ניתוח קמפיין אגד // עטרה בילר

תמונה: אגד

הפרסומת החדשה לאגד מצליחה להבליג על הפיתוי למסר מלכד ומביך דוגמת פרסומות קורונה רבות שמציפות באופן די דביק את הפקודה לתת, לחבק, לחלוק ולשתף, בכל קטגוריה שנבראה.

דווקא המוביל הלאומי היה יכול ליפול למלכודת הזו והוא עמד בכך ונשאר על הכביש. כמו כן, הצליח אגד להשתחרר מהרברבנות שמתהדרת בנהגיו (טוב שההגה בידיים של אגד) כמו גם מהחנופה ללקוח.

במקרה הנוכחי יש לנו מיתוג שכולו מתמקד לא באיזה מהמם אגד אלא ב׳למה אנשים נוסעים׳ או יותר נכון, בהקבלה שבין הרצון להגיע מנקודה לנקודה על המפה, לבין הרצון להגיע לאנשהו בחיינו. עצם המסע והשאיפה להגיע ליעד יש לו דרש ויש לו פשט. הפשט הוא כמובן הנסיעה באוטובוס. הדרש הוא היעד המנטלי שאין איש שאין לו כזה.

השאלה לאן תרצו להגיע היא כמעט לואיס – קרולית. השאלה שעליסה שואלת את החתול (לאן עלי ללכת?) והתשובה המיתולוגית שלו: ״לאן שתרצי להגיע״… זוהי שאלת השאלות ולמרות שלאורך הפרסומת אנחנו רואים אוטובוסים נוסעים ובתוכם – נוסעים – הקריינות מוסיפה את הרובד הנוסף שגורם לנו לעצור ולחשוב. אז לאן באמת?

הקריין מפרט ומתאר את רצוננו להגיע מיד או בעוד כמה שנים, רחוק או קרוב, ומראה, אגב נופי ישראל המתחלפים מהר למדבר, את הנוסעים ואת החלומות שלהם. ההיא רוצה להיות מהנדסת מחשבים וההן רוצות להיות סטודנטיות או ׳להגיע ירוק׳ – שפירושו משולש. גם להשתלב בפעילות שמיטיבה עם הסביבה, גם לשרת ביחידה צבאית רחוקה מהבית שהרי מדי הצבא ירוקים, וגם, אולי, להשתלב באגד עצמה, שצבעה כידוע, ירוק. מלבד נושא היעד אליו נשאף, נכנס נושא האופן בו נרצה להגיע: בזמן שלנו (עם הסקייטבורד), בסטייל שלנו (להתאפר), להגיע כפולים (תאומות), להגיע קלים (הרכבת הקלה – היי – לא ידעתי שהיא של אגד).

העיקר, מסכם הקריין, שנוסעים וזזים.

כאן נכנס דבר המפרסם שמדבר על טכנולוגיה ושירות ועוצמה וחזון (חו״ל והקו האדום של הקלה). ובכל זאת הסיסמה הסוגרת מעידה שאגד עדיין קוטף לעצמו את הכבוד להוביל את התחבורה בישראל – סיסמה שכנראה קשה לפתוח מעליה את האגרוף הקפוץ וללכת עד הסוף עם רעיון התזוזה קדימה אל עבר יעדיו של האדם.

אני אוהבת את השילוב בין קריינות חכמה במשקל של שיר ילדים, מה שתמיד נוגע ללב ונוגע בילד שבנו, יחד עם צילום מאד ערוך אבל כזה שמרגיש one shot של אוטובוס לאורכה ורוחבה של ישראל, מעל בזום אאוט ובפנים בזום אין.

בסופו של דבר, ולמרות הסיום שלא יכול להתאפק מלדחוף כמה וכמה יתרונות מוצריים ושירותיים, הפרסומת עשויה נפלא, אנושית ונעימה לצפייה ובעיקר מעוררת מחשבה והזדהות.

וכמובן הנס הגדול – אפשר לעשות פרסומת ללא נעה קירל וללא עומר אדם! ולהסעיר ולהשאיר חותם.

אהבתי את מי שכתבה בתגובה לסרטון שהועלה בידי יורם עבר הדני (הבמאי) ״קונה רב קו!״.

ההקבלה בין המחשבה על יעד ההגעה, האופן שאנו מגיעים אליו והרשות לעשות את זה בקצב ובסגנון הייחודי לך – לבין נסיעה באגד – מייצרת נרטיב שאין מי שלא יסכים ויזדהה אתו, ואין מי שלא יפתח רגש חדש או מחודש למותג אגד.

עם התקרבות היום בו כולנו נרצה ונוכל להשתמש פחות ברכב הפרטי ונעבור לאלטרנטיבות, לרבות אופניים ודו גלגלי אחר, חשוב מאד שתחזיר אגד עטרה ליושנה ותזכיר לנו, לכולנו, שכדאי לעלות על אוטובוס. גם כי זה ירוק, גם כי זה רחוק מדי לנהיגה אבל גם כי באוטובוס אפשר להרהר במחשבות קיומיות בלי לתת להסחות דעת להפריע לנו.

אז כמו שפעוטות אומרים: ״א ו ט ו ב ו ס !!!״

(וגם רכבת).

עטרה בילר היא אסטרטגית של מותגים. היא עושה שימוש במודל הנרטיב במטרה לאתר את התפקיד הייחודי של המותג, ולתרגם את יתרונו האסטרטגי לכדי כלי ניהולי אפקטיבי, כזה שמטפח זיקה בקרב השוק, בונה מערכת יחסים מניבה עם קהלי היעד ומאפשר החזר על ההשקעה.

 

מדיניות שקיפות מלאה באתר מצייצים

באתר קהילת 'מנהלי שיווק מצייצים' מופיעים מעת לעת שיתופי פעולה עסקיים. תכנים אלה מבודלים מתכנים מערכתיים באמצעות התוויות – "Brand Content", ",תוכן מותג" ו/או באמצעות אלמנטים חזותיים.