עקבו אחרינו ברשת

ארגז כלים לתוכניות עבודה

Reverse Engineering Marketing – חלק ב': תכנון שנתי // ישראל בלכמן ואמיר שניידר

פורסם

ב-

במאמר הקודם דיברנו על החשיבות שבעריכת סיכום שנתי מובנה, פשוט וכנה לשנה החולפת לפני שממשיכים ומתכננים את השנה הבאה. הסיכום השנתי מאפשר לנו ולמי שעובדים איתנו לדעת בוודאות מה הייתה מידת ההצלחה שלנו השנה, מה הצליח יותר? ומה הצליח פחות? ולבסוף מה ה-Baseline שישמש אותנו להשוואה בשנה הבאה?  עכשיו הגיע הזמן לעבור לתכנון השיווקי של השנה הקרובה.

האתגר

תכנון שנתי אפקטיבי עלול להיות רצוף במכשולים והסחות דעת שמפריעות לנו לקבל החלטות מושכלות לגבי ניהול הפעילות השיווקית.

אלה כמה מההסחות המרכזיות שעומדות בדרכנו:

Buzz Words
בראש השנה עשינו סקר קצר בקהילת השיווק כדי לבדוק מהי מילת הבאז-וורד ששלטה בשיח השיווקי? – התוצאה: במקום הראשון  BIG DATA, במקום השני הצמוד CHAT-BOTS, במקום השלישי DIGITAL TRANSFORMATION.  באזז-וורדז חמים נוספים שניתן לחשוב עליהן:  AI, IoT, Bots, Voice assistant , Blockchain. יש ציפייה שכל הבאזז וורדז האלה או לפחות חלק מהן יהיו חלק מהתוכנית השיווקית השנתית, בד"כ דווקא בזמן שבו המושגים האלה מתעצבים והרלוונטיות שלהם לעולם השיווק עוד לא ברורה.

תוצאות סקר הבאזוורדס השיווקי, צילום מסך: קהילת מנהלי שיווק מצייצים

עומס ערוצים וכלים

אתרים מקומיים, אתרים גלובליים, רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, מנועים לקידום תוכן, מובילי דעה, מדיה לפרסום באפליקציות, מדיה להורדת אפליקציות, שירותים לגיוס לידים, משפיעני רשת, שיווק בענן, כלי אוטומציה בשיווק, פתרונות וידאו, מדיה פרוגרמטית, רימרקטינג, פרסום מבוסס דאטה, רשימות דיוור, ותוכן אורגני. התקציב מוגבל, וכל ערוץ נראה רלוונטי וחשוב. בנוסף, הכלים שמשמשים לניהול הקמפיינים, לניהול תוכן, לשמירת מידע, לשליחה ואוטומציה של דיוורים מרכזים אליהם הרבה מאד תשומת לב ומשאבים.

עומס מידע

כל ערוץ פרסום, כל כלי טכנולוגי וכל נכס דיגיטלי מייצרים מידע רב שקשה מאד לעקוב אחריו, לעשות בו סדר ולחבר לסיפור אחיד. בנוסף, אנחנו סובלים משפע של הטיות שמונעות מאיתנו לקבל החלטות רציונליות – הנטייה לעשות את "מה שכולם עושים", הנטייה להעדיף "פתרונות חדשניים", הנטייה להימנע מסיכונים – ועוד. כל אלו עלולים לגרום לנו להמשיך ולעשות בדיוק את מה שעשינו בשנה החולפת, לערוך ניסיונות מבלי להגדיר להם יעדים ברורים, ובאופן כללי להיות לא מאורגנים ולא עקביים.

בסרטון הבא Adobe ממחישים יפה את בעיית עומס המידע שמנהלי שיווק סובלים ממנה:

Reverse Engineering Success כמפתח לתכנון השנה הבאה

איך נראית הצלחה?

כדי להתגבר על המכשולים שמנינו, ולייצר תוכנית מבוססת ומשמעותית, אנחנו צריכים להתמקד ולהתרכז בדבר החשוב באמת, כלומר בשאלה "מה אנחנו רוצים להשיג?".  הדרך הפשוטה ביותר לענות על השאלה הזאת, היא לדמיין כבר עכשיו את מצגת הסיכום של שנת 2018. איזה סיפור הצלחה תרצו שהיא תספר? רצוי שסיפור הצלחה יקשור בין הפעילות השיווקית לעמידה ביעדים עסקיים. אם הקשר הזה לא קיים כרגע – תתעקשו לייצר אותו.

מהם המדדים להצלחה?

מתוך עומס המדדים והמידע שעומדים לרשותנו – מהם המדדים המרכזיים (ארבעה או חמישה בלבד) שבאמצעותם נתקף את סיפור ההצלחה שלנו. אלו מדדים שנעקוב אחריהם באופן קבוע – שבועי וחודשי, נגדיר עבורם יעדים ונוודא שאנחנו עומדים בהם

מהם היעדים?

לכל מדד להצלחה שבחרנו צריך לשים יעד מספרי לשאוף אליו: מספר הלקוחות החדשים שנרצה לגייס עד סוף השנה, העלות לרכישת לקוח, ההכנסה פר לקוח שנרצה לייצר, וכן הלאה. ככל שיהיה לנו מידע מלא יותר לגבי הביצועים שלנו בשנה החולפת, הערכה לגבי הביצועים של חברות דומות או מתחרות וכמובן – יעדי החברה לשנה הבאה – כך יהיה קל יותר לקבוע את היעדים לפעילות השיווקית.

באילו ערוצים נפעל ואילו כלים נבחר לאמץ?

המיקוד בתוצאה הסופית הרצויה, במדדים להצלחה וביעדים שלהם אמורים להוביל את הבחירה בערוצי הפעילות ובכלי השיווק שנעשה בהם שימוש – לכל ערוץ יש תפקיד בפנייה לקהל מסוים בשלב ספציפי של קבלת ההחלטות שלו, לכל ערוץ יש את המדדים המתאימים לו, ולכל ערוץ יש עלויות צפויות שעשויות להשפיע על מידת ההצלחה שלנו בסוף הדרך  אם להערכתנו השקעה בערוץ שיווק תניב את התוצאה הרצויה מבחינתנו, ביחס ליעדים שקבענו, היא צריכה להיות חלק מהתוכנית השנתית. כנ"ל לגבי כלים טכנולוגיים.

תוכנית פעולה שנתית

את כל המרכיבים שסקרנו ניתן להכניס עכשיו לתוך טבלה שמחולקת לחודשים, רבעונים, לערוצים ולתוצאות. הטבלה תספר במספרים את סיפור ההצלחה שלנו ואת הדרך שתוביל אותנו אליו. כשנצא לדרך נוכל להשתמש בטבלה הזאת כדי לבחון האם אנחנו עומדים במסלול שהתוונו – ואם לא היא תוכל לעזור לנו להבין מה צריך לשפר.

אודות כותבי המאמר:

ישראל בלכמן – הבעלים של חברת TLM.Marketing שמסייעת לסטארטאפים, חברות וארגונים, לתכנן, להקים, למדוד ולשפר את אופרציות הדיגיטל שלהם. בעבר מנהל מחלקת הדיגיטל של מיקרוסופט ישראל וסמנכ"ל האסטרטגיה של חברת בלינק. ישראל משמש כמרצה לשיווק דיגיטלי ומסחר אלקטרוני באוניברסיטת בר אילן וכמנטור לסטארטאפים במספר תוכניות האצה לסטארטאפים.

אמיר שניידר, מקים קהילת מנהלי שיווק מצייצים ומנהל שיווק העוסק בשיווק, חדשנות ודיגיטל. אמיר הינו מנהל שיווק מנוסה ומרצה בנושא ניהול קהילות בעידן הדיגיטלי. בדצמבר 2016 דורג אמיר בדירוג 40 המשפיעים מתחת ל-40 של אתר אייס בשיתוף עם ארטימדיה, בזכות פעילותו בקהילת השיווק.

לקריאת המאמר הקודם בסדרה >>

כל הכלים והמאמרים בדרך לתוכנית העבודה השיווקית של 2018 >>

 

ארגז כלים לתוכניות עבודה

היכן מסתתר היתרון התחרותי של הארגון שלכם? // יוני להב

פורסם

ב-

כשאני מרצה על פיצוח של קונספט אסטרטגי, אני מציג מספר מתודות קוגניטיביות מרכזיות שניתן להשתמש בהן, ושיכולות לסייע בהתמודדות עם האסטרטגיה השיווקית/פרסומית/מותגית בחברה/ארגון/מותג שלכן/ם:

  1. למצוא את היתרון התחרותי הייחודי
  2. לספק תועלת רלוונטית לקהל היעד
  3. לייצר בידול מול הזירה התחרותית
  4. להבין את הקהל הקונספטואלי
  5. לזהות תובנות פרודוקטיביות

הכלי הבסיסי ביותר, ויש שיגידו גם האפקטיבי ביותר – מציאת המאפיין המוצרי/שירותי הייחודי שלנו – ה-USP שלנו.

דרך בחינת האבולוציה של פרסום סיגריות – המוצר הממכר, הרעיל וההורג ביותר בעולם ובהיסטוריה – ניתן ללמוד על ההתפתחות המתודית של התחום: בתחילת הדרך פרסמו סיגריות עם ההבטחה הפרסומית הקלאסית ביותר – הנאה. לאחר שהתחילו טענות על הנזקים הבריאותיים שהסיגריות עלולות לגרום, הפרסום שלהן שינה מיקוד והדגיש את הסמכות המקצועית העליונה בבריאות – הרופאים. כעבור מספר שנים רוויות פרסומות של רופאים ממליצים על סיגריות, נכנסה הרגולציה לתמונה, אסרה את השימוש ברופאים ואילצה את משרדי הפרסום לשנות גישה, ולחשוב על דרך חדשה לספר את הסיפור של סיגריות.

בסצנה המפורסמת ביותר של סדרת המופת מדמן (כן כבר בפרק הראשון שלה), אנחנו יכולים לראות כיצד דון דרייפר מפצח את הקונספט הפרסומי המוביל של לאקי-סטרייק בשנות השישים – It’s Toasted – או כמו שדרייפר מסביר ללקוח:
everyone else's tobacco is poisonous. Lucky Strikes is toasted

דמותו של דרייפר מבוססת כנראה על קופירייטרית ממשרד הפרסום Doyle Dane Bernbach שאחראי ללא מעט מהלכי פרסום אלמותיים מבוססי USP:

השקת החיפושית של VW – החדרת רכב קטנטן בשוק של מכוניות גדולות. האסטרטגיה: מחיסרון מוצרי (קוטן) ליתרון (מגוון התועלות שלו) – Think Small

AVIS – המהלך הפרסומי שרץ 50 שנים. האסטרטגיה: גם כן מחיסרון (מספר 2 בקטגוריה) ליתרון (אסקטרה-מייל) – We Try Harder

מציאת היתרון התחרותי הייחודי יכולה להתבסס על:

  1. "במה אנחנו הכי טובים?" – פיצוח של יתרון מוחלט הוא אפקטיבי מאוד, אבל גם נדיר מאוד בעידן של יישור קו טכנולוגי
  2. "במה אנחנו הכי בולטים/מיוחדים/שונים?" – הדרך הנפוצה ביותר להתמודד עם פיצוח ה-USP: לחפש את ה-"שפיץ"
  3. "במה אנחנו הכי פחות טובים" – הדרך המאתגרת ביותר להתמודד עם קונספט אסטרטגי: להפוך את החיסרון ליתרון

במצגת המצורפת תוכלו לראות חמש דוגמאות למתודות פיצוח של קונספט אסטרטגי על בסיס זיהוי ה-USP של המותג. כל אחת מהן חושפת דרך אחרת למצוא את היתרון הארגוני/מותגי:

סקודה – "עשית דרך. גם אנחנו" – בחינת ההיסטוריה של המותג והבנת השינוי והדרך שהוא עבר לאורך השנים.

CAL קארגו – "Challenge Accepted" – התמודדות עם האתגר הגדול ביותר ומינוף החיסרון לקוטן לטובת יתרון מנצח.

שב"כ – "חיים. שגרה. בזכותך" – חזרה לחזון הארגון הסטטוטורי שמחדד בדיוק מה הסיפור הייחודי של השב"כ: מניעה.

זכותי – "נבחרת המומחים של זכותי שווה לכם כסף" – זיהוי היתרון התחרותי דרך הגדרה מדויקת של התחרות הישירה.

Brightcom – איתור ה-USP במקום הכי לא צפוי הוביל למיצוב לא שגרתי של חברת טכנולוגיה דיגיטלית פרוגרמטית דווקא סביב הממד האנושי.

לינק למצגת הקייסים

יוני להב הוא מומחה לאסטרטגיה מותגית, שיווקית ופרסומית.

המשך קריאה

אירועים

תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית – מיוחד לחברי הקהילה

פורסם

ב-

לראשונה בישראל – תואר שני באסטרטגיה דיגיטלית ותקשורת שיווקית עם מלגה המיוחדת לחברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים בלבד! 

 

אנחנו שמחים לבשר לכם על פתיחת תואר שני חדש בקריה האקדמית אונו יחיד מסוגו בישראל אשר לראשונה מעניק כלים לבניית אסטרטגיה דיגיטלית אפקטיבית ופיתוח יכולות בתחומי המיתוג, הפרסום, השיווק היח"צ ועוד. חברי קהילת מנהלי שיווק מצייצים זכאים למלגה משמעותית ! (כן כן, שמעתם נכון, חברי הקהילה בלבד זכאים למלגה! לנרשמים עד ה 10.7) למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

קצת מידע על התואר:

  • התואר מכשיר את הבוגרים לתפקידים המשיקים בין שיווק לטכנולוגיה, בהובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית.
  • במסגרת התואר הסטודנטים יקבלו מערך תמיכה ומעטפת ליווי ע"י המרצים המובילים של המכללה.
  • בין הקורסים בתואר: אסטרטגיית הדאטה בארגון , בינה מלאכותית, בעידן הביג דאטה, גיימינג, טכנולוגיות מתקדמות בשירות השיווק ,שיווק דיגיטלי ורשתות חברתיות, טרנספורמציה עסקית דיגיטלית, טכנולוגיות מציאות מדומה, פיתוח מוצרים חדשים, ניהול קהילות, סדנת אסטרטגיית הקמת סטארט אפ ועוד.

למידע נוסף על התואר והרשמה לחצו כאן

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

נוירומרקטינג: זכוכית מגדלת לראש של הלקוח שלך // סיון פרידמן יוסף

פורסם

ב-

קרדיט תמונה אור קפלן

רגע לפני שאסביר את המונח בכותרת, נסו להיזכר בפעם האחרונה שעשיתם קבוצת מיקוד לפני עליית קמפיין גדול ובדקתם אם המיתוג מעורר אהדה, האם האריזה החדשה תגרום ללקוח להושיט את היד למדף, עם איזה סרטון כדאי לעלות לאוויר, ואיזה קונספט שיווקי יכול להיות טעות עסקית פטאלית.

מאז ומעולם מטרת העל שלנו, כאנשי שיווק, היא למקסם את תועלות המותג – כלומר, להבין את הלקוח שלנו, לחדד את הצרכים והרצונות שלו, לדעת מה מרגש אותו, מה מניע אותו לפעולה ומה יגרום לו לרכוש דווקא את המותג שלנו. כדי לדעת את כל אלה, צריך להבין מה קורה עמוק במוחו של הלקוח.

סטטיסטיקות וסקרים זה מצוין – אבל מאחוריהם יש אנשים שמונעים בעיקר מאינסטינקטים לא רצוניים שלא נמצאים בתודעתם ולכן לנו אין גישה אליהם – וכאנשי שיווק, אנחנו בהחלט זקוקים ליכולת הניתוח הזו.

נירו-מרקטינג: כשהיד שולפת מוצר מהמדף – זה התת מודע שקיבל את ההחלטה

אז, עד היום, על מנת לנתח את קהל היעד שלנו ולהבין לעומק את צרכיו, הייתם עושים שימוש בכלי מחקר מסורתיים כגון: קבוצות מיקוד, סקרים, ראיונות אישיים ועוד. יחד עם זאת, עם הזמן, עלו אינספור מחקרים בנושא זה אשר העידו כי אנשים אומרים משהו אחד אך בפועל מתנהגים אחרת לגמרי, ולא, הם לא משקרים! הם אפילו אומרים את האמת (שלהם), אבל הם פשוט לא יודעים מה הם באמת מרגישים.

למשל, ידעתם שחשיפה ללוגו של מקדונלד'ס תגרום לכם לקבל החלטות מהירות יותר, אימפולסיביות יותר ולא כלכליות בעליל? ואילו לוגו של אפל יגרום לכם להרגיש ולהיות יצירתיים הרבה יותר? ידעתם שתשלמו על אגרטל פי שתיים רק בגלל שהוא הרגיש לכם קריר יותר מהמתחרה הזהה לו? או שתביעו חמלה גדולה יותר כאשר תריחו ריח נעים של עוגיות?

בחיי היומיום, הצרכן נחשף לאלפי פרסומות ולאינספור פיסות מידע המגיעות מכלל החושים לנוירונים במוח, כל אלה יחד מתורגמים בסופו של דבר לתהליך שבו מתקבלת החלטה שמקורה בתת מודע.

אז האם יש לנו בכלל מושג מה קורה במוחו של הלקוח שלנו?

בין אם מדובר במיתוג, בקמפיין של מאות אלפי שקלים או בבחירת המסרים השיווקיים, האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהעברנו את המסר הנכון לאדם הנכון?

בשנת 2002 נולד תחום חדש הנקרא Neuromarketing (ובעברית: נוירו-שיווק), תחום זה הגדיר מחדש את עולם השיווק והפך אותו למדעי ע"י שילוב בין מדעי המוח לעולם השיווק. מדע הנוירומרקטינג, נעזר בידע וכלים מתחום מדעי המוח (כגון: FMRI ו- EEG המודדים פעילות חשמלית במוח) המאפשרים לנו לנתח את התגובות המוחיות, התת מודעות של הצרכן ובכך לנבות הצלחות או כישלונות של מסרים שיווקיים שונים.

איך נכנסים למוחו של הצרכן?

כיום מתבקש כי החלטות עסקיות ושיווקיות יתקבלו בזירה מדעית ומדויקת על מנת למקסם את המשאבים והתקציב ולפעול במינימום טעויות אסטרטגיות וטקטיות.

מגוון הכלים הקיימים כיום בשוק מאפשרים ניתוח מעמיק עבור בחינת מסרים שיווקים. למשל, מכשיר ה-EEG אשר מתעד את הפעילות החשמלית במוח, מספק משוב צרכני חסר תקדים אשר מצמצם את הפער בין מה שהצרכנים טוענים שהם מרגישים כלפי מוצר לבין מה שהם מרגישים כלפיו בפועל – בזמן שימוש או בקונטקסט מסוים אשר נמדד במהלך הניסוי.

כלי חשוב נוסף הינו ה- Face Recognition, אשר מאפשר זיהוי פנים בזמן אמת וניתוח מיקרו הבעות פניו של הנבדק בניסוי. כלי זה מאפשר יצירת סקאלת רגשות אשר נמדדו בזמן הניסוי והצלבה של אחוז רגש מסוים (למשל: פחד\שמחה\עצב וכו') בעת צפייה בסרטון, בתמונה ואפילו בגלישה באתר מסוים.

הכלי הנוח והמוכר ביותר לשימוש הינו ה-Eye Tracking (מעקב עיניים) אשר מתבצע באמצעות מצלמת הטלפון או המחשב של הצרכן ונותנת מידע אודות אילו אלמנטים משכו את תשומת ליבו באתרי אינטרנט, בפרסום ועוד. מדדים אלו נותנים ניתוח מדויק של אינטראקציית הצרכן עם התוכן והנראות שלנו בדיגיטל ומאפשרים לנו קבלת משוב מיידי ומהימן של חווית הצרכן.

מחקרי נוירומרקטינג בעולם ב-2019

בארה"ב ובאירופה, כבר נעשו הרבה מחקרי נוירומרקטינג אשר שילבו מספר כלים טכנולוגיים חדשניים למיפוי וניתוח רגשות ותחושות של הצרכן המשפיעות על החלטות הקנייה.

מותג הבירה הבלגית הידועה Stella Artois ביצעה מחקר נוירומרקטינג לאחר חשיפה הקמפיין החדש שלה ב-2019 "Change up the usual". הקמפיין התמקד באופן מפתיע, דווקא באישה ובחר לעשות חיבור בין מותג הבירה לנשים, חקרנו האם ביסוס המשקה כגברי השתנה בעקבות הפרסומת החדשה:

המחקר שילב שני כלי נוירומרקטינג שונים: מעקב עיניים יחד עם ניטור וניתוח רגשות, בנוסף לסקר מקדים. נתוני המחקר הראו כי בתחילת המחקר וטרם הצפייה בסרטון, המשתתפים קישרו משקאות בירה לגברים, בעוד שלאחר הצפייה בסרטון, התוצאות השתנו ואחוז האנשים שתפסו בירה כמשקה "גברי" פחת (ירד מ-29% ל-17%). – ברמה התת מודעת הקשר של בירה לקטגוריה "משקאות לנשים" התחזק (עלה מ-13% ל-21%). בנוסף, הפרסומת השיגה את מטרתה – חיבור המותג עצמו לקטגוריה "משקה לנשים", על אף הסטריאוטיפ.

רגע לפני סיום אם אני צריכה להקביל את דבריי לחיים האישיים שלך, אז אני מחזירה אותך לרגע הזה ששלפת בקבוק קוקה קולה מהמדף בקיוסק בעקבות דחף לא מוסבר, כנראה בגלל שהמוח שלך ראה שניה לפני זה שלט ענק עם הלוגו המוכר, או שפגשת מישהי מגניבה בחולצה אדומה שאולי אם הייתה בחולצה שחורה לא הייתה מושכת את תשומת ליבך. או שאולי זה אותו הריח הנוסטלגי שגורם לך להצפת רגשות חיוביים?

היום זה כבר ברור, שבכדי למקסם את הרווחים, למנוע בזבוז של משאבי זמן, משאבי אנוש וכסף, עלינו להימנע מלייצר פתרון קרוב – אבל לא מדויק – צריך להבין את האנשים מאחורי הסטטיסטיקות –צריך זכוכית מגדלת לראש שלהם.

הכותבת, סיון פרידמן יוסף. מנכלית ומייסדת DRILL – ממחקרי נוירומרקטינג לפענוח תובנות צרכניות.

 

המשך קריאה

ארגז כלים לתוכניות עבודה

תש״פרו מיקוד: 10 מחשבות למנהל השיווק לשנה החדשה // קרן נהיר

פורסם

ב-

לקראת השנה החדשה ובסימן הימים שבהם עלינו לסכם את העשייה שלנו בשנה החולפת, ביקשנו מקרן נהיר, ממנהלי קהילת השיווק, לשעבר סמנכ״לית השיווק של אדידס ואופל ישראל וכיום יועצת שיווק, למקד את השאלות לשנה החדשה שעל כל מנהל שיווק לשאול עצמו. לפניכם 10 מחשבות לשנה החדשה לאנשי השיווק: 

1. האם אני מעודכן מקצועית?

לא משנה איך נראה המבנה הארגוני אצלכם והאם יש פונקציות דיגיטללצידכםאת הטרמינולוגיה והפלטפורמות הדיגיטליות אתם פשוטחייבים להכיר.

מולכם יש צרכן אחד, שמקיפים אותו אמצעי שיווק ב– 360 מעלות ומנהלהשיווק צריך להכיר את כולם.

2. האם אני מכיר את השוק שאני פועל בו?

לזרוק מספרים מאומניבוסים לא נחשב להכיר את השוק.

לדרוך ברגליים אצל המתחרים שלכם ולהכיר את העשייה השוטפת שלהםנחשב.

3. האם אני שם את הצרכן במרכז העשייה שלי?

אילוצים ארגוניים, אילוצי זמן וכסף, דעות או העדפות אישיותכל אלהפשוט לא רלוונטיים כשאנחנו פונים אל הצרכנים שלנו.

בכל רגע נתון, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הערך שאנחנו נותניםלצרכן והאם אנחנו פונים אליו באופן שבו הוא מצפה לשמוע מאיתנו.  

4. האם יש לי את הכלים כדי לאסוף דאטה על הצרכן שלי וההעדפות שלו?  ואם אני משתמש בכלי איסוף מידעהאם הם מספקים לי את התובנות כדי שאוכל לשרת את הצרכן שלי טוב יותר?
5. האם אני מחובר לליבה העסקית של הארגון?

האם אני מכיר את המוצר לעומק, יודע מהם היעדים העסקיים של הארגוןואני חלק מהצוות שמגדיר אותם ומוביל את האסטרטגיה הארגונית?  אם אין יעד ברור, כנראה שלא נגיע אליו.

6. מהו המיצוב הארגוני של מחלקת השיווק?

האם השיווק נתפס כהוצאה או כהשקעה? האם השיווק מעביר ידע לשאר המחלקות? אם השיווק לא נתפס כהשקעה וכגוף בעל הידע, זה הזמן לעבוד על מיתוג פנימי.

7. מתי עשיתי בדק בית לסוכנויות שאני עובד מולן?

סוף שנה קלנדרית הוא זמן טוב לנער את האבק מההסכמים והחוזים ולוודא שאתם מקבלים שירות ברמה התואמת למחיר שאתם משלמים.

8. האם אני עובד באופן מסודר?

האם בכל רגע נתון אני יודע כמה תקציב נשאר לי עד סוף השנה וכמהמשימות פתוחות יש לי עד ההשקה? האם השוטף מנהל אותי אוהאם אני מנהל את העשייה?

דוחות תקציב וגאנטים הם החלק הפחות זוהר בעשייה, אבל מקילים מאוד על השליטה.

9. יצירתיות וחדשנותהאם אני משאיר לעצמי זמן בשוטף כדי לחשוב על הדבר הבא.
10. האם אני נמצא בארגון שיעצים אותי וייתן לי את ארגז הכלים והתובנות שיהפכו אותי יום אחד למנהל השיווק הבא? אם לא, שנה חדשה היא תמיד הזדמנות טובה להסתכל קדימה. גמר חתימה טובה לכל אנשי השיווק המצייצים.

המשך קריאה

פופולארים לאחרונה

מנהלי שיווק מצייצים © 2015-2020