלם להפיכת המציאות החדשה לנעימה ויפה הרבה יותר.

 

הפתרונות של הסטודיו משלבים בין פרקטיות מקסימלית לנראות אופטימאלית, כולם עוברים התאמה אישית למיתוג של החברה ועמידים לאורך זמן:

  • עמדות כניסה לעסקים שמעלות חיוך מהרגע הראשון: "קיט" ממותג ומעוצב שכולל כפפות, מד חום, וחומר חיטוי – כל מה שנחוץ בכניסה לפי התו הסגול, אבל בצורת הגשה נוחה, נעימה וממותגת.
  • מתקני מדידת חום ללא מגע אדם, ו-100% בטיחות: בחברה מבינים שלא נעים לקונה בחנות לקבל קבלת פנים מעובד שמודד לו את החום, ולכן מציעים פתרון בטיחותי וקל ליישום – מתקנים מודדי חום בטכנולוגיה חדישה ומהפכנית; המסך החכם מודד חום, מתריע במייל כשעובד עם חום מגיע לעסק והוא אפילו יודע לאתר מי חובש מסכה ומי לא. המתקנים האלו לא משפרים את החוויה של הכניסה לעסק וחוסכים בכוח אדם – במקום למנות את אחד מהעובדים לאחראי בדיקת חום ומסיכות, הוא יכול להתמקד בפעילויות מועילות אחרות.
  • מתקני היגיינה: החברה מציעה מתקן שהוא פטנט ייחודי ומקורי שהמעצבים שלה פיתחו. המתקן מעוצב וממותג לשימוש רב פעמי ששומר על ההיגיינה בעת לחיצה על הכפתורים במעלית, בבר המים, בחניון, חדרי ישיבות ועוד. תוכלו לבחור בין מתקן XL או S.
  • מדבקות פטנט שעושות סדר: איפה מודדים חום? היכן בעסק אין קבלת קהל? המדבקות שפיתח הסטודיו מבהירות היכן העמדות השונות, הן גם מזכירות לחטא ידיים ולעטות מסיכות. כולן מתאימות להדבקה עצמית על כל משטח והן ללא בועות. בעת פיתוח המוצר, חשבו גם על היום שאחרי והקפידו לייצר מדבקות קלות להסרה, שלא ישאירו אף זכר ביום שאחרי הקורונה.
  • מחיצות חיוניות ומרימות: מי אמר שהבידוד וההפרדה חייבים להיות מדכאים? המחיצות של הסטודיו עשויות מ-PVC, מותאמות למיתוג החברה ומוצעות במבחר עיצובים מרימים ואופטימיים.

לפי הדרישות ומעבר להן

בעלי עסקים רבים חשים הקלה ברגע שהם מבינים שקיים פתרון אופטימי שמאפשר לעמוד בדרישות התו מבלי להפוך את העסק לאפור ומבאס. בסטודיו me-toog יודעים שחשוב לקדם עסקים ולהגיש להם את כל מה שנחוץ בצורה נעימה, לכן מעבר לסל המוצרים החיוני והרחב שהסטודיו מציע, חשבו גם על מדבקות לתזכורת והעלאת המורל, מ"נקיון הוא הפתרון" ועד ל"שמור על עצמך", הכל בצבעוניות שמחה וכן בהתאמה לצבעי המותג ועיצוב העסק. חברת כללית היתה מהעסקים הראשונים שהבטיחו לעצמם את כל ליין המוצרים, בהתאם למיתוג החברה, ובשילוב מסרים מעודדים. חברות סטרט אפ מובילות וכן חברות פרסום שזיהו את ההזדמנות לקחת את ה"תו הסגול" למקום שמח, הזמינו את מוצרי החברה ברגע שהיו זמינים לרכישה. זה לא מפתיע שדווקא חברות "רואות קדימה" ובונות אסטרטגיה לטווח הרחוק בחרו להשקיע בפתרון חכם בתקופת "שגרת הקורונה".

בעלי עסקים, מנהלי משאבי אנוש וכן מנהלי רכש שחשוב להם איך הארגון יראה ביום שאחרי ואיך שהלקוחות והעובדים ירגישו במציאות החדשה, כבר מבינים שהפרטים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל הגדול, הן בשורת הרווח של העסק והן בשביעות הרצון של העובדים ולכן הם הזמינו ערכות כאלו, חלקם עם מסרים מקוריים ומשעשעים, שהעלו חיוך גם אצל המעצבים בחברה. מה הולך להיות המסר שיעודד את הלקוחות שלכם? איך תרגשו את עובדי החברה? כל האפשרויות פתוחות בפניכם.

 

מקום לאופטימיות

"הכורח הוא אבי כל המצאה", אמר אפלטון לפני אלפי שנים, מי היה משער לעצמו שבמאה ה-21 תגיע לעולם מגיפה שבעקבותיה יומצאו פתרון מיגון אלגנטיים וממותגים? הממציאים של הפתרונות שואפים לכך שהם יעלו חיוך על הפנים של העובדים והלקוחות ויסייעו ליצור אווירה טובה לעסקים, גם בתקופה המאתגרת של הקורונה.

 

הכתבה נכתבה ע"י מיכל הלפרין מחברת success בשיתוף עם חברת me-toog.

המשך קריאה

טורים ומאמרים

סנובם גודם: הזדמנות ושמה נובי גוד // טל סיטון

פורסם

ב-

אחרי טירוף המכירות של נובמבר, מה שנותר הוא למקסם את הרווחים באמצעות הפנינג המכירות האחרון לשנת 2019 – עם פנייה לקהל יעד מטורגט ומפולח היטב שרוכש עכשיו מתנות באלפי שקלים.

נובמבר כבר מאחורינו ועמו טירוף המכירות ששבר השנה שיאים (מעל 45 מיליארד דולר בעולם, מעלה 900 מיליון שקלים בישראל!) עכשיו, כשחוזרים לשפיות צרכנית, כולנו – אנשי השיווק – מחפשים את שיא המכירות הבא. אז קחו טיפ בשתי מלים: נובי גוד!

הנובי גוד בתרגום לעברית הוא "ערב השנה החדשה". 1.3 מיליון דוברי רוסית בישראל חוגגים את החג. הם מתאספים לארוחה משפחתית אחרונה לשנת 2019, מרימים כוסית, מברכים את בני המשפחה וסופרים לאחור לקראת חצות. תוך כדי כך, פרושים על השולחן מטעמים מיוחדים כמו סלט אוליביה ,קוויאר, דגים מלוחים מיוחדים, פטה כבד, סלט שובה וכמובן – איך לא – שמפניה, קוניאק ווודקה.

השיא של הערב הוא חלוקת מתנות לכל המשפחה – החל מצעצועים לילדים, גאד'גטים למבוגרים יותר ומתנות יקרות ערך שבני הזוג רוכשים לבית ולעצמם. לעתים מדובר במוצרים יקרי ערך דוגמת מוצרי חשמל, ריהוט, חופשה בחו"ל, תכשיטי זהב ויהלומים, בישום, טיפוח ומה לא. אתם הבנתם את זה? קהל פוטנציאלי של 1.3 מיליון איש, מטורגט ומפולח, שיחפש בימים ובשבועות הקרובים מבצעים, הטבות ודילים לרכישת מתנות ליקיריו. עבור עולם הקמעונאות מדובר בהזדמנות אדירה, שכדאי לנצל.

ברהיטי דיבאני סנטר למשל נערכו כבר מבעוד מועד, כולל פרסום בערוץ 9 כמובן. "הצרכן הרוסי הוא צרכן סופר חכם ופדנט, מעריך איכות והזדמנות למחירים נוחים", מספר אלעד ברנר , סמנכ"ל השיווק , "בדרך כלל בנובי גוד יש מבצעים משתלמים ברשת שלנו והציבור הרוסי ישראלי רוכש אצלנו מערכות ישיבה, עם דגש על פרימיום, כשהמינימום הוא רכישות ב-10,000 שקלים ומעלה".

סמנכלית השיווק של "אפרודיטה", אתי אורן מוסיפה כי "הנובי גוד זו חגיגה מטורפת של קניות עבור דוברות הרוסית ! הן רוכשות ברשת את המותגים הבינלאומיים סימון פרל, אומפרנט, ליז שרמל, טריומף וכן חליפות פנאי ממותגי אייקון ועוד. הן לא מפספסות סיבה לחגוג ולרכוש זה נע מ 300 שח ומגיע עד 3000 שח לקנייה, עם הכלים החכמים של ערוץ 9 בטלוויזיה ובדיגיטל אנו מגיעים לקהל הלקוחות שלנו  " .

גם בישראייר מזהים את המגמה. אניה בלקין מנהלת הפרסום מציינת כי "בישראייר אנו מזהים קהלים יעודיים שצורכים חופשות בתקופת הנובי גוד, בחיפוש אחר החוויה הזכורה להם מארץ המוצא" הם יוצאים לבודפשט ,פראג, מדריד, מינכן ועוד ומוציאים זה מתחיל ב 1500 שח לאדם לחבילה נופש בנובי גוד .

מורן דאי סמנכלית השיווק של ניופאן "אנו פונים למגזר הרוסי בערוץ 9 בטלוויזיה ובדיגיטל המגזר הרוסי מהווה 18% מכלל האוכלוסייה ובעל כוח קנייה של כ 12 מיליארד שקלים  בשנה, שוקל מותגים מובילים וערכים של איכות, קדמה, טכנולוגיה ועיצוב. לכן, מותגים בעלי הילה רחבה צפויים ליהנות מאוד מהחג הזה".

לסיכום בפלטפורמת ערוץ 9 תמצאו קהל מזוקק ומדויק שמונע לפעולה מטעמים רגשיים אליו הם קשורים מעצם היותם ישראלים דוברי רוסית. לפנינו חג הפנינג אחרון למקסום הרווחים לשנת 2019 – אל תחמיצו את ההזדמנות.

סנובם גודם – שנה אזרחית מוצלחת לכולנו!

טל סיטון | משנה למנכ"ל ערוץ 9 | tals@9tv.co.il

המשך קריאה

אירועים

בלעדי לקהילת השיווק: מצגת דיוויד סייבל למיתוג ישראל

פורסם

ב-

כנס קהילת השיווק בסימן מיתוג ישראל בעולם שהתקיים ב 4.11.19 היה מפגן מרשים של כוחה של הקהילה שלנו. במשך שעה שלמה, דיוויד סייבל, מבכירי הפרסומאים בעולם, המנכ"ל העולמי של פירמת הפרסום Y&R, ריתק את המשתתפים והציג משנה סדורה איך אפשר להפוך את ישראל למותג נחשק בעת המודרנית ובעולם מורכב ורווי מסרים.

לאור הביקוש, דיוויד נענה לבקשתנו והסכים לשתף את הקהילה במצגת אותה הציג. להורדת המצגת המלאה – לחצו כאן

 

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020