חברות רבות מבינות כיום כי השיווק במגזרים מצריך התמחות מיוחדת. קבלו סקירה קצרה עם כל מה שצריך לדעת כדי להפוך את העשייה במגזר הערבי למנוע צמיחה אמיתי לביזנס שלכם
המגזר הערבי מונה כ- 20% מכלל האוכלוסייה בישראל ולמרות היותו משמעותי ודומיננטי – הוא לא מקבל תמיד את היחס הראוי ומקצים לו רק כ-3% מתקציב הפרסום. מספר האזרחים הערבים נאמד בכמיליון ותשע מאות אלף איש בקירוב, כאשר המגזר הטרוגני ומורכב מ-85% מוסלמים ו-15% נוספים שמתחלקים באופן כמעט שווה בין נוצרים ודרוזים.
בשנים האחרונות, המגזר הערבי עובר תהליך ישראליזציה ומאמץ דפוסי צריכה מערביים ומודרניים, מעמד הביניים הולך וגדל, נהיה צעיר יותר, משכיל יותר, פתוח יותר, עם הכנסה פנויה הולכת וגדלה ואיתה גם צימאון לחדשנות ומותגים. אומנם, אזרחי ישראל הערבים שולטים בשפה העברית, אך הם שומרים על תרבותם הייחודית ומעדיפים לצרוך אותה באמצעי תקשורת ייעודיים בשפת האם. בניגוד ליוצאי בריה"מ, אשר צורכים תרבות בשפה הרוסית ובאמצעי תקשורת ייחודיים, אך צפויים בתוך מספר שנים להיטמע באוכלוסיה הכללית, בקרב האוכלוסיה הערבית הסיטואציה שונה. לכן, אין להמעיט בערכם של אמצעי המדיה המשויכים למגזר הערבי וכדאי לשקול להשקיע בהם יותר משאבים, ולא להסתפק בפרסום במדיה הישראלית הכללית בלבד.
הכירו את המועדים החשובים במגזר
בחודש הרמדאן, אשר הינו חודש קדוש עבור המוסלמים, המונים כ-300,000 בתי אב בישראל, הצריכה אצל המשפחה המוסלמית עולה, ולא רק בתחום המזון.
ישנן חברות המזהות את הפוטנציאל העסקי הכלכלי הטמון בחודש זה, יש אף שמשווים בינו לבין התנהגות הצרכנים ב"סופר בול" באמריקה ולכן מיטב הקמפיינים של חברות הענק בעולם הערבי בכלל ובארץ בפרט עולים ברמדאן. כמו כן, ישנן חברות רבות שבוחרות בחודש זה להשקת מוצרים חדשים.
כידוע, מדובר בחודש של צום ממושך, כאשר לקראת הערב, עורכים ארוחה המפסיקה את הצום,
"האיפטאר", לקראתה מתכנסים כל בני המשפחה ומתארחים האחד אצל האחר. הכנת ה"איפטאר" דורשת תכנון מראש, הנעשה בד"כ ע"י האישה וכולל הכנת מרקים, אורז, סלטים, שמנים, בשר, דגים, תבלינים, משקאות, ציוד הסכו"ם ועוד. כל החברות "רבות" על "שטח" קטן בשולחן האיפטאר, ולכן אנו רואים תעשייה שלמה של קמפיינים בפנייה רגשית, בעיקר לאם הבית המקדישה יותר זמן למטבח בחודש זה.
עוד אלמנט חשוב, הוא ה"זיארה" ,לפי האיסלאם חובתו של האדם לבקר את אחותו ואת בנות דודו והקרובות מדרגה ראשונה, כאות של הידוק חברתי. בעבר, הגברים שביקרו את אחיותיהם הביאו מוצרי מזון כמתנה, עם הימים המזון הוחלף בכסף וכיום מקובל לתת מתנה – מה שמוביל לרכישת מתנות רבות בתחום כלי הבית, ציוד גן, מוצרי חשמל, שוברי קניה ואף מוצרים מתחום הסלולר.
גם הבנקים זיהו את הפוטנציאל הטמון בחודש זה, הם מתחילים את הקמפיינים שלהם באווירה חמה של איחולי חודש מבורך ומשם עוברים להצעות הלוואה "לחודש המבורך"- הלוואה זו נועדה בעיקר לעזור לאב הבית לעבור את החודש בצורה מכובדת כפי שמצווה המסורת –"רמדאן כרים" (רמדאן מכובד).
ענפים רבים נהנים מתנועת קונים ערה בחודש זה וכ-10 ימים לפני תום הרמדאן ועם תחילת "עיד אל-פיטר" הפוקוס עובר לתחום ההלבשה וההנעלה. כל בני המגזר יחדשו את המלתחה לקראת החג, אשר מבחינתם לא ייכנס לביתם, אם לא יתחדשו לכבודו. המשמעות היא קניות מאסיביות של פריטי אופנה והרשתות נערכות בהתאם עם מבצעים מיוחדים.
באופן דומה, גם חג הקרבן, "עיד אלאדחא", הנמשך על פני ארבעה ימים, מאופיין בהתכנסויות משפחתיות והתחדשות לקראתו, שבאה לידי ביטוי בגידול ברכישות במגוון תחומים, לדוגמא: אופנה, כלי בית, מתנות, בשמים ומוצרי קוסמטיקה.
עונת החתונות במגזר הערבי, מתחילה בחודש אפריל, נפסקת בחודש הרמדאן, אשר מועדו משתנה משנה לשנה ומתחדשת שוב לאחר מכן ונמשכת עד אוקטובר. תקופה זו מגלמת פוטנציאל של 5 מיליארד ש"ח בשנה. מדי שנה נערכות כ-9,000 חתונות במגזר הערבי בישראל. נמצא כי המשפחה הממוצעת במגזר הערבי מוציאה למעלה מ-200 אלף ש"ח על חתונה ולכן ניתן להעריך את שווי שוק החתונות במגזר הערבי בכ- 5 מיליארד ש"ח.
עוד נמצא כי כ-20% מהמתחתנים רוכשים רכבים חדשים בעלות ממוצעת של מאה אלף שקל.
החתונות במגזר הערבי מהוות פוטנציאל צריכה עצום למותגים ומוצרים, אך רוב המפרסמים והמשווקים אינם מודעים לפוטנציאל ומשקיעים תקציבים נמוכים ביחס לפוטנציאל הצריכה. המגזר העסקי אינו משקיע את התקציבים הנחוצים על מנת לבצע מהלכי שיווק ממוקדים ומותאמים לאוכלוסיה, שעשויה לתרום באופן משמעותי ומיידי להגברת הכנסות.
לסיכום, קבלו כמה טיפים והמלצות לפרסום במגזר:
- אנשי השיווק, הפרסום והאסטרטגיה במגזר מוכרחים להכיר את הניואנסים והרגישות הנלווית – במגזר יש דיפרנציאציה ולכן יש קמפיינים אשר יתאימו בטמרה ובנצרת אך לא יתאימו באום אל פחם ובמזרח ירושלים. יש רגישויות וחשיבה מושכלת ביחס לפרסום בכל ישוב וישוב. בישוב שמרני יותר, הפרסום יהיה בהתאם ולא נחרוג מכללי הצניעות ומהקודים החברתיים והתרבותיים הנהוגים בו.
- כאשר מדובר בתקציבים נמוכים באזור ספציפי, עדיף להשתמש במדיה מקומית, כגון אתר אינטרנט מקומי או במקומונים וכן, באמצעי תקשורת דיגיטליים כגון פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב, המאפשרים פילוח ממוקד ויעיל.
- יש להתאים את התרגום למונחים הייחודיים בשפה הערבית. לא מומלץ להיצמד לתרגום המילולי מאחר ולעיתים המשמעות תשתנה ותעוות את המסר שברצוננו להעביר.
כותב המאמר הינו מנכ"ל משרד "אקשטיין-גילה", המתמחה בפרסום למגזר הערבי.
