קודם כל אנחנו בקושי מכירים אותו. ומי שכן – זה לא מצדיק התפרצות לתודעה כאילו אנחנו יודעים על מה הם מדברים.
אחרי ויכוח עם כל מיני אנשים בענף, הבנתי מה זה. אחד אמר קנאביס. אחר אמר זה סתם נקניק קבנוס. שלישי אמר שזה קבנוס עם קנאביס. כלומר קבנוס רפואי. ולכן אפשר להשיג אותו רק במשווקים המורשים.
רק אל תגידו שזו הייתה כוונת המשורר – לעורר עמימות מחוללת שיח. כי לא אאמין.
הסרטון אינו בנוי כמו טיזר ששולח אותנו לחפש ולברר.
הסרטון בנוי כמו סרטון 90’s קלאסי. כזה שאמור להדליק אותנו אסוציאטיבית על המותג כי אנחנו כאלה בבונים שרמיזות מיניות מדליקות אותנו ואנחנו לא מבדילים בין נקניק לנקניק.
הקליפ עמוס ברמיזות מיניות.
האטמוספרה היא של האלפיון העליון, או מה שמחברי הקליפ מדמים שהיא.
מצליחנים, נשים שמשחקות את המשחק של הגברים, או עירומות או עטויות שמלות פאייטים. סטייל של פעם. של נובורישים שמתלבשים יקר ובטעם רע, מבלים בבתי מלון יקרים ומעשנים סיגרים יקרים כדי להיראות כאילו שהם נולדו לאצולה.
ברור שהבריף של הלקוח היה: תרחיקו עד כמה שניתן את הפרסומת מהעולם הרפואי. אנחנו רוצים ערכים של נהנתנות.
הקבנוס שמדומה ספק לסיגאר וספק לאבר מין גברי מלווה ב voice over שבהתחלה חשבתי שזו בדיחה. קלישאה של קול שמנוני משדל, שמדבר על ״ניחוחות מלטפים״ עת שרואים אישה אוחזת בסיגאר – נקניק כשהיא באמבטיית קצף.
״תשלפו אותו״
״תכניסו לפה״
״ותתחילו…״
ואז קול אחר מתפרץ למתפרץ הראשוני: וואו וואו אנחנו עדיין מדברים על נקניק?
ואני מחפשת את הבדיחה.
את הסאטירה של ארץ נהדרת ״אוהבים נקניקיות?״.
בשורה התחתונה הפרסומת הביכה אותי.
לא הבנתי באמת מה היתרון היחסי של סולו והקטגוריה של קבנוס רפואי.
בוורסיה הקצרה מבטיחים לי שסולו 23 מסדרת הקבנוס הרפואי של סולו כל כך טעים שנשכח על מה דיברנו.
ואני שואלת: אתם אמיתיים? האם ב 2024, עידן ששכח שפעם בכלל היו פרסומות שהגזימו את יתרון המוצר עד כדי אבסורד. פרסומות שטענו שהמוצר כל כך נפלא שנשכח מי אנחנו, למה באנו, על מה דיברנו – קלישאה שביטאה התאמצות להביע את הנפלאוּת של המוצר בין אם הוא מכשיר או משקה או מזון…
בסופו של דבר כנראה שיש ביקוש לקבנוס רפואי.
הפרסומת הזו אמנם תעורר את אלה שקמו היום בבוקר ואמרו: מעניין אם יש קבנוס רפואי ומה שמו. שהם קבוצה שלא מצדיקה פרסומת ארוכה פלוס גרסאות קצרות בטלוויזיה. השאר, כמוני, בעיקר התביישנו.
עטרה בילר היא אסטרטגית מתוג וסטוריטלר. היא אחראית על מהלכים קאנוניים של פרסום ומיתוג לאורך השנים ועובדת עם לקוחות משמעותיים במשק. עטרה פועלת יחד עם אלון וינפרס ב׳קטי תנדה׳, סוכנות מיתוג סוג אחר, המתאימה לעידן הדיגיטלי (inbound branding). מומחיות קטי תנדה באיתור הסיפור הייחודי שמסתתר במותג ובנייה, סביבו, קהילה של אוהדים אמיתיים שמרגישים שאינם יכולים בלעדיו, ומשגררים אותו הלאה. הנחת היסוד אומרת שבמקום שהלקוח רואה צחיחות קיים אגם שמזמין אליו מאות אלפי שקנאים שמקננים בו ומשגשגים בו. מרחוק זה נראה כמו קסם, אבל בפועל זו עבודת עומק שיטתית, שמעניקה יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס לתחרות.
