מערכת הפרסום של ChatGPT מציעה למפרסמים סביבת פרסום שונה מזו המוכרת מפלטפורמות הדיגיטל המסורתיות. המודעות עשויות להיות מוצגות בהתאם להקשר השיחה ולנושא שבו מתעניין המשתמש באותו רגע, והן מופיעות בנפרד מתשובות הצ'אט. למפרסם אין גישה לתוכן השיחות או שליטה ישירה על השיחות הספציפיות שבהן תוצג המודעה. הפרסום מוצג למשתמשים במסלולים הנתמכים בפרסום, ואינו מוצג בחשבונות המזוהים כשייכים למשתמשים מתחת לגיל 18.

מעת היוודע פתיחת האפשרות לפרסם בפלטפורמת ה-Ai, הביעו מפרסמים רבים הביעו עניין רב בהפעלת קמפיינים בצ'אט שהפך לאחד מכלי החיפוש הדומיננטיים ברשת. עד כה, מעט מאוד מודעות של מפרסמים ישראלים אותרו בצ'אט אשר, כאמור, עולות באופן טבעי בהתאם להקשרי שיחות שמנהלים גולשים העושים שימוש בצ'אט.

לדברי איל עמית, מנהל השיווק של Geely בישראל:

"פלטפורמות ה-AI הן כלי משמעותי בשימוש של רוכשי רכב, ולכן מבחינתנו מדובר במהלך אסטרטגי. הנוכחות של Geely בפלטפורמות ה-AI השונות, הן בכלים אורגניים והן בכלים ממומנים, מייצגת את עתיד הפרסום בתחום. השילוב הייחודי של Geely כיצרנית רכב מובילה בסין, יחד עם קבוצת יוניון, מהיבואניות המובילות בישראל, הוא מסר שמתחבר היטב לעידן ה-AI, שבו צרכנים מחפשים מידע באופן מושכל ויסודי יותר. לכן, הנוכחות בפלטפורמות הללו היא יעד חשוב עבורנו".

המהלך מצטרף לפעילות השיווקית של Geely בישראל, שבחודשים האחרונים כללה גם את הקמפיין בכיכובו של ברקוני, דמות החייזר האדום שהפכה לתופעת רשת. הקמפיין החל כמהלך מסתורי שבו ברקוני הזמין מותגים להתחרות על האפשרות להפוך אותו לפרזנטור שלהם, ורק בהמשך נחשף החיבור ל-Geely. המהלך המשיך בקמפיין רחב בטלוויזיה, בדיגיטל, ברשתות החברתיות ובשילוט חוצות תחת הסלוגן "It Better Be Geely".

מותג Geely משווק בישראל על ידי גיאו מוביליטי מקבוצת יוניון.

מקור: הפרסום ב-ChatGPT מגיע גם לענף הרכב: Geely עולה בקמפיין ראשון בפלטפורמה

לא עוד רק חיפוש, אלא שיחה סביב החלטת הקנייה
המודל של ChatGPT Ads שונה במובנים מסוימים מהפרסום המסורתי במנועי חיפוש וברשתות החברתיות. OpenAI מציגה את המערכת כדרך להגיע למשתמשים בזמן שהם חוקרים אפשרויות, משווים בין חלופות ומקבלים החלטות.
מערכת הפרסום יכולה להביא בחשבון את ההקשר והמטרה של השיחה הנוכחית, לצד פרטים כמו דף הנחיתה, כותרת וטקסט המודעה, אותות הקשר שסיפק המפרסם ואפשרויות הטרגוט שהוגדרו בקמפיין. כאשר התאמת המודעות מופעלת, המערכת יכולה להשתמש גם באותות מסוימים מהחוויה הרחבה יותר של המשתמש ב-ChatGPT.

חשוב להדגיש: OpenAI מציינת שהקשר של השיחה מסייע למערכת לבחור מודעות רלוונטיות, אך הוא אינו שקול לטרגוט לפי מילת מפתח מדויקת ואינו מבטיח שמודעה תופיע בשיחה מסוימת.

מה יכול מפרסם ישראלי לעשות?
Ads Manager מאפשר למפרסמים להקים קמפיינים ולבחור בין כמה מטרות, בהן חשיפה, הקלקות והמרות. ניתן להגדיר תקציב, תאריכי פעילות, קהלים ויעדי מיקום, וכן לעקוב אחר ביצועים באמצעות נתונים כמו חשיפות, הקלקות, CTR, CPC, CPM והמרות.
בכל הנוגע לטרגוט גיאוגרפי, OpenAI מציינת כי בקמפיינים נתמכים ניתן לבחור לא רק מדינות אלא גם מיקומים ברמת אזורים, ערים, שווקים ומיקודים, כאשר זמינות האפשרויות משתנה ממדינה למדינה. כלומר, האפשרות לטרגוט מקומי קיימת במערכת, אך אין מקום להציג מראש רשימה קבועה של כל האזורים והערים בישראל בלי לבדוק את האפשרויות המופיעות בפועל בעת הקמת הקמפיין.
בנוסף, קיימת אפשרות ליצור Custom Audiences על בסיס רשימות לקוחות או לקוחות פוטנציאליים, באמצעות כתובות אימייל, מספרי טלפון או מזהים נתמכים אחרים.

ואיך נראית המודעה?
לפי OpenAI, מודעות ChatGPT מופיעות מתחת לתשובות, בנפרד מהתוכן שמייצר ChatGPT. יחידת המודעה כוללת את שם המפרסם, לוגו, כותרת, טקסט, דף נחיתה ותמונה, כאשר המודעה מסומנת באופן ברור כפרסומת.
OpenAI מדגישה גם כי המודעות אינן אמורות להשפיע על התשובות של ChatGPT, וכי שיחות המשתמשים אינן נמכרות למפרסמים ואינן מועברות אליהם.

אז מה קורה בישראל כרגע?
כאן חשוב להפריד בין שני דברים.

הצד של המפרסמים כבר נפתח: חברה או עסק שהישות המשפטית המפרסמת והמחויבת בתשלום רשומה בישראל יכולים להשתמש ב-Self-Service Ads Manager, בכפוף לתהליך האימות והאישור של OpenAI.

הצד של המשתמשים הישראלים הוא עניין נפרד: עצם הזמינות של Ads Manager בישראל אינה מהווה אישור לכך שמודעות כבר מוצגות למשתמשים בישראל. לפי דיווח עדכני, OpenAI עדיין לא הודיעה על מועד תחילת הצגת המודעות בישראל.

זו הבחנה חשובה במיוחד למפרסמים ולמנהלי שיווק: אפשר כבר להיכנס לזירה מצד המפרסם, אבל אין עדיין בסיס עובדתי לומר שהשוק הישראלי כולו כבר חשוף למודעות ChatGPT.

ומה זה אומר עבור עולם השיווק?
הפתיחה של Ads Manager בישראל מסמנת עוד שלב בהתפתחות של הפרסום בסביבות מבוססות AI. במקום שהמשתמש יתחיל מחיפוש של מילת מפתח ויקבל רשימת תוצאות, ChatGPT משמש עבורו גם כסביבת שיחה שבה הוא יכול לבחון אפשרויות, להשוות בין מוצרים ושירותים ולגבש החלטה.
מבחינת אנשי שיווק, זה יוצר ערוץ נוסף שבו ההקשר שבו מתקבלת החלטה הופך לחלק משמעותי ממערכת הפרסום.
אבל נכון לעכשיו, מדובר עדיין בפלטפורמה שנמצאת בהתפתחות. OpenAI מגדירה את Ads Manager כמוצר בטא ומציינת כי מערכות ההפצה, הפורמטים, המלאי, אפשרויות הקנייה והמדידה עוד עשויים להשתנות.
לכן, לצד הפוטנציאל של הזירה החדשה, השאלה המעניינת עבור אנשי השיווק בישראל תהיה לא רק איך מפרסמים ב-ChatGPT, אלא גם איך צרכנים יגיבו לפרסום בתוך שיחה, אילו סוגי מסרים יעבדו בסביבה הזו ומה תהיה התרומה של הערוץ החדש למסע הלקוח.

בשורה התחתונה
האפשרות לפרסם באמצעות OpenAI Ads Manager כבר זמינה לישויות עסקיות הרשומות בישראל. המודעות עצמן עדיין אינן מוצגות בהכרח למשתמשים בישראל, ולכן מדובר בשלב חדש שנפתח למפרסמים, ולא עדיין בהשקה מלאה של ChatGPT Ads לקהל הישראלי.

הערת מערכת:
נכון ל-17 בספט' 2026. הזמינות, אפשרויות הטרגוט, הפורמטים ותנאי השימוש ב-ChatGPT Ads
עשויים להשתנות במהלך תקופת הבטא וההתרחבות הגלובלית של השירות.

מקור: ישראל נכנסת לעולם הפרסום של ChatGPT // טל ספיבק

אז הנה שלושה טרנדים באודיו שכדאי לכל מנהל שיווק מצייץ להכיר:

טרנד 1:

שירסומת – כשהפרסומת הופכת לחלק מהפלייליסט בSpotify
את המונח "שירסומת" למדתי מטל ספיבק בפוסט שפרסם בנושא על ההלחם שבתו עשתה בין המילה "שיר" והמילה "פרסומת" ומאז אימצתי את המונח כי כשקהל המטרה שלך נמצא ב Spotify כדי לשמוע מוזיקה, מה יותר טבעי מלפגוש אותו עם פרסומת שנשמעת כמו שיר?

מכאן מגיעה השירסומת, קריאייטיב פרסומי שהופך את המוזיקה לחלק מרכזי מהמסר, בין אם באמצעות שיר ולחן מקוריים שנכתבו במיוחד למותג, ובין אם באמצעות שימוש יצירתי בשיר והתאמתו למסר פרסומי.מבחינת החוויה, השירסומת משתלבת בין השירים בפלייליסט שהמאזין בחר לשמוע בSpotify ומאפשרת למותג להשתלב באופן טבעי חלק מחוויית ההאזנה ולמעשה להעביר את המסר עם המאזינים בשפה שהם בחרו לשמוע – מוזיקה.

ויש לזה כוח. מוזיקה בשירסומת יכולה לייצר חיבור מיידי, לעורר רגש ולהפוך מסר פרסומי לקליט וזכיר יותר. ובסביבה כמו Spotify שבה המאזין כבר נמצא בתוך חוויה מוזיקלית השימוש בשירסומת יעצים את החיבור למסר ואת ההשפעה של הפרסומת.

מחקרי הקריאייטיב של Spotify Advertising  מראים שהתאמה לסביבת ההאזנה משמעותית: 75% מהמאזינים אומרים שהם זוכרים טוב יותר פרסומות שמתייחסות לרגע או לסיטואציה שבה הם נמצאים, ופרסומות שמשלבות מוזיקה הציגו Intent גבוה ב־76% לעומת פרסומות ללא מוזיקה.

דוגמה עכשווית אפשר לראות בקמפיין 90 שנה של טמבור (McCann Tel Aviv) עם ג'ימבו ג'יי שכתב והלחין עבור המותג שיר מקורי המחבר בין הצבעים לרגעים ישראליים מוכרים. כשהקמפיין הגיע לSpotify החיבור הופך טבעי ואינהרנטי: השירסומת של המותג פוגשת את המאזין בדיוק בסביבה שבה הוא רגיל לפגוש את ג'ימבו ג'יי ואת המוזיקה שלו בSpotify ולמעשה לקחה את השפה שהקהל כבר אוהב והפכה אותה לשפה של המותג.

טרנד 2:

פרסום דינמי בפודקאסטים – הרבה מעבר לחסות
פודקאסטים התחילו כעולם פרסומי די פשוט: מפרסם או מותג שכפי הנראה גם הכיר ומאזין לפודקאסט הספציפי בחר תוכנית שמתאימה לו, מנחה הפודקאסט הקריא חסות או מסר מסחרי והפרסומת הפכה לחלק מהפרק. המודל הזה עדיין עובד, במיוחד בזכות החיבור והאמון שנוצרים בין המגיש לקהל שלו. אבל במקביל, הפרסום בפודקאסטים עבר תהליך משמעותי של התבגרות: מחסויות בתוכניות ספציפיות למדיה דיגיטלית שאפשר לקנות בסקייל, לטרגט קהלים ולנהל באמצעות דאטה – פרסום אודיו דינאמי בפודקאסטים.
בפרסום בתשדירי אודיו דינאמיים, הפרסומת אינה חייבת להיות חלק קבוע מהפרק; היא מוגשת בזמן ההאזנה לתוך שטחי פרסום שהוגדרו מראש: תשדירי פרי-רול בתחילת האזנה, תשדירי מיד-רול במהלך האזנה ותשדירי פוסט-רול בסיום הפרק (ותכלס סוג של מעבר לפרק הבא..). כך ששני אנשים שמאזינים לאותו פרק באותו זמן יכולים לקבל פרסומות שונות, ומפרסם יכול לבנות קמפיין שחוצה עשרות או מאות פודקאסטים ולהגיע לקהל לפי תחומי עניין, מיקום ודאטה נוספת ולא רק לפי הפודקאסט שבו הוא בחר לפרסם.

במילים פשוטות: המפרסם כבר לא צריך לבחור באיזה פודקאסט לפרסם, הוא יכול לבחור לאיזה קהל הוא רוצה להגיע, והטכנולוגיה כבר תפגוש אותו בפודקאסטים שהוא בחר לשמוע.

גם בישראל שוק הפרסום הדינמי בפודקאסטים בזינוק חד עם מפרסמים המעדיפים להגיע ישירות לקהלי המטרה שלהם במגוון רחב של פודקאסטים של גופי שידור ומדיה מובילים.

והמספרים מראים עד כמה השינוי הזה כבר עמוק. לפי מחקר ה־Podcast Advertising Revenue של IAB ו־PwC, חלקו של הפרסום הדינאמי (Dynamic Ad Insertion) בהכנסות מפרסום בפודקאסטים בארה"ב כמעט הוכפל בתוך שלוש שנים: מ־48% ב־2019 ל־92% ב־2022.

במקביל גם השוק עצמו ממשיך לצמוח. לפי דוח IAB/PwC העדכני, הכנסות הפרסום בפודקאסטים בארה"ב הגיעו ב-2025 לכ-2.86  מיליארד דולר, עלייה של 17.6% לעומת 2024. לשם השוואה, ב-2020 השוק עמד על כ־842 מיליון דולר בלבד – כלומר בתוך חמש שנים הוא יותר משילש את עצמו. הפודקאסט נשאר תוכן אינטימי ואישי שהמאזין בחר לעצמו, אבל הפרסום סביבו הופך לדיגיטלי, מבוסס דאטה וסקיילבילי הרבה יותר עבור מותגים.

טרנד3:

ADIO Pixel – עכשיו אפשר למדוד את אפקטיביות הפרסום בפודקאסטים ובסטרימיניג אודיו
אחרי שלמדנו להגיע לקהל הנכון בפודקאסטים בקמפיין דינאמי, נשארה עוד שאלה אחת גדולה: מה קרה אחרי שהפרסומת נשמעה? מה הקמפיין יצר? האם הייתה השפעה ואפקטיביות?
במשך שנים זו הייתה אחת הנקודות החסר של הפרסום באודיו. ידענו להגיע למיליוני מאזינים, לטרגט קהלים, למדוד Reach ו-Frequency ולדעת שהפרסומת אכן הוגשה ברגע הנכון – אבל היה הרבה יותר קשה להבין מה קרה אחר כך. האם מי ששמע את הפרסומת נכנס לאתר? התעניין במוצר? השאיר פרטים או ביצע רכישה?
הסיבה קשורה לאופי הצריכה וההאזנה של האודיו. אנחנו שומעים פרסומות בזמן נהיגה, אימון, עבודה או סידורים- ברגעים שבהם המסך לא בהכרח מול העיניים ואין קליק מיידי שמחבר בין הפרסומת לפעולה. המאזין יכול לשמוע מסר ולפעול בעקבותיו בזמן אחר (לדוג' שומע את הפרסומת בדרך הביתה ונכנס לאתר המפרסם מאוחר יותר) – ז"א ההשפעה שם, אבל במשך שנים היה קשה לחבר ולהוכיח בין שני הרגעים.
וזה בדיוק אחד השינויים הגדולים שמתרחשים עכשיו בעולם האודיו. בדוח חדש שפרסם ה־IAB באוגוסט 2026, “Unlocking the Power of Data-Driven Audio”, המציג את ההתקדמות של טכנולוגיות מדידת חשיפות ומדידת Attribution בפרסום באודיו. וסגירת הפער בין הפרסום באודיו לבין ערוצי הדיגיטל האחרים.
במילים פשוטות: האודיו הופך ממדיה שיודעת לייצר Reach קשב והשפעה למדיה שאפשר להבין ולמדוד הרבה יותר לעומק מה היא מייצרת אחרי החשיפה.
ועכשיו היכולת הזו מגיעה לראשונה גם לישראל. אנו ב ADIO משיקים את ADIO Pixel המבוסס על טכנולוגיית המדידה של Podscribe ומאפשר לחבר בין החשיפה לקמפיין לבין פעולות שמתרחשות לאחריה, לנתח אילו קהלים ופלטפורמות יצרו יותר פעילות ולהשתמש בתובנות כדי לדייק את הקמפיין הבא.

הערה חשובה: המטרה אינה להפוך את האודיו למדיית Performance, הכוח שלו נשאר בדיוק במקום שבו התחיל המאמר הזה: קשב, חשיפה רחבה, זכירות והשפעה. שכבת ה-Pixel מוסיפה את היכולת להבין טוב יותר את ההשפעה, למדוד אותה וללמוד ממנה לקמפיין הבא.

אז לסיכום, האודיו ממשיך להתפתח, ולא רק בכמות האנשים שמאזינים לו. הקריאייטיב הופך חכם יותר ומותאם לפלטפורמה בה מאזינים, הפרסום מדויק יותר וההשפעה מדידה יותר. הקהל והקשב כבר שם ועכשיו גם למנהלי השיווק יש יותר כלים לעבוד איתם.

אם בתחילת השנה דיברנו על הקשב, עכשיו הגיע הזמן לדבר על מה שאנחנו עושים איתו.

והנה יופי של פלייליסט לשנה העברית החדשה 🙂
קישור לפלייליסט בספוטיפיי

הכותב הינו מנכ"ל ADIO פלטפורמת הפרסום באודיו של ישראל המשווקת קמפיינים מבוססי דאטה ותוצאות בSpotify, ובכל ערוצי האודיו והפודקאסטים של גופי השידור והמדיה המובילים בישראל.
dror@adio.co.il

מקור: 3 טרנדים שכל מנהל שיווק מצייץ חייב להכיר באודיו // דרור גנות

יפית גריאני, מנכ"לית כאל: "אני מברכת על הצטרפותה של נוי לכאל ומאחלת לה הצלחה בתפקידה. נוי מביאה עמה ניסיון תקשורתי עשיר ויכולות מוכחות בבניית והטמעת אסטרטגיה תקשורתית. היכולת שלה לחבר בין ראיה עסקית רחבה, הבנת המרחב הציבורי וניהול תקשורתי אפקטיבי תהווה נכס משמעותי עבור כאל. אני בטוחה שהיא תהיה שותפה משמעותית לדרך שאנו מובילים, ותסייע לנו להמשיך לצמוח."

קדם-מדמון מביאה עמה ניסיון מוכח של למעלה משני עשורים בניהול תקשורת תאגידית ובהובלת מהלכים תקשורתיים מורכבים בסביבה עסקית, רגולטורית וציבורית. בתפקידה האחרון שימשה כראש מערך התקשורת והאחריות התאגידית בקבוצת תנובה במשך כארבע שנים. קודם לכן כיהנה כסמנכ"ל תקשורת והסברה בדואר ישראל במשך כ-5.5 שנים, ולפני כן במשך עשור כראש אגף דוברות בפלאפון. נוי בעלת תואר שני (MA) במדעי המדינה עם התמחות בעיתונאות ותקשורת ציבורית מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון (BA) במדעי החברה מאוניברסיטת תל אביב, והיא בוגרת תוכנית "מעוז" למנהלים בכירים.

במהלך הקריירה ליוותה קדם-מדמון הנהלות בכירות וחברות מובילות במהלכים אסטרטגיים, עסקיים ורגולטוריים, לצד ניהול תקשורת בתקופות משבר ושינוי. ניסיונה כולל התמודדות תקשורתית עם מהלכי רגולציה ועליות מחירים, אתגרי שירות, משברים תפעוליים, מחסור במוצרים ושירותים ואתגרי הקורונה והמלחמה, לצד הובלת יוזמות תקשורתיות סביב מהלכי חדשנות, השקות, כניסה לתחומי פעילות חדשים והשקעות אסטרטגיות. בתנובה הובילה קדם-מדמון גם את תחום האחריות התאגידית והתקשורת הפנים-ארגונית ועבודה צמודה עם יו"ר ומנכ"ל הקבוצה ומנהלים וגורמים רבים נוספים. במסגרת זו הובילה תהליכים לחיזוק גאוות היחידה של העובדים ומיתוג המעסיק, ואף זכתה בפרסים על ניהול עמודי הקריירה של הקבוצה.

נוי קדם-מדמון: "אני מודה ליפית גריאני מנכ"לית כאל וליו"ר החברה עדי קפלן על האמון ועל ההזדמנות להצטרף לחברה מובילה ומשמעותית כל כך במערכת הפיננסית בישראל. אני שמחה להיות חלק מכאל בתקופה מרתקת זו, ורואה בתפקיד הזדמנות להיות שותפה בבניית הפרק הבא של החברה".

מקור: נוי קדם מדמון תנהל את התקשורת התאגידית של כאל

מקור: פרק 425 בפודקאסט השיווק: אבי לאופר, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה, שטראוס ישראל

באמצעות סריקת קוד QR שיופיע על מוצרי ברילה ובמחלקות הפסטה והרטבים ברשתות שיווק נבחרות, תתחילו בפשטות שיחה עם אנטוני, בשפה העברית. המשתמש יספר אילו חומרי גלם כבר יש בבית, כמה זמן עומד לרשותו, כמה אנשים אוכלים, איזה מוצר ברילה יש בבית/ מעוניינים לרכוש והאם קיימות רגישויות או העדפות תזונתיות, וה-AI בונה עבורו מתכון מותאם אישית בזמן אמת.

כל שיחה מובילה למתכון אחר, המותאם למטבח, לצרכים ולהעדפות הצרכנים. תוכלו לקבל רעיונות, להבין מה עושים עם מוצר ברילה קיים (בין אם מדובר ברוטב או בפסטה) ולהתאים את הצרכים שלכם לכל אירוע.

המהלך משקף את אחת המגמות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית: מעבר מכלים כלליים לכלי AI פרסונליים, המספקים פתרונות מותאמים אישית בחיי היומיום. אם בעבר AI שימש בעיקר ליצירת טקסטים או תמונות, כיום הוא הופך לעוזר אישי שמסייע גם בהחלטות יומיומיות כמו תכנון ארוחות.

אנטוני מאפשר למשתמשים לרענן כל ארוחה במטבח, להיות יצירתיים יותר וכמובן לחוות בצורה המגוונת ביותר את מגוון המוצרים של ברילה.

מעבר לנוחות, השימוש בבינה מלאכותית מסייע גם לנצל טוב יותר את חומרי הגלם שכבר נמצאים בבית, להפחית בזבוז מזון ולהפיק יותר מהמוצרים שנרכשו, תוך יצירת מנות חדשות המשלבות את מגוון הפסטות והרטבים של ברילה.

בניגוד לחוויית קנייה שמסתיימת בקופה, אנטוני ממשיך ללוות את המשתמש גם לאחר הרכישה. ניתן לחזור אליו בכל פעם שמתעורר הצורך ברעיון חדש, בתכנון ארוחה או בהשראה קולינרית – ללא הורדת אפליקציה וללא תהליך הרשמה.

מקור: המותג ברילה משיק בישראל שף פרטי מבוסס בינה מלאכותית

מהרגל חירום להרגל יומיומי
סקר איגוד האינטרנט הישראלי ל־2025 מצא כי 99% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשים בווטסאפ ו־71% משתמשים בטלגרם.
סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2024 בקרב הציבור היהודי מצא כי 65% משתמשים בווטסאפ לצריכת חדשות ו־44% עושים זאת בטלגרם.
משתמשי ווטסאפ שנבדקו היו חברים ב־15 קבוצות בממוצע, בעוד משתמשי טלגרם עקבו אחרי עשרה ערוצים בממוצע.
שתי הפלטפורמות אינן זהות, אבל הן מבטאות שינוי דומה. במקום להמתין למהדורה או להסתמך רק על אלגוריתם שיחליט מה יופיע בפיד, המשתמש בוחר אחרי אילו ערוצים לעקוב ונכנס אליהם מיוזמתו.
"זה קהל שמגיע מתוך כוונה להתעדכן ולעיתים חוזר לערוצים האלה פעמים רבות לאורך היום", אומר אביסרור, סמנכ"ל קליקאון.
"בפעילויות מסוימות אנחנו רואים שדווקא ווטסאפ מייצר ביצועים טובים יותר, בין השאר בזכות הנוכחות היומיומית והטבעית שלו בחיי המשתמשים".

כשהמדיה משתנה, גם מודל הפעילות משתנה
במהלך השנה האחרונה הרחיבה קליקאון, רשת שיווק מבוססת תוצאות הפועלת מאז 2009, את פעילותה בערוצי חדשות וכלכלה מרכזיים בטלגרם ובווטסאפ. החברה רוכשת את שטחי הפרסום, מתאימה את המסר לסגנון של כל ערוץ ויוצרת את מסלול ההמשך בהתאם למטרת הקמפיין: שאלון שמסנן וממקד את הפניות, או כתבת תוכן שמאפשרת לגולש להעמיק בנושא לפני המעבר לפעולה. כך יכול המפרסם לבחון את האפיקים האלה במסגרת מהלך שלם, בלי לנהל בעצמו את רכש המדיה ואת הדרך מהחשיפה ועד לתוצאה.
"מבחינת מנהל השיווק, השאלה היא לא רק כמה אנשים ראו את הפרסום, אלא מה קרה בעקבותיו", מסביר אביסרור. "אנחנו לוקחים על עצמנו את עלות המדיה ואת הסיכון הכרוך בה, והלקוח משלם לפי הלידים שקיבל ובהתאם להגדרה שסוכמה מראש". המודל אינו מבטל את תנודות המחירים בשוק, אך הוא מעביר את ניהולן מהמפרסם אל קליקאון ומעניק ללקוח ודאות גדולה יותר לגבי התוצאה שעליה הוא משלם.

דווקא בתקופת בחירות
הבחירות לכנסת ה־26 נקבעו ל־27 באוקטובר 2026, והקמפיינים הפוליטיים מתחרים עם המותגים המסחריים על אותה תשומת לב. בזירות המבוססות על מכרזי פרסום, כניסתם של תקציבים נוספים עלולה להגביר את התחרות; גוגל עצמה מציינת שרמת התחרותיות במכרז משפיעה על המחיר בפועל לקליק. עבור מפרסמים, המשמעות עלולה להיות פחות ודאות לגבי המחיר שבו יצליחו להגיע לקהל.
בטלגרם ובווטסאפ פועלת במקביל דינמיקה אחרת. ככל שהחדשות תופסות יותר מקום בסדר היום, הקוראים נכנסים לערוצים בתדירות גבוהה יותר, כך שפוטנציאל החשיפה עשוי דווקא לגדול. "בתקופות חדשותיות חזקות הערוצים נעשים שוקקי חיים עוד יותר", אומר אביסרור. "אם מחיר הליד שסוכם עם הלקוח נשמר, הוא יכול ליהנות מהתנועה הזו בלי להתמודד ישירות עם כל שינוי בעלויות המדיה".

לא כל פנייה חייבת להפוך לליד
אלא שהסיכון אינו מסתכם רק במחיר המדיה. קמפיין יכול לייצר כמות גדולה של פניות, אך חלקן עשויות להיות לא רלוונטיות מבחינת אזור מגורים, תקציב, מאפייני העסק או תנאי סף אחרים. לכן קליקאון משלבת בין הפרסום לבין משפך סינון מבוסס שאלון, שנבנה במיוחד עבור כל לקוח ומברר מראש את הנתונים החשובים עבורו.
אם אחת התשובות אינה עומדת בתנאים שהוגדרו, הפנייה אינה מועברת ללקוח והוא אינו משלם עליה. "הלקוח לא צריך לממן פניות שהוא יודע מראש שאין לו אפשרות לטפל בהן", אומר אביסרור. "החיבור בין המדיות האלה לבין הסינון המוקדם מתבטא באיכות הלידים וגם בשיעורי הסגירה שהלקוחות משתפים איתנו". ועדיין, שאלון אינו תחליף להצעה נכונה, להתאמה בין המוצר לערוץ ולמערך מכירות שחוזר במהירות לפנייה.

כשהחדשות הופכות להרגל, הפרסום מגיע בעקבותיהן
ווטסאפ וטלגרם לא צפויות להחליף את מנועי החיפוש או את הרשתות החברתיות, אבל הן כבר אינן זירה שאפשר לפטור כנישתית. ככל שיותר אנשים בוחרים לקבל דרכן חדשות, פרשנות ומידע כלכלי, כך הן הופכות לחלק טבעי יותר גם מתוכנית המדיה.
האתגר עבור המפרסמים הוא לא רק להיכנס לערוצים האלה, אלא להתאים אליהם את המסר, את אופן המדידה ואת הגדרת הליד האיכותי. מי שילמד לעשות זאת עכשיו עשוי לגלות קהל שלא נעלם מהאינטרנט — הוא פשוט עבר לצרוך אותו במקום אחר.

רוצים לדעת עוד על פרסום בערוצי ווטסאפ וטלגרם? מוזמנים לפנות לאייל אביסרור בכתובת eyal@clickon.co.il.

מקור: הקהל כבר בווטסאפ ובטלגרם. עכשיו המפרסמים יכולים לשלם לפי ליד

בהמשך עברה לעולם חיות המחמד והצטרפה לביופט, יבואנית בתחום חיות המחמד, שם עבדה במשך למעלה מ־5 שנים, מתוכן בתפקיד מנהלת שיווק.
במסגרת תפקידה הייתה אחראית על פיתוח קטגוריית הלייף-סטייל, ניהול מותגים רבים, קמפיינים ומהלכים שיווקיים, תוך חיבור בין המותגים לבין השינויים בהרגלי הצריכה ובמעמדן של חיות המחמד כחלק בלתי נפרד מהמשפחה.

הניסיון המצטבר שלה בשתי החברות חיבר בין שני עולמות מרכזיים שבהם צברה מומחיות – שיווק מצד אחד ועולם חיות המחמד מצד שני.
כיום, בתפקידה כסמנכ״לית השיווק של אניפט, ספרמן מביאה איתה את הניסיון שצברה בשני העולמות הללו, ותוביל את כלל הפעילות השיווקית של הרשת.

במסגרת תפקידה תהיה אחראית על האסטרטגיה השיווקית של הרשת, פעילות הדיגיטל והסושיאל, מועדון הלקוחות, האתר והאיקומרס, תקשורת שיווקית, חוויית הלקוח והנראות של הרשת בסניפים ובמרחב הדיגיטלי.

אחד המהלכים המרכזיים שעליהם צפויה ספרמן לשים דגש הוא המשך בניית הזהות והנראות של אניפט כמותג קמעונאי, לצד יצירת שפה אחידה ומובחנת בין כלל נקודות המפגש של הלקוח עם המותג.

צליל ספרמן ציינה: “אני רוצה להפוך את אניפט למותג שאנשים מרגישים אליו משהו. אני מגיעה לתפקיד הזה עם הרבה התלהבות, אבל גם עם הבנה מאוד ברורה של האתגר. אניפט היא כבר היום רשת גדולה ומובילה, עם 44 סניפים וקהל לקוחות משמעותי. מבחינתי, השאלה היא איך לוקחים את כל העוצמה הזו והופכים אותה למותג שאנשים לא רק מכירים – אלא גם מרגישים אליו משהו.
עולם חיות המחמד השתנה מאוד. בעלי חיים הם כבר מזמן לא רק ‘חיות מחמד’ – הם בני משפחה. ולכן גם המותגים שפועלים בתחום צריכים להשתנות.
אני רוצה שאניפט תהיה חלק מהשינוי הזה ותוביל אותו.
בסופו של דבר, אנחנו לא מוכרים רק אוכל, צעצועים או ציוד – אנחנו עוזרים לאנשים לטפל במישהו שהם אוהבים ושותפים איתם בגידול שלו”

המינוי של ספרמן מגיע בתקופה של התחדשות וצמיחה עבור אניפט, ובמסגרת המהלך צפויה הרשת להמשיך להשקיע בחיזוק המותג, בחוויית הלקוח ובחיבור בין הפעילות הפיזית והדיגיטלית.

מקור: צליל ספרמן מונתה לתפקיד סמנכ״לית השיווק של אניפט

במקום מדריך איפור רגיל, המותג הופך את עולם האיפור למסע גיימינג שבו בוחרים לוק מתוך ארבע אפשרויות, מאתרים את המוצרים ברחבי המתחם ופוגשים את "ניקה", הדמות המלווה את השחקנית.

לדברי אילן נקש, מנכ"ל חטיבת מוצרי הצריכה בלוריאל ישראל: "ההשקה של המותג ברובלוקס היא צעד מרגש שפורץ את גבולות עולם הביוטי המסורתי. אנחנו בוחרים לפגוש את הדור הצעיר במקום שבו הוא חי, יוצר ומביע את עצמו – עולם הגיימינג. השילוב בין יצירתיות דיגיטלית ליופי מאפשר לנו להציע חוויה חדשנית פורצת דרך, שממשיכה את ה-DNA הנועז של המותג גם במרחבים הווירטואליים."

על היוניברס של ניקס פרופשיונל מייקאפ במשחק: החוויה בנויה כמסע בשלוש קומות המבטאות את אישיות המותג:
קומה 1 – סטודיו איפור מקצועי שבו פוגשים את ניקה, בוחרים לוק, אוספים את המוצרים המתאימים ולומדים כיצד להרכיב את המראה.
קומה 2 –דיינר צבעוני באווירת Lip Combo, שבו מחכה משימה נוספת סביב מוצרי שפתיים. השחקניות יכולות גם לקחת איתן משקה, קפה או מאצ’ה, שממשיך איתן גם בהמשך המשחק.
קומה 3 – לאחר השלמת המשימות נפתחת קומת המסיבה, מסיבת גג הוליוודית מלאה בדמויות שרוקדות, יושבות עם משקאות ומביאות את ה־NYX attitude. כאן כבר אין משימות: זהו אזור הבונוס והחגיגה של מי שהשלימה את המסע. בסיום המסע נפתח אזור בו מחכה לשחקניות גם פרס בתוך המשחק.

איך נכנסים?
החוויה זמינה בחינם בתוך ROBLOX דרך האינטרנט וחנויות האפליקציות.
כל שנדרש הוא להיכנס למשחק, לאתר את חוויית NYX PROFESSIONAL MAKEUP ולהתחיל במסע.

מקור: כשביוטי פוגש גיימינג: ניקס פרופשיונל מייקאפ משיקה חוויית איפור ברובלוקס

במשך שנים היה קל לזהות את הקודים של Nespresso: מותג קפה גלובלי, מוקפד מאוד, עם שפה בינלאומית כמעט בכל נקודת מגע. גם הקולקציות העונתיות שלו הגיעו בדרך כלל מעולמות תוכן גלובליים – חורף, כריסמס, טעמים עונתיים ומהדורות מוגבלות.

בשנה האחרונה השיחה של Nespresso עם הצרכן הישראלי מקבלת רובד נוסף: קרובה יותר לרגעים המקומיים, ועדיין נאמנה לשפה, לאיכות ולסטנדרט הבינלאומי של המותג.

חגי תשרי הנוכחיים הם כבר החג הישראלי השני שבו החברה מעמיקה את הנוכחות שלה בעולם המתנות ומציעה חוויית חג רחבה יותר. הקולקציה מחברת בין תערובות קפה, מכונות, אביזרים ואירוח – ומתרגמת את עולם הקפה של Nespresso לרגעי הענקה ואירוח מוקפדים.

גם בצד השיווקי אפשר לראות העמקה של החיבור המקומי. קורין גדעון, שהחיבור איתה החל בעולמות התוכן והמשפיענים, השתתפה בפסח בקמפיין לצד אמה, ובקמפיין הנוכחי ניצבת במרכז מהלך שמחבר בין קפה, אירוח ומשפחתיות ישראלית. במקביל, Nespresso מרחיבה את נקודות המפגש עם הצרכן סביב תקופת החגים, תוך שמירה על חוויית פרימיום, איכות ושירות המזוהים עם המותג.

כל זה קורה כמעט שנה לאחר כניסתה של טלי אליצור לתפקיד סמנכ"לית השיווק של Nespresso ישראל, שנה שכללה השקת מכונה חדשה, הרחבה של חוויית הקפה הביתית וחיזוק החיבור בין מותג פרימיום גלובלי לבין רגעי הצריכה והאירוח של הצרכן הישראלי.

אז האם Nespresso באמת משתנה, או שהיא פשוט לומדת לדבר קצת יותר ישראלית? תמר ציונוב שוחחה עם אליצור על השנה הראשונה בתפקיד, על המקומות שבהם מותג גלובלי יכול להרשות לעצמו להתגמש – ועל אלה שבהם דווקא אסור לו לזוז.

את כמעט סוגרת שנה בתפקיד. מה השתנה ב–Nespresso מבחינה שיווקית בשנה הזאת?
"הלב של Nespresso לא השתנה ונשאר כפי שהוא – מותג קפה פרימיום שמציע איכות בלתי מתפשרת, חדשנות וחוויית קפה יוצאת דופן.
"מה שכן השתנה הוא בעיקר המקומות שבהם אנחנו מתחברים לצרכן הישראלי. יצרנו הזדמנויות נוספות לפגוש את הלקוחות שלנו, להציע להם חוויות חדשות ולהיות רלוונטיים למגוון רחב יותר של הזדמנויות צריכה. אנחנו לא משנים את המותג, אנחנו מרחיבים את הדרכים שבהן אנשים יכולים ליהנות ממנו."

זה כבר חג ישראלי שני שבו אתם בונים מהלך סביב עולם המתנות. למה דווקא עכשיו?
"חגי תשרי הם תקופה משמעותית עבור הצרכן הישראלי. הם זמן של אירוח, משפחתיות והענקת מתנות, ואלה ערכים שמתחברים בצורה טבעית מאוד לחוויית  Nespresso. בחרנו להתמקד בחיבור בין עולם הקפה של Nespresso לבין הרגעים המשמעותיים והייחודיים של הצרכן הישראלי."

כשאתם אומרים "מתנה לחג מ-Nespresso", אתם הרי לא באמת מצפים שנגיע עם שרוולי קפה?
"קפה הוא הלב של Nespresso וסביבו יש עולם שלם של חוויות, לייף סטייל, הזדמנויות אירוח, עיצוב, מכונות ואביזרים – עולם תוכן רחב שתומך בזה. המטרה היא להיות חלק מהרגעים שאנשים אוהבים לחלוק עם אחרים, באירוח ובפרט בארוחות חג, ולאפשר להם ליהנות ממגוון רחב של מוצרים בעולם הקפה, לצד הגשת קפה איכותי במגוון טעמים וארומות, הנשמר בטריות מיטבית עד לרגע ההכנה."

אתם גם מציעים הנחה – איך הופכים מותג פרימיום למסחרי ונגיש יותר בלי לפגוע בנחשקות שלו?
"אני חושבת שפרימיום לא נמדד לפי היעדר מבצעים, אלא לפי הערך שהמותג מעניק. אנחנו מקפידים שהאיכות, החוויה והשירות יישארו ברמה הגבוהה ביותר, והחגים הם הזדמנות להנגיש את המותג והמוצרים שלנו ליותר אנשים, בלי להתפשר על מה שהופך אותו למיוחד."

גם מערכת היחסים עם קורין גדעון התפתחה, ממשפיענית להובלת קמפיין החג. מה גרם לכם להעמיק את החיבור איתה?
"Nespresso עובדת עם מגוון רחב של יוצרים ואמנים ברחבי העולם ובשווקים המקומיים. במקרה של קורין מצאנו אותנטיות, משפחתיות וחיבור אמיתי לקהל הישראלי שמשתלבים היטב במהלך הנוכחי. היא מאפשרת לנו לספר את הסיפור של Nespresso בצורה קרובה, נגישה ורלוונטית, אבל עדיין לשמור על הערכים והאיכות שמזוהים עם המותג."

מצד אחד אתם נכנסים לחגים הישראליים, ומצד שני הקולקציה נשארת מאוד בינלאומית. איפה עובר הגבול בין מותג גלובלי לצורך לדבר ישראלית?
"זה בדיוק היתרון של Nespresso. מצד אחד אנחנו נהנים מהחדשנות והיכולות של מותג גלובלי, ומצד שני אנחנו יודעים לתרגם אותן למציאות המקומית.
הצרכן הישראלי מקבל את אותם סטנדרטים גבוהים של המותג העולמי, אבל בהקשרים ובשפה שמדברים אליו."

בקיץ השקתם גם מכונה חדשה. מה ההשקה לימדה אתכם על המקום של מכונת הקפה בבית הישראלי?
"אכן, בקיץ השקנו את מכונת הקפה Vertuo Up – המכונה החדשה של Nespresso עם פונקציית Coffee Creations למיצוי חליטת הקפה, המאפשרת עולם שלם של משקאות קפה, ממשקאות חלב עשירים ועד קפה קר מרענן בשילוב קרח.
השקת המכונה חיזקה את מה שאנחנו כבר רואים בשנים האחרונות: קפה בבית הוא כבר לא פתרון פונקציונלי אלא חלק מסגנון החיים. הצרכן הישראלי הופך להיות יותר ויותר מעורב ומבין בקפה. הוא מחפש חוויה, טריות, נוחות, איכות ועיצוב, לצד מגוון סגנונות קפה – והוא מצפה לקבל את כל אלה יחד."

איפה נמצא היום מנוע הצמיחה של Nespresso – להכניס מכונה לעוד בתים או להעמיק את מערכת היחסים עם הלקוחות הקיימים?
"אני לא חושבת שזה או זה. אנחנו רוצים להביא עוד אנשים לעולם הקפה של Nespresso ובמקביל להמשיך להעשיר את החוויה של הלקוחות הקיימים. בסופו של דבר הצמיחה מגיעה ממערכת יחסים עמוקה ומתמשכת עם הלקוח, מהיכולת שלנו להעשיר את חוויית הקפה של הלקוחות שלנו ולהביא חדשנות."

שנה ראשונה כמעט מאחורייך. איפה עוד נראה את Nespresso משתנה בישראל – ומה דווקא אסור לשנות?
"אני חושבת שמה שנכון לנו נכון לכל מותג שמדבר לצרכן הישראלי ומנהל מערכת יחסים ישירה עם הלקוחות. ב-Nespresso נמשיך לחפש דרכים להיות יותר רלוונטיים, יותר חדשניים ויותר קרובים לצרכן הישראלי, תוך הענקת חוויית קפה ייחודית ובלתי מתפשרת. אבל יש דבר אחד שלא ישתנה: המומחיות שלנו בקפה, המחויבות שלנו לאיכות ולטריות, לחוויית הקפה ולסטנדרט בלתי מתפשר שמגדיר את Nespresso בכל העולם."

מקור: נספרסו הבינלאומית פוגשת את חגי ישראל

יש משהו מעט פרדוקסלי בהחלטה של קבוצת מסעדות לפרסם את המתכונים שלה. הרי אחת הדרכים לגרום לנו לחזור למסעדה היא הגעגוע למנה שאי אפשר לקבל במקום אחר. עכשיו קבוצת נונו מוציאה ספר מתכונים שמאפשר ללקוחות להכין בבית מנות ממסעדות הקבוצה.
אבל מבחינת אירית קריסטל, סמנכ"לית השיווק של קבוצת נונו, אין כאן ויתור על הביקור במסעדה, אלא הרחבה של מערכת היחסים עם הלקוח.

וזה גם סיפור רחב יותר על הקבוצה שהיא משווקת היום. נונו, מימי, ג'ירף, טאקריה, GDB ומותגים נוספים מציעים חוויות שונות ופונים לקהלים שונים. השאלה השיווקית היא כבר לא רק איך ממלאים מסעדה, אלא איך מנהלים פורטפוליו של מותגים: איפה נכון לייצר תשתית משותפת, ומתי דווקא להשאיר לכל מותג את החיים שלו.

למה שקבוצת מסעדות תלמד את הלקוחות להכין בבית את המנות שלה?
"אני חושבת שהיכולת לתת לאורח שלנו חוויות שונות מעשירה את המותג ולא מחלישה אותו. יש מי שרוצה להגיע למסעדה, ליהנות מהמקום ומהאווירה, ויש מי שרוצה לקחת חלק מהחוויה הביתה.
"אנחנו לא מנסים לשמור את המתכונים כסוד. אפשר להכין את הניוקי פרמזן בבית ואז להגיע למסעדה, לראות את ההבדלים ולהבין את המוצר אפילו יותר."
לדבריה, הספר מתחבר גם למערכת היחסים עם הלקוחות. "יש לנו שיעור גבוה מאוד של אורחים חוזרים. הם מזהים אותנו ואנחנו מזהים אותם. יש קשר רגשי חזק למותגים, והספר הוא עוד דרך להעמיק אותו."

יש בקבוצה מותגים שונים מאוד. איך מחלקים ביניהם את תשומת הלב השיווקית?
"תשומת הלב לא מתחלקת שווה בשווה, אלא לפי הצורך. השקה או יום הולדת של מותג דורשים יותר תשומת לב בתקופה מסוימת.
"המטרה ברמת הקבוצה היא לבנות תשתיות וכלים שמאפשרים להגיע לכל מותג בצורה אפקטיבית ולתת לו את מה שהוא צריך. אני חדשה יחסית בתפקיד, עדיין בונה את הצוות ומבינה אילו פונקציות חסרות כדי להשלים נכון את הפאזל."

ומה קורה כשמותג חדש מצטרף לקבוצה?
"אין מותג אחד שדומה לאחר. יש חברות שמגיעות עם שדרה ניהולית ותשתיות חזקות, ויש מותגים שנכנסים עם הרבה פחות. בחלקם כבר היו אנשי סושיאל או פרילנסרים, ובאחרים המנכ"ל עצמו ניהל את הסושיאל. יש דברים רוחביים שהשיווק מנהל עבור כולם, אבל לכל מותג שנכנס אנחנו בונים גם ספר מותג ו-Tone of Voice. גם אם הדברים נעשו קודם אינטואיטיבית, אנחנו הופכים אותם למשהו כתוב כדי להבטיח שמירה על האופי המיוחד של כל מותג."

איפה עובר הגבול בין שיווק הקבוצה לשיווק של כל מותג?
"יש נושאים שאנחנו מסתכלים עליהם כקבוצה, כמו מתן מענה לקהילות שונות. לדוגמה אורח שרגיש לגלוטן יכול ליהנות ממנות מותאמות בכל המותגים ומאירועים ייחודיים פעם בג'ירף, פעם בנונו ופעם במימי. מצד שני, לכל מותג יש אופי, היסטוריה ולקוחות משלו, ואת זה חייבים לשמר. השיווק נותן שירותי 360 מעלות – מהאסטרטגיה ועד פעילות מקומית של סניף שרוצה לעשות שיתוף פעולה עם קהילה באזור שלו."

בעולם שבו כל מנה מצולמת ועולה לאינסטגרם עוד לפני שטועמים אותה, עד כמה השיווק מעורב גם באיך שהמנה נראית?
"יש לנו תהליך טעימות לכל מנה חדשה. אם יוצאים עשרה מאפים או קינוחים, בדרך כלל נטעם הרבה יותר אפשרויות לפני שנבחר. היום שלי מאוד טעים", היא צוחקת.
"אבל קודם כל יש אנשי מקצוע – שפים וקונדיטורים. רעיונות יכולים להגיע מהמטבח, מהשיווק, מעובדים, מלקוחות או מטרנדים, אבל המוצר קודם כל צריך לעבור אותם.
אחר כך נכנסים גם שיקולים כמו נראות וטרנדים. זה לא השיקול המרכזי, אבל הוא בהחלט אחד השיקולים בהחלטה."

יש לכם הרבה מידע על הלקוחות. איך הופכים דאטה לנאמנות ולמערכת יחסים ולא לכלי להפיץ עוד מבצע?
"זה אתגר שאנחנו עובדים בו באופן רציף בכלל היחידות בקבוצה. אפשר לאסוף דאטה, אבל צריך לדעת להשתמש בה ולמדוד את האפקטיביות של השימוש. אנחנו מטמיעים כלים חדשים כל הזמן, כולל בעולמות ה-AI, שמאפשרים ניתוחים חכמים הרבה יותר ממה שהיה קיים בעבר, ובוחנים איך ניתן לתת באמצעותם ערך גם ללקוח וגם למנהלים בקבוצה. זה תהליך מרתק."

איך משווקים מותגים שפוגשים את אותו לקוח ברגעים שונים לגמרי?
"זה בדיוק העניין: אלה לא בהכרח קהלים שונים. אותו אורח יכול בבוקר לשבת במימינונו עם לפטופ, בערב לצאת עם חברים לג'ירף, בשבת לאכול ב-GDB וביום שישי להגיע לנונו עם המשפחה. מה שמחבר הוא ההבטחה שבכל אחד מהם תקבל תמורה לכסף, אוכל מעולה ושירות מצוין. בסוף המוצר – והוא מבחינתי גם האוכל וגם השירות – צריך להיות מצוין. זה מנצח כל פרסום."

ובשוק עם אינסוף מסעדות ומשלוחים, איך גורמים לו לבחור דווקא בכם?
"צריך לתת לו חוויה איכותית בכל פעם שהוא פוגש אותנו: שיהיה טעים, שיחייכו אליו וייתנו לו שירות טוב. אז הוא ירצה לחזור, ואולי בפעם הבאה יביא גם חבר.
במקביל אנחנו מנסים להגיע לקהלים חדשים דרך המענה הרחב לקהילות עם העדפות קולינריות שונות כמו ללא גלוטן, קיטו, טבעונות ועוד, לצד מגוון גדול של אירועים המותאמים לקהל של כל מותג כמו happy hour, שפים מתארחים, ערבי נושא. הצמיחה מגיעה משני המקומות: להביא קהל חדש ולהגדיל את התדירות של מי שכבר ביקר אצלך."

הגעת לתפקיד בלי רקע במסעדנות, אחרי תפקידים בפרטנר ובפספורטכארד. למה לדעתך בקבוצת נונו בחרו דווקא במישהי שמגיעה מחוץ לענף, ומה מהניסיון הקודם שלך את מביאה איתך לתפקיד?
"יש משהו מיוחד בקבוצה הזאת: לא מעט מהמנהלים הבכירים לא הגיעו במקור ממסעדנות. יש כאן הבנה שבאופרציה מורכבת, ניסיון בניהול מערכות מורכבות יכול להיות משמעותי גם אם הגיע מענף אחר.
בפספורטכארד עסקנו רבות בפרסונליזציה, בנכסים דיגיטליים ובהבנת התנהגות הלקוח. בפרטנר ניהלתי B2B Marketing ועשרות קווי מוצר במקביל – מסלולר ומרכזיות ועד סייבר ותשתיות. כל אחד היה עולם בפני עצמו, ועדיין צריך היה לנהל את כולם ולייצר ערך וצמיחה. במובן הזה יש דמיון גדול למה שאני עושה היום.
אבל בסוף, כל החברות האלה עוסקות בשירות ובלקוחות. אני חושבת שיש דור חדש של סמנכ"לי שיווק שלא רואים את עצמם יושבים במגדל שן ומנותקים מהשטח. להפך – הם צריכים להיות מחוברים לשטח, לחוויית הלקוח ולאתגרים היומיומיים.
זו תפיסה שמאוד חזקה גם בקבוצה. מנהלי המותגים כאן הם אנשי שטח ומחוברים מאוד לאורחים שלנו. אני חושבת שזה גם מה שגרם להם להרגיש בנוח לקחת אותי – וזה מה שמאפשר לי להצליח בתפקיד."

מקור: הם רוצים שתאכלו אצלם. אז למה הם חושפים את המתכון?

הקמפיין יעלה בהשקעה הנאמדת בכ-1.2 מיליון ₪, והוא מבקש לעצור לרגע ולהסתכל מחדש על הדברים שכבר התרגלנו אליהם:
זה סופר לא מובן מאליו שיש תמיד איפה לעשות קניות גם בשבת ואפילו לאחר שהחג נכנס;
זה סופר לא מובן מאליו שיש משלוחי אונליין שאפשר לסמוך עליהם שיגיעו בשלמות ובזמן;
זה סופר לא מובן מאליו שיש מקום שמאפשר לגלות טעמים חדשים מכל העולם;
וזה סופר לא מובן מאליו שיש מי שנלחם על החופש של כל אחד מאיתנו לבחור לחיות את החיים בדרך שלו.

הקמפיין יעלה בערוצי הטלוויזיה, בדיגיטל,  ברדיו אזורי ובסושיאל, פרסום במגזר הרוסי לרבות בערוץ 9 ובערוצים הישירים, ויחשוף מגוון רחב של מבצעים, הנחות וטעמים לשולחן החג.

אביבית לוי-נעים מנהלת השיווק והמכירות בטיב טעם: "טיב טעם אף פעם לא הייתה סופר רגיל. מאז הקמתה, הרשת פועלת כדי לאפשר לכל אחד ואחת לבחור לעשות קניות מתי שנוח לו גם בתוך החג ובשבת, להזמין משלוח ולקבל אותו מושלם ובזמן, לגלות מוצרים וטעמים חדשים ועוד… כל אלה הם חלק מתפיסת עולם שטיב טעם מקדמת שזה חופש וגמישות בחיי היומיום"
עוד הוסיפה לוי נעים ואמרה: "הקמפיין החדש נולד מתוך ההבנה שטיב טעם היא הרבה מעבר לסופר. היא מקום שמאפשר לאנשים לבחור, להתנסות ולחיות את החיים בדרך שלהם, וכשחושבים על זה באמת… סופר – שמאפשר את כל זה, הוא פשוט סופר לא מובן מאליו.."

מקור: "סופר לא מובן מאליו": טיב טעם בקמפיין לרגל ראש השנה וחגי תשרי

יש חברות ישראליות שמתחילות בשוק המקומי ורק אחרי שהוכיחו את עצמן כאן מנסות לפרוץ לחו"ל. נביטה עשתה כמעט בדיוק את ההפך.

החברה, שהוקמה ב־2010 על ידי דן קליין וערן פריזנט, מפתחת ומייצרת בישראל שלושה מותגי טיפוח: אקווה מינרל, בוטניפיק וסימנטיקה, אבל במשך שנים הפנתה את עיקר הפעילות שלה דווקא החוצה. המותגים נמכרים כיום בעשרות מדינות, באמצעות מפיצים ובמודלים שונים: מחנויות קונספט וקליניקות ועד בתי מרקחת, קמעונאות ואונליין.

ורק עכשיו, אחרי יותר מעשור וחצי, החליטו בחברה שהגיע הזמן להגיע גם הביתה.

"כשקמנו החלטנו שאנחנו מתחילים בחו"ל ופונים לשווקים גדולים", מספר קליין בראיון למנהלי שיווק מצייצים. "את ישראל השארנו בצד ותמיד אמרנו שנגיע גם לזה. בחודשים האחרונים הגענו למסקנה שאנחנו כבר פה, התגובות בעולם טובות, ואין סיבה שלא נעשה פעילות גם בארץ".

הכניסה המקומית מתחילה עם שניים משלושת המותגים: בוטניפיק, שמושק בשלב זה בעיקר באונליין, וסימנטיקה, שכבר נכנס ליותר מ־100 בתי מרקחת פרטיים ברחבי הארץ.

דווקא לא דרך הרשתות הגדולות
בשוק שבו נדמה שהדרך המהירה ביותר לתודעה עוברת דרך אחת מרשתות הפארם הגדולות, הבחירה להתחיל דווקא בבתי מרקחת פרטיים מסקרנת.
קליין מבהיר שלא מדובר בהחלטה להתרחק מהרשתות הגדולות, אלא באסטרטגיה הדרגתית.
"אנחנו לא פוסלים שום דבר. התחלנו לפני כחודשיים ומצאנו מפיץ שעובד חזק מאוד עם בתי מרקחת פרטיים, גם במגזר הכללי וגם במגזר הערבי, ועכשיו יש לנו חיבור חדש גם למגזר החרדי. במקביל אנחנו עושים הרבה פעילות באונליין. אני מניח שבהמשך בהחלט יכול להיות שניכנס גם לרשתות הגדולות".
יש כאן גם שינוי משמעותי באופן שבו נביטה רגילה לפעול. בחו"ל היא עובדת בעיקר באמצעות מפיצים מקומיים שמכירים את השוק, בוחרים את ערוצי המכירה ומנהלים את הפעילות המקומית. בישראל החברה עצמה הופכת למעשה למפיצה של המותגים שלה.
"בעולם אנחנו עובדים מול מפיצים שעושים את זה עבורנו. בארץ אנחנו מפיצים את עצמנו", אומר קליין. "חשוב לנו לעשות צעדים מדודים ולא לקפוץ על רעיון לפני שאנחנו רואים את הכדאיות שלו".

לא להגיע למדף עם כל מה שיש
אחת ההחלטות הראשונות שקיבלה החברה הייתה דווקא מה לא להביא לנקודת המכירה.
לסימנטיקה יש מגוון רחב של מוצרים, אבל ההשקה בבתי המרקחת מתחילה עם שישה בלבד. עבורם פיתחה החברה תצוגה ייעודית וקומפקטית, שתופסת שטח של כ־30 על 30 ס"מ בלבד.
מבחינת קליין, הבחירה הזאת מתחילה דווקא אצל בעל בית המרקחת.
"אנחנו תמיד מסתכלים גם על הצד של בעל העסק. הוא רוצה לדעת שהוא לא צריך עכשיו לפנות שני מטר של מדף בשביל מותג חדש. בנינו תצוגה קטנה שבה נכנסים ששת המוצרים, יחד עם הטסטרים, והיא נותנת את החוויה הראשונית בלי לתפוס הרבה מקום".
גם מבחינת הצרכן, אומר קליין, הצמצום מכוון. במקום להציג בבת אחת מגוון גדול של מוצרים של מותג שהוא עדיין לא מכיר, החברה בחרה נקודת כניסה פשוטה יחסית.
"הרעיון היה לא לבלבל את הלקוחה. זה מספיק מצומצם כדי לתת לה להכיר את המותג, ובהמשך כמובן להרחיב את סל המוצרים שכל בית מרקחת מחזיק".
כך, לפחות בשלב הראשון, הפורטפוליו הגדול נשאר מאחור. המטרה אינה להראות כמה מוצרים החברה יודעת לייצר, אלא להכניס למדף משהו שגם הקמעונאי וגם הצרכן יכולים לעכל בקלות.

כשהמוצר צריך למכור את עצמו
מתוך ששת המוצרים שנבחרו להשקה, שלושה הוגדרו בחברה כ"מוצרי הדגמה" – כאלה שאפשר להתנסות בהם בנקודת המכירה ולהבחין באפקט שלהם במהירות יחסית.
לכן הטסטרים אינם תוספת לתצוגה אלא חלק מרכזי ממנה.
"יש הרבה מוצרים שבהם אין בכלל טסטרים", אומר קליין. "את מסתכלת על הקופסה ועל האריזה וצריכה להחליט אם את קונה או לא. אנחנו באים מראש לבית המרקחת עם טסטרים ומקום ייעודי עבורם".
זו בחירה מעניינת במיוחד עבור מותג שנכנס לשוק כמעט ללא היכרות מוקדמת. במקום להסתמך רק על אריזה, פרסום או הבטחה שיווקית, החברה מנסה להפוך את רגע ההתנסות עצמו לכלי שמייצר את המכירה.
וזה גם מסביר למה מתוך פורטפוליו רחב נבחרו דווקא מוצרים שקל יחסית להדגים. מבחינת החברה, השישייה הראשונה אינה רק מבחר מוצרים; היא כרטיס הביקור של המותג בישראל.

משפיעניות הן חלק מהדרך, אבל לא כל קהל הוא הקהל הנכון
לצד נקודות המכירה והאונליין, נביטה כבר החלה לעבוד בישראל גם עם משפיעניות.
קליין לא מתלבט בשאלה האם התחום רלוונטי לקטגוריית הטיפוח, אבל מבחינתו השאלה המעניינת יותר היא עם מי לעבוד.
"בתחום הקוסמטיקה זה משהו שמאוד עוזר, אבל גם שם צריך לעשות את זה נכון. יש משפיעניות שהקהל שלהן באמת עוקב אחרי ההמלצות שלהן, ויש כאלה שהקהל שלהן פחות קשור לתחום. הבחירה צריכה להיות נכונה וצריך להתחבר גם למסרים של המותג".
במילים אחרות, מספר העוקבים לבדו לא מספיק. החיבור בין היוצרת, התחום והקהל שלה חשוב יותר מהיכולת לייצר חשיפה גדולה על הנייר.

ולא כל חשיפה צריכה לעשות את אותו הדבר
לצד פעילות המשפיענים, החברה משקיעה גם בתוכן תקשורתי ומקצועי – וקליין מבחין באופן ברור בין התפקידים של שני הערוצים.
"אני לא בא לזלזל במשפיעניות, אבל כשיוצאת כתבה מקצועית שמדברת גם על טרנדים עולמיים, על הרכיבים ונכנסת לעומק של מה עושה אותנו שונים מאחרים, יש לזה השפעה מעולה. לפעמים אפילו יותר ממשפיענית עם המון עוקבים".
עבור חברה שנכנסת לשוק חדש, החשיפה לבדה אינה מספיקה. היא צריכה גם להסביר מי היא, מה עומד מאחוריה ולמה מותג שהצרכן הישראלי כמעט לא מכיר כבר פועל במשך שנים בשווקים אחרים.

הצעד הבא: מהאונליין לחנות קונספט?
הפעילות בישראל נמצאת עדיין בתחילת הדרך, ולכן בחברה נזהרים מלהתחייב לאן בדיוק היא תתפתח.
בסימנטיקה כבר בוחנים את המשך ההתרחבות הקמעונאית, ואילו סביב בוטניפיק עלה גם רעיון לפתוח חנות קונספט ראשונה באזור המרכז, שעשויה בהמשך להפוך בסיס למודל זכיינות.
"יש הרבה רעיונות", אומר קליין, "אבל כרגע אנחנו בכוונה משיקים את זה יותר באונליין ומשם נראה לאן זה מתפתח".
וזה אולי הדבר המעניין ביותר במהלך של נביטה בישראל. לכאורה מדובר בחברה שמגיעה הביתה עם יתרון משמעותי: מותגים קיימים, מפעל פעיל, ניסיון בינלאומי ושנים של עבודה בשווקים שונים. בפועל, היא מתייחסת לישראל כמעט כמו אל שוק חדש שצריך לפצח.
במקום השקה אחת גדולה, היא מתחילה בכמה ערוצים במקביל אך בקנה מידה מוגבל: מותג אחד בעיקר באונליין, מותג נוסף בבתי מרקחת פרטיים, שישה מוצרים על המדף, התנסות בנקודת המכירה, משפיעניות ותוכן – ואז בדיקה של מה עובד לפני השלב הבא.
אחרי שנים שבהן נביטה למדה איך מוכרים מותגים ישראליים לצרכנים מעבר לים, המבחן החדש שלה נמצא דווקא קרוב הרבה יותר לבית.

מקור: 16 שנה הם מכרו קוסמטיקה ישראלית בעולם. עכשיו הם נזכרו בישראל

ההשקה החדשה מוכיחה כי עולם הספורט הוא כבר מזמן אופנה לכל דבר ועניין. בגדי הספורט כבר לא שייכים רק לחדר הכושר, אלא הפכו לחלק בלתי נפרד מהמלתחה היום-יומית, מהביטוי העצמי ומהאופן שבו הלקוחות מתלבשים וחיים. יחד עם זאת הבגדים בקולקציה פונקציונליים ועוצבו במיוחד לאימונים ולכל סוג של ספורט. הקולקציה החדשה מביאה בדיוק את החיבור הזה: נוחות מקסימלית שמאפשרת לעשות כושר וספורט לצד לוקים אופנתיים שרוצים לצאת איתם לכל מקום – לפגוש חברים, לשבת לקפה, להסתובב בעיר, לבלות או לעשות ספורט.

הקמפיין החדש, בכיכובה של ויקי חלמי, הכלה האנרגטית והמדוברת מהתוכנית "חתונה ממבט ראשון", מביא לידי ביטוי את הרעיון שמאחורי הקולקציה החדשה בצורה ויזואלית וקצבית, קולקציה שכולה אנרגיה, סטייל ונוכחות. הסרט נפתח בערב, בחדר, ברגע שקט. מה שמתחיל כמו עוד גלילה במחשב הופך ברגע אחד למשהו אחר, כשוויקי נתקלת בקולקציה החדשה באתר מגה ספורט ורואה את עצמה לובשת את הפריטים. מכאן המציאות משתנה והיא נשאבת אל תוך עולם מלא קצב, מוזיקה ואנרגיה ונכנסת לנאמבר ריקוד סוחף, מוקפת ברקדנים ורקדניות הלבושים בפריטי הקולקציה החדשה.

במרכז הנאמבר נמצאת ויקי. מהרגע שהיא לובשת את הקולקציה, משהו משתנה. האנרגיה עולה, הנוכחות מתעצמת וכל העיניים מופנות אליה. הרקדנים והרקדניות מצטרפים אליה, נעים איתה וסביבה, והאנרגיה עוברת מאחד לשני עד שהקולקציה עצמה הופכת לחלק בלתי נפרד מהקצב ומהווייב של הסצנה.

הקמפיין מציג את הקולקציה לא רק דרך הפריטים עצמם, אלא בעיקר דרך התחושה והאנרגיה שהיא מביאה איתה. ספורט כבר מזמן הפך לחלק בלתי נפרד מעולמות האופנה והלייפסטייל, והקולקציה החדשה נועדה להשתלב בכל רגע ביום, עם פריטים שמשלבים נוחות וסטייל ומתאימים ליציאה, לבילוי, למפגש עם חברים, לספורט ולשגרת היום יום.

לאורך הקמפיין נחשפים מגוון הלוקים של הקולקציה לנשים ולגברים, כאשר ויקי והרקדניות מציגות את קולקציית הנשים, והרקדנים את קולקציית הגברים. יחד, כשהם לבושים מכף רגל ועד ראש בפריטי אדידס מהקולקציה החדשה, הם יוצרים עולם של קצב, אנרגיה וסטייל שמחבר בין ספורט, אופנה ולייפסטייל.

חגית אציל כהן, סמנכ"לית שיווק ברשת מגה ספורט: "השקת  הקולקציה  הבלעדית  של  אדידס היא חלק ממהלך אסטרטגי  של הרשת להמשיך להוביל, לחדש ולהפתיע את קהל הלקוחות שלנו בכל פעם מחדש. כחלק מכך, אנחנו ממשיכים להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו עם אדידס ולהעמיק את היצע הקולקציות הבלעדיות ברשת. ההצלחה של הקולקציות הבלעדיות הקודמות והביקוש שראינו מצד הלקוחות חיזקו עבורנו את הרצון להמשיך ולפתח את המהלך, ובכל פעם להביא קולקציה עם אופי אחר, סטייל חדש ופנייה לקהלים נוספים. אנחנו רואים את החיבור ההולך ומתחזק בין ספורט, אופנה ולייפסטייל ואת המקום שתופסים פריטי הספורט הרבה מעבר לאימון עצמו. הקולקציה החדשה מביאה בדיוק את החיבור הזה ומתאימה לקצב החיים של הלקוחות שלנו, שרוצים להרגיש בנוח, להיראות טוב ולשלב ספורט וסטייל לאורך כל היום. הבחירה בוויקי חלמי הייתה טבעית עבורנו. כרקדנית מקצועית וכמי שהתמודדה ב'נינג'ה ישראל', יש לה חיבור אמיתי לעולמות הספורט והריקוד, ובמקביל היא מביאה איתה אנרגיה, קצב, נוכחות וסטייל שמבטאים בדיוק את הרוח של הקולקציה ושל הקמפיין החדש."

לרשת מגה ספורט פריסה ארצית עם מעל ל-80 סניפים בקניונים ומרכזי קניות מובילים ברחבי הארץ. רשת מגה ספורט חרטה על דגלה להנגיש את הספורט לכולם – למקצוענים ביותר בכל תחום ולחובבי הספורט תוך  חווית קניה חדשה עם עיצוב ואוירה בינלאומית בחנויות עם למעלה מ-70 מותגי ספורט ואופנה מהמובילים בעולם מכל עולמות התוכן תחת קורת גג אחת.

מקור: ויקי חלמי תוביל את קמפיין מגה ספורט לקולקציה הבלעדית של אדידס 

לירון בן יעקב רגילה להיות בצד ששואל את השאלות. כבר שנים היא מראיינת מנהלים ובכירים במסגרת הפודקאסט "לא רק יח"צ" ברדיו "קול האוניברסיטה" של אוניברסיטת רייכמן. אלא שבקיץ האחרון התיישבה מולה מרואיינת מסוג אחר לגמרי: בתה אליענה.

זה התחיל בכלל מביקורים של אליענה באולפן בחופשות ובימי שישי. כבר בגיל חמש הן הקליטו יחד קטעים קטנים שנועדו בעיקר למשפחה, ואליענה המשיכה לבקש לחזור. בקיץ האחרון לירון הציעה לה להקליט שוב, הפעם בווידאו, ומהקלטה אחת נולדה סדרת הקיץ "שיחות עם אליענה".

אלא שאליענה לא הסתפקה בתפקיד המרואיינת. היא הייתה שותפה לבחירת הנושאים ואפילו לעיצוב הלוגו. ומהר מאוד לירון גילתה דבר שכל מי שמנסה לפנות לקהל צעיר כדאי שיכיר: כשאליענה לא באמת התעניינה בנושא – שום כישורי ריאיון לא הצליחו להסתיר את זה. אי אפשר להחליט עבור ילד מה אמור לעניין אותו.

לקראת סיום סדרת הקיץ והחזרה לשנת הלימודים, ישבה תמר ציונוב לשיחה עם לירון על מה שקורה כשמראיינת מנוסה מפנה את המיקרופון דווקא לבת שלה – ומה המפגש הזה לימד אותה על הדרך שבה ילדים חושבים, על המקומות שבהם אנחנו המבוגרים מפספסים אותם, וגם על מה שאנשי שיווק ותקשורת יכולים ללמוד מזה.

היו נושאים שפשוט לא עבדו?
"כן. כשהנושא לא בא ממנה, כשהיא לא מחוברת אליו, זה לא קרה. הקלטנו למשל פרק על קנאה, הקלטנו על הבטחות, עצמאות והתבגרות והקלטנו על חוגים, והיא דיברה – אבל היא לא הייתה שם באותה צורה. לעומת זאת, בפרקים על סוף החופש הגדול והחזרה ללימודים או על חופשות ועל המושב היא לגמרי הייתה שם."
מבחינת לירון, ההבדל היה ברור: "כשהיא מתחברת לנושא אפשר לשמוע ולראות את זה. היא משתפת פעולה והרבה יותר אינטואיטיבית."
וזה אולי השיעור הראשון למותגים. ילדים הם לא גרסה קטנה של קהל מבוגר שאפשר להגדיר עבורו מסר ואז למצוא את הדרך הנכונה להגיש אותו. אפשר לבחור עבורם את הנושא, אבל אי אפשר לייצר עבורם עניין.
"היא שיקפה לי כמה אני לא באמת מסתכלת דרך העיניים שלה"

את מכירה את אליענה כל החיים. מה בכל זאת גילית עליה מול המיקרופון?
"הביטחון והתיאטרליות שלה. אליענה היא לא הפרפורמרית בכיתה, היא לא זו שבשיחה פתוחה תקפוץ ראשונה ואפילו בשולחן שישי במשפחה לא מכירים אותה ככה. ופתאום מול המיקרופון יצאו ממנה המון ביטחון ומשהו אחר."
אבל הגילוי המשמעותי יותר היה דווקא על עצמה.
"כאמא אני רוצה לחשוב שאני מסתכלת גם דרך העיניים שלה על דברים, והיא שיקפה לי בשיחות בינינו כמה זה לא תמיד כך. כמו כל אמא, אני חושבת שאני יודעת מה הדבר הכי נכון עבורה, אבל היא כבר בת תשע וחצי, יש לה דעה, היא יודעת מה היא רוצה והרבה פעמים היא יודעת מה טוב בשבילה."

ומה קרה כשניסית בכל זאת לכוון אותה?
"זה היה שיעור בשחרור. במקומות שבהם לא שחררתי והייתי יותר קשה, היא פחות זרמה ופחות התמסרה למיקרופון ולשיחה."
המשפט הזה רלוונטי הרבה מעבר ליחסים בין אמא לבת. מותגים מדברים היום על קהילות, UGC, אותנטיות וקו־קריאיישן, אבל לעיתים עדיין מזמינים את הקהל להשתתף רק בתנאי שישתתף בתוך התסריט שכבר נכתב עבורו. עם ילדים, המרחק בין השתתפות אמיתית לבין השתתפות מבוימת נחשף מהר מאוד.

לראיין ילדה זה לא כמו לראיין מנכ"ל
את מראיינת כבר שנים מבוגרים, בהם בכירים במשק. מה שונה כשמולך יושבת ילדה?

"זה הרבה יותר רך. היא מוציאה ממני משהו אחר. אני לא מחפשת כל הזמן סקופים והביקורתיות יצאה מהאולפן."
ומצד שני, היא מספרת, השיחה דורשת הרבה יותר דיוק. "גם כשאני מביאה אנשים מאוד בכירים לאולפן, בסוף הכול אינטראקציה ואני גם יודעת לכוון את השיחה כך שהמסר והרעיון יעבור.  אבל איתה הדינמיקה הרבה יותר עדינה והרבה יותר קלה להתפוררות. משהו בתוך השיח צריך להיות הרבה יותר מדויק."
וזה אולי אחד הדברים שמותגים נוטים לשכוח כשהם מנסים "לדבר בשפה של ילדים": הילדים עצמם כבר מכירים היטב את שפת התוכן. אליענה מזהה פורמטים שהיא רואה ביוטיוב ובסרטונים ומחקה אותם במשחקים שלה. הם לא נמצאים מחוץ לעולם התוכן ומחכים שמותגים ילמדו אותם את השפה – הם כבר חיים בתוכה.

בין החשיפה להזדמנות
במשך שנים לירון בחרה שלא לחשוף את אליענה ברשתות. "חשבתי שילדים בגילאים האלה, כשהם עדיין לא מבינים את ההשלכות של הרשתות החברתיות, לא צריכים להיות שם."
אלא שהאובדן הקשה שחוותה המשפחה עם נפילתו של עמית, בנו של בן זוגה של לירון, שהיה עבור אליענה כאח, גרם לה לבחון מחדש גם כמה מהוודאויות האלה.
"הבנתי שהכול כל כך מיידי והכול כל כך בר חלוף. הייתי מאוד מקובעת לגבי זה שלא צריך לחשוף ילדים ברשתות, והיום אני הרבה יותר צנועה בהכרזות הגדולות שלי. החיים מפתיעים, ולא תמיד לטובה."
הגבולות, עם זאת, לא נעלמו. לאליענה אין פרופיל ברשת חברתית, והחשיפה בסדרה נעשתה בתוך מסגרת שלירון יכולה ללוות ולנהל, ועם עריכה מאוד מדויקת ואוהבת של מיה יוספסברג, מי שהייתה עוזרת ההוראה שלה.

היכולת להגיע לילדים לא פוטרת אותנו מהשאלה אם נכון לעשות זאת
מותגים היום לא מסתפקים בלדבר לילדים. הם רוצים מהם השתתפות, יצירה ושיתוף. מה האחריות שלנו בתוך מערכת היחסים הזאת?
"יש לנו אחריות מאוד מאוד גדולה כשאנחנו פונים לקהלי יעד שונים ומגוונים. אליענה נבונה וחכמה, אבל היא ילדה והיא לא מבינה את כל הסכנות ואת כל ההשלכות שיש לרשתות החברתיות. גם לנו כאנשי שיווק וכאנשי תקשורת יש אחריות בתוך זה."
לירון הולכת אפילו צעד נוסף: "לשווק לילדים בגילאים צעירים דורש הסתכלות אחרת. אני לא בטוחה שאלו גילאים שצריך לפנות אליהם."
וזו אולי השאלה החשובה ביותר שהסדרה הזאת משאירה למנהלי שיווק. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להגיע לילדים, לטרגט אותם, לדבר בשפה שלהם ולגרום להם להשתתף בצורה מדויקת מאי פעם, אבל העובדה שאנחנו יכולים להגיע אליהם לא פוטרת אותנו מלשאול אם, איך ומתי נכון לעשות זאת.

"שיחות עם אליענה" לא נולדה כניסוי שיווקי. לירון מבהירה שהיא עשתה אותה קודם כול כאמא, כי רצתה ליצור משהו משותף שיעשה לבתה טוב. אולי דווקא משום כך היא הפכה לניסוי מעניין כל כך בהקשבה.
כי בזמן שאנחנו משקיעים עוד ועוד משאבים בניסיון לפצח את הדור הצעיר, הפרויקט הקטן הזה מציע כיוון הרבה פחות מתוחכם:  לפני שאנחנו מנסים להבין איך לדבר אליהם, אולי כדאי לתת להם לדבר.

מקור: כשילדה בת 9 מתיישבת מול המיקרופון, היא מלמדת אותנו משהו על שיווק לילדים