הניסיון להיות מקצועי נתקל בפרץ רכילות שמזמן לא ראינו דברים כאלה. רוב הביקורות על פרסומת יס פלוס עוסקות בעובדה שדניאלה פיק היא אשתו של קוונטין טרנטינו, וממאנות לראות שום דבר מבעד לזה. אז בואו נהרוג את האייטם הזה על ההתחלה. היא אשתו. השיר לקוח משנות הששים המוקדמות בביצוע המקורי של ננסי סינטרה (מצורף לטור) וכיכב בסרטו של טרנטינו 'קיל ביל'. נכון, אפשר שיש אנשים שלא מכירים לא את השיר, לא את ההקשר ולא את הקשר – קשר הנישואין. מי שכן, שיתבאס מצדי עד מחר שהוא לא זה שנשוי לטרנטינו, שהוא גם מוכשר וגם עשיר וכנראה גם אחלה בחור
עכשיו נעבור לעיקר. שני דברים חשובים עושה הפרסומת הזו.
האחד – היא מביאה הצעת ערך שהשוק משווע לה, ולא רק שהוא משווע לה, הוא אבוד ותועה בים של כל מיני סטרימרים ואפליקציות, חושש להתנתק מהממיר (בין אם זה החברה הזו או ההיא) והוא גם משלם יותר מדי, וגם מקבל פחות.
אז יספלוס עושה סדר – קבלו את הרגלי הבינג' שכבר פיתחתם בין אם מדובר בנטפליקס, פריים טי וי, ספוטיפיי, יחד עם יס המוכרת והאהובה. לא תצטרכו לוותר על החיים עצמם או על סדרות המקור או על עונות חדשות לא חשוב של מה לפני שהן מגיעות לנטפליקס. תעבור לאפל טי וי עם יס פלוס ותשאירו את הטכנופוביה ואת החשש שאתם מפסידים משהו גדול (FOMO) מאחור.
השני – יס נותרת נאמנה לנרטיב התוכן הבידורי – כלומר לחווית הצופה – כלומר לצופה.
הכל עובר בלי הסברים והדרכות. המסך מפוצץ בפרסומות לאפליקציות לא חשוב של מה. הן מראות מסך, בחירת כפתור שמביאה אותנו לעוד מסך. וזה יכול להיות אנשי מקצוע או ביטוח או מה יש בסביבה. אני רואה מסך סמארטפון בפרסומות ונעצמות לי העיניים. הפרסומת של יס פלוס היתה יכולה להיות בקלי קלות פרסומת חופרת שמראה אייקונים של לוגואים של כל מיני חברות תוכן, ממשק של מסך טלוויזיה או מחשב, שימושים ומחירים. אבל היות שהבעיה האמיתית תמיד הייתה ותהיה חווייתית, מוכרת לנו הפרסומת של יס פלוס חווייה.
אשה יפה ששרה ומשחקת לא רע בכלל את המלים השנונות לשיר בנג בנג. השיר מדבר על חדוות הטלוויזיה, העונג בהתמכרות לסדרות וסרטים, ואהבה רומנטית ליס פלוס, שלקוחה מהצורה שאנחנו מדברים על כל הסדרות והתכנים שממלאים את חיינו בשנים האחרונות ומסיחים את דעתנו מחיינו האפורים והלפעמים עגומים.
"ועכשיו כבר מאוחר, יש קאצ'אפ אז נמשיך מחר" – אני אוהבת את הציניות שמתקבלת ממלים די טכניות המושרות בנימה עורגת. מדובר בסאטירה משובחת שמפרשת בפתוס ציני את השיר המקורי הטראגי משהו. הקליפ 'מסביר' לנו מה זה בינג' – שאיננו אלא התחביב הלאומי בשנים האחרונות. האינפורמציה עוברת בצורה הומוריסטית – אפשר להמשיך לראות כל תוכן מהמקום בו הפסקנו לצפות בו לא חשוב מאיזה מכשיר. בדומה לטלוויזיה החדשה שיושבת לנו על כל המסכים שלנו, עוברת יס טרנספורמציה עליה היא מבשרת בשפת yes הלא היא שפת התוכן והבידור (בניגוד לשפת ההסברים המשעממים).
השיר המקורי מספר על אהבה גדולה שהתחילה בגיל ינקות והותירה את המספרת נטושה וכואבת. הירייה התמימה והילדותית (משחק בנג בנג) הופכת לשברון לב ובהשאלה – ירייה בלב. השיר הדרמטי הפך לקלאסיקה גם בקרב מי שלא נולד עדיין בתקופתו.
השורה המקורית my lover shot me down הופכת להיות We never shut it down – הוצאה סרקסטית מההקשר המקורי, למרות שזה נשמע דומה להחריד. בקליפ המקורי יושבת ננסי סינטרה על הרצפה מסיבות ששמורות להפקה מלפני מעל חמישים שנה. ההפקה של קליפ פיק מצדיעה לה ושומרת על ההבטחה של יס לבדר ולשעשע אותנו תמורת כמה רגעים קצרים של צומי, בהם נקבל ממנה הצעת ערך מפתה.
בתור מי שרואה את עצמה מובילה את ההצגה הכי טובה בעיר, לא חשוב אם מדובר בערוץ חדש או טכנולוגיה חדשה, יס תמיד תראה את זה מנקודת התועלת של הצופה ותמאן לשעמם אותנו, גם אם הסיבה למסיבה פרגמטית.
יס תעשה בידור או דרמה או טרגדיה או סיטקום או מחזמר מכל מסר שהיא מעוניינת למסור לציבור כי היא מאמינה שאנשים לא חייבים לה כלום, הם לא באים לבית ספר ללמוד והם לא ייבחנו על החומר הנלמד. אז תמורת טייק אוף מוזיקאלי שנשען על "בנג בנג" כעוגן, אתם תישבו בקסמנו לדקה ורבע, ואנחנו נקפל בתוך הזמן והתוכן הזה מסרים שיווקיים שתגלו שתמיד רציתם.
הרעש שהפרסומת עשתה בסגנון פרטנר טי וי שהגיבה במודעת זבנג זבנג, ועוד ממים וחיקויים מעיד על הצלחה מסחררת בעידן שבו פרסומות בטלוויזיה מתקשות לפרוץ את חסם האדישות שלנו שסיפו הרקיע שחקים מזמן.
לסיכום, הפיקנטריה שפיק נשואה לטרנטינו ושהשיר היה ב'קיל ביל' זו רכילות שהיא הקטע הפחות עיקרי באייטם. אילו פיק, כפי שהיא מופיעה בקליפ, לא הייתה נשואה לטרנטינו ואילו השיר בנג בנג לא היה מככב בסרטו, עדיין הייתי נהנית מסאטירה טובה ועניינית, שפותחת את התיאבון ליס פלוס על אפל טי וי.
עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים שפועלת על פי מודל הנרטיב. עטרה מחברת את נרטיב המותג עבור ארגונים וחברות מכל סוג, אשר משמש אותם לטפח מערכות יחסים מניבות עם קהלי היעד.
נספחים
ננסי סינטרה בנג בנג
I was five and he was six
We rode on horses made of sticks
He wore black and I wore white
He would always win the fight
Bang bang, he shot me down
Bang bang, I hit the ground
Bang bang that awful sound
Bang bang, my baby shot me down
Seasons came and changed the time
When I grew up I called him mine
He would always laugh and say
Remember when we used to play
Bang bang, I shot you down
Bang bang, you hit the ground
Bang bang that awful sound
Bang bang, I used to shoot you down
Music played and people sang
Just for me the church bells rang
Now he's gone, I don't know why
Until this day, sometimes I cry
He didn't even say good bye
He didn't take the time to lie
Bang bang, he shot me down
Bang bang, I hit the ground
Bang bang that awful sound
Bang bang, my baby shot me down
